החומרים המשמרים לא שומרים עלינו

חומר משמר נפוץ, E211, עלול לגרום למחלות קשות הקשורות בניוון תאים ולסרטן. עד לא מזמן הוא נחשב בטוח לשימוש. מה עדיין לא גילינו על הכימיקלים שמכיל המזון המתועש?

כבר כתבתי כאן על הסכנות שחבויות במשקאות הקלים התמימים לכאורה: על תפקידם הנכבד במגפת השמנת היתר, על השפעות האספרטיים על מערכת העצבים, ועל הממתיק המלאכותי סוכרלוז שנחשב פופולרי, אבל מצטבר בגוף ובמאגרי מים ועדיין לא ידועות השפעותיו רחוקות הטווח על בריאות האדם והסביבה.
זה, למרבה הצער, לא הכול: משקאות קלים עלולים לגרום נזק חמור לתאים. על פי מחקר בריטי מ-2008, לחומרים משמרים נפוצים, שמצויים במשקאות כמו פאנטה ופפסי מקס, יש את היכולת ל"כבות" חלקים חיוניים בדנ"א. החומר המדובר הוא E211, סודיום בנזואט, שמשמש כחומר משמר במשך עשורים בתעשייה העצומה של המשקאות הקלים. הוא מונע עובש במשקאות כמו ספרייט ומוסיפים אותו גם לחמוצים ורטבים.

צילום: T a k, Flickr

הנזקים שחומרים משמרים אלה גורמים קשורים בדרך כלל להזדקנות ולאלכוהוליזם, והם יכולים להוביל לשחמת הכבד ולמחלות ניווניות כמו פרקינסון.

סודיום בנזואט כבר נחשד בקשר שלו לסרטן. כאשר הוא מעורבב עם ויטמין C במשקאות הקלים, נוצר החומר המסרטן בנזן. סקר של Food Standards Agency מ-2007 מצא רמות גבוהות של בנזן בארבעה מותגים שהוסרו מהמדפים בבריטניה. בנוסף, ידועות השפעותיו המזיקות של החומר על ילדים הסובלים מהיפראקטיביות ומבעיות קשב.

פרופסור פטר פייפר מאוניברסיטת שפילד בבריטניה, מומחה לביולוגיה מולקולרית ולביוטכנולוגיה, גילה בניסוי מעבדה שהחומר המשמר סודיום בנזואט פגע באזור חשוב בדנ"א של שמרים חיים. "לכימיקלים האלה יש את היכולת לגרום נזק חמור לדנ"א במיטוכונדריה עד לנקודה שבה הם משתקים אותה לחלוטין: הם מחסלים אותה לגמרי."
תפקידה של המיטוכונדריה להפוך חמצן לאנרגיה, ואם היא ניזוקה, תפקוד התא משתבש באופן חמור מאוד. מחלות רבות קשורות לנזק שכזה, כמו פרקינסון, מחלות ניוון עצבים ומעל הכול – הזדקנות.

עד שפורסמו תוצאות המחקר של פרופסור פייפר, סודיום בנזואט נחשב בטוח ואושר לשימוש על ידי הגופים הרלוונטיים בארצות הברית ובאירופה. מתי יגלו אילו הפתעות טמונות ביתר הכימיקלים שמסומנים ב-E? חלקם חדשים בתעשיית המזון, וכמו הסוכרלוז שהזכרתי קודם, עדיין לא ברורה השפעתם בטווח הרחוק.
"תעשיית המזון תטען שהתרכובות האלה נבדקו והן בטוחות לחלוטין," אמר פייפר. "על פי הקריטריונים של בדיקות בטיחות מודרניות, בדיקות הבטיחות היו בלתי מספקות."
הטוב ביותר הוא פשוט להימנע מהם, כלומר לא לצרוך מזון מתועש. אפשר לחיות לא רע בכלל גם בלעדיו.

מפלצת בשדה התירס

מדענים יודעים שיבולים מהונדסים גנטית עלולים להיות מסוכנים (מאוד, אפילו). אז איך זה שהם נמצאים על מדפי הסופרים? כל מה שצריך זה חברה שרוצה להרוויח כסף וממשל מושחת שמשתף איתה פעולה

הדלפות חדשות של וויקיליקס מגלות שממשל בוש פעל "לנקום" במדינות אירופה המסרבות להשתמש בזרעים מהונדסים גנטית. ב-2007 שגריר ארה"ב בצרפת הביע בפני ממשלת ארצות הברית דאגה מכך שצרפת החליטה לאסור זריעת תירס מהונדס גנטית שיוצר על ידי ענקית הביוטכנולוגיה מונסנטו. הוא אף הזהיר שהגישה הצרפתית, שנוקטת יחס זהיר כלפי המוצרים המהונדסים, עלולה להתפשט לרחבי אירופה.

ג'פרי סמית', ראש המכון לטכנולוגיה אחראית (Institute for Responsible Technology) התארח באולפן Democracy Now כדי להסביר מה משמעות המסמכים שחשפה וויקיליקס. סמית' מציין שכבר שנים ידוע שממשלת ארה"ב משתפת פעולה עם מונסטנו בקידום אורגניזמים מהונדסים גנטית, GMOs, בעולם. בנוסף לפעולותיו של השגריר בצרפת, ב-2009 שגריר ארה"ב בספרד ביקש את עזרת ממשלתו בתמיכה בחברי הממשלה הספרדית שרוצים לקדם הפצת GMOs בארצם. אותם אנשים נפגשו עם נציגי מונסנטו כדי לגבש אסטרטגיה לקידום מוצריה המהונדסים גנטית של החברה.

התירס הפך לגולם שקם על יוצרו (צילום: erikadotnet, flickr)

סמית' אומר שתעשיית הביוטק הייתה מוטרדת בנוגע להפצת מוצריה באיחוד האירופאי מפני שתעשיית המזון שם דחתה אותם בשל חשש הצרכנים מהם.
מאז 2007 נאספו עדויות לכך שתירס מהונדס גנטית - הפוגע בעכברים, בחולדות ובבעלי חיים נוספים - יכול לגרום לירידה בפוריות, לצאצאים קטנים יותר, לפגיעות במערכת החיסון וכו'. העובדות האלה, אומר סמית', זכו להתעלמות הן מצד הרשות לבטיחות המזון של האיחוד האירופאי והן מצד מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA.
חוקר מטעם ממשלת בריטניה שמונה לבדוק את בטיחותם של ה-GMOs גילה שהם לא בטוחים מעצם טבעם או נכון יותר – מעצם הינדוסם. בתוך 10 ימים תפוחי אדמה מהונדסים ובלתי מזיקים לכאורה גרמו נזקים עצומים לחולדות – התגלו בהן מוחות, כבדים ואשכים קטנים יותר, ניוון חלקי של הכבד, נזק למערכת החיסונית ועוד תחלואים שלא היינו רוצים אפילו לדמיין בני אדם לוקים בהם. החוקר, ארפאד פוצטאי, גילה שמדובר בתהליך שנגרם ככל הנראה בשל ההנדסה הגנטית שעברו הצמחים. הוא פרסם את ממצאיו והפך גיבור.
סמית' מסביר שחלק מהחולדות בניסוי של פוצטאי אכלו תפוחי אדמה מהונדסים גנטית, שהונדסו כך שייצרו חלבון המתפקד כקוטל חרקים. קבוצה אחרת של חולדות אכלה תפוחי אדמה רגילים שהוזרק להם החלבון קוטל החרקים, וקבוצה שלישית אכלה תפוחי אדמה רגילים ללא תוספות. רק החולדות שאכלו את תפוחי האדמה המהונדסים לקו בבעיות שתוארו קודם, מה שמביא למסקנה שכנראה משהו בהנדסה הגנטית עצמה, ולא בחלבון הקטלני לבדו, פגע בחיות.
ההנדסה הגנטית גורמת לשינוי רחב היקף בדנ"א של הצמח, למאות ואלפי מוטציות. למשל, בתירס המהונדס שנקרא MON 810 גן מסוים, שבדרך כלל היה דומם, הפך לכזה שמייצר חומרים אלרגנים בתירס. השינויים האלה ביבולים המהונדסים לא נבדקו על ידי שום רשות בריאות בעולם לפני שהגיעו לשוק.

ממשלת ארה"ב מנסה לדחוף את ה- GMOs גם לאפריקה, לאוסטרליה ולהודו באמצעות המערכות השלטוניות במדינות אלה. כלומר, אין מי שישמור עלינו מפני מונסנטו ומפני המוצרים הבלתי בדוקים שלה, שנוצרו מצד אחד להאכיל אותנו, אבל מצד שני להרוג אורגניזמים אחרים. במקרים רבים חברת מונסנטו וממשלת ארה"ב זוכות להצלחה במאמציהן. הן משתלטות על הרשויות הממונות על הרגולציה ומחלישות אותן.

קשה להאמין עד כמה המערכת מושחתת. הציפיות ממשל אובמה שיהיה טוב יותר מממשל בוש בנוגע לרגולציות התבדו. לדוגמה, מייקל טיילור, שהיה ממונה על מדיניות ה-FDA ב-1992, הוא עורך דין לשעבר במונסנטו. האיש התיר כניסה של GMOs לשוק ללא מחקרים הבוחנים את בטיחותם וללא חובת צירוף תוויות שמיידעות את הצרכן שמדובר במוצר מהונדס. טיילור, מונסנטו, ה-FDA והממשל יודעים שתווית כזאת תשאיר את התירס המהונדס על המדף בסופר. באמצעות וויקיליקס אנחנו יודעים היום שמזכרים של ה-FDA ציינו שמדעני הרשות הזהירו פעם אחר פעם שה-GMOs עלולים לגרום אלרגיות, רעלנים, מחלות חדשות ובעיות תזונתיות. טוב, ככה זה כשהצ'יפס שלך הוא גם תפוח אדמה וגם קוטל חרקים.

מציאות נושכת

השימוש בסתימות דנטליות עשויות מכספית נפוץ מאוד, למרות שלמעשה לא הוכח שמדובר במוצר בטוח לשימוש - להפך. הכספית מצטברת בגוף, פוגעת במוח ומסוכנת במיוחד לילדים ועוברים

מתכות כבדות אינן משהו שרוב האנשים רוצים בגוף שלהם. עם זאת, נדירים האנשים, לפחות בעולם המערבי, שאין בגופם גושי מתכת כבדה שהגיעו לשם בצורה מכוונת ולא, למשל, באמצעות מי תהום מזוהמים.

סתימה בשן עלולה לפגוע במוח (צילום: Rob!, Flickr)

ב-150 השנים האחרונות סתימות כספית הן חלק בלתי נפרד מרפואת השיניים. הסתימות עשויות מ-50% כספית. מחקרים שנעשו על בני אדם ובעלי חיים מלמדים שהכספית שמקורה בסתימות נספגת ברקמות שונות בגוף. החוקרים מסכימים ביניהם שחלק גדול מהכספית בגוף האדם מגיעה מסתימות דנטליות. עם זאת, אין הסכמה בנוגע להשלכותיהם הבריאותיות של מצבורי הכספית עלינו. בפוסטים הקודמים דיברתי על הקשר בין כספית שמכילים חומרים משמרים המצויים בחיסונים לבין פגיעות התפתחות ואוטיזם.

בוצעו לא מעט מחקרים בנוגע לבטיחות השימוש בסתימות דנטליות עשויות מכספית, שהעלו מסקנות שונות למדי זו מזו. בסקירת מחקרים כאלה שבוצעה ב-2003 על ידי חוקרים גרמנים מתחומי הרפואה הסביבתית, האפידמיולוגיה והרפואה הפורנזית, כתבו החוקרים: "השימוש בסתימות דנטליות ברוב המדינות המפותחות במשך יותר מ-150 עורר דיון מדעי ופוליטי בנוגע לרציונל השימוש בכספית בסתימות. עולה השאלה מדוע הדעות כה חלוקות למרות העבודה שמספר מחקרים המטפלים בבעיה זו כבר בוצעו. סיבה אפשרית אחת היא שכמה מחקרים מראים כשלים מתודולוגיים יסודיים או פשוט מתעלמים מהעקרונות הבסיסיים של מחקר טוקסיקולוגי (של רעלנים) בכספית מתכתית."
חשוב לזכור שזיהום בכספית אינו מתגלה בבדיקות שתן או דם, גם אם האדם סובל מתסמינים הקשורים בה, מפני שהכספית מצטברת ברקמות. כותבי הסקירה אומרים שבטיחותן של סתימות הכספית מוטלת בספק.

אם נחזור לנושא של אוטיזם, הסרטון הזה מדגים כיצד חשיפה לכספית גורמת לפגיעה התפתחותית ולהתנוונותם של תאי עצב במוח. מעניין לראות שמתכות כבדות אחרות, כמו אלומיניום, עופרת וקדמיום, לא גורמות לנזק שכזה, אם כי בסרטון הבא אחריו מוסבר מה קורה כשכספית פוגשת מתכת כבדה אחרת.



בסרטון הזה רואים כיצד סתימה ישנה פולטת עוד ועוד כספית. ניתן לראות איך הגירויים הקטנים ביותר גורמים לפליטת הכספית להתעצם ולמעשה להגיע לרמות שלא היינו רוצים שיהיו באוויר שאנו נושמים. בניסוי שנעשה בכבשים ובקופים נראה שפליטות הכספית מצטברות בלסת, בקיבה, בכבד ובכליות. נמצא שנזק נגרם על ידי הכספית לתאי עצב במוח. כמו כן, הכספית מגוף האם מגיעה לרקמותיהם של עוברים. בשילוב עם מתכות כבדות אחרות, האפקט המזיק חזק הרבה יותר.



שמירה על השיניים והימנעות מסתימות היא הרבה יותר מבריאות הפה – היא מצמצמת את החשיפה לחומר מסוכן שמשפיע על רקמות הגוף ומסוכן במיוחד למוחם המתפתח של ילדים ועוברים.

האוטיזם באוויר

האם יש קשר בין קרינה אלקטרומגנטית, שהפכה משמעותית יותר בשני העשורים האחרונים עם השימוש הגובר ברשתות אלחוטיות ותקשורת סלולרית, לבין הגידול במספר מקרי האוטיזם? לפחות שני חוקרים חושבים שכן; לפחות אחד חושב שלא

בתחילת נובמבר השנה התפרסם מאמר בכתב העת האוסטרלי לרפואה סביבתית (Australasian Journal of Clinical Environmental Medicine) שמזהיר כי ייתכן שתקשורת אלחוטית אחראי לעלייה הגוברת בשיעורי האוטיזם בקרב ילדים.

ד"ר קרלו מצא קשר בין מתכות כבדות, אוטיזם וקרינה אלקטרומגנטית (צילום: Todd Hiestand, Flickr)

אוטיזם היא תסמונת מקיפה ומורכבת שעדיין לא הובנה עד הסוף ונחקרת ללא הרף. גם השפעות סביבתיות הן דבר שקשה לבודד, אבל הנתונים המצטברים מראים שיש קשר בין אוטיזם לבין מתכות כבדות. ד"ר ג'ורג' קרלו, מומחה בסכנות שקשורות לקרינה אלקטרומגנטית (EMR) ומי שהוביל בשנות ה-90' את המחקר הגדול בעולם על הסיכונים הקשורים בטלפונים סלולריים, גילה את הקשר בין אוטיזם לבין טכנולוגיה אלחוטית בעקבות סדרה של מבחנים שעברו ילדים אוטיסטים בשנים 2006-2005.
על פי מחקרו של קרלו הקרינה גורמת למתכות כבדות להילכד בתאים ובכך גורמת להתפרצות תסמיני האוטיזם.
לדברי כותבי המאמר העלייה במספר מקרי האוטיזם מקבילה לעלייה העצומה בשימוש בטלפונים ניידים ורשתות אלחוטיות מסוף שנות ה-90', כאשר היום קרוב ל-4 מיליארד בני אדם בעולם משתמשים בטכנולוגיה זו.

ב-2007 פורסם מחקר שקושר בין אוטיזם לטלפונים סלולריים. המחקר בוצע על ידי תמרה מארייה, תזונאית קלינית ומייסדת מרפאת internal balance בקינגווד שבטקסס. במחקר,שמבוסס על מעקב בן חמש שנים אחר מטופלי המרפאה הלוקים באוטיזם או בהפרעות חושיות אחרות, התברר שקרינה אלקטרומגנטית שנפלטת מטלפונים סלולריים היא אחת מהגורמים הפוטנציאליים להתפרצות מקרי האוטיזם בשני העשורים האחרונים. גם על פי מארייה הקרינה פוגעת בקרומי התאים וגורמת להצטברות של מתכות כבדות המביאות לתסמיני האוטיזם.

מחקר של ד"ר קנת' פוסטר מהמחלקה להנדסה באוניברסיטת פנסילבניה סותר את מסקנותיהם של קרלו ומארייה. פוסטר ביצע 300 מדידות שונות ביותר מ-50 אתרים בארבע מדינות (ארצות הברית, צרפת, גרמניה ושוודיה) של אותות אלחוטיים בסביבות שונות ומצא שהם בטוחים. "בכל המקרים רמות האות היו הרבה מתחת לגבולות הבטיחות הבינלאומיים," פוסטר אמר. "סוכנויות בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי (WHO) חזרו ובדקו את העובדות המדעיות והסיקו שאין הוכחה משכנעת לסיכונים מאנרגיה של תדרי רדיו מתחת להגבלות הבינלאומיות."

אז מי צודק? האם התקנות הבינלאומיות לרמות קרינה מעודכנות ובטוחות מספיק? האם קרינה סלולרית היא גורם שולי, משמעותי או חסר חשיבות בעלייה במקרי האוטיזם ומדובר בקשר מתאמי בלבד? מה שבטוח זה שהמתאם קיים. נחכה לשמוע מה יגידו המחקרים הבאים.

על חיסונים, שקרים והפלות

חיסון נגד שפעת החזירים מגדיל את הסיכון להפלה או ללידת עובר מת. מישהו שכח לדווח על הנתונים האלה ובארצות הברית ממשיכים להמליץ לכולם להתחסן, כולל נשים הרות

החורף, גם אם בגרסה מוזרה במקצת, כבר כאן, מה שאומר שעונת החיסונים למבוגרים בשיאה – לא רק אצלנו, גם בארצות הברית. זאת הזדמנות מתאימה במיוחד לספר שקואליציית ארגוני הנשים הלאומית האמריקאית (NCOW) הציגה נתונים משני מקורות שונים המראים שהחיסונים נגד נגיף שפעת החזירים H1N1 ב-2009/10 גרמו ל-1,588 הפלות ולידות עוברים מתים. נתונים מעודכנים דיווחו על 3,587 מקרים. אם זה לא חמור מספיק, ב-NCOW מדגישים שהמרכז הלאומי לבקרת מחלות (CDC) לא עדכן את ספקי החיסונים בנתוני הדוחות שעל פיהם החיסון נגד שפעת החזירים קשור כנראה לתוצאות הקשות הללו.

ארגון NCOW סקר נשים בנות 17 עד 45 שהרו לאחר קבלת החיסון והשתמש בנתונים ממערכת VAERS (Vaccine Adverse Event Reporting System) לדיווח על פגיעות מחיסונים. בעזרת כלים סטטיסטיים הגיעו למספרים המצוינים לעיל. המחקרים שבוצעו על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות החמיצו 10% עד 90% ממקרי ההפלות בשל דיווח חסר.

בשביל העובר בטוח יותר שהאם לא תתחסן נגד שפעת החזירים (צילום: mahalie, flickr)

הנתונים השגויים של המרכז הלאומי לבקרת מחלות נתנו אור ירוק לוועדה המייעצת לממשל בנושאי חיסונים להמשיך ולהמליץ על זריקות החיסון לכל האוכלוסייה, כולל נשים הרות. החיסונים שיקבלו האמריקאים ב-2010/11 דומים בהרכבם לחיסונים שהרגו מאות עוברים בשנה שעברה – תרכיב של הנגיף H1N1 והחומר המשמר תימרוסל. בפוסט הקודם סיפרתי על מחקרים שהוכיחו שתימרוסל גורם לפגיעה התפתחותית בקרב בעלי חיים צעירים שנחשפים אליו.
כשהחלו בחיסונים נגד שפעת החזירים, 30 נשים הרות נפטרו לכאורה בשל המחלה. המרכז לבקרת מחלות השתמש בנתונים האלה כבסיס לקמפיין הקורא לנשים הרות להתחסן בחיסון נגד נגיף שפעת החזירים שטרם נבדקה בטיחותו. המרכז דיווח שבסופו של דבר נרשמו 56 מקרים של מות אמהות עקב המחלה. אולם, ד"ר אליסיה סיסטון, שכתבה מחקר בנושא זה לכתב העת הרפואי הלאומי האמריקאי, ציינה שבמרבית המקרים האלה לא אושר שהנגיף הוא גורם המוות.

לפי נתוני מערכת VAERS, מקרי תמותת העוברים עקב חיסונים עלו ב-2,440% מ-7 מקרים ב-2007/8 ל-178 מקרים ב-2009/10. זה אומר שמנקודת המבט של העובר, בטוח הרבה יותר לא להתחסן.

אז מה המסקנה? גם אם שוקלים חיסונים, לא כדאי להסתפק בנתונים ובהמלצות של משרד הבריאות או קופות החולים (שלא לדבר על חברות התרופות) ולבדוק יותר לעומק ובמקורות אחרים. יש בחיים סיכונים שכדאי לקחת, אבל כאן מדובר בסיכון גדול במיוחד.

את המאמר המלא אפשר לקרוא כאן

זהירות, מחסנים

השבוע הודיעו בקול ישראל על מקרה המוות הראשון בחורף זה משפעת החזירים, וזה סימן שמגיפת החיסונים החלה. אז מה מסוכן יותר – שפעת עונתית או חיסונים? שורה של מחקרים מראה שהחומר המשמר בחיסונים פוגע בהתפתחות המוח אצל גורי יונקים

תעשיית התרופות פועלת לטהר את שמו של החומר המשמר תימרוסל (thimerosal) המצוי בחיסונים ומבוסס על כספית אתילית. הציבור חושש מחיסונים שמכילים תימרוסל, מפני שכבר ידוע הוא עלול להיות הטריגר לאוטיזם אצל ילדים. כדי שהעסקים לא ייפגעו, חברות התרופות פצחו במסע יחסי ציבור שמטרתו לשכנע שהחומר בטוח. אבל מסקנות מצטברות ממחקרים מראות שחשיפת בעלי חיים צעירים ועוברים לכספית אתילית לא ממש מיטיבה איתם, בלשון המעטה.

הוכחה האחרונה מגיעה מהמכון לפסיכיאטריה ונוירולוגיה בוורשה, ממחקר שהתקיים בספטמבר. על פי המחקר, "חומר משמר בחיסונים, תימרוסל, גורם לקשת רחבה של הפרעות בהתפתחות העצבית אצל גורי חולדות." השיטות שבהן השתמשו החוקרים צלצלו מוכר מאוד לכמה הורים לילדים אוטיסטים, ביניהם מארק בלקסיל, כותב ב-Age of Autism, אב לבת אוטיסטית, שאותו ציטטתי בפוסט הקודם.
אלו הן שיטות שמחקות אצל גורי בעלי החיים את התהליכים שעוברים ילדים. קבוצת הניסוי נחשפה על ידי הזרקה לחומר בגיל 7, 9, 11 ו-15 ימים, שלבים המקבילים לגילים 2, 4, 6, ו-15 חודשים אצל בני אדם. קבוצת הביקורת קיבלה זריקות של סלין כפלצבו.

קלוזאפ של הפסל "ילד" של רון מוק במוזיאון ארהוס בדנמרק (צילום: Jonas Smith)

כאשר החולדות הגיעו לגיל 6 שבועות, המקביל לגיל של פחות משלוש שנים אצל בני אדם, החוקרים בדקו אצלם מה שמכונה nociception, המוגדר "תהליכים במערכת העצבים של קידוד ועיבוד גירוי מזיק." במקרה זה נבדקה רגישותן של החולדות לחום באופן די אכזרי: גורי החולדות הונחו על משטח בחום של כ-55 מעלות צלזיוס כדי לראות כמה זמן יעבור עד שיראו סימנים של אי נוחות (זהו הליך מוכר בניסויים בבעלי חיים שנעשה על פי פרוטוקולים קבועים ובו החיות מורחקות מהמשטח לפני שנגרם נזק לרקמות).
בניסוי התגלו הבדלים מובהקים מאוד בין גורי חולדות שנחשפו לכספית אתילית לבין כאלה שלא. החולדות שלא קיבלו תימרוסל החלו להגיב לחום תוך 10 שניות בממוצע. לחולדות שכן נחשפו לחומר נדרש זמן כפול עד שהגיבו. החוקרים הסיקו שזוהי תוצאה של "שינויים ארוכי טווח בהתפתחות העצבית של ארגון המוח ותפקודו."

זהו אינו המחקר הראשון בבעלי חיים שמוכיח את הנזקים שגורמת חשיפה לתימרוסל. ב-2007, למשל, בוצע בפרו ניסוי על אוגרים שגם בו נמצאה עדות ברורה לעיכוב בהתפתחות ופגיעה במוח עקב חשיפה לחומר המשמר. בניסויי הללו החשיפה לתימרוסל לא הייתה בלידה. כאשר חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג ות'ותפול האוס בדקה על ולדות של קופים את השפעות חשיפתם לכמות המקבילה לכמות התריסול המצויה בחיסון נגד צהבת B הניתן לתינוקות, נמצאו בקופיפים עיכובי התפתחות ניכרים.

מארק בלקסיל מספר שכאשר בתו מיכאלה הייתה כמעט בת שלוש, היא נגעה במנורת קריאה דולקת ומייד הזיזה את ידה והמשיכה לשוטט בחדר. כשהוא בדק את המנורה בעצמו, בקלסיל גילה שהיא לוהטת מחום. הילדה לא בכתה ולא הראתה שום סימנים של כאב. למחרת נראו על כף ידה של מיכאלה סימני כוויה שהיא עצמה לא התלוננה עליהם. שבוע לאחר מכן הילדה אובחנה כאוטיסטית אצל רופא מומחה להתפתחות ילדים. בלקסיל אומר שמה שקרה למיכאלה מקביל בדיוק לניסוי המשטח החם שעברו גורי החולדות והאוגרים. היא קיבלה חיסונים, כלומר מינוני תימרוסל, המקבילים בדיוק למנות שקיבלו החולדות בניסוי, גם בכמות וגם בגיל, ולמעשה גם את המנה המקבילה לזו שקיבלו ולדות הקופים עם חיסון הצהבת בלידה.
הניסויים בבעלי חיים מעוררי התנגדות. אז מה כבר נותר לומר על הניסויים בתימורסל המבוצעים על בני אדם במשך שנים כה רבות?

אוטיזם? אל תחפשו את התשובה בגנים

מחקרים שמנסים לצוד את הגנים הגורמים לאוטיזם מעוררים מדי פעם עניין, אבל לא רק שאינם מציעים פתרונות אלא גם נמחקים על ידי המחקר הבא בתור. הגיע הזמן לעצור את המרדף הגנטי ולהשקיע את המאמצים בטיפול באוטיזם על ידי פנייה לגורמים סביבתיים

The Autism Genome Project Consortium, פרויקט הגנום האוטיסטי (AGPC), עורר בקיץ התרגשות רבה בתקשורת העולמית, כאשר הודיע על פריצת דרך בזיהוי גנים האחראים לאוטיזם. העיתונאים מיהרו להכריז שהתגלית החדשה עשויה להוביל לבדיקות אוטיזם חדשות, לאבחון מוקדם ולטיפול, מה שכמובן יגרור רווחים נאים לאנשים מסומים.
לפני שמתלהבים, כדאי לזכור שזו לא הפעם הראשונה ש"ציידי הגנים" מכריזים על פריצת דרך אחרי כישלונות קודמים. הזיכרון של הציבור קצר וזה משחק לטובתם.

אז מה AGPC גילו? לדבריהם אותרה מוטציה נדירה מורשת (מה שמכונה CNV) שהייתה נפוצה יותר בדנ"א של אוטיסטים מאשר בקבוצת הביקורת. בניגוד למחקרים קודמים, החוקרים לא דיווחו הפעם שהמספר הכולל של מוטציות היה גבוה יותר אצל האוטיסטים. במקום זאת, על פי AGPC, המוטציות הספציפיות שהתגלו אצל האוטיסטים נמצאו באופן שכיח יותר על גנים פעילים. על פי החוקרים מיקומן של המוטציות, יותר מאשר שכיחותן, גרם להן ליצור אפקט ביולוגי מזיק.
המוטציות האלה יכולות לכלול או מחיקות או הכפלות בדנ"א. המחקר של AGPC ניסה לקשור בין שתי האפשרויות הללו לאוטיזם. אבל החוקרים לא יכלו לומר האם המחיקות או ההכפלות הן שורש הבעיה באוטיזם. על פי מארק בלקסיל מהעיתון האינטרנטי Age of Autism, אנשי AGPC מדלגים בין "האשמת" המחיקות לבין "האשמת" ההכפלות בהתאם לטיעון שהם רוצים להוכיח.

לבלקסיל יש ביקורת מתודולוגית על המחקר עצמו, כמו הטענה שקבוצת הביקורת לא התאימה לקבוצת המחקר. בדרך כלל במחקרים כאלה הנתונים הדמוגרפיים של שתי הקבוצות צריכים להיות זהים, וכאן לא דווח על נתוני קבוצת הביקורת. מלבד זאת היו בעיות בסינון המקרים שנבדקו. מהמחקר הוצאו שיעורים גדולים של נבדקים אוטיסטים, מה שאולי הטה את תוצאות המחקר לכיוון המבוקש על ידי ה-AGPC, כך שבעצם התוצאות הן מלאכותיות ולא אמיתיות.

עזבו את הגנים. צילום: kool_skatkat, flickr


מלבד הביקורת המפורטת של בלקסיל על המחקר, הוא מציין ש"שבמצעד המחקרים על גן האוטיזם לא רק שהמחקרים כשלו לחזק זה את זה, הם באופן קבוע פוסלים את הממצאים והתיאוריות (הגרנדיוזיות לעיתים קרובות) של קודמיהם." אחת לכמה זמן מתפרסם מחקר שמכריז על איתור גן או מוטציה שגורמים לאוטיזם, וכמה חודשים אחרי כן מתפרסם מחקר חדש שסותר או שולל אותו. אז למה המחקרים הללו נמשכים? "אם המחקר הגנטי לא יצליח להוכיח את ערכו באוטיזם, אז הציפיות בנוגע למחקר הגנטי בכלל הן עגומות בהחלט," בלקסיל מסביר. האוטיזם הוא מטרה נוחה למחקר גנטי ולכן קל, בעזרת מערכת טובה של יחסי ציבור, לייצר התלהבות סביב המחקרים הללו וסביב ממצאים חסרי ערך. בלקסיל אומר, "החבר'ה האלה יודעים איך למכור מלחמה מנוצחת."

מובן שאין סיבה לשמוח בשל כישלונו של צייד הגן האחראי על האוטיזם, אבל צריך להבין שמדובר בבזבוז של זמן וכסף שהיו יכולים להועיל במקומות אחרים. שיעור מקרי האוטיזם עולה באופן קבוע. איפה היו הגנים האלה לפני 50 שנה? מה שהשתנה באופן דרסטי הם תנאי הסביבה, התזונה ואופן גידול הילדים.
גם אם יש בגנים תשובה, מחקרים כמו זה של AGPC אינם מציעים מענה לאוטיזם. אם, לצורך הדיון, קיים פוטנציאל כלשהו ל"גלולת פלאים" שתרפא את האוטיזם, הפיתוח שלה יימשך שנים ואפילו עשורים. בינתיים מיליוני ילדים ומבוגרים אוטיסטים זקוקים לעזרה. צייד הגנים גוזל משאבים ותשומת לב שיכלו לעזור לאנשים האלה.

המאמר של בלקסיל, כאן

זיהום אוויר והשמנת יתר

לזיהום אוויר יש השפעות הרבה יותר נרחבות מ"רק" פגיעה במערכת לב-ריאה. מחקר חדש מצביע על כך שהוא עלול להגביר את הסיכון להשמנת יתר

השריפה האיומה בכרמל, שהפכה השנה את חג האורים לחג שחור, הציפה אל פני השטח סוגיות מדאיגות רבות. נושא זיהום האוויר והשפעתו עלינו אולי אינו בוער כמו מחדל הזנחת כוחות הכיבוי או שאלת הפיצויים לנפגעים, אבל הוא בהחלט רובץ מעל הראש יחד עם ענני העשן ואדי הכימיקלים מונעי הבעירה. הנפגעים הראשונים יהיו כנראה הכבאים, אבל זיהום האוויר פוגע בכולנו במידות משתנות. הנזקים שהוא גורם הם הרבה מעבר למחלות לב-ריאה.

בואו לא נשכח גם את התקלה (או יותר נכון הכרוניקה של פיצוץ ידוע מראש) שהתרחשה לא רחוק משם בבתי הזיקוק, שמזהמים באופן קבוע אך חופשי את אזור מפרץ חיפה. ממשלת ישראל לא לוקחת בחשבון את המחיר של פגיעה קבועה בבריאות הציבור מפני שעם השנים היא צמצמה את אחריותה הכלכלית לתחום הזה. הכסף הולך למקומות אחרים לגמרי.


עכבר העיר (והאוויר המזוהם) משמאל, עכבר הכפר מימין. אילוסטרציה, צילום: a_soft_world, Flickr

מחקר שבוצע במחלקה לבריאות סביבתית באוניברסיטת אוהיו מראה שזיהום אוויר מגביר את הסיכון להשמנת יתר אצל בעלי חיים צעירים, ללא קשר לתזונה. המחקר אמנם נוגע בעיקר לעכברים, אבל הוא מצביע על גורמים לא תזונתיים שכנראה משפיעים על השיעורים הגדלים והולכים של מקרי השמנת היתר בעולם. חשיפה לאוויר מזוהם בשלבי החיים המוקדמים, ברמות שזהות לשיעור החלקיקים המזהמים באוויר בערים רבות בארצות הברית, יכול להוביל לצבירה מופרזת של שומן בטני ולתנגודת לאינסולינית, גם כאשר ברקע תזונה בריאה.
המסקנות הללו הוסקו לאחר חשיפה של גורי עכברים בני שלושה שבועות לאוויר מזוהם במהלכן של שש שעות ביום במשך עשרה שבועות. תקופה זו מקבילה לתקופה שבין הגיל הרך לבגרות אצל בני אדם. לעכברים שנחשפו לאוויר המזוהם היו תאי שומן רבים וגדולים יותר באזור הבטן ורמות הסוכר בדמם היו גבוהות יותר בהשוואה לעכברים שניזונו מאותו אוכל בדיוק אך לא נחשפו לאוויר המזוהם.

מחקרים על בעלי חיים מעוררים אי נוחות, בעיקר לאור העובדה שניתן להשוות במקרה הזה בין אוכלוסיות אנושיות שחיות באזורים מזוהמים לבין כאלה שחיות באזורים נקיים יחסית ללא גרימת שום מניפולציה שתפגע באיכות חייהם. אנחנו הרי לא עכברי מעבדה ועכברי המעבדה סובלים מספיק. החוקרים אכן מתכוונים להמשיך ללמוד את השפעת חלקיקים מזהמים על הבריאות וכבר תכננו מחקר בבני אדם שיתקיים בבייג'ינג, סין. במחקר ייבחנו השפעותיו של זיהום אוויר על התסמונת המטבולית (שילוב של מספר מחלות המעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם וסוכרת) ועל תנגודת אינסולינית אצל חולים. המשתתפים במחקר יהיו מצוידים במכשירי ניטור שיעקבו אחרי חשיפתם לזיהום אוויר.

רגישות לגלוטן משפיעה על המוח

היום כבר ידוע שרגישות לגלוטן (חלבון החיטה) אינה משפיעה רק על הגוף אלא גם על תפקוד המוח וההתפתחות ויכולה לגרום להפרעות למידה ובעיות נוספות

בפוסט הקודם סיפרתי על משפחה מניו יורק שהצליחה לשפר את מצבו של בנה האוטיסט על ידי שינוי בתזונה. ד"ר דוייויד פרלמוטר, נוירולוג וכותב ב-Huffington Post, מספר על מקרה דומה שבו שינוי בתזונה, בעיקר הימנעות מגלוטן, שיפר מצב של ילדה עם בעיות בזיכרון.

קארן בת התשע הובאה אל ד"ר פרלמוטר בשל בעיה בזיכרון וכן בגלל קשיים בחשיבה ובריכוז. ההפרעות הללו גרמו לה, כמובן, לקשיים בלימודים ולתסכול. מה שהיה מעניין הוא שהקשיים לא היו קבועים אלא באו והלכו בתקופות.
בדיקות רפואיות שונות הראו שפרט לבעיות הזיכרון והלימוד, קרן הייתה בריאה. גם הממצאים הנוירולוגיים היו תקינים. פרלמוטר הסיק שמוחה של הילדה אינו פגוע ושמשהו משפיע מדי פעם באופן דרמטי על יכולותיה השכליות. הוא שיער שאותו גורם קשור לתזונה שלה. מכיוון שרגישות לגלוטן (חלבון החיטה המצוי גם בשעורה ובשיפון) נפוצה מאוד, הוא החליט לבדוק האם קארן רגישה לחלבון זה. תוצאות בדיקת המעבדה הפתיעו את הרופא וההורים – קארן רגישה לגלוטן באופן מובהק. ההורים הונחו להוציא את כל המוצרים המכילים גלוטן מהתפריט של בתם, למרות שזאת הייתה משימה לא פשוטה.
תוך שבועיים הוריה של קארן הבחינו בשינוי בולט בתפקודה הקונטיבי. היא לפתע הייתה מסוגלת להתמקד בשיעורים ואף דיווחה להוריה שהיא חושבת בצלילות רבה יותר. היא המשיכה בתזונה נטולת הגלוטן ובמהלך החודשים הבאים נמשך השיפור ביכולות הלמידה שלה. קארן, שלפני השינוי התזונתי לא עמדה ביעדים של בני גילה (כיתה ג'), בסוף שנת הלימודים כבר הגיעה להישגים שאפשרו לה לקפוץ כיתה.

רגישות לגלוטן לעתים פוגעת במוח ללא תסמינים במערכת העיכול. צילום: Rachel Sian

ד"ר פרלמוטר מספר שלאחר המקרה של קארן הוא התעמק בחקר השפעת הרגישות לגלוטן על המוח. רגישות זו, המוכרת כמחלת הצליאק, היא למעשה המחלה האנושים השכיחה ביותר, לדוגמה - 1% מהאמריקאים רגישים לגלוטן. למרות שכיחותה, ההתייחסות למחלה מועטת. עד לאחרונה התייחסו אליה כאל מחלה של מערכת העיכול פרופר. מחקרים חדשים מלמדים שלצליאק השפעה על מערכת העצבים. ד"ר מאיוס הדג'יוואסיליו, שנחשב ה-מומחה העולמי לרגישות לגלוטן אומר שצליאק יכולה להתבטא לעתים כמחלה של מערכת העצבים בלבד, כלומר, החולים עלולים לסבול מפגיעה במוח ללא שום תסמינים במערכת העיכול. עוד הוא מציין שהנוגדנים שקיימים אצל הרגישים לגלוטן עלולים להיות רעילים למוח ולפגוע בו באופן ישיר ובלעדי.

מחקר שהתקיים בישראל (בבית החולים כרמל והפקולטה לרפואה בטכניון) מצא שבקרב 51% מהילדים הרגישים לגלוטן קיימות בעיות עצביות. בנוסף, נראה קשר בין הרגישות לגלוטן לבין בעיות ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). החוקרים כתבו שבמחלת הצליאק מתרחשת שורה של הפרעות עצביות שלא היו ידועות בעבר, כמו כאבי ראש כרוניים, בעיות התפתחות, היפוטוניה, הפרעות למידה או ADHD.

ד"ר פרלמוטר מסביר שרגישות לגלוטן נגרמת בגלל רמות גבוהות של נוגדנים לאחד מרכיבי הגלוטן הנקרא גליאדין. הנוגדנים מתרכבים עם הגליאדין כשהאדם אוכל מזון המכיל גלוטן. כאשר זה קורה, גנים ספציפיים "נדלקים" בסוג מסוים של תאים בגוף השייכים למערכת החיסונית. הדבר מביא להיווצרות של כימיקלים דלקתיים הנקראים ציטוקינים, הפוגעים ישירות בתפקוד המוח. רמות גבוהות של ציטוקינים נראות במצבים של אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ואפילו באוטיזם. עוד בעיה שגורמים נוגדני הגליאדין היא שהם יכולים להתרכב עם חלבונים מסוימים במוח, מה ששוב גורם ליצירת ציטוקינים הקשורים בתהליכי דלקת.

אל תאשימו את הגנטיקה ב-ADHD

ד"ר גבור מאטה שעוסק בהפרעות התנהגות בקרב ילדים טוען שגנטיקה היא לא הסיבה להפרעות. מדובר בבעיה התפתחותית שנוצרה בשל היעדר הסביבה הרגשית שלה זקוק הילד לצורך ההתפתחות הפיזיולוגית של המוח

ד"ר גבור מאטה (Gabor Maté) רופא קנדי ומחברם של רבי מכר שעוסקים בהורות, התראיין ל-Democracy Now בנושר הפרעות קשב, התנהגות ריכוז ולמידה אצל ילדים (ADD ו-ADHD). הטענה המרכזית של ד"ר גבור היא שהעלייה התלולה בשיעור הילדים הסובלים מהפרעות אלה ובשיעור מקרי הבריונות בקרב ילדים אינו קשור לגנטיקה.

התפיסה שאני חולק עם ד"ר מאטה היא: "איפה היו הגנים לפני חמישים שנה, למה אז הם לא כעסו כל כך?" ד"ר מאטה אינו מתייחס לנושאים של תזונה וזיהום סביבה הכה משמעותיים בעיניי, אבל אני שותף לגישתו שהסביבה ההורית היא המפתח לבעיות שמהן סובלים הילדים.

ד"ר גבור מאטה. צילום מסך מאתר Democracy Now

ד"ר מאטה אומר שצורך לטיפול בהפרעות, הילדים מקבלים תרופות אנטי פסיכוטיות שבדרך כלל ניתנות למבוגרים חולי סכיזופרניה, כך שלמעשה מבוצע ניסוי ארוך טווח בילדים האלה, שלא ברור מה יהיו תוצאותיו. זה בזמן שהסיבה ל-ADD ו-ADHD שונה לחלוטין. התנאים שבהם ילדים גדלים הושחתו כל כך בעשורים האחרונים, כך שהתבנית הנדרשת להתפתחות נורמלית כבר אינה קיימת. התנאים שמאפשרים התפתחות פסיכולוגית תקינה והתפתחות תקינה של המוח הופכים זמינים פחות ופחות.
בעיה נוספת שהולכת וגוברת בארצות הברית היא תופעת הבריונות בבתי ספר ובמוסדות להשכלה גבוהה שאליה נחשפים ילדים ומתבגרים רבים. ד"ר מאטה אומר שהילדים שמאותרים כבריונים ואלימים נענשים ומורחקים מבתי הספר אבל לא נבדקת הסיבה לבריונות, שהיא גם הסיבה להפרעות שהוזכרו קודם כמו גם לפעילות מינית מוקדמת ובעיות נוספות. שוב, הסיבה לכל אלה היא היעדר תנאים שמבטיחים התפתחות נורמלית.

החלק במוח הקדמי שתפקידו לווסת את ההתנהגות החברתית, לעורר בנו אמפתיה, תקשורת עם הזולת ותחושת מוסריות לא התפתח כראוי אצל הבריונים. הבריונות היא רק דוגמה לכך. "המוח האנושי אינו מתפתח באופן עצמאי, הוא אינו מתפתח בהתאם לתוכנית גנטית, ד"ר מאטה אומר. " הוא תלוי במידה רבה בסביבה. התנאי הבסיסי להתפתחות פיזיולוגית של החלק במוח שמווסת את ההתנהגות האנושית, שמעניק לנו אמפתיה ורגישות חברתית, קשר עם אנשים אחרים, קשר עם עצמנו, שמאפשר לנו להתבגר... הוא נוכחות של טיפול הורי זמין רגשית, מוכוון אל הילד ולא מצוי בסטרס." במדינה שבה חופשת הלידה קצרה מאוד, לילד אין מטפלים זמינים רגשית. בעיה נוספת היא הורים בדיכאון לאחר לידה. אנשים הם יצורים חברתיים ולא אינדיבידואלים. הנשים בדיכאון זקוקות לתמיכה והאב שצריך לתמוך בה מצוי בדיכאון גם הוא. לילד, זקוק להורים שאינם מצויים במצב של סטרס, אין הורים כאלה. הוכחה לכך שמציין ד"ר מאטה היא קפיצה של 50% במקרים של ילדים עם בעיות נפשיות בתקופת המיתון האחרונה.
חברת לקטים ציידים סיפקה את התנאים הטובים ביותר להתפתחות ילדים. החברה התעשייתית הפוסט מודרנית היא בדיוק ההפך מכך. היעדר הקהילה גורם למחסור בתמיכה בהורים ובילדים, תמיכה הכרחית להתפתחות תקינה.

ב-ADD קיים מצב של מחסור בדופאמין. הדופאמין משפיע על ההנעה לפעולה ועל ויסות התגובה לגירויים חיצוניים. התרופות שניתנות לילדים מעלות את רמות הדופאמין ומאפשרות להם להיות מרוכזים יותר. הן ניתנות מתוך ההנחה שהן מטפלות בהפרעה גנטית. אולם, מחקרים בקופים מראים שמה שמשפיע על רמות הדופאמין הוא המרחק של הגורים מהאם. רמות הדופאמין צונחות כשהגורים מורחקים מאמותיהם. למעשה, אומר ד"ר גבור, אנחנו מתמודדים עם בעיה חברתית של ריחוק מההורים, הורים במצב סטרס והיעדר סביבה קהילתית תומכת, בעזרת תרופות כימיות. הבעיה היא לאו דווקא מתן התרופות אלא העובדה שהתרופות הן הטיפול היחידי ללא טיפול בבעיה ההתפתחותית שורשית.



ד"ר מאטה מספר שגם הוא סבל מ-ADHD. הוא מספר שבהיותו ניצול שואה, לא הייתה לו כילד סביבה הורית תומכת רגשית. אביו היה במחנה כפייה, סביו נרצחו באושוויץ ואמו הייתה עסוקה בהישרדות שלה ושלו. הוא אובחן כסובל מההפרעה רק בשנות ה-50 לחייו ולמעשה שכפל את הבעיה עם ילדיו בהיותו, כפי שהוא מגדיר זאת "רופא וורקוהוליק שאינו זמין רגשית."

אוטיזם - תזונה משנה את התמונה

מעבר לתזונה אורגנית טבעית והימנעות ממזון מעובד הביאו לשיפור במצבו של ג'קסון, ילד עם הפרעה מהקשת האוטיסטית

יותר ויותר ילדים מאובחנים כלוקים באוטיזם. על פי המרכז לשליטה ובקרה על מחלות בארצות הברית, אחד מתוך 110 ילדים מאובחן עם התסמונת (בישראל הסטטיסטיקה עומדת על אחד מתוך 150), רובם בנים. כפועל יוצא עוד ועוד הורים מחפשים דרכים לעזור לילדיהם להתמודד עם התסמונת ואולי אפילו להתגבר עליה.

קריסטל פאלמר-בול מהעיירה קוקסאקי במדינת ניו יורק משמשת כדוברת משפחות עם ילדים אוטיסטים ובעצמה אם לילד בן שש, ג'קסון, שאובחן כאוטיסט. היא מספרת באתר the Autism News (חדשות האוטיזם) שתזונה נטורפותית, לקיחה מסיבית של תוספי תזונה ומזונות מלאים הביאו לשיפור ניכר במצבו של בנה. לדבריה השינוי התזונתי אולי לא יועיל לכל ילדי הקשת האוטיסטית, אך עשוי להיטיב עם חלקם. ג'קסון אובחן כבעל "הפרעה התפתחותית כוללת לא ספציפית", הפרעה ששייכת לקשת האוטיסטית. במשך שנים המשפחה התמודדה עם אתגרים שרבות מהמשפחות לילדים אוטיסטים מתמודדות עמן.
פאלמר-בול מספר שכבר בגיל צעיר מאוד היא הבחינה שמשהו שונה אצל ג'קסון: "בגיל 15 חודשים הוא החל לאבד את אבני הדרך ההתפתחותיות שלו. היה לו אוצר מילים תקין בגיל 12 חודשים – הוא התחיל להגיד 'דאדא' בגיל חמישה חודשים – אבל בגיל שבין 15 ל-18 חודשים התחלנו להבחין שהמילים הפכו לנהמות ושהדיבור שלו החל לסגת. הוא גם החל להתקשות בשמירה על קשר עין."

השינוי הורגש אחרי לגימת כוס חלב העזים הראשונה. צילום אילוסטרציה: Pascal \o/'s


לאחר שנים של מחקר וחיפושים אחר דרך לעזור לג'קסון, פאלמר-בול החליטה לבדוק את גישת התזונה האורגנית. "הרבה אנשים חושבים שאוטיזם הוא משהו בראש של הילד, אבל אנחנו יודעים שזה בגוף," אומרת פאלמר-בול. לדבריה התסמונת קשורה למערכת העיכול ולמערכת החיסון. היא ידעה שלג'קסון יש בעיות GI (קיבה ומעי) ובעיות בפלורת המעיים ומאמינה שהיו לו גם אלרגיות חמורות למזון. בנוסף, במשפחתה של פאלמר-בול זוהה הגן MTHFR שפוגע ביכולתו של הגוף לעבד ויטמינים B6, B12 וחומצה פולית. בשל ההפרעות האלה הקשורות לפירוק של מזון וספיגתו, שינוי תזונתי הצליח ליצור שיפור בתפקודו של הילד.

המשפחה עברה לתזונה של מזונות מלאים במצבם הטבעי ביותר האפשרי, ללא חומרי שימור וויטמינים סינתטיים. הם הוסיפו כמות גדולה של פרוביוטיקה, עברו לחלב עזים שחלבו בעצמם, למוצרים שהכינו ממנו (גלידה, יוגורט, גבינה),ולביצים מתרנגולות שהם מגדלים, ירקות מהגינה בחצר וכן הלאה – עד כמה שניתן מתוצרת עצמית.
"לאט לאט הוא חזר אלינו," פאלמר-בול מספרת. "תוך חודשים המילים החלו לחזור – הוא התחיל עם מילה אחת והצבעה, דבר שילדים אוטיסטים מתקשים בו. הוא הפסיק לעשות פעולות חזרתיות האופייניות לילדים אוטיסטים והוא הפך חברתי ופעיל יותר. ידעתי שעלינו על משהו. זה היה איטי, אבל זאת הייתה התקדמות." היא מספרת שמייד לאחר שתיית כוס חלב העזים הראשונה ג'קסון, במחווה לא אופיינית לילד אוטיסט, נעמד מולה ואמר "אמא, אמא, אמא." השינוי התזונתי הועיל גם לאחותו של ג'קסון שמאובחנת עם ADHD.

לאחר שבשל קושי כלכלי המשפחה לא יכלה להרשות לעצמה את מוצרי המזון הטבעיים, נראתה נסיגה בהתקדמותו של ג'קסון, אבל כשהאוכל הטבעי חזר, חזרה גם ההתקדמות. מורתו של ג'קסון מדווחת על שינויים קלים לטובה במצבו, כמו שיפור ביכולת הכתיבה והריכוז. ההיום שי לג'קסון חברים והוא משתתף במשחקי ספורט קבוצתיים.

מלבד השינוי בתזונה, פאלמר-בול זוקפת את ההצלחה גם לעבודה משותפת של המשפחה סביב "הפרויקט".

חדשות סכריניות

הסוכרלוז נחשב בעיניי רבים כממתיק המושלם – מתוק, כמעט נטול קלוריות לחלוטין ולא מסוכן. שתי הקביעות הראשונות תקפות. השלישית? לא בטוח.

אחד הממתיקים המלאכותיים הפופולריים ביותר היום הוא סוכרלוז, שמשווק תחת שם המותג ספלנדה (בארץ מוכר גם כסוכרדיאט וסוכרלייט). המוצר משווק החל מ-1999 ולשמחת היצרנית לא הואשם בנזקים הבריאותיים שיוחסו לממתיקים הקודמים – ציקלמט, סכרין ואספרטיים. היצרנית ספלנדה (חברת בת של חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון) אפילו משווקת את הממתיק כמוצר בריאות שעשוי מסוכר אך אינו משמין. סוכרלוז אכן אומץ בחום על ידי דיאטנים ואנשי מקצוע אחרים כחלופה לא מזיקה לסוכר המשמין ולממתיקים האחרים שעשויים מכימיקלים חשודים.

סוכרלוז באמת עשוי מסוכר. אולם, במולקולות הסוכר שמהן מופק הסוכרלוז שלוש קבוצות הידרוקסיל מוחלפות בשלוש מולקולות כלור. הגוף אינו מפרק את המולקולה החדשה ולכן אינה נספגת ואינה גורמת להשמנה, אך מצד שני לא כל הסוכרלוז מופרש בשתן. למעשה, מי שצורך סוכרלוז באופן קבוע צובר בגופו עוד ועוד מהמולקולה המלאכותית.

דגים ממותקים מלאכותית (צילום: deepwaeern)

לא רק הגוף אינו מפרק את הסוכרלוז. גם שיטת לטיהור מים אינן מפרקות את הסוכרלוז (חלקו כן מופרש מהגוף). משמעות הדבר היא שהחומר עלול להצטבר במים ולפגוע בדגים ובבעלי חיים ימיים אחרים. במפעלים לטיהור מים משתמשים בפירוק בקטריאלי כאמצעי להשבת מים, אך במעבדות אוניברסיטת אריזונה נמצא שהסוכרלוז עמיד לסוג זה של פירוק כמו גם לרוב שיטת הטיהור האחרות. הסוכרלוז "נשבר" למולקולות פריקות ביולוגית רק על ידי טיפול ארוך טווח ושימוש בריכוזים של טיטניום חמצני ואור אולטרא-סגול. במתקנים לטיהור מים לא משתמשים בדרך כלל בשיטות אלה, מה שאומר שהסוכרלוז שבני אדם אוכלים ושותים נשאר בשלמותו - או בגופם או במערכת האקולוגית.

עדיין לא ברור מהן ההשלכות של הצטברות הסוכרלוז. חוקרים מאוניברסיטת אריזונה ציינו שמחקרים קודמים הראו שסוכרלוז בריכוזים גבוהים מספיק יכול להרעיל דגים. בקשר לגוף שלנו נצטרך להמתין למחקרים ואפשר לנחש איזו חברת תרופות לא תממן אותם.

בדיקות לסרטן – עניין מסוכן?

שני מחקרים שונים מצאו שבדיקות לגילוי סרטן פעמים רבות מאוד מובילות לאבחון שגוי של אנשים בריאים ולטיפולים קשים ומיותרים. אז מה עושים?

בשנה שעברה התפרסמו בכתב העת של המכון הלאומי לסרטן (Journal of the National Cancer Institute) בארצות הברית שני מחקרים, שתוצאותיהם מעוררות בלבול ומעמידות סימן שאלה גדול מעל כל מה שמערכת הבריאות חינכה אותנו לפיו: בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן עלולות להיות מסוכנות.
שני סוגי הסרטן שבהם מדובר הם סרטן הערמונית אצל גברים וסרטן השד אצל נשים. מערכת הבריאות מעודדת גברים ונשים מגיל 50 או 40 להיבדק באופן תקופתי לגילוי סימנים למחלות האלה. אבל מה קורה כאשר בין הנבדקים אחוז מסוים של אנשים התגלו באמת כחולים במחלה, אל אחוז גבוה הרבה יותר של אנשים אובחנו כחולים, בזמן שלמעשה היו בריאים וקיבלו טיפולים קשים ומיותרים?

במחקר שבוצע בקנדה, 10,000 נשים עברו בדיקה ידנית לגילוי סרטן השד לאחר שעברו קודם לכן בדיקת ממוגרפיה. מתוכן, 4 שהיו חולות אכן אובחנו, אבל לעוד 219 שהיו בריאות נאמר לאחר הבדיקה הידנית שייתכן שהן חולות בסרטן ויצטרכו לעבור ביופסיה.

כדי לאתר סמנים לסרטן הערמונית אצל גברים משתמשים בעולם כבר 24 שנים בבדיקת דם שנקראת PSA. בבדיקה נמדדות רמות של חלבון מסוים המיוצר בערמונית, שיכולות להצביע על סרטן. אם הממצאים חשודים, הגבר נשלח לביופסיה. מחקר שהתקיים באירופה בדק את יעילות בדיקת ה-PSA מאז שנכנסה לשימוש. התברר שעל כל גבר אחד שאובחן כחולה וקיבל טיפול מציל חיים, 48 גברים אובחנו אבחון שגוי וקיבלו טיפול מיותר.
נכון שתמיד עדיף "ללכת על הצד הבטוח", אבל חשוב לזכור שניתוח לסרטן הערמונית גורם לכאבים ויש בו סיכון לאימפוטנציה ולאי שליטה במתן שתן. ההקרנות עלולות לגרום לכאבים בעת עשיית צרכים ולשלשול כרוני.

תאי סרטן שד. Annie Cavanagh. Wellcome Images


סרטן הערמונית יכול להתפתח לאט מאוד, כך שלמעשה אינו מסכן את חייו של הגבר והוא יכול לחיות איתו במשך שנים ארוכות. מצד שני, סרטן הערמונית יכול גם להתפתח במהירות עצומה ולהיות קטלני. בדיקת ה-PSA אינה יכולה לקבוע עד כמה אלים הסרטן שייתכן שמקנן בגופו של הגבר. משפורסמו התוצאות, גברים צריכים לבחור בין שני סיכונים: סיכון קטן אך קטלני לא לעבור את הבדיקה כשייתכן שהם חולים בסרטן שמתפתח במהירות, או הסיכון הגדול בבדיקה שיכולה להוביל לטיפולים מיותרים הפוגעים משמעותית באיכות החיים.
אז מה עושים? "המנטרה שלי היא שאבחון-יתר לא חייב להסתיים בטיפול-יתר," אמר ל-ABC ד"ר מייקל בנסון, פרופסור ויושב ראש במחלקת אורולוגיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה. "אני חושב שבטוח לחלוטין לעקוב אחרי אנשים. רואים יותר ויותר שזה תקף. משמעותו של אי-מתן טיפול היום אינה אי-מתן טיפול בהמשך."

אצל נשים הבעיה שונה, מפני שסרטן השד מסוכן הרבה יותר מסרטן הערמונית. עם זאת בעיית האמינות קשורה לבדיקה הידנית ולא לבדיקת הממוגרפיה.

רצוי לזכור, אם ובלי קשר לתוצאות המחקרים, שבנוסף לטיפולים הקשים שניתנים בבית החולים ועלולים להיות מיותרים, אורח חיים בריא וטיפול בגישה טבעית אף פעם לא יגרמו לתופעות לוואי קשות כאלה – להפך.

מחשבות על חלב

לנוכח הרעש סביב הפיקוח על מחירי החלב, עולה השאלה: לא כדאי שיסבסדו לנו מזון קצת יותר בריא?

החלב (שוב) בכותרות, וזאת הזדמנות (שוב) לבדוק את מערכת היחסים שלנו עם הנוזל הלבן. לצריכת מוצרי חלב יש השפעה על הגוף שלנו, על הגוף של הפרה שמספקת את חומר הגלם, על הסביבה, על הכלכלה וגם על הצדק החברתי.

ממשלת ישראל החליטה להסיר את הפיקוח על חלק ממוצרי החלב בתקווה שהתחרות בין היצרנים תביא להורדת המחירים. קרה ההפך הגמור: משנת 2006 החלה עלייה חדה במחיריהם של מוצרים רבים. למשל, מעדני חלב לילדים עלו בשיעור של 47%-38%, הקוטג' התייקר ב-44% והשמנת ב-9%. כרגיל, הנפגעים העיקריים הם המשתייכים לשכבות החלשות (ונכון לדוח העוני האחרון, "השכבות החלשות" כבר לא מייצגות שוליים מעורפלים והופכות להיות חלק ניכר מהאוכלוסייה).
מבלי לתמוך לרגע בהחלשת החלשים, עולה השאלה, מה אנחנו מפסידים, אם בכלל, כשאנחנו לא צורכים מוצרי חלב?

הצד השחור של הנוזל הלבן
לחלב יש תדמית רומנטית של מזון ראשוני, טהור ומזין, אבל כדאי לזכור שהפרות של היום הן לא הפרות של פעם. כתוצאה מההאבסה המתועשת, הפרה אוכלת יותר מדי דגנים גרוסים, שבטבע היא לא אמורה לאכול מהם בכלל, ופחות מדי תאית. התוצאה היא שינוי בשומנים דם, שינוי בשומן החלב - קודם כול בסוג השומן אבל גם בכמותו, ועלייה ברמת הורמוני סטרס גם בדם וגם בחלב (כל אם יודעת מה הורמון סטרס בחלב עושה לתינוק).
בפרק המוקדש לחלב בסדרה "איפה האוכל" של השף אייל שני, רפתנים מספרים למצלמה שהפרות שלהם, שאותן הם מכנים "יחידות ייצור", הן בעצם מוטציות שהושבחו גנטית כדי לייצר הרבה מעבר למה שהיה נדרש להנקה של עגל. גם השינוי בהזנת הפרות תורם לשיאנות החלב הישראלית. מי שמשלם את המחיר זו קודם כל הפרה, אבל גם מי ששותה את החלב שלה, כי הוא שותה חלב שייצרה חיה חולה וסובלת.
מוצרי החלב המתועשים תורמים נזק משלהם מפני שהם עוברים עוד שלבים של עיבוד, מזיגה לפלסטיק, הוספת סוכר וכימקלים אחרים ומניפולציות נוספות. על האריזות, בכל אופן, ממשיכות להופיע פרות חייכניות רועות באחו שהקשר בינן לבין המציאות הוא אפילו לא קלוש.
כך או אחרת, לרוב המכריע חלב הוא אסון בריאותי, גורם לליחה, אינו מתעכל היטב ואפילו עלול לגרום לבעיות פרוסטטה. מוצרי החלב היחידים שאפשר לצרוך בבטחה הם יוגורט עזים אורגני וקוטג' עזים אורגני.

מה הקשר בין הפרה הצוחקת לבין המוצר המתועש בבקבוק? אין קשר. צילום: Chris Pillips


ההשלכות של תעשיית החלב על הסביבה הן עצומות, החל בפליטת גזי חממה וזיהום מי תהום, דרך שימוש בכמויות בלתי נתפסות של פלסטיק לא מתכלה ועד צריכה דמיונית כמעט של אנרגיה ומים. באותה סדרה של אייל שני אומר מנהל ייצור של מחלבת תנובה, שהמחלבה צורכת כמות חשמל ומים כמו עיר בת 150,000 תושבים.

רווחים על חשבון הבריאות שלך
האם הממשלה תעודד את הציבור לצרוך חלופות אחרות? סביר שלא לנוכח כוחם הכלכלי העצום של הקונצרנים שמביאים לכם הביתה את המוצרים בגביעי הפלסטיק. הנה דוגמה מארצות הברית, שפורסמה בניו יורק טיימס.
הממשלה האמריקאית, שהבינה שהשמנת היתר היא סיכון של ממש לבריאות הציבור במדינה, פרסמה הזהרות נגד צריכת יתר של שומנים רוויים, והצרכנים החלו לעבור ממוצרי חלב שמנים וחלב מלא למוצרי חלב רזים (המקור העיקרי לשומן הוא גבינות, שמאז שנות ה-70 צריכתן לנפש גדלה פי שלושה בארה"ב). באותה ממשלה ממש, מחלקת "ניהול מוצרי החלב" במשרד הבריאות, נרתמה לעזרתה של רשת הפיצה "דומינו'ס" שסבלה מירידה במכירות. הפתרון: קו חדש של פיצות עם 40% יותר גבינה. שפע הגבינה קרץ לאמריקאים שאוהבים את השמנמן המותך הזה. התוכנית הצליחה.

מסקנה: אל תבנו על כך ששיקולי בריאות הציבור יוכלו להתמודד עם אינטרסים כלכליים כשזה קשור להחלטות הממשלה.

חדשות מקדונלד'ס

מה שמורגן ספרלוק הראה לנו כבר מזמן – מסוכן לאכול מקדונלד'ס – מקבל גם הכרה מהחוק

כל מי שמסוגל להרים את העיניים מעל לצלחת הצ'יפס כבר יודע מזמן שארוחה במקדונלד'ס יכולה להיות הרבה דברים שבריאות היא לא חלק מהם. המותג מנסה בשנים האחרונות לשנות את התדמית שלו מרשת מזללות נוטפות שומן ופחמימות ריקות לבית קפה שמנשנשים בו סלטים וכריכים מזינים.
אבל גם פרנסי מקדונלד'ס יודעים שבשביל לשמור על רווחים נאים ועל זרימה מואצת של אנשים אל תוך ההמבורגריות שלהם, הם חייבים להמשיך לספק אוכל זול, מתועש, מתוק וממכר.

לידיעה שלנו שמדובר בג'אנק מצטרפות כעת הכרות רשמיות בנזקים שהרשת גורמת.
בתחילת נובמבר התפרסמה בעיתונות הברזילאית הודעה שהרשת חויבה לשלם 17,500 לעובד באחת המזללות, שבמסגרת תפקידו היה צריך לטעום את המנות כחלק מבקרת איכות. כתוצאה מכך האיש, שעבד בסניף בעיר פורטו אלגרה בברזיל, הוסיף כ-30 ק"ג למשקלו. התביעה טענה שאכילת כמויות גדולות כל כך של מלח, סוכר ושומן גרמה לאותו עובד לפתח יתר כולסטרול, השמנת יתר וחולשת שרירים. כידוע, רשת מקדונלד'ס לא ממש מצטיינת ביחסי העסקה הוגנים, ובתביעה נאמר גם – וזה בעצם החלק המעניין - שהמועסקים במזללת ההמבורגרים לא זכו לקבל חלופות בריאות יותר לארוחה מהחשש שיסיקו שאכילה קבועה של המזון שהם מוכרים אכן גורמת לאנשים להשמין.

חדשות נוספות מגיעות מסן פרנסיסקו. מועצת המפקחים של העיר, ברוב של 8 מול 3 החליטה להוציא מהחוק את ארוחות הילדים. כלומר, לא ניתן יהיה לחלק צעצועים עם ארוחות שלא הוגדרו כמזינות. ראש העיר גאבין ניוסון התנגד לחקיקה בטענה שהממשלה לא יכולה להתערב בצעדיהן של חברות המשווקות את מוצריהן. אך, כאמור, ההצעה עברה ברוב קולות וכעת אסור בסן פרנסיסקו להציע "צעצוע מפתה" עם קניית ארוחה עתירה בקלוריות, סודיום ושומן – שזה בדיוק מה שיש בארוחות הילדים של מקדונלד'ס. הצעצוע נחשב כמה שגורם לילדים לרצות את אותן מנות ויש לקוות שכעת הם יתפתו לחלופות מזיקות פחות.

מימין: המבורגר מ-1996, משמאל המבורגר מ-2008

הנה משהו שלא קשור לחוק. כבר נעשו והתפרסמו כמה ניסויים שבודקים כמה זמן שורדת מנה של מקדונלד'ס, אחד מהם בסרט Supersize Me (לאכול בגדול). אחת השיאנים ב"גידול" המבורגר היא כנראה קארן אנרהאם, מחנכת לאורח חיים בריא, שהחזיקה המבורגר בלחמנייה במשך 12 שנים. ההמבורגר כמעט לא שינה צורה, רק התייבש והפיץ "את הריח הכי מוזר שיש." נסו לדמיין מה הכניסו למנה כזאת שגרם לה לשרוד זמן ארוך כל כך בלי להירקב.
המלך בהחזקת המבורגרים הוא מוזיאון ההמבורגרים בוורמונט שמחזיק מנות שונות של מקדונלד'ס ללא קירור החלל מ-1989. אפשר לקרוא עוד על ההמבורגרים הנצחיים כאן. אל תוותרו על רשימת המרכיבים שמופיעה בסוף הסרטון הזה שלקוח מהאתר.

השטן והסטטינים

סטטינים, תרופות מסוכנות עם תופעות לוואי קשות, הם התרופה המקובלת לטיפול בכולסטרול גבוה. למה הציבור מולעט ברעל כשאפשר לטפל בבעיה באמצעים אחרים? כמו תמיד: יש מי שגוזר על זה קופון

על הרס השרירים שגורמים הסטטינים כתב פרופ' רן רורנובסקי, מהקרדיולוגים הבכירים בישראל, בעיתון הארץ: "זה שנים רבות ידוע שהטיפול בתרופות להורדת כולסטרול יעיל, אך עשוי להיות כרוך בתופעות לוואי. לכן דרוש מעקב רפואי אחר ההשפעה של התרופות הללו. מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) פירסם לאחרונה אזהרה חריגה בנוגע לשימוש בתרופה להורדת כולסטרול סימבסטטין (סימוביל), במינון גבוה של 80 מ"ג. לפי האזהרה, במינון זה התרופה עלולה לגרום תופעת לוואי של פגיעה חמורה בשרירים, המכונה מיופתיה."

ד"ר מג'יד עלי, שאני מרבה לצטט כאן, היה קצת פחות תקין פוליטית. באתר שלו,Ethics in Medicine, מופיע דיאלוג בינו לבין השטן, שהשורה התחתונה שלו כואבת: אפשר להימנע מתרופות ומתופעות הלוואי שלהן, אבל זה לא יקרה כל עוד יש ברית שטנית בין הרופאים לבין חברות ה"תרופות".

בחלומי פתחתי את עיניי וראיתי תפלץ רוכן מעלי. הוא לבש שכמייה וקסדה מברזל ונשא חנית גדולה. עיניו היו אדומות, פיו העלה קצף. "התעורר, בהמה קטנה שכמותך," הוא נבח. "תן לי תוכנית לפגיעה ביותר אנשים ביותר דרכים לתקופות ארוכות יותר מאשר אי פעם."
"תוכנית לפגיעה באנשים?" גמגמתי, רועד מפחד. "אדוני, אני לא מתכנן, אני רק רופא."

"אל תבזבז את הזמן שלי," הוא צעק, לוחץ על חזי בחנית שלו. "תן לי תוכנית."
"אדוני... אדוני..." לעלעתי. "לא מלמדים רופאים לפגוע באנשים, ואני רק..."

"אל תבזבז את הזמן שלי, חלאה," הוא קטע אותי. "אני רוצה תוכנית."
"אדון, אתה יכול לנסות רעידת אדמה או אולי איזה צונאמי," נאבקתי לשלוט ברעד.

"אתה לא מבין, נכון, חתיכת דפוק?" הוא רעם, דוקר את עורי בחנית. "אני רוצה תוכנית לפגיעה ביותר אנשים ביותר דרכים לתקופות ארוכות יותר."
"אולי להרעיל את המים? להרעיל את האוויר? בכל מקום," פלטתי.

"להרעיל את המים ואת האוויר בכל מקום." הוא חזר על מילותיי, פניו מתרככות מעט. או אולי רק דמיינתי.
"אדוני, אם יורשה לי לשאול, מי אתה?" אזרתי קצת אומץ.

"השטן. אני השטן הגדול," הוא זעף. "יש עוד עניין."
"מה עוד?" צמרמורת עברה בי.

"אני רוצה שאנשים יפגעו בעצמם וירגישו טוב עם זה," השטן לעס את מילותיו בהנאה.
"אנשים שפוגעים בעצמם ואז מרגישים טוב. אדוני, שטן, האם זה רצונך?" שאלתי בכעס.



השטן. איור של Jkö Sánchez's

"כן, זה הרעיון, בן," השטן קרץ. פלטתי אנחת הקלה. הוא קרא לי בן. אולי אצליח לצאת מזה למרות הכול, דמיינתי. "תוכנית, בהמה קטנה," השטן צווח." "תוכנית. תוכנית פשוטה."
מלמלתי לעצמי, חש מחדש את האימה. "אדוני, אתה יכול להשתמש בתרופה. אתה יכול להשתמש בתרופת סטטין נגד כולסטרול."

"האם סטטין יכול לענות אנשים ברחבי העולם?" הוא שאלה בעיניים מצומצמות. "איך?"
"היא תרעיל את הכבד שלהם, תפצע את השרירים שלהם, תגרום להם להיות חולים ועייפים. כמה מהם ימותו מכשל בתפקוד הכליות, אחרים יחלו בסרטן. אבל כולם יהיו מורעלים וחולים במשך שנים," הסברתי.

"למה שאנשים ישתמשו בתרופה רעילה כזאת?" הוא נעץ את החנית עמוק יותר.
"אדון, אתה יכול להגיד לעורכים של The New Enron Journal of Medicine לקבוע סטנדרטים רפואיים שלפיהם כולם יהיו חייבים לעבור בדיקת כולסטרול ואז לתת להם סטטין ללא קשר לרמת הכולסטרול שלהם," עניתי, רועד מכף רגל ועד ראש.

"לא ידעתי שאפשר לשחד עורכים של כתב עת רפואי," השטן אמר בבוז.
"זה קורה כל הזמן, אדון שטן," חשתי הקלה.

"השטן נעץ בי מבט במשך כמה רגעים, חייך, ואז לפתע התפרץ, "היי, חלאה קטנה, אני מזהיר אותך, אני אחזור ואשפד אותך למוות אם תוכנית הכולסטרול-סטטין שלך לא תפעל תוך חמש שנים."
הצטמררתי כשהבנתי שאולי תוכנית הסטטין לא תפעל בתוך חמש שנים. בדרך כלל צריך יותר מחמש שנים עד שרעילות הסטטין הופכת מורגשת. הייתי צריך לחשוב מהר ולהעלות רעיון אחר, אבל מה? "מהר, מוח, מהר. עבוד מהר. השטן הגדול מדבר על עסקים," אמרתי לעצמי, חסר נשימה מרוב בהלה. אז הגיע הפיתרון. "אדון, האם תשקול דבר נוסף. האם תאסור בדיקות אינסולין?" נשמתי במאמץ.

"למה זה יגרום?" החנית שלו ננעצה עמוק יותר.
"בגלל שתוכנית הסטטין אולי לא תצליח אם אנשים יגלו שיותר מדי אינסולין הוא שגורם למחלות שלהם. יותר מדי אינסולין זה מה שגורם להתקפי לב, שבץ ועיוורון. יותר מדי אינסולין זה מה שגורם לכשל בכליות שמוביל אותם לדיאליזה ודמנציה."

"איך תמנע מהרופאים להורות על בדיקות אינסולין? השטן רכן קרוב יותר. "אני מזהיר אותך, חלאה."
"אדוני... אדוני... אתה יכול שוב להיעזר בכתב העת הרפואי. בתמורה לכסף, העורכים יעשו הכול."

השטן נעץ בי מבט רגעים ארוכים ואז נמוג.

את המשך הדיאלוג אפשר לקרוא כאן.
ביום הכולסטרול כתבתי על הקשר בין כולסטרול ואינסולין ועל כך שטיפול ברמות האינסולין יכול לפתור את בעיית הכולסטרול. ניתן לעשות זאת ללא תרופות רעילות, על ידי שינויים בתזונה, ניקוי רעלים והיעזרות באמצעים טבעיים.

משקאות קלים, נזקים כבדים

משקאות ממותקים משמינים, ממתיקים מלאכותיים הם זינוק מהפח אל הפחת. איך שלא תמזגו את זה - שתייה קלה וילדים זה קוקטייל גרוע במיוחד

מנתוני מרכז המידע של הכנסת ב-2009 עולה ש-30% מהמבוגרים ויותר מ-10% מהילדים בישראל סובלים מהשמנת יתר ושישראל נמצאת במקום השלישי באירופה מבחינת השמנת ילדים ונוער. קיימות גם הערכות מחמירות יותר, שמדברות על 25%-20% של בעלי משקל יתר בקרב הילדים. חשוב לזכור שלא רק האוכל משמין אלא גם השתייה, שממנה קל הרבה יותר להתעלם. היא נוזלת לנו מהמודעות.

ד"ר מג'יד עלי, רופא מארגון Children's Health Corps כותב בבלוג שלו שחמשת נכדיו לא מקבלים, אף פעם, שתייה ממותקת. למה? זאת הסיבה: "הזנת ילדים בעודף סוכר היא התעללות." ד"ר עלי מציין שעל פי סטטיסטיקות שפרסמה עיריית ניו-יורק, 40% מהילדים מגיל הגן ועד כיתה ט' בחינוך הציבורי הם בעלי עודף משקל או סובלים מהשמנת יתר חולנית.
הילדים הישראלים עדיין לא הגיעו לשם, אבל המגמה דומה. חלק נכבד מהאחריות להשמנת היתר הם המשקאות הקלים, שממתינים בקיוסקים ובכל התגודדות, מסיבה וארוחה. אנחנו כבר מודעים לסיכון הבריאותי והחברתי שכרוך בהשמנת יתר אצל ילדים, אבל זה עדיין לא משחרר אותנו מהמשקאות המתוקים. בדיוק אל המקום שבו מתערערת הגמוניית הסוכר משתחלים המשקאות עם הממתיקים המלאכותיים, והם לא הרבה יותר טובים.

מבחר הרעלים מרשים וצבעוני (צילום: flickrsuz)

"להרגיל ילדים למשקאות ממותקים זוהי התעללות בילדים, פשוטו כמשמעו," אומר עלי. "המשקאות מתוקים ותמימים בהתחלה, אבל בהמשך ההשלכות מסוכנות יותר מכל מה שפסיכולוגים יכולים לזהות במריבות של הורים עם ילדים. משקאות הממותקים באספרטיים אינם טובים גם למבוגרים, אבל הם גרועים הרבה יותר לילדים מתפתחים. במלחמות המשקאות שלנו ספסרי המשקאות מנצחים תמיד. הפתעה! מי מפסיד תמיד? הילדים, כמובן! בדיון על תזונה עלינו להיזהר תמיד מהזאב בעור הכבשה. זאבי האספרטיים דורשים השגחה מיוחדת ..."

אז מה הבעיה עם אספרטיים? עלי מסביר: "אספרטיים הוא חומר שמשבש פעילות של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) המעורבים בתפקודים אינטלקטואליים ובמצב הרוח והשימוש שלהם כממתיקים טעון בסיכונים לטווח הארוך... אספרטיים זוהה כאחראי לכמה לקויות בבלוטת התריס ובמערכת העצבים במאמרים שפורסמו בכתבי עת יוקרתיים, כולל כתב העת של מכון הלב בטקסס."

קראו מה כתוב על תוויות המשקאות "רגילים" ו"דיאט" ותראו אם אתם רוצים את החומרים האלה בגוף של הילדים שלכם. עוד סיבות למה לא? אז על השמנה דיברנו. חוץ מזה משקאות קלים יקרים הרבה יותר ממים וזמינים פחות, כך שאם מעודדים לשתייה מרובה, מה שרצוי בארץ חמה כמו שלנו, עדיף להרגיל למים. משקאות ממותקים מזיקים גם לשיניים ואלה מהם שמכילים קופאין (קולה) ממכרים במיוחד. הבקבוקים והפקקים שלהם תורמים תרומה נכבדת לזיהום הסביבה, גם אם שמים אותם בכלובי המחזור.

אז כמו שאומרים בפרסומת לקוקה קולה, עשו מה שעושה לכם טוב!

החיסונים מגיעים לבית המשפט

האם שלילת הקשר שבין חיסונים לאוטיזם על ידי בתי משפט בארצות הברית מבוססת על ממצאים אמינים, על האמונה בחשיבות החיסונים או על הצורך להגן כלכלית על חברות התרופות? פרשה חדשה אולי תספק תשובה

הוויכוח הזה מתנהל כבר שנים: חסידי החיסונים טוענים לא רק שהם הכרחיים אלא גם בטוחים לחלוטין לשימוש; המתנגדים טוענים לא רק שהם מיותרים אלא גם מסכנים את בריאותם של המתחסנים. כאשר מדובר בילדים, החשש הכבד ביותר הוא אוטיזם כתוצאה מחיסון. כעת הוויכוח מגיע לבית המשפט העליון של ארצות הברית.

בבית המשפט העליון של ארצות הברית החל באמצע אוקטובר משפט שיהיו לו השלכות על מאות תביעות הנוגעות לקשר שבין חיסונים לבין אוטיזם.

"חוק החיסונים" שקבע הקונגרס האמריקאי לפני 25 שנה מאפשר לנפגע חיסונים לקבל פיצויים, אך מגן על היצרנים מפני תביעות הקשורות למוצר. לשם כך הוקמה מערכת שנקראת vaccine court, בית דין לחיסונים, שאליו יכולים לפנות הנפגעים בתביעות פיצויים. החוק מגדיר מהן אותן פגיעות שנגרמות על ידי החיסונים ובגינן ניתן לתבוע פיצוי. הנפגע או הוריו יכולים להיכנס להליך של תביעה רגילה, אבל אז ייאלצו להתמודד עם משוכות קשות שהציב החוק המגן על היצרנים.

בכמה וכמה מקרים מהשנתיים האחרונות שופטים מבית הדין לחיסונים קבעו שמקרים הקשורים לאוטיזם אינם זכאים לפיצויים. בעשור האחרון, מתוך 7,900 תביעות, 5,800 היו קשורות לאוטיזם. זהו שיעור של כ-75%.

אאוצ'. חיסונים זה כואב פעמיים (צילום: UNICEF/Giacomo Pirozzi_ tajikistan)


המקרה שמגיע כעת לבית המשפט העליון הוא סיפורה של האנה ברוסוויץ בת ה-18. הוריה טוענים שלאחר שקיבלה בגיל חצי שנה את החיסון המשולש (DTP, נגד דפטריה, טטנוס ושעלת), האנה סבלה מהתקפי פרכוסים ובהמשך מבעיות התפתחותיות. לטענת הוריה של האנה, יצרנית החיסון, חברת פייזר (Pfizer), ידעה בתקופה שבה בתם התחסנה שקיימת גרסה בטוחה יותר לחיסון המשולש, אך לא ייצרה אותה. החברה דחתה את הטענה. בני הזוג ברוסוויץ פנו תחילה לבית הדין לחיסונים, אך חודש לפני השימוע הפגיעות שמהן סובלת האנה הוסרו מרשימת הפגיעות שבגינן ניתן לתבוע פיצויים. האנה, שמצבה מצריך השגחה מיוחדת, אינה מקבלת שום פיצוי נכון להיום – לא מחברת התרופות ולא מהמדינה.

השאלה שבית המשפט אמור לדון בה היא, האם חוק החיסונים מחייב את חברת התרופות למכור חיסון שונה כאשר נטען שקיים חיסון בטוח יותר מזה שנמצא בשימוש.

חברות התרופות ועורכי הדין שלהן חוששים שפסיקה לטובת משפחת ברוסוויץ תאפשר למאות תביעות הקושרות חיסונים לאוטיזם לצאת לפועל. ג'יימס מ. בק, עורך דין המיצג חברות תרופות, אמר לניו יורק טיימס את המובן מאליו: "אם התביעות האלה יתקבלו, ייצור חיסונים במדינה הזאת יהפוך לבלתי אפשרי מבחינה כלכלית עבור כולם."

הוריה של האנה ברוסוויץ אינם מתנגדים לחיסונים באופן גורף אלא אומרים שיצרני החיסונים צריכים להיות מחויבים בחוק לייצור חיסונים בטוחים יותר.

השאלה האם החיסונים נחוצים באמת לכלל הציבור או משרתים רק את מי שמוכר אותם לא מגיעה, כמובן, לבית המשפט בשלב זה. אבל, אם ירחף סימן שאלה מעל היתרון הכלכלי שבייצור חיסונים, ייתכן שנגלה שבעצם אפשר להסתדר עם קצת פחות מהם.

כולסטרול גבוה - המחלה שלא קיימת

ההתייחסות אל הכולסטרול כאל מחלה והלעטת הציבור בתרופות גורמות להתעלמות מהבעיה האמיתית: הסיבות שמביאות לעליית הכולסטרול בדם, מצב שניתן לטפל בו ללא כימיקלים מארון התרופות

פרופסור דרור חרץ, מנהל מרכז הליפידים ויו"ר ועדת הלסינקי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, מפרסם בימים אחרונים שוב ושוב ש"עודכנו רמות הכולסטרול המומלצות, ושלא ניתן להגיע לרמה הנכספת ללא תוספת תרופות". מה? כך תוכננו לחיות, מתרופות ולא מאוכל?

בדצמבר אשתקד פרסמתי שתי רשימות קצרות על אינסולין וסוכר, והיום אני רוצה להרחיב את הדיון.
תלוי באיזה קופת חולים, הגלוקוז (סוכר בדם) בצום אמור להיות בין 68 ל-100 או 110. עד שבן אדם לא נושק את הגבול העליון או עובר אותו, על פי רוב, רופא המשפחה לא יתיחס לעניין. אבל בואו נראה מה קורה באמת.

תנגודת אינסולינית (המכונה בשגגה סכרת מסוג 2) היא בעיה נפוצה בקרב האוכלוסייה של בני מעל גיל 50. המחלה הזאת מתפשטת גם לגילים צעירים יותר בשנים האחרונות, כולל בני העשרה. אבל מה קורה עד שהסוכר עולה ל-110-100 ומעלה? ומהי בכלל תנגודת אינסולינית?

אינסולין הוא הורמון וחלק מהמערך הכולל של ההורמונים בגוף. האינסולין אמור להיכנס לתאי הגוף דרך קולטנים (רצפטורים) ולאפשר את ספיגת הגלוקוז בתאים והפיכתו לאנרגיה זמינה. קולטן אינסולין הוא תעלה דקיקה ספציפית שאמורה לאפשר רק למולקולת האינסולין לעבור דרכה. אבל כמו כל צינור, התעלה הזאת עלולה להיסתם. כאשר היא נסתמת, הגלוקוז והאינסולין נשארים בדם. ככל שהסוכר עולה, עולה רמת האינסולין בגוף, הכבד הופך את הגלוקוז לכולסטרול - LDL וטריגליצרידים, המכונים "כולסטרול רע".

זאת אומרת, שכאשר יש תחילה של תנגודת אינסולינית, נראה עלייה ברמת הכולסטרול. יש שפע מחקרים המראים שאנשים עם כולסטרול נמוך יותר סובלים פחות ממחלות לב. אין שום מחקר שמצאתי המצביע על כך שהורדת כולסטרול על ידי "תרופות" תרומת לאריכות ימים, לבריאות הכללית או להרגשה כללית טובה.

אוכל או תרופות? צילום: Bertalan Szürös

מה עוד? כמו כל דבר בגוף, אינסולין ברמות נכונות הוא נוגד חמצון, אך ברמות גבוהות הוא מחמצן! גם סוכר בדם ברמות גבוהות מחמצן. שני אלה הם גורמי דלקת. שניהם עלולים להעלות לחץ דם. כולסטרול מכול סוגיו הוא נוגד חמצון, לכן כולסטרול גבוה הוא מחלה שלא קיימת!

מה גורם לסתימת תעלות האינסולין? יש מספר גורמים שונים שניתן לצמצם לשניים, שלושה או אפילו לאחד: שומן (גריז) הנדבק לדפנות התאים. גלוטן, חלבון החיטה, הוא האחד מ"יצרני השומן". שאר הסיבות הם רעלנים שונים כמה זיהום אוויר, מתכות כבדות, מחשבות רעילות. איך זה עובד בלשון בני אדם? כל פעולה ביוכימית בגוף מבוססת/נשלטת על ידי חמצן. כל הרעלנים גורמים לשיבוש בחילוף החומרים של החמצן. heme, אחת המולקולות שמרכיבות את ההמוגלובין, לא רק הופכת להמוגלובין אלא גם פועלת כדטרגנט של קולטנים וכלי דם. לכן עלינו לחזק את חילוף החומרים של החמצן ולנקות את עצמינו מרעלנים.

התרכזות ב"בעיית הכולסטרול" גורמת לנו לקחת כדורים רעילים ולהתעלם מהבעיה האמיתית.
מה עושים? דנתי במחשבות רעילות בקצרה ברשומה קודמת. שוב, כל בן אדם חייב לחפש לו את דרכו. לגבי ניקוי רעלנים ושיפור חילוף החומרים של החמצן, יש שתי המלצות: כלורלה היא אצת ים מים מתוקים אשר קושרת אליה רעלנים/מתכות כבדות כדי שהם יצאו מהגוף. אמבטית רגליים עם מי חמצן ומגנזיום סולפט (מלח אנגלי) והליכה יומית של כ-40 דקות מסייעות דרך הרבה עבודה גם לפינוי רעלנים (כולל רעלנים רגשיים) וגם לשיפור חילוף החומרים של החמצן.

קשר מפתיע (?) בין זיהום אוויר לבין סוכרת

מחקר חדש מצא קשר מפתיע (?) בין זיהום אוויר לבין סוכרת. קחו את זה ללב, אבל לא לריאות

מחקר חדש שפורסם ב-Diabetes Care (כתב העת של איגוד האמריקאי לסוכרת) מצא קשר חזק בין זיהום אוויר לבין עליית שיעורי הסוכרת בקרב מבוגרים בארצות הברית. נראה שייתכן שזיהום אוויר הוא גורם משמעותי לסוכרת ומצטרף למועדון המפוקפק של השמנת היתר. מה שחמור במיוחד היא העובדה שזיהום האוויר משפיע גם כאשר הוא נמוך מהגבולות שהגדירה ה-EPA, סוכנות ההגנה על הסביבה. זוהי עוד הוכחה לקשר הברור שבין בריאות הסביבה לבריאות האדם ולא רק במקומות המובנים מאליהם, כמו הקשר בין זיהום למחלות לב-ריאה.

בפתיחת הדוח נאמר:
"זיהום סביבתי, בעיקר חומר חלקיקי (PM2.5) בגודל שבין 0.1 ל-2.5 מיקרומטר, הוא כנראה גורם סיכון לסוכרת שמתעלמים ממנו. כרכיב עיקרי באובך, עשן ופליטת כלי רכב, PM2.5 מסוכן, בין היתר בגלל מידותיו הזעירות ויכולתו לחדור אל אברים חיוניים בגוף האדם במערכות הנשימה וכלי הדם. חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר מעצימות מקרים של דלקות ועמידות לאינסולין בדיאטה של עכברים שמחקה תזונה המעודדת השמנת יתר. אצל חולי סוכרת, סמנים דלקתיים בפלסמה התרבו כתגובה לחשיפה לרמות PM2.5 גבוהות."

אי אפשר לראות את הסוכרת בין ענני הערפיח, אבל היא שם. צילום: Ricardo Inostroza V.


מחקרים קודמים הראו קשר בין זיהום אוויר בחומר חלקיקי לבין סוכרת, אבל המחקר החדש הוא מהראשונים שבדקו את הקשר בסדרי גודל נרחבים ובחנו אוכלוסייה אנושית.
החוקרים אספו נתונים של ה-EPA בנוגע לזיהום ב-PM2.5 בין השנים 2005-2004 והשוו אותם לנתוני המרכז לשליטה במחלות ולחומר סטטיסטי על שכיחות הסוכרת והתפקיד שמילאו גורמי סיכון נוספים. התוצאות היו "קשר חזק ועקבי" בין סוג זה של זיהום אוויר לבין שכיחות הסוכרת. אפילו באזורים שבהם רמת זיהום האוויר הייתה בתחום "התקני", במזוהמים יותר שבהם הייתה עלייה של 20% בשיעור הסוכרת לעומת האזורים עם זיהום אוויר נמוך יותר.

החוקרים אומרים שמכיוון שלא היו להם נתונים על חשיפה אישית, הם לא יכלו להוכיח סיבתיות ואינם יודעים בדיוק כיצד פועל המכניזם הזה שמביא לסוכרת, אך ברור שנמצא תמרור אזהרה חשוב.

רפואה אנרגטית-ביולוגית לשבור את מעגל החולי

לרפואה אנרגטית-ביולוגית ארבע פנים: תזונה, סביבה, איזון וכושר נפשי ופיזי. היא אינה "רפואה משלימה" או קונבנציונלית, אלא טיפול ששובר את מעגל המחלות הכרוניות

כאשר שואלים אותי במה אני עובד, אני תמיד עונה שאני עובד בבריאות. בדרך כלל זה מעלה תהיות, אבל קשה לי למצוא מונח התואם את תפיסת העולם רפואית שלי.

לא מתאים לי המושג "רפואה אלטרנטיבית". הוא מגדיר מה שאני לא (קונבנציה) ואינו מגדיר מה אני כן ולמה אני שונה. גם המונח "רפואה משלימה" נראה לי תמוה. מה הרפואה המשלימה משלימה? האם הרופא הקונבנציונלי עוסק ברפואה חסרה? הוא לא מטפל במשהו כי הוא לא יודע או לא יכול? לפיכך, לדעתי יש הבדל ביני לבין הממסד הרפואי בראיית הבריאות וגורמי המחלות, ולכן גם בשיטות הטיפול, ניתוח ה"מחלה" ואף הגדרתה (למשל תנגודת אינסולינית במקום סוכרת).
המונח רפואה אנרגטית-ביולוגית הוא הכי מדויק שאליו אני מסוגל להגיע.

רפואה אנרגטית-ביולוגית מבוססת על אירועים אשר קורים במולקולות, תאים ורקמות לפני שהם ניזוקו, ולא על דיווח פתולוגי שלהם לאחר המעשה.
רפואה אנרגטית-ביולגית אינה באה להחליף כירורג, חדר מיון וכדומה - השטחים האלה יישארו נחלת הרפואה הקונבנציונלית. אבל מחלות כרוניות, שהן בבירור כישלונה של הקונבנציה (אחרת הן לא היו "כרוניות"), הן נחלתה של הרפואה האנרגטית-ביולוגית.
לרפואה אנרגטית-ביולוגית יש ארבע פנים:
1. תזונה
2. סביבה
3. איזון
4. כושר (פיזי, רגשי-נפשי)

אין מחיצה קשיחה או ברורה בין ארבע הפנים.

מחלות נגרמות על ידי דחק חמצוני (oxidative stress). העלייה בדחק החמצוני נגרמת על ידי מספר גורמים פנימיים וחיצוניים. מחלות כרוניות נובעות מירידה ביכולת נוגדת החמצון בשל תזונה לקויה, רעלנים סביבתיים, מתח נפשי, מחשבות רעילות, קרינה מטלפונים ניידים, מ"מעט" אורניום מדולל ומירידה בכושר הפיזי. כל אלה מובילים אותנו לזיהומים נשנים וחוזרים, אשר מעלים שוב את הדחק החמצוני, וגורמים להיחלשות המערכת החיסונית. לזה אני קורא ביולוגיה מעגלית, והיא דורשת את שבירת המעגליות הרפואית.

מה מציעה הרפואה הקונבנציונלית לבעיה הזאת? כדור נגד א', עוד כדור נגד ב', עוד כדור נגד בעיה שיוצר כדור א'. משהו בעד הבריאות? זה עדיין לא נחקר! הרי מדובר במדע, אבל מחקר מדעי ממומן על ידי חברות ה"תרופות". לכן לא יתכן מחקר רציני שיתפרסם על יעילותם של ירקות טריים, לדוגמה.

חמצון בכימיה הוא אובדן של אלקטרונים, חיזור הוא החזר אלקטרונים. התהליך של חמצון-חיזור (חמזור) קורה בכול רגע בגוף. זהו תהליך החיים של יצורים המבוססים על חמצן. בכל שנייה בגוף מתרחשים תהליכי חמזור רבים ושונים. התהליך משתבש רק בצד החמצוני של המשוואה. שום דבר לא מתחזר בעצמו.
החמצן הוא מולקולה מיוחדת. מולקולת החמצן יכולה להיות מחמצנת או מחזרת, תלוי בנסיבות. ברפואה אנרגטית-ביולוגית יש כלים רבים, בין היתר ביורזוננס-ביקום (רפואת תדרים הנעזרת במכשיר הביקום שמאתר חוסר איזון בגוף), קיק-אוזון (שמן קיק מועשר באוזון), טיפול באוזון, ועוד כמה דברים שאכתוב עליהם בעתיד.

"הדרך היא לעבוד על עצמכם עד שאתם יכולים לסלוח, לקבל, ולאהוב כל אחד במשפחתכם, בדורכם ושני דורות אחורה" צילום: Art Crimes

תזונה
תזונה, שתמיד היא הבסיס לבריאות טובה, תלויה בכם. אני ממליץ תמיד על תזונה פחות או יותר לפי סוג דם. בהחלט אפשר להגיע להתאמה אישית, אבל קלינית לא ראיתי סטיות גדולות מהמחקר של ד''ר דאדמו, מחבר הספר "לאכול לפי סוג הדם". היום אני ממליץ כמעט לכולם להוריד את כל הגלוטן (חלבון החיטה, שנמצא גם בשיפון, כוסמין ורוב סוגי השיבולים) מתזונתם. גלוטן מביא לתנגודת אינסולינית, הגורמת, בין היתר, לעלייה באינסולין בדם. אינסולין גבוה מחמצן, דלקתי, ומשמין.

סביבה
סביבה היא בעיה של ימינו. אנחנו שוחים בים של רעלנים אין ספור: כספית באוויר מתחנות כוח פחמיות; עופרת, כי ישראל פיגרה בעשרים שנים ויותר בהוצאת עופרת מהדלק. זאת רק ההתחלה. בהקשר הזה אני מציע שני דברים שונים: כלורלה, אצה ירוקה אשר סופחת רעלנים, ופעילות ציבורית למען עצמנו, ילדינו, נכדינו, ונינינו. פעילות כזאת מועילה ומעצימה - גם נפשית.

איזון
איזון- מילה גדולה. טיפול בתזונה וסביבה הוא כבר חלק מהדרך. לעיתים צריך להתייחס גם למערכת ההורמונלית (גם אינסולין הוא הורמון). לגבי רגשות, יש לי כמה כלים שאפשר להמליץ עליהם באופן אישי. יש הרבה דרכים, העיקר, לא לטחון.
כושר פיזי - הליכה של 45 דקות ביום. זה קו מינימום, ישנם אנשים שחייבים ללכת יותר.
כושר רגשי-נפשי – אף אחד לא גדל בגן עדן. אנחנו נושאים איתנו דורות של דיכוי בתור יהודים, צלקות נפשיות ממלחמות שלחמנו בהן ושהורינו וחברנו לחמו בהן. בנוסף הורינו (וגם אנחנו) לא עשו שיעורים בהורות לפני שהביאו אותנו. בקיצור, גם פה אני יכול להמליץ באופן אישי, אבל הדרך היא לעבוד על עצמכם עד שאתם יכולים לסלוח, לקבל, ולאהוב כל אחד במשפחתכם, בדורכם ושני דורות אחורה. זה לא פשוט, תמיד מוצאים סיבות טובות מאוד למה לא. כאשר נראה שגמרנו, צץ משהו חדש. ההצלחה היא בדרך, לא בציונים או בסימוני V.

החיים ללא סוכר מתוקים יותר

צריכת יתר של סוכר מגבירה את הסיכון - לא רק להשמנת יתר וסוכרת, אלא גם לסרטן ולהזדקנות בטרם עת

בפוסט הקודם ציטטתי את ד"ר מייקל לאם, שאומר שההגדרות הרפואיות לרמות תקינות של סוכר (גלוקוז) בדם "מקלות" מדי. רמה של 110 מ"ג/ד"ל סוכר בדם נחשבת מצב בריא, כשלמעשה, אם אנחנו רוצים להיות בריאים באמת, רצוי לא לעבור את ה-90 מ"ג /ד"ל.

עודף סוכר בדם, גורם לסוכרת, שגם עליה כתבתי בפוסט הקודם, ולעוד כמה בעיות שלא כדאי להתעלם מהן: סיכון מוגבר לסרטן, סיכון מוגבר ליצירת רדיקלים חופשיים, סיכון מוגבר לתוצרי גליקציה (תהליך שבו מולקולת סוכר נקשרת לחלבון), סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. איך כל זה קורה?

סוכר: מתוק אבל מסוכן. צילום: mandy

סיכון מוגבר לסרטן – הסוכר הוא האוכל של הסרטן
חילוף החומרים בתאים סרטניים שונה מאשר בתאים רגילים. בתאים סרטניים מוגבר תהליך הגליקוליזה, שבו סוכר משמש דלק עבור תאי הסרטן ותוצר הלוואי שלו הוא חומצת חלב (תאים בריאים משתמשים בחמצן כדלק). תהליך חילוף החומרים בתאים הסרטניים הוא מאוד לא יעיל וגורם לבזבוז אנרגיה, מה שהופך את החולה עייף וסובל מתת תזונה. ומה עושה הסוכר? תפיסה שאומרת "סוכר מאכיל את הסרטן" נתמכת על ידי חוקרים. מחקר אפדימולוגי שנערך ב-21 מדינות מערביות גילה, שצריכת יתר של סוכר היא גורם סיכון חזק להגברת שיעורי סרטן השד. קל לראות את הקשר בין סוכר לבין התפתחותם של תאי סרטן. ד"ר מייקל לאם אומר נחרצות: "תוכנית כוללת לריפוי סרטן צריכה לקחת בחשבון גם תזונה דלת סוכר כחלק מהפרוטוקול הטיפולי." אם לא נאכיל את התאים בסוכר, יואט קצב התפתחות הגידול.

סיכון מוגבר ליצירת רדיקלים חופשיים והפחתת נוגדי החמצון – סוכר תורם להאצת ההזדקנות
קיים קשר ישיר בין סוכר לבין היווצרות רדיקלים חופשיים: עודף סוכר בזרם הדם מעודד ייצור רדיקלים חופשיים. מחקר שנערך באוניברסיטת באפלו הראה, שצריכת מי סוכר (הדומים למשקאות ממותקים רגילים) גרמה לעלייה ניכרת ומיידית בשיעור הרדיקלים החופשיים ולירידה ברורה ברמת ויטמין E, נוגד חמצון חשוב. מחלות שנגרמות על ידי רדיקלים חופשיים הן מחלות אופייניות לגיל המבוגר, כמו דמנציה, סרטן, מחלות פרקים, מחלות אוטואימוניות ועוד. סוכר מעלה את רמת הרדיקלים החופשיים ומאיץ התפתחותן של מחלות תלויות גיל.

סיכון מוגבר לתוצרי גליקציה – סוכר, גם בדרך הזו, מאיץ את ההזדקנות
קיים קשר ידוע בין סוכר לבין תהליכי הזדקנות. חולי סוכרת נפטרים בגיל צעיר יותר. תוצרי גליקציה נוצרים כאשר סוכר בדם (גלוקוז) מתחבר לחלבונים ברקמות הגוף. נוצרת תרכובת שגורמת בין היתר להסתיידות עורקים, מפרקים נוקשים, חולשת שרירים וכשל בתפקוד אברים. הבעיות האלה נפוצות בקרב מבוגרים וחולי סוכרת.

לסוכר יש טעם מר

האם טווחי הנורמה בבדיקות מעבדה מספיק טובים בשביל מי שרוצה להיות בריא באמת? אם אתם רוצים להרגיש טוב ולהיראות טוב, רמת הסוכר בדם שלכם צריכה להיות רחוקה בהרבה מהמקום שבו סומן הגבול בין בריא לסוכרתי

ד"ר מייקל לאם, מומחה לתזונה ולאנטי אייג'ינג, מסביר באתר שלו למה אי אפשר לסמוך על הגדרות טווח הנורמה לסוכר בדם. סוכרת מוגדרת כרמת גלוקוז בדם מ-126 מ"ג/ד"ל (מיליגרם לדציליטר) ומעלה. מצב גבולי הוא בין 111 ל-125 מ"ג/ד"ל. על פי הנתונים האלה, רמת גלוקוז בדם של 110 מ"ג/ ד"ל נחשבת מצב בריא.
אולם, ד"ר לאם מציין שעל פי הערכות, בתזונה של האדם הקדמון רמת הגלוקוז בדם עמדה על 60 עד 90 מ"ג/ד"ל. תזונה כזו התבססה על בשר רזה, ירקות ומעט אגוזים, דגנים מלאים ופירות. אחד מאתגריה של רפואת האנטי-אייג'ינג הוא לצמצם את טווח הנורמה של רמת הגלוקוז בדם. אם התוצאה שלך בבדיקת דם לרמות סוכר היא 110 מ"ג/ד"ל, אל תשלה את עצמך שמצבך טוב, אומר ד"ר לאם. השאיפה צריכה להיות 90 מ"ג/ד"ל או פחות מכך.

לאילו סיכונים גורמות רמות סוכר גבוהות בדם?
סיכון מוגבר לסוכרת
סיכון מוגבר לסרטן
סיכון מוגבר ליצירת רדיקלים חופשיים
סיכון מוגבר לתוצרי גליקציה (תהליך שבו מולקולת סוכר נקשרת לחלבון)
סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם

סיכון מוגבר לסוכרת
העלייה בצריכת הסוכר בעשורים האחרונים העלתה מאוד את שיעור החולים בסוכרת מסוג 2. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, עד שנת 2025 יהיו חולים בסוכרת 260 מיליון בני אדם. העלייה בשיעור חולי הסוכרת עמדה על 33% בעשור האחרון. הסוכרת נובעת מחוסר איזון של הורמון האינסולין המיוצר בלבלב. תפקידו של האינסולין להעביר לתאי הגוף את הסוכר שמגיע לדם כתוצאה מצריכת פחמימות. ככל שעולה צריכת הסוכר, כך הלבלב צריך לעבוד יותר קשה כדי לייצר אינסולין. ככל שעולה רמת האינסולין בגוף, יורדת רגישות התאים אליו. כתוצאה מכך רמת הסוכר בדם נשארת גבוהה וגדל הסיכון לחלות בסוכרת.
חשוב לזכור שלא רק אכילת מתוקים מגבירה את הסיכון – גם פחמימות, כמו חיטה, אורז ותפוחי אדמה, מעלות את הדרישה לאינסולין בגוף. עודף ייצור אינסולין גורם לסוכרת, אבל גם למחלות נוספות, כמו תסמונת X שכוללת השמנת יתר ויתר לחץ דם.



האינסולין מכונה גם "הורמון הרעב". כאשר רמות הסוכר עולות לאחר ארוחה עשירה בפחמימות, עולה רמת האינסולין בדם. בעקבותיה צונחות רמות הסוכר ונוצרת תחושת רעב ותשוקה למתוק, בדרך כלל כמה שעות אחרי הארוחה. בנוסף, רמות גבוהות של אינסולין בדם מעכבות את שחרורו של המוליך העצבי סרוטונין. תפקידו של הסרוטונין להורות לגוף להפסיק לאכול. בלי סרוטונין אנו ממשיכים לאכול ונקלעים למעגל קסמים ולצריכת יתר של סוכר ולהתמכרות לפחמימות.

כדי לצאת מהמצב הזה צריך להוריד את רמת הסוכר בדם. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא הפחתה מוחלטת של פחמימות מעובדות (סוכר קנה, קמח לבן, אורז לבן וכו') בשילוב עם פעילות גופנית.
פרט להפחתת הקלוריות שנצרכות על ידי אכילת פחמימות, ד"ר לאם מציע להיעזר בתוספי תזונה כמו ויטמינים C ו-E, חומצת אמינו גלוטמין וכרומיום פוליניקוטינט (Chromium Polynicotinate).

בפוסט הבא: על הסיכונים הנוספים שגורמות רמות סוכר גבוהות בדם.

קליפורניה לא חולמת – יותר ויותר הורים במדינת השמש לא מחסנים את ילדיהם

מגמה ברורה בקליפורניה: יותר ויותר הורים בוחרים לא לחסן את ילדיהם. רשויות הבריאות מזהירות, אבל ההורים מודאגים מדברים אחרים, אוטיזם, למשל

קליפורניה, The Golden State, נחשבת למעין גן עדן עלי אדמות. אפילו השם קליפורניה מקורו בשמה של המלכה קליפיה ששלטה בגן עדן בדיוני באגדה שכתב (או מיתוס שתיעד) הספרדי גרסי רודריגז דה מונטבלו. מבין מדינות אמריקה היא המאוכלסת ביותר וגם נחשבת לליברלית ולמתקדמת ביותר, בעיקר ביחס לאורח חיים אלטרנטיבי חופש דת ומעורבות בנושאים סביבתיים.

בכתבה ששודרה בתחנת הרדיו של דרום קליפורניה באמצע ספטמבר, דווח: "מספרם של ילדי הגן שנכנסים לבית הספר מבלי להתחסן הגיע לשיא בקליפורניה בשנה שעברה. הוא נשאר גבוה בסתיו הזה כשהילדים שבים לבית הספר. המגמה מטרידה את פקידי הבריאות במדינה."

קליפורניקיישן. ההורים אומרים לא לחיסונים. צילום: Rishi Menon

ד"ר לורן פדר, רופאת ילדים, רופאה הוליסטית וסופרת, מספרת שרבים מההורים מודאגים מהחיסונים, מחציתם לא מחסנים כלל, ולאלה שכן היא אינה מציעה שילוב של מינונים המקובל אצל רופאי ילדים אחרים. בנוסף, היא נותנת את החיסונים בגיל מאוחר יותר, ולא כשהתינוק בן חודש, כפי שנהוג אצל רופאים מסוימים.

בדוח של ארגון Watchdog מסן דיאגו נמצא שיותר ויותר משפחות בוחרות לוותר על החיסונים. רשויות הבריאות מזהירות מפני התופעה, ואומרות שהילדים הלא מחוסנים מגבירים את סכנת ההידבקות בשעלת. אבל החוק בקליפורניה לא מחייב את ההורים לחסן.
ההורים בוחרים לקחת אחריות על בריאות הילדים שלהם, לומדים וחוקרים בעצמם את נושא החיסונים. לורי גרגורי, אם שמרואיינת בכתבה, סיפרה שניסתה למצוא הוכחה מוצקה לכך שלחיסון יש יתרונות עבור ילדה "ולא מצאתי כזה," היא אומרת.

גרגורי, בעלת בלוג שעוסק בתזונה הוליסטית ורוחניות, החליטה לוותר על החיסון. על מנת להימנע מעימותים, היא לא מעלה את הנושא בפני הורים אחרים בבית הספר. היא אומרת שאחד החששות העיקריים שהביאו אותה להחלטה לא לחסן את בנה, אלכסנדר בן השנתיים, הוא הסיכון שהילד ילקה באוטיזם.

כתבת הרדיו מציינת שמחקרים מדעיים שללו את החיסונים כגורם לאוטיזם. על פי המרכז הפדרלי לשליטה במחלות, אחד מתוך 110 ילדים אמריקאיים סובל מהפרעה התפתחותית. מומחי רפואה מתחילים לבדוק גורמים שמעבר לחיסוני הילדים כגורמים לאוטיזם, כמו בדיקות אולטרא-סאונד בהיריון, תרופות שנלקחות בהיריון וניתוחים קיסריים.

עזבו את המזרקים – ויטמין D יעיל מחיסון במניעת שפעת

מחקר מלמד שוויטמין D יעיל יותר מחיסונים במניעת שפעת, אבל הממסד הרפואי כנראה לא יאמץ את המסקנה הזאת

מחקר קליני, שבוצע באגף האפידמיולוגיה המולקולרית במחלקת הילדים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מינאטו-קו בטוקיו, מצא שוויטמין D היה יעיל באופן בולט בעצירת הידבקות בשפעת בקרב ילדים (המחקר הופיע בגיליון מרץ 2010 של כתב העת האמריקאי לתזונה קלינית).

במחקר שבוצע בסמיות כפולה (כלומר, גם המשתתפים וגם הנסיינים לא יודעים מי מקבל טיפול ומי מקבל פלסבו) השתתפו 334 ילדים. מחציתם קיבלו ויטמין D ומחציתם תרופת פלסבו. בקבוצת הפלסבו 31 מתוך 167 הילדים חלו בשפעת, לעומת 18 בלבד מתוך 168 בקבוצת הטיפול בוויטמין D.
מתן ויטמין D הפחית ב-8% את מקרי השפעת. מייק אדמס, עורך הבריאות באתר NaturalNews.com אומר שהעדות האחרונה על יעילות החיסון נגד שפעת מראה הפחתה של 1% בלבד. לפיכך, ויטמין D יעיל פי שמונה לעומת החיסון (כשהוציאו מהמחקר את כל הילדים שקיבלו ויטמין D מהוריהם לפני שהמחקר התחיל, התוצאות היו מרשימות אף יותר: ויטמין D הפחית את הסיכון לחלות בשפעת כמעט בשני שלישים).
המחקר שבוצע באוניברסיטת טוקיו הראה שייתכן שוויטמין D יעיל גם לטיפול בתסמיני אסתמה.

ברור שנדרש מחקר נוסף על מנת לאמת את הממצאים, למשל מחקר שבו יהיו ארבע קבוצות: ויטמין D ופלסבו של ויטמין D, חיסון נגד שפעת ופלסבו של חיסון נגד שפעת. אבל, אדמס אומר שמחקר כזה לעולם לא ייצא אל הפועל כי מקדמי החיסונים יעצרו אותו – הם יודעים שהתוצאות יהיו לרעתם ויוכיחו שהחיסונים שלהם חסרי תועלת.

מי יעצור את השפעת? החיסונים לא יעילים, מהפתרונות החלופיים הממסד מתעלם. צילום: Worapol Sittiphaet

אנחנו לכודים במצב שבו מקדמי החיסונים, רופאים ויצרני תרופות, מתייחסים אך ורק למחקרים שמחזקים את תעשיית החיסונים ומתעלמים ממחקרים אחרים. כתבי העת המדעיים נתמכים במקרים רבים על ידי תעשיית התרופות, כך שלמחקרים שמערערים על מעמדה ומוצריה אין למעשה סיכוי להגיע אליהם ולהתפרסם.
"הם מקדמים דוֹגמה רפואית במקום פתרונות אמיתיים עבור החולים," אומר אדמס. "הם מקדמים חיסונים בגלל... ובכן... בגלל שזה מה שהם קידמו תמיד, וזה מה שעמיתיהם מקדמים, ואיך בעצם יכול להיות שכל כך הרבה אנשים חכמים טועים?"

עולם הרפואה מתעלם באופן קבוע מפתרונות טבעיים ומתזונה מרפאה ומציעים פעם אחר פעם פרוצדורות רפואיות, ניתוחים ותרופות כימיות, גם כשיש דרך אחרת, בטוחה יותר לאדם. "הרבה רופאים ומדעני רפואה מהמיינסטרים פשוט אינם מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסאות המוגבלות מאוד שלהם, שלתוכן נדחסו המוחות שלהם לאחר שנים של אנטי-השכלה בבתי הספר לרפואה," אומר אדמס. "כשהם רואים פתרון מנוגד למה שלמדו, הם מתעלמים ממנו בטיפשות."

המאמר של אדמס

תנו לישון, חזירים!

ישראל, כמו מדינות אחרות בעולם, הוציאה הון על רכישת מיליוני חיסונים נגד שפעת החזירים, המגפה שאולי לא הייתה מעולם. כעת עולה באירופה החשש שחיסונים עלולים לגרום להפרעת שינה מסוג נרקולפסיה ולתופעות נוספות אצל ילדים קטנים


בסוף אוגוסט התפרסמה ב-Independent הבריטי ידיעה האומרת שחיסונים נגד שפעת החזירים, שניתנו כבר למיליונים באירופה, נמצאים כעת בבדיקה עקב חשש לקשר בין החיסון לבין הפרעת שינה מסוג נרקולפסיה, שמשמעותה התקפי שינה פתאומיים ובלתי נשלטים שמופיעים בזמן פעילות מונוטונית.

סוכנות התרופות האירופאית בודקת את החיסונים מסוג Pandemrix המיוצר על ידי גלקסו-סמית'-קליין, לאחר שדווח על מספר מקרי נרקולפסיה, בעיקר בשוודיה ובפינלנד.

פנדרמיקס ניתן למיליונים. בבריטניה קיבלו אותו מילונים המשתייכים לקבוצות שהוגדרו שם כאוכלוסיות בסיכון: ילדים, חולי סוכרת, בעלי מחלות לב ואסתמה. באירופה כולה 30.8 מיליון בני אדם קיבלו את התכשיר.
סוכנות התרופות האירופאית הודיעה: "למרות שמקרי הנרקולפסיה דווחו בסמוך לשימוש בפנדרמיקס, כרגע אין זה ידוע האם החיסון גרם להפרעה." הם מוסיפים: "ועדת הסוכנות למוצרים רפואיים עבור בני אדם (CHMP) תבחן בקפידה את כל המידע הזמין כדי לקבוע האם יש עדות לקשר (בין הפרעת השינה לחיסון)."

אז למי בעצם נועדו החיסונים? צילום: Isidoro Cea


בינתיים, בפינלנד: המכון הלאומי לבריאות ורווחה המליץ להפסיק את השימוש בפנדרמיקס.

בדצמבר של השנה שעברה סוכנות התרופות האירופאית כבר הביעה דאגה מכך שילדים שקיבלו את המנה השנייה של הפנדרמיקס עלולים לפתח חום גבוה. עוד התברר שבגילים הצעירים יש נטייה לנפיחות באזור ההזרקה, כמו גם ישנוניות, עצבנות ואובדן תיאבון לאחר קבלת המנה השנייה.

דובר הסוכנות לפיקוח על תרופות ומוצרי בריאות בבריטניה, אמר מצד אחד שנרקולפסיה היא תופעה נדירה שתוקפת 10 חולים חדשים על כל מיליון בני אדם, ומצד שני שלא נמצא קשר בינה לבין פנדרמיקס. הוא הוסיף שהפנדרמיקס זמינה לשימוש ומומלצת.

בינתיים, בישראל: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שיגר מכתב לתנועת אומץ ובו אמר שרק 9% מהישראלים התחסנו נגד שפעת החזירים. כלומר, נעשה שימוש ב-700,000 חיסונים בלבד מתוך 5 מיליון חיסונים שימתינו במחסני משרד הבריאות עד שיפוג תוקפם.

בינתיים, בעולם: באוגוסט ארגון הבריאות העולמי הודיע שמגפת שפעת החזירים הסתיימה רשמית. עכשיו צריך להמציא מגפה חדשה ואולי להשתמש בחיסונים הישנים, כי ממילא אין קשר בין התרופות שמוכרים לנו להפחדות שמוכרים לנו במקביל.

למי יש ביצים לאכול חביתה?

האם יש בסיס להמלצה המסורתית להגביל אכילת ביצים כדי למנוע עודף כולסטרול בדם? ד"ר מייקל לאם, מומחה לתזונה ולאנטי אייג'ינג, מטיל בכך ספק גדול ואומר שמי שבריא לא צריך לפחד מביצים

ביצים מכילות רמות גבוהות של שומן וכולסטרול. 200 מ"ג כולסטרול שמספקת הביצה, מקורם בחלמון בלבד. מאז שהתברר שיש קשר בין רמות גבוהות של כולסטרול בדם לבין מחלות לב וכלי דם, אנשי מקצוע מתחום הרפואה והתזונה קראו לנו לא לצרוך מזון עתיר כולסטרול, ולכן להימנע מביצים. אבל האם מישהו בחן לעומק את ההיפותזה שאומרת: "דיאטה עשירה בכולסטרול מובילה לעודף כולסטרול בדם"?

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות על ביצים וכולסטרול בדם הראו קשר רופף בלבד. לדוגמה, במאמר שכתבו חוקרים מהארברד ב-1999 ופורסם בכתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי נאמר, שלא נמצא שום קשר בין צריכת ביצים מתונה, ביצה ביום, לבין מחלות לב. שני מחקרים ארוכי טווח שכללו 38,000 גברים ו-80,000 נשים לא מצאו שום הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לשבץ או התקף לב בין אנשים שאכלו פחות מביצה אחת בשבוע לבין אלה שאכלו יותר מביצה אחת ביום. הפגיעים יותר למחלות לב היו חולי הסוכרת, אנשים שבמקרים רבים סובלים מהשמנת יתר חולנית. מחקר נוסף מ-1994 הראה שרשויות הבריאות אינן צריכות להתריע מפני צריכת ביצים מתונה באופן גורף כל עוד מדובר באנשים בריאים. יתרה מזאת, מחקר אחר מאותה שנה הראה שאצל רוב הגברים הצעירים והבריאים תוספת של שתי ביצים ביום לדיאטה דלת שומן השפיעה מעט מאוד על רמות הכולסטרול בפלזמה. גם בקרב נשים צעירות הממצאים היו דומים.

בקשר לביצים, אין טעם להמלצות גורפות. צילום: Gep Pascual

ד"ר לאם מציין שלא רק שלא נמצא קשר משמעותי בין תזונה לבין כולסטרול בדם במחקרים שצוינו לעיל, אלא שבמחקרים אחרים נמצא שכולסטרול בתזונה העלה הן את רמות "הכולסטרול הרע" (LDL) והן את רמות "הכולסטרול הטוב" (HDL) בו זמנית, ללא שינוי משמעותי ביחס בין השניים.

האמריקאי הממוצע צורך 40% מהקלוריות שלו משומן מהסוג שנמצא במזונות מהחי ובשומני טראנס (שומנים מוקשים) הנפוצים בג'אנק פוד. במקרים כאלה, מציע ד"ר לאם, יש להפחית את צריכת הביצים ולשלוט בה.

כדאי לזכור שכולסטרול חיוני לגוף. רמות נמוכות מדי שלו, כמו רמות גבוהות מדי שלו, אינן מיטיבות איתנו. מחקרים הראו קשר בין רמות נמוכות של כולסטרול בדם לבין עלייה בשיעור מקרי הסרטן. רמה מיטבית של כולסטרול בגוף צריכה לעמוד על 200 מ"ג/ד"ל. היחס המומלץ בין רמת הכולסטרול הכללית לבין הכולסטרול הטוב צריך להיות פחות מ-4 ל-1.
חשוב לדעת שכולסטרול קשור לסיכון מוגבר לאבני מרה, שמורכבות בעיקר מכולסטרול.

***

אי אפשר להתעלם שמקור הביצים הוא יצור חי - תרנגולת. בלולי הסוללה המתועשים התרנגולות חיות בצפיפות ובתנאים קשים, מה שגורם להן להפריש הורמוני סטרס המשפיעים על הביצה. כדי להגביר את ההטלה המגדלים מאירים את הלול 24 שעות ביממה, וגם זה פוגע בבריאות התרנגולות ובאיכות הביצים. לכך מצטרפים הורמונים, תרופות ומזון מרוכז שבהם מואבסות התרנגולות. השקעה בביצים אורגניות תתרום לביצים איכותיות יותר ולצמצום הסבל של העופות.

מה שרע לחרקים, רע לילדים

הפרעות קשב והיפראקטיביות הן תוצאה של חינוך? גנטיקה? תזונה? אולי, אבל לא רק. חשיפת עוברים לזרחן אורגני (אורגנופוספט, OP), חומר הדברה נגד חרקים שפוגע במערכת העצבים, עלול להגדיל את הסיכון שבעתיד הילדים הללו יסבלו מהפרעות קשב והיפראקטיביות, ADHD.

קיים קשר בין חשיפת עוברים לקוטלי חרקים לבין הפרעות קשב והתנהגות בילדות. כך קובע מחקר ארוך טווח שבוצע בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ברקלי ופורסם לא מכבר בכתב העת לבריאות סביבתית Environmental Health Perspectives (ששייך לארגון מדעי ממשלתי אמריקאי ולא לארגון ירוק חתרני).

המחקר לא מספק הוכחה סיבתית לקשר בין חומר ההדברה לבין ה-ADHAD, אבל לא צריך דמיון מפותח במיוחד בשביל להבין שחומר שקוטל חרקים על ידי פגיעה במערכת העצבים שלהם עלול להזיק גם להתפתחות מערכת העצבים של העובר ולתפקוד המוח שלו.

במחקר שנמשך עשר שנים השתתפו נשים וילדים מכסיקנים-אמריקאים שחיים באזור עמק סאלינס, אזור חקלאי בקליפורניה שנעשה בו שימוש מסיבי בקוטלי חרקים. המחקר ארוך הטווח עקב אחרי נשים שהרו בשנת 2000. בתקופת ההיריון נבדקו רמות שאריות חומרי ההדברה בשתן של האמהות. בהמשך נאספו דגימות שתן מהילדים בני השלוש וחצי עד חמש שנים, וכן נאסף מידע לגבי הפרעות קשב והתנהגות אצלם על סמך דיווחי האמהות, מבחנים ממוחשבים ודירוג התנהגות על ידי מומחים.
אצל הילדים בני החמש שנחשפו לזרחן אורגני כאשר היו עוברים היו בעיות קשב רבות יותר לעומת ילדים שלא נחשפו לרעל. השפעות של חשיפה לעופרת ולגורמים אחרים נוטרלו, כך שהממצאים מייצגים רק את השפעות הזרחן האורגני. החוקרים מצאו שכל עלייה של פי 10 ברמות חומרי ההדברה בשתן של האמהות גררה עלייה של פי 5 בהפרעות הקשב של הילדים. הממצאים בלטו במיוחד בקרב בנים.

תינוק בכרם? אולי עדיף שלא. צילום: Shane Gorski


בכתבת תחקיר שפרסם המגזין "את" על ריסוסים בפירות וירקות, אומר ד"ר שלמה קפואה, ראש האגף לאגרו-אקולוגיה במשרד להגנת הסביבה, על הזרחנים האורגנים: "הם פוגעים בגוף באמצעות שיבוש ההולכה העצבית. בכמויות גבוהות הם עלולים לגרום לסימפטומים שונים כמו פרכוסים, עוויתות עד כדי מוות. הזרחנים האורגנים הם חומרי ההדברה המסוכנים והרעילים ביותר."

ילדים שחיים באזורים חקלאיים חשופים מן הסתם יותר מילדים אחרים לחומרי הדברה ולנזקים שהם גורמים. אבל, כל הילדים חשופים לפירות וירקות שרוססו בחומרי הדברה.
מכיוון שקיים קשר בין צריכת ג'אנק פוד והרבה סוכר לבין ADHAD, אנחנו רוצים שהילדים יאכלו פירות וירקות ולא ג'אנק. אז מה עושים? החוקרים מברקלי כותבים שאכילת מזון מהצומח חשובה ואין להימנע ממנה למרות השפעת חומרי ההדברה ומדגישים שחשוב לרחוץ היטב את הפירות והירקות לפני אכילתם. צריכת גידולים אורגניים היא כמובן בטוחה יותר. מי שלא יכול להרשות לעצמו ירקות ופירות אורגניים, צריך להקפיד על רחיצה ולהימנע מגידולים לא אורגניים שידועים כמרוססים במיוחד. בישראל ענבים הם מהגידולים המרוססים ביותר, כולל בזרחן אורגני.

נפתחה עונת החַסֶּנֶת

האם התשובה לשפעת היא אווירה של היסטריה ומרוץ לקבלת חיסונים שיעילותם מוטלת בספק, או חיזוק פשוט של מערכות הגוף?

ביום ב' ה-23 באוגוסט 2010, פרופסור שוקי שמר, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל-אביב, התראיין לתוכנית "בחצי היום" ברשת ב' בנושא בתי חולים ונשאל גם על החיסון נגד שפעת. לטענת הפרופסור, יש השנה "הזדמנות פז" להתחסן גם נגד השפעת העונתית וגם נגד שפעת החייזרים (חזירים) במכה אחת.

תודה רבה, אבל המכות נועדו למצרים בעונת הפסח, ולא ליהודים בעונת חגי תשרי.

באוקטובר 2006 קרה אסון: נפטרו ארבעה אנשים בתוך שבוע אחד מחיסון השפעת העונתית. משרד הבריאות טען שאין קשר בין מקרי המוות לבין החיסון. מאז אותו אירוע משרד הבריאות מתקשה "למכור" חיסונים, וחלקים גדלים והולכים בציבור לא קונים את "האין קשר". מאוקטובר 2006 נראית ירידה בשיעור המתחסנים נגד שפעת עונתית, ולמרבה הפלא אין עלייה בתמותה משפעת בישראל, ואפילו לא הצליחו ליצור אווירה של מגפת שפעת בארץ.

פרופסור שמר טען שאין קשר בין ארבעת הנפטרים לבין החיסון. אנא, אם במדע אנחנו עוסקים, ספק מחקרים ועובדות, לא הכרזות של כהן דת.

חיסונים נגד שפעת החייזרים? עדיף ויטמינים. צילום: Stéfan

לפני שנה היה ניסיון ליצור היסטריה עולמית סביב שפעת החייזרים. בארץ, למרות כל ניסיונותיו של הממסד הרפואי, הציבור הישראלי לא בלע את ההיסטריה ולא הגיע להתחסן בהמוניו. כל מקרה של תמותה מהשפעת דווח בתקשורת לעייפה, אך ללא הועיל (למשרד הבריאות). אנשים לא רצו ואכן גם לא הלכו להתחסן.
מעיון בכל מקרי המוות מתברר, שפרט לאדם אחד, כולם סבלו מבעיות בריאות חמורות. אם לא השפעת, אז קרוב לוודאי שגורם אחר היה מביא לפטירתם. היו ביניהם מחולי סרטן ועד לאדם בן 22 שישן עם מסכת חמצן מגיל 11. כאשר סוף-סוף נפטר אדם ללא מחלת רקע ברורה, הידיעה על מותו דווחה שוב ושוב, אבל גם אז לא התעוררה בהלת החסנת. גם מגיפה לא התעוררה.

ועכשיו, למדע: בספטמבר 2009 התפרסם מחקר ראשון מסוגו בקנדה שכלל 2,000 נבדקים והראה שאנשים ש"חוסנו" נגד שפעת עונתית היו חשופים יותר לשפעת החייזרים. מאמר שהתפרסם ב-BJM (הביטאון הבריטי לרפואה) ב-26 באוקטובר 2006 הצביע על ליקויים מחקריים ביעלות החיסון נגד השפעת העונתית והטיל ספק גדול בכך שלחיסון נגד שפעת עונתית יש יעילות כלשהי לבריאות הציבור.

ואם חיסון שפעת לא יעיל, אז מה כן? רב המטופלים הנבדקים בקופות החולים לרמות ויטמין D בגופם נמצאים כבעלי רמות נמוכות מהנורמה, לעיתים באופן קיצוני. ויטמין D חיוני למערכת החיסונית, למערכת הנשימתית וגם לתפקוד הכליות. בקופות החולים חושבים ש-30 ננוגרם למ"ל זה מספיק. לדעתי הרמה הרצויה היא 70-50 ננוגרם למ"ל. תוספת רצינית של ויטמין D (2,000 מ"ג ביום לפחות) היא הבסיס ופוליסת הביטוח שלנו נגד השפעות למיניהן.