יום שני, 22 באוקטובר 2012

סודות ושקרים על החיסון נגד שפעת

עונת החיסונים בפתח וזה הזמן להזכיר שהרשויות לא טורחות לספר לנו כל מה שאנחנו צריכים לדעת, וזה ממש בלשון המעטה. בישראל העיתונות קורסת, אבל למרבה המזל במדינות אחרות היא עדיין פועלת ויש מי שמעדכן במידע חשוב לכולנו: החיסונים נגד שפעת מגדילים את הסיכוי לחלות ומסוכנים במיוחד לילדים

לאחרונה דווח בוונקובר סאן על מחקר המאשר שהחיסון נגד שפעת אינו רק בלתי יעיל במניעת המחלה, אלא אף מגביר את הסיכון להידבק בנגיף H1N1 ולסבול יותר מתסמיני המחלה. המחקר בוצע ב-2009 על ידי ד"ר דנוטה סקוברונסקי, מומחית לשפעת, מ-BCCDC (מרכז קולומביה הבריטית לבקרת מחלות). סקוברונסקי הבחינה בכך שאנשים שחוסנו בחורף 2008-9 נדבקו בקלות רבה יותר בנגיף השפעת בהשוואה לכאלה שלא חוסנו.
בשנה שעברה רשת ABC News דיווחה: "יש מחלוקת מחודשת סביב חיסוני השפעת, עם כמה מחקרים המראים שאנשים שחוסנו נגד השפעת העונתית עלולים להיות בסיכון מוגבר בעונת התפשטות השפעת." פרופסור קולינגטון, מומחה למיקרוביולוגיה מ- ANU(האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה), אמר: "מידע מעניין שהפך זמין הוא, שאם אתם מתחסנים בחיסון העונתי, אתם מקבלים הגנה רחבה פחות לעומת זאת שהייתם מקבלים מהידבקות טבעית." קולינגטון הסביר שהדבר משמעותי בעיקר כאשר מדובר בילדים. עם הגנה טבעית רחבה, בניגוד לזריקת חיסון, הם יהיו מוכנים לנגיף תוקפני הרבה יותר שעלול להופיע בהמשך.
מחקר מ- Erasmus Medical Centerשפורסם בשנה שעברה ב- Journal of Virology (כתב העת לווירולוגיה) אישר שחיסון נגד שפעת עלול להחליש את מערכת החיסון של ילדים ולהגדיל את הסיכון שיחלו בשפעת מנגיף שאינו כלול בתרכיב החיסון.

החוקרים אינם יודעים בוודאות מה מביא למצב שבו המתחסנים הופכים לפגיעים יותר, אבל אנחנו יכולים להסיק שגם חברות התרופות אינן ממש יודעות מה הן עושות וכדאי לנו לפקפק בהצהרות על כך שהחיסונים בטוחים. יתרה מזאת, לא בוצעו ניסויי בטיחות מספקים, כך שמי שמקבל את החיסון הופך את עצמו לעכבר מעבדה של חברות התרופות.

 
חשיפה טבעית למזהמים מספקת לגוף הגנה טובה יותר מהזריקה (צילום: andreasnilsson1976, flickr)
 
יש דברים שכן ידועים לגבי חיסונים:
כמה מתרכיבי החיסונים הם נוירו-טוקסיים, כלומר רעילים למערכת העצבים, בשל מתכות כבדות שהם מכילים. הם עלולים לדכא את המערכת החיסונית או לגרום לאי תפקוד של המוח והמערכת החיסונית.
נגיפי החיסון שעברו מניפולציות במעבדה עלולים בעצמם לפגוע במערכת החיסונית.
חיסונים עלולים להשפיע על תפקוד תאי ה-T ולגרום למחלות כרוניות.
חיסונים יכולים לעורר אלרגיות או הפרעות אוטו-אימוניות בשל החלבונים הזרים שמוחדרים לגוף.
קבלת חיסון עלולה להשפיע על מערכת לב וכלי דם מפני שהחיסון מעורר תגובה דלקתית שעלולה להיות כרונית, כפי שדווח במחקר שפורסם ב-2007 ב- Annals of Medicine.

אז איך מתגוננים מפני השפעת?
בדקו את רמות הוויטמין D שלכם ודאגו לרמות מיטביות שלו בגופכם
הימנעו מסוכר, פרוקטוז ומזון מעובד. הסוכר מדכא את פעילות המערכת החיסונית
נוחו מספיק. גוף עייף פגיע יותר
היעזרו בשיטות להפחתת המתח הנפשי
בצעו פעילות גופנית
צרכו חומצות שומן מסוג אומגה 3
רחצו ידיים כדי למנוע הגעת הזיהום אל האף והפה שלכם וגם אל אנשים אחרים
השתמשו באנטיביוטיקה טבעית כמו אורגנו ושום
התרחקו מבתי חולים כל עוד לא מדובר במקרה חרום
ניתן ליטול אנגיסטול, תכשיר אנטי ויראלי הומיאופתי של חברת HEEL
יש לצרוך ויטמין C
בקליניקת רזי הבריאות מוצע טיפול ייחודי במכשיר הביקום שמסלק שפעת תוך 20 דקות בלבד!

יום רביעי, 3 באוקטובר 2012

יותר מדי טונה, יותר מדי כספית

בעקבות בדיקת דגימות טונה, יצאו בארצות הברית המלצות להגבלה קשוחה של האכלת ילדים בדג הזה בשל רמות הכספית הגבוהות שבו. בינתיים פורסם מחקר מיפן המראה כיצד כספית המצויה בחיסונים פוגעת במוח

 את נושא החשיפה המסוכנת לכספית בכלל ואת שיעורה המטריד בדגים בפרט אני מעלה לדיון לעתים קרובות. עכשיו באופן מיוחד אני מרגיש שאני לא לבד בעניין הזה וגם גורמים שמרניים יחסית מפרסמים אזהרות הנוגעות לאכילת דגי טונה בשל הזיהום בכספית שהם נושאים ברקמותיהם.
 
חוקרי Mercury Policy Project (מיזם מדיניות הכספית) מוורמונט, שמטרתו להפחית את החשיפה הסביבתית לכספית, פרסמו מאמר תחת הכותרת "הפתעה בטונה". המאמר מייעץ לבעלי תפקידים בבתי ספר ולהורים לא להגיש בכלל לילדים טונה מסוג אלבקור (טונה ארוכת סנפיר) ולהגביל את צריכת הטונה הבהירה לעד פעמיים בחודש עבור רוב הילדים ולעד אחת לחודש עבור ילדים השוקלים פחות מ-25 ק"ג. נמצא שטונה מסוג אלבקור מכילה פי שלושה יותר כספית מאשר טונה בהירה.
 
כספית מזיקה למוח (צילום: jungmoon, flickr)
 
למה ההמלצות נוגעות לילדים דווקא? כספית היא נוירו-טוקסין, כלומר חומר רעיל למערכת העצבים. היא עלולה לפגוע במוחם המתפתח של ילדים ועוברים.
איך הכספית מגיעה לדגים? תחנות כוח וכבשנים פולטים כספית לאוויר. החומר המזהם יכול לרחף מרחק של אלפי קילומטרים לפני שינשור ויישטף לגופי המים. בגופי המים דגים צוברים את המתכת הרעילה במהלך חייהם ובני אדם עלולים ללקות בהרעלה כתוצאה מאכילת בשר הדגים.
ישנן מדינות בארצות הברית שבהן נשים הרות וילדים מונחים שלא לאכול דגים משום סוג שמקורם במאגרי מים טבעיים וזאת בשל החשש מפני הרעלת כספית.

החוקרים מ- Mercury Policy Project בדקו את רמות הכספית ב-59 דגימות המייצגות שמונה מותגי טונה הנמכרים בבתי ספר בארצות הברית. רמות הכספית בדגים האלה היו דומים לרמות הכספית במוצרי הטונה שנמכרים בחנויות מכולת או בחנויות למזון מהים, אבל הן מטרידות במיוחד מפני שילדים באמריקה אוכלים פי שניים טונה מאשר כל דג אחר.

גורמים בעלי אינטרסים מתחום שיווק הטונה מיהרו לקבול על "ההפחדות" ולציין את היתרונות התזונתיים של הטונה, בין היתר תכולת הסלניום שבה, "שלו יש תגובה חיובית עם הכספית", כך לדברי דיאטנית ממועצת הטונה השייכת לאיגוד הדייגים האמריקאי. לא ציפינו ממנה לאובייקטיביות. אני כמובן טוען שהסיכון לא שווה את הערכים התזונתיים שהטונה מציעה (חלבון רזה, אומגה שלוש וסלניום) בעיקר מפני שאפשר להשיג אותם ממזונות אחרים. באופן כללי אני ממליץ להימנע ממזון מהים, כי כל המוצרים מהים מזוהמים מכדי להיות טובים ובטוחים.

 בישראל טונה משווקת כמזון בריאות, אבל אפילו ב-Ynet פורסמה כתבה המסקרת את המחקר ואת תוצאותיו וכן בעיתונות מיינסטרים אמריקאית כמו ה-Medscape.

ובינתיים ביפן...
 ואם כל זה לא מספיק: מחקר יפני חדש מייחס את הכספית לנזק בחלקים במוח הקשורים לאוטיזם.
במשך שנים כספית נמצאת בתרכיבי החיסונים כחלק מהחומר המשמר תימרוסל, המכיל כמעט 50% כספית אתילית. החומר הוכנס לשימוש ב-1929 מבלי שבוצעו מחקרי בטיחות מספקים. השימוש בחומר המשמר הזה נמשך על אף שבשנות ה-70' עשרה תינוקות מתו בבית חולים בטורונטו לאחר שתכשיר חיטוי המכיל תימרוסל יושם על חבל הטבור שלהם ועל אף שמצטבר גוף מחקרים גדול המצביע על הסיכון הטמון בו.

לאחרונה פורסם מחקר יפני שבחן את ההשפעות הנוירו-טוקסיות (רעילות למערכת העצבים) של חשיפת עוברי חולדות לכספית. חולדות הרות קיבלו זריקות תוך-שריריות של תימרוסל והוולדות נבדקו 50 ימים לאחר ההמלטה. נמצא שבקבוצת הניסוי נותרו שינויים כימיים בהיפוקמפוס. בחלק זה של המוח נצפו רמות גבוהות של המוליכים העצביים סרוטונין ודופאמין. בהתבסס על ממצאים אלה, הסיקו עורכי המחקר:

"ניתוח ביום ה-50 לאחר ההמלטה הראה עלייה משמעותית בסרוטונין בהיפוקמפוס בעקבות מתן תימרוסל ביום התשיעי להיריון. יתרה מזאת, לא סרוטונין בלבד, נמצאו גם רמות גבוהות משמעותית של דופאמין בסטריאטום [חלק השייך לגרעיני הבסיס במוח וקשור למוטוריקה ולתהליכים קוגניטיביים]. תוצאות אלה מצביעות על כך שחשיפה עוברית לתימרוסל גורמת לליקויים קבועים במערכת המונואמינרגית [הקשורה להולכה עצבית על ידי סרוטונין ודופאמין] ולפיכך יש לעשות כל מאמץ למנוע את השימוש בתימורסל."

 ההיפוקמפוס, שהמחקר המתואר לעיל הראה שנפגע, הוא חלק מהמערכת הלימבית במוח. יש לו תפקידים רבים, שאחד מהם הוא הזיכרון לטווח הקצר. לכן אין זה מפתיע שבמחקרים רבים נמצא קשר בין חשיפה לכספית לבין מחלת אלצהיימר.
ההיפוקמפוס קשור גם ליכולתו של האדם "לקרוא" את סביבתו. פגיעה ביכולת זאת תתבטא למשל בסרבול ובקשיים בקריאה ובכתיבה. כספית ומתכות כבדות אחרות נקשרו לקשיי למידה אצל ילדים, כולל קשיי ריכוז, קשיי שפה וקשיים מוטוריים. .
דוח ממשלתי אמריקאי משנת 2003, המבוסס על ממצאים ממיליוני ילדים מחוסנים, מצא קשר ברור בין כספית בחיסונים לבין הפרעות בהתפתחות העצבית אצל ילדים. בנים נפגעים יותר מבנות ונוטים יותר מהן לפיגור בצורות שונות.

וכעת לחלק של האוטיזם: הן ההיפוקמפוס והן האמיגדלה הם מבנים במוח שנראית בהם פגיעה אופיינית אצל אוטיסטים. שני החלקים הללו נוטים להיות מוגדלים, מה שמתקשר למחקר היפני המצביע על פעילות יתר בהם.

בקליניקת רזי הבריאות אני ניתן לאבחן הרעלה בכספית ולקבל תוכנית טיפולית לניקוי הגוף ממנה באמצעים שונים, כולם טבעיים ונטולי כימיקלים.

 

 

יום חמישי, 27 בספטמבר 2012

ילדים תחת השפעה

גורמים סביבתיים רבים מאוד משפיעים על התנהגותו של הילד, בריאותו ותפקודו בבית הספר. לפני שמחפשים מחלות ופונים לתרופות, כדאי להכיר את הגורמים הללו ולהפחיתם
 
  מה משפיע על ההתנהגות של הילד - האם אלה רק שינויים פסיכולוגיים ומצבי רוח? התשובה היא לא. ילדים מושפעים מאוד מגורמים סביבתיים – כימיקלים, קרינה, מזונות מסוימים, זיהום אוויר ולחצים חברתיים או רגשיים. כדאי ללמוד ולזהות את גורמי ההשפעה שיכולים לעורר אצל הילד תסמינים מטרידים, לשנות לרעה את התנהגותו ואת תפקודו וכמובן – להדאיג את ההורים.

הגורמים העיקריים שכולנו חשופים אליהם ומתבטאים באופן ניכר בהתנהגות ובתפקוד ילדים הם:
חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית
רגישויות לכימיקלים – זיהומים מחוץ לבית ובתוכו, הרעלה במתכות כבדות
זיהומים – כרוניים ואקוטיים, נגיפים, חיידקים ופטריות, טיפולים אנטיביוטיים חוזרים, צמיחה חוזרת של חיידקי שמר בגוף
רגישויות או אלרגיות למזון
חסרים תזונתיים
מועקה נפשית – לחץ מצד קבוצת בני הגיל.

את החשיפה לגורמים הללו ניתן לזהות באמצעות התסמינים שלהלן, חציים התנהגותיים וחציים גופניים:
חוסר ריכוז
עייפות
פעלתנות יתר
קושי בשמירה על ריכוז
עצבנות
דיכאון

קשיי נשימה
קשיי עיכול
עיגולים כהים סביב העיניים
כאבי שרירים
עור חיוור
בעיות שתן

הגורמים הסביבתיים המשפיעים לרעה על הילד יוצרים מעין תגובת שרשרת שיש לעצור מבעוד מועד. אז מה קורה כאשר ילדים נחשפים לגורמים סביבתיים מזיקים? להשפעה מספר שלבים, כשהאחד הוא תוצאה של קודמו:
הם חשים ברע, מתוסכלים, אינם מגיעים להישגים ואינם מתנהגים כראוי >
הערכתם העצמית נמוכה, הם חשים חוסר ביטחון, הם הופכים עצבניים, כועסים ומתוחים >
הם מקבלים ביקורת מהורים, מורים ואנשים מקצוע, מאחאים ומבני קבוצת הגיל >
הם עלולים להפוך תוקפניים, עוינים ואלימים.

(צילום: Tbass Effendi, flickr, למצולמים אין קשר לכתוב)
 
ישנם תסמינים רבים שיכולים להעיד שהילד סובל מרגישויות סביבתיות ומאלרגיות, שבהמשך עלולות לשנות את התנהגותו. אם מופיעים אצל הילד מספר תסמינים מהרשימה שלהלן, זוהי סיבה לחשוד שהוא מושפע לרעה מגורמים סביבתיים מזיקים. התסמינים מחולקים לכמה קבוצות השפעה.
כיווץ עיניים או מצמוץ מהיר, נפיחות תחת העיניים, עיניים מגורות, דומעות ואדומות, עיגולים כהים סביב העיניים, עיניים זגוגיות, עפעפיים נפוחים.
כתמים אדומים על הלחיים, כאבי ראש, חיוורון, הזעה כבדה, עוויתות בפנים.
אובדן שמיעה, תנוכים אדומים, שפשוף או משיכה באף, כאבי אוזניים, נוזלים באוזניים, זיהומים חוזרים, קול צווחני, גרון נפוח, כחכוחים בגרון, צרידות, שיעולים או צפצופים, שינויים בקואורדינציה, שינויים בכתב היד, שינויים בציור, פיהוקים, קושי לנשום, חלומות בעתה, תשישות.
נזלת אלרגנית ומשיכת אף, אף סתום או נוזל, כיווץ אף או עיטוש.
רגישות לריח, רגישות לרעש, רגישות לאור.
שינויים בדיבור, דיבור בלתי פוסק, עילגות, דיבור בקול רם, לחישה.
שינויים במצב הרוח, בלבול, בכי לעיתים קרובות, התחבאות מאנשים, אימפולסיביות.
כתמים על הלשון, לשון לבנה, אקזמה או פריחה על העור.
גירודים או חרלת, עצבנות, התנהגות שקטה, עצב, דיכאון, התנהגות מטופשת, התנהגות לא נאותה, ירידה בציונים.
מגע עצמי באברי המין, אין רצון במגע על ידי אחרים, אי רצון להתלבש.
הדעת מוסחת בקלות, חוסר יכולת לעקוב אחר הנחיות, טווח ריכוז קצר, וכחנות, כעסנות, חוסר מנוחה, הבל פה רע, כאבי בטן, גזים, עצירות או שלשולים, הרטבה במיטה, ריח גוף רע, כאבי עצמות, כאבי מפרקים, כאבי שרירים או כאבי גדילה, תוקפנות או אלימות, חוסר יכולת לשבת בשקט, התקפי זעם.

כאמור, קיימים גורמים סביבתיים שונים שחשיפה אליהם משנה את התנהגותו של הילד או את מצבו הבריאותי. ייתכן אף שהילד נמשך לגורמים אלה. יש לצמצם את חשיפתו של הילד אליהם וכמובן לכימיקלים ולכל גורם החשוד כמשפיע עליו. מחוללי ההשפעה השלילית מצויים כמעט בכל מקום ונחלקים למספר קטגוריות:
מוצרי ניקיון וטיפוח אישיים: בשמים, סבוני כביסה מבושמים, בגדים שיצאו מניקוי יבש, דאודורנטים ריחניים, לק לציפורניים או חומר להסרת לק, עשן טבק, סבונים ריחניים, ספריי לשיער, מוצרי אפטר-שייב, תכשירי קוסמטיקה מבושמים, מרככי כביסה מבושמים, שמפו ריחני.
חומרי בנייה וריהוט: שדות אלקטרומגנטיים – מחשבים, טלוויזיה, טלפונים ניידים ורשת אלחוטית; זפת, דבקים, חומרי איטום ואיחוי סדקים; שטיחים, ריפוד או בדים סינתטיים; לבידים, רצפות או חיפויי ויניל; חומרים מוקצפים; צבעים, מדללי צבע, חומרי ממסים, צבע בתרסיס; תאורת פלורוצנט.
חומרי ניקיון: קוטלי חרקים, קוטלי פטריות, קוטלי מזיקים; פוליש לרצפה, שעווה או פוליש לרהיטים; כלור בנוזל או באבקה; חומרים לבישום החדר; ריחות של חומרי חיטוי מתכשירי ניקיון.
בית ספר ומוצרים בבית הספר: מדבקות ריחניות, מרקרים ריחניים, עטים, עפרונות ומחקים, גומיות, בית ספר שלאחרונה שופץ, צעצועי פלסטיק רכים, טושים זוהרים, דבק, נוזל מחיקה, צבע, דיו, ציפוי רצפת אולם התעמלות, פוליש לרצפה לאחר חופשות.
גורמים מחוץ לבית ובתוכו: חומרים נדיפים, קוטלי חרקים, חיות מחמד, עשן ממפלט מכונית, כיריים, זיהום אוויר.
מזון: אוכל שהילד אוכל או מגיב אליו באופן מיידי, אוכל שאכילתו או התגובה אליו נצפו לאחר זמן מה.

הגורמים הסביבתיים המשפיעים על הילד, המצויים בבית, בבית הספר ובחוץ, עלולים לגרום לסבל גופני ולשינויי התנהגות שליליים. את הפאזל של התנהגות הילד ניתן לפתור בכמה שלבים:
איסוף היסטוריה רפואית קפדני על ידי איש מקצוע המתמחה בבריאות סביבתית
חינוך ההורים בנושאי שינוי אורח החיים ושליטה על גורמים סביבתיים
הכנת תוכנית טיפול מתאימה
בחירת בית ספר מתאים
הכשרת מורים או צוות תומך לספק את הצרכים הסביבתיים המיוחדים של הילד
קיום מעקב אצל איש המקצוע לבקרת התקדמותו של הילד.

בקליניקת רזי הבריאות ניתן לאבחן לזהות את הגורמים המשפיעים לרעה על הילד ולנטרל אותם בעדינות.

 

 

 

 

 

 

יום חמישי, 13 בספטמבר 2012

מתקפת שקרים על המזון האורגני


העיתונים מיהרו לפרסם מחקר שטוען שמזון אורגני אינו בריא יותר מלא-אורגני, ורק שכחו לבדוק מי עומד מאחוריו ומה אומרים מחקרים אחרים

בשבוע שעבר היינו עדים ל(עוד) מתקפה על המזון האורגני. זאת הייתה כמובן כתבה של ד"ר איתי גל ב-Ynet. "עכשיו זה מדעי: מזון אורגני – לא בריא יותר," אמרה הכותרת. חבל שד"ר גל לא בדק מי עומד מאחורי המחקר ובאילו כספים הוא מומן. בימים כאלה, הנתונים הללו חשובים יותר מכל ממצא סטטיסטי.

 
בכתבה דווח על מחקר של אוניברסיטת סטנפורד שסקר 200 עבודות קודמות ופורסם בכתב העת לרפואה פנימית Annals of Internal Medicine. "מהממצאים עלה כי הפירות והירקות האורגניים והלא-אורגניים הכילו רמות דומות של ויטמינים. מוצרי החלב האורגניים והרגילים הכילו אותה כמות של חלבון ושומן, אף שחלק קטן מהמחקרים הראו כי חלב אורגני מכיל כמות גדולה יותר של אומגה," סיפר ד"ר גל.
אבל אפילו הוא והחוקרים יודעים שאנשים אוכלים אורגני לא כדי לקבל יותר ויטמינים, אלא כדי להימנע מחומרי הדברה ורעלים, לכן הנקודה הזאת זוכה להתייחסות: "בתוך כך נמצא כי מזון אורגני הכיל 30% פחות מדבירי חרקים. עם זאת, המדבירים שנמצאו ברמה גדולה ב-30% במזון שאינו אורגני בהשוואה לאורגני - עדיין נמצאים בתקן, ואין כל הוכחה שהעובדה שהמזון האורגני מכיל פחות מדבירים - היא בעלת יתרון בריאותי. עדיין - הרמה במזון שאינו אורגני היא בתקן המותר והבטוח."
שימו לב: 30% יותר רעלים, שמטרתם כזכור להרוג בעלי חיים, והמזון עדיין נחשב בעיניהם ל"בטוח". אולי כי לא מתים ישר אחרי שאוכלים את סלט החסה.

 גם רוג'ר כהן, בעל טור בניו יורק טיימס הצטרף למתקפה, כשמטרת החצים שלו אינה תעשיית המזון האורגני אלא צרכניו, שאותם הגדיר רומנטיקנים של חזרה לטבע ששבויים במעשייה. גם כוהן מצטט את החוקרים שטוענים שמזון אורגני אינו בריא יותר ממזון לא-אורגני (כלומר מרוסס ומדושן בכימיקלים או מהונדס גנטית) ואומר שחסידי האורגני שכחו שיש תשעה מיליארד פיות להאכיל בעולם בימינו.

אחד מכותבי המחקר שקובע שמזון אורגני אינו בריא יותר עומד גם מאחורי מחקרים שלפיהם אין סכנה בעישון (צילום: i_am_tirol, flickr)

 נחזור למחקר. אחד מכותביו המרכזיים הוא ד"ר אינגרם אולקין, שלו יש היסטוריה ארוכה כתעמולן של אנטי-מדע שעבד עבור תעשיית הטבק. לאוניברסיטת סטנפורד, שם בוצע המחקר, יש קשרים כלכליים עם חברת Cargill שלוקחת חלק בתעשיית המזון המהונדס ומהמתנגדים להצעת החוק לסימון GMO (אורגניזמים מהונדסים גנטית) על מזון מהונדס בארצות הברית.
לאולקין היו קשרים פיננסיים עם חברת הסיגריות פיליפ מוריס. כאשר אולקין עבד במחלקה לסטטיסטיקה בסטנפורד הוא פיתח כלי סטטיסטי שמאפשר להציג נתונים בצורה מטעה ומבלבלת אך כביכול מדעית. האלגוריתם של אולקין, שקיבל את השם "פונקצית הסיכון הלוגי רבת המשתנים של ד"ר אולקין" שימשה את תעשיית הטבק במתקפה אנטי-מדעית נגד המזהירים מפני העישון, שבמסגרתה נטען שסיגריות הן בטוחות לחלוטין. כדי לקצר סיפור ארוך רק נאמר שאולקין, מכותבי המחקר שטוען שמזון אורגני אינו בריא יותר ממזון לא-אורגני, תרם למחקרים שלפיהם בעישון סיגריות אין סיכון בריאותי.

 עוד באותו עניין. ככל הנראה עורכי המחקר לא בדקו ב-JAMA (כתב העת הרפואי האמריקאי), שם הופיע מאמר על פוריות הגבר שבו מצאו שבשנות החמישים ספירת זרע תקנית של גבר מנתה 65 מיליון תאים. היום - 50 מיליון. בנוסף, ישנה עלייה במומים באברי המין אצל בנים ובכלל עלייה גדולה בבעיות הפוריות של הגברים. מה חשבו ב-JAMA? שהריסוסים בחקלאות הם דמויי ההורמון הנשי אסטרוגן, וזאת ככל הנראה הסיבה לפגיעה בפוריות.

 

יום שישי, 7 בספטמבר 2012

סרטן בהיריון? אל תאשימו את גיל האישה

מחקר חדש מצא עלייה בשכיחות הסרטן בהיריון. כולם מאשימים את גילן הממוצע של היולדות במקום להסתכל מסביב

השבוע התפרסמה עוד כתבה מרגיזה של ד"ר איתי גל ב-Ynet. הפעם הוא מדווח על מחקר אוסטרלי המראה על "עלייה מדאיגה במקרי הסרטן בעת ההיריון." מדובר בממצאים סטטיסטיים שנוגעים לשיעור התחלואה, לא לסיבות לה, אבל הפרשנים ממהרים לייחס את המגמה לגילן הממוצע ההולך ועולה של היולדות. כך אומרת כותרת המשנה:
חוקרים שבדקו מעל מיליון לידות באוסטרליה, מצאו עלייה במקרי הסרטן אצל נשים בהריון. הסרטנים השכיחים היו סרטני עור, בלוטת התריס, גינקולוגיים ושד. ההשערות: גיל הנשים ההרות ההולך וגדל, בדיקות רפואיות רבות בהריון ושינויים הורמונליים - גרמו לגידול במספר. מומחה ישראלי: "הרבה נשים דוחות ההריון לעבר שנות הארבעים, מה שמהווה סיכון מוגבר יותר לעליית שכיחות הסרטן.
יותר נשים הרות מאובחנות כחולות בסרטן. הממסד מאשים את הגיל (למצולמת אין קשר לרשומה. צילום: bwana4711, flickr)
 אני שואל, האם הבעיה היא שנשים יולדות "זקנות"? נכון שקיימת מגמה של דחיית הלידות לגיל מאוחר יותר, אבל מדוע מתייחסים רק לגורם הזה? למה לשאלה מדוע נשים בוחרות ללדת מאוחר לא מיוחסת חשיבות? הרי הן לא חיות בוואקום.
בריאות היא עניין פוליטי וכלכלי. נשים בוחרות ללדת מאוחר מסיבות חברתיות וכלכליות ומתוך הלחץ להשתוות עד כמה שניתן לגברים בסטטוס הסוציו-אקונומי שלהן לפני שהילדים "יפריעו". סרטן הוא כמובן לא רק פונקציה של גיל - מה עם מכרות האורניום באוסטרליה, שם בוצע המחקר? מה לגבי הכספית בבשרם של דגי ים? מה ביחס לכך שאוכלוסיית המחקר שייכת לדור של תחילת פיצוץ "החסנת"? מה עם זיהום האוויר?
לכל הגורמים האלה אין שום התייחסות במחקר ובכתבה. המסר: תהיו בנות טובות, תתחתנו בגיל צעיר, ותתחילו ללדת! רק השבוע פשטו גניקולוגים על ברים בתל אביב כדי להסביר לרווקות שכדאי להן להזדרז אחרת יחמיצו את הרכבת שלהן לחיי משפחה ופריון.

ישנה נקודה נוספת. היום אני רואה צעירות שמתחילות לקיים יחסי מין בגיל צעיר מאוד, 17-16, ומשתמשות בגלולות שנה אחרי שנה. אין לי ספק שמתן הורמונים סינתטיים בגיל צעיר, כאשר המערכת עדיין מתפתחת, לא יכול להוסיף בריאות. אין לי בעיה עם סקס, אבל סקס אחראי אומר שהאישה צריכה לא רק להימנע מהיריון בלתי רצוי, אלא גם לדאוג לבריאות ההורמונלית שלה לאורך שנים. לי ברור שההורמונים המלאכותיים ורפואה לא אחראית הם מהגורמים לתחלואה, ולא סתם גיל האישה.

מנקודת המבט שלי זוהי עוד דוגמה לכך שרפואה הוליסטית חייבת להיות פוליטית. מחלות מתרחשות בסביבה של אוויר, מים, מזון, ובני אדם. הכלכלה משפיעה משמעותית על הבריאות הנפשית והגופנית. מצב חשבון הבנק והמעמד מנבאים היטב את הסיכון שלך לחלות ואת הסיכוי שלך להשתקם. בני האדם משפיעים על סביבתם יותר מכל יונק אחר. עכשיו זה הזמן לדרוש בכוח אוויר, מים ומזון נקיים. זה יקרה רק אם נוותר על חוסר האונים, רק אם ניקח על עצמנו את האחריות על חיינו, רק מהעצמה אישית וקהילתית, רק מתוך פעילות קהילתית, מדינית, אזורית ועולמית.

יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

לוקחים סטטינים? תחשבו פעמיים

הסטטינים אמנם מפחיתים כולסטרול, אבל המחיר הוא תופעות לוואי מסוכנות מדי. הנזק העיקרי הוא לשרירים

סטטינים. אי אפשר להפסיק לדון ב"תרופה" הנפוצה והכל-כך מזיקה הזאת. למי שעדיין לא שמע עליהם, סטטינים הם קבוצת תרופות שניתנות לטיפול ביתר כולסטרול, יש להם תופעות לוואי רבות שחברות התרופות טוענות שהן נדירות, אך המבקרים הרבים חושבים אחרת.
אני רוצה לשתף בשני מאמרים של סטפני סנף, שכבר הופיעה בבלוג הזה בעבר. סנף היא למעשה חוקרת בכירה במדעי המחשב מ-MIT, שבמקביל חוקרת באופן עצמאי את נושא הסטטינים. זה חלק ממה שהיא אומרת.

 "המחקר שלי מראה, שאם אתם מקפידים לציית לעצתו של הרופא שלכם, אתם תתמודדו עם נזק חמור לשרירים במוקדם או במאוחר. השפעת הסטטין על המיטוכונדריה [גופיף בתוך התא שאחראי על הפקת אנרגיה ואחסון חומר תורשתי] ועל דפנות תאי השריר הוא כזה, שאפילו פעילות גופנית מתונה עלולה להוביל לרבדומיוליזיס [תמס שריר, תופעה של הרס שרירי השלד]. אצל חלק מהאנשים יהיה ברור מיד שתופעות הלוואי מזיקות מדי ושהטיפול בסטטין חייב להיפסק. אצל אחרים הנזק יתחולל בדרך חמקמקה יותר ולא יהיה ניכר עד שיחלפו שנים מאז שהחל הטיפול בסטטין. אולם, פעמים רבות המטופלים יגלו שהתסמינים נשארים גם לאחר הפסקת נטילת התרופה – יהיה זה מאוחר מדי לתקן את הנזק לשרירים. או, במקרה גרוע יותר, הם יפתחו אי ספיקת כליות או אי ספיקת לב כתוצאה מהטיפול.

 לסטטינים יש תופעות לוואי רבות ומנוגדות, אך קרוב לוודאי שמרבית התלונות קשורות לכאבי שרירים ולחולשת שרירים... הסיבה לכך היא העובדה שהסטטינים מפריעים לסינתזה - לא רק של הכולסטרול, אלא גם לזו של הקואנזים Q10 ושל הדוליכולים [מולקולות שומניות הקשורות לחילוף החומרים של סוכר]. הסטטינים גם מפחיתים את הזמינות הביולוגית של חומצות שומן ושל כל נוגדי החמצון התזונתיים לתאים, זאת בשל ההורדה החדה של רמות ה-LDL בסרום, שתפקידן לשאת את רכיבי התזונה החיוניים האלה לתאים."
 
סטטינים פוגעים בשרירים, אבל גם בזיכרון ומעלים את הסיכון לדלקת ריאות, אי ספיקת לב ומחלות נוספות (צילום: \/ /\/\ /\, flickr)
 

 מה עוד עושים הסטטינים?
הם פוגעים במערכת העצבים;
הם, כאמור, פוגעים קשות בשרירים ועלולים להוביל לכאבי שרירים חמורים ולחולשה, במקרים חמורים עד שיתוק;
ממש כמו התלידומיד הידוע לשמצה, סטטינים מסוכנים בהיריון ועלולים לפגוע בהתפתחות מערכת העצבים של העובר;
נטילת סטטינים מעלה את הסיכון לדלקת ריאות (בניגוד להצהרות יצרני התרופות);
סטטינים עלולים לגרום לאי ספיקת לב;
סטטינים מקטינים את הסיכון לסוכרת בטווח הקצר אך מעלים את הסיכון בטווח הארוך;
בשל הורדת יתר של הכולסטרול החיוני לתפקוד המוח, סטטינים מגבירים את הסיכון לחלות באלצהיימר.

ברור שהתרופה מפחידה יותר מהבעיה, מה גם שאין לשכוח שלכולסטרול תפקידים חיוניים בגוף והפתרון הטוב ביותר הוא תמיד איזון על ידי אורח חיים בריא ותזונה מתאימה.

 

 

יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

נוגדי דיכאון, היריון ואוטיזם

נוכחותו של חלבון מסוים ברמות גבוהות בדם היא סמן של אוטיזם. החלבון הזה נמצא ברמות גבוהות בדמם של אנשים שמשתמשים בנוגדי דיכאון ממשפחת הפרוזאק. אצל נשים שנטלו את נוגדי הדיכאון האלה יש סיכון מוגבר ללידת ילד אוטיסט. עכשיו שמישהו יבדוק מה קורה כאן


אני חוזר לנושא שכבר עסקתי בו בעבר בבלוג הזה – הקשר בין נוגדי דיכאון אצל האם לבין אוטיזם אצל הילד. הפעם אני משתף מאמר מאת תרזה קונריק שהופיע ב-Age of Autism. מוקד המאמר הוא הפרכת הרעיון שהגנים אשמים באוטיזם.
אל תיבהלו מצירופי האותיות והמספרים שנראים כמו חומר למקצוענים. העיקרון פשוט: רמות גבוהות של חלבון מסוים בדם הן סמן של אוטיזם. תרופות נגד דיכאון מעלות את הרמות של החלבון הזה. שכיחות גבוהה של אוטיזם בקרב ילדיהן של אמהות שטופלו בנוגדי הדיכאון מעלה את הרעיון שלא הדיכאון של האמא אשם באוטיזם של הילד, אלא התרופה שהיא קיבלה.

קונריק כתבה בעבר מאמר על החלבון קושר הסידן S100B שמשוער לגביו שהוא סמן ביולוגי (ביו מרקר) לאוטיזם. אצל ילדים אוטיסטים רמות החלבון הזה בסרום גבוהות במיוחד. S100B מיוצר בתאי עצב שנקראים אסטרוציטים ורמות גבוהות שלו משקפות נזק במערכת העצבים.
קונריק קראה בעבר מאמר שבו נאמר "רמות גבוהות של סרטונין שנגרמו בגלל מתן פלוקסטין (פרוזאק) העלו את ריכוז ה-S100B."
היא עשתה אחד ועוד אחד והעלתה את השאלה המתבקשת: האם ייתכן ש-S100B עשוי למלא תפקיד במחקר שמראה ששימוש בנוגדי דיכאון מקבוצת ה-SSRI בהיריון עשוי לגרום לאוטיזם?

נשים שנטלו תרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון SSRI שנה לפני הלידה הן בסיכון מוגבר ללדת ילד עם אוטיזם
(צילום: Lauren Kennedy Photography)

במאמר מיולי 2011 שהתפרסם ב-4life.org נכתב: "מצאנו סיכון גדול פי שניים ל-ASD (התסמונת האוטיסטית) הקשור לטיפול ב-SSRI באמהות במהלך השנה שקדמה ללידה... ההשפעה החזקה ביותר קשורה לטיפול במהלך השליש הראשון של ההיריון... לא נמצא סיכון מוגבר אצל אמהות עם היסטוריה של טיפול בבריאות הנפש כאשר נעדרה ממנו חשיפה הורית ל-SSRI.... לא נמצא כל קשר לאוטיזם בקבוצה קטנה של נשים שקיבלו מרשם לנוגדי דיכאון שאינם SSRI... לא מצאנו שום קשר בין ASD לבין היסטוריה של דיכאון או כל היסטוריה אחרת של הפרעת נפש."
(גם אני כתבתי על המחקר הזה, כאן).

 גם אם טרם התבסס החשד שנוכחות נוגדי דיכאון מסוג SSRI בגופה של האם גורמים לאוטיזם אצל התינוק (ייתכן שהקשר סטטיסטי בלבד), עדיין כדאי להימנע מהחומר הזה. פסיכיאטרים מעידים שיעילות ה-SSRI נמוכה ועוזרת רק בשליש מהמקרים וגם אז רק במינונים גבוהים.
הממצאים בנוגע לחלבון S100B מעלים בי את המחשבה שחסימת S100B או ניקויו מהגוף עשויים להועיל במקרה של אוטיזם אצל ילדים צעירים






יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

הסטטינים בעלייה, הבריאות שלכם לא

מחקר חדש ממליץ לכל בני ה-50 ומעלה ליטול סטטינים, כאילו אין לתרופה הזאת תופעות לוואי חמורות מאוד וכאילו אין לה חלופות בטוחות הקשורות לאורח חיים בריא

ביום ראשון השבוע התפרסמה במדור הבריאות ב-Ynet כתבה של ד"ר איתי גל תחת הכותרת "מחקר ענק הוכיח: למה כדאי שכולם יקחו סטטינים." הכתבה מספרת על מחקר בריטי-אוסטרלי שכלל 175,000 איש (מדובר למעשה בסקירה של 27 מחקרים קודמים) שמסקנתו: "כל בני 50 ומעלה, בריאים וחולים, צריכים ליטול סטטינים באופן קבוע."

סטטינים, כידוע, הם קבוצת תרופות להורדת כולסטרול. התרופה חוסמת את האנזים שמייצר כולסטרול בגוף. החוקרים מצאו שהורדה של כולסטרול ב-1 מילימול לליטר מפחיתה ב-21% את הסיכון לחלות בהתקף לב, שבץ מוחי ובאופן כללי במחלות לב וכלי דם. כך, על ידי מתן גורף של סטטינים לכל בני ה-50 ומעלה ייחסכו כלשון הכתבה בדיקות יקרות ומיותרות.

סטטינים גורמים לעייפות, כאבי שרירים, פגיעה בזיכרון ופגיעה בעיניים (איור: thejanehorton, flickr)


 באותו ה-Ynet התפרסמו מספר כתבות על הצדדים הפחות נפלאים של הסטטינים:
סטטינים גורמים לעייפות ולפגיעה בזיכרון - בחודש שעבר, בכתבה של גל עצמו, נאמר: "מחקר חדש מצא כי הסטטינים, התרופות הנפוצות לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול 'רע', גרמו לשיעור גבוה של עייפות ובעיות זיכרון. החוקרים: על הרופאים להכיר את תופעות הלוואי ולהפסיק הטיפול במקרים חמורים."
סטטינים פוגעים בעיניים – בכתבה של יולי שפיר שפורסמה אתמול נכתב: "מחקר קנדי מצא כי נטילת סטטינים להורדת רמות הכולסטרול בדם, מצטרפת לרשימת גורמי הסיכון להיווצרות קטרקט, במיוחד בקרב חולי סוכרת סוג 2." רק נזכיר שחולי סוכרת הם מהמועמדים הקלאסיים לקבלת סטטינים.
יש דרכים לא-תרופתיות להתמודדות עם סוכרת, מה שיכול לחסוך גם את השימוש בסטטינים – כתבה של איתי גל מתחילת החודש מספרת: "מגפת הסוכרת רק עולה, אבל יש משהו שיוכל להפחית את סיכוייך ללקות במחלה: חוקרים בדנמרק שעקבו אחר 32 אלף איש במשך 18 שנה מצאו: אימוני משקולות מפחיתים את הסיכון ללקות בסוכרת מבוגרים ב-34%, ושילוב של פעילות אירובית ומשקולות הפחיתה את הסיכון ב-59%."

 אם נחזור למחקר, לי הוא נראה תמוה, שכן אין שום התייחסות לנושא הדלקתיות ולאינסולין. המחלות שמהן סובלים האנשים שמקבליםסטטינים קשורות לאינסולין גבוה. את האינסולין הגבוה ניתן כאמור להוריד באמצעים לא-תרופתיים. הסטטינים באופן אבסורדי מעלים את רמת האינסולין שגורם לדלקתיות בגוף. אחת הבעיות בהבחנה בקשר בין נטילת סטטינים לבין הבעיות שהן גורמים היא שהרעילות של התרופה מתחילה להיות מורגשת רק חמש שנים לאחר תחילת השימוש בה.




יום רביעי, 8 באוגוסט 2012

טפילים ותסמונת טורט

טפילים עלולים לגרום להפרעות נוירו-פסיכיאטרית כמו תסמונת טורט. לרוע המזל אנשי רפואה פעמים רבות אינם מודעים לכך ומייחסים למצב גורם נפשי

בתחילת השנה התפרסם ב-Scientific American מאמר מעניין על התפרצות של תסמונת טורט בכפר לה-רוי שבמדינת ניו-יורק. תוך שבועות מעטים, 15 נערות שלומדות בחטיבת הביניים של לה-רוי לקו בתסמונת שמתאפיינת בהופעתם של טיקים, עוויתות, ותנועות בלתי רצוניות. ההורים באופן טבעי חשדו שמדובר בגורם סביבתי שיכול להסביר את ההתפרצות, אבל הממסד, כרגיל, חשב אחרת.
חברה שסוקרת סיכונים סביבתיים לא מצאה דבר חריג במים או באוויר ונוירולוג מקומי קבע שמדובר ב"הפרעת המרה", כלומר מצב שבו מתח רגשי גורם לתסמינים גופניים ויכול להתחולל כחלק מהיסטריית המונים. ההורים לא קיבלו את האבחון והתייעצו עם רופאים נוספים. כמה מהמומחים אמרו שכדאי לשקול את האפשרות של PANS, תסמונת של התפרצות תסמינים נוירו-פסיכיאטריים אצל ילדים (pediatric acute-onset neuropsychiatric syndrome).

 PANS קורה כאשר חיידק או נגיף גורם למחלה נוירו-פסיכיאטרית כמו תסמונת טורט או הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). שני המצבים חולקים ביניהם תסמינים משותפים ופעמים רבות הסובלים ממצב אחד סובלים גם מהשני. בעבר קשרו את ההתפרצות של PANS לזיהום בסטרפטוקוקוס, אך היום יודעים שטפילים נוספים עשויים לגרום להפרעות מנטליות.

בבת אחת 15 נערות לקו בתסמינים נוירו-פסיכיאטריים, הסיבה: זיהום (למצולמת אין קשר לטקסט. צילום: akeg, flickr)

 במקרה של PANS יכולה להיראות התפרצות פתאומית של הפרעה נוירו-פסיכיאטרית כמו אנורקסיה פסיכוזה או בעיות קוגניטיביות. זיהומים כמו מיקופלזמה, נגיפים מסוימים ומחלת ליים עלולים להוביל למצבים כאלה, שבעבר יוחסו רק לסטרפ.

 הרופא המקומי שבדק את הנערות מלה-רוי לא התייחס ל-PANS כאל אפשרות סבירה מפני שהמחלה נחשבת נדירה ותוקפת לדבריו בעיקר ילדים בני פחות מ-11. אבל מייקל ג'ניקס, פרופסור לפסיכיאטריה מבית הספר לרפואה בהארוורד, מסביר בראיון ל-Scientific American שהתסמונת נופצה הרבה יותר מהמקובל לחשוב וכי רופאים רבים כלל לא מכירים אותה ולכן לעתים קרובות אינה מאובחנת. בנוגע לגיל הוא מוסיף ש-PANS מתואר בילדים בני שנתיים עד 14, אך הוא נתקל גם במבוגרים בני 70 ו-80 שהחלו לסבול מהפרעה טורדנית-כפייתית לאחר שנדבקו במחלת הנשיקה.
 PANS יכול להופיע גם אם האדם לא היה חולה או לא היה מודע לכך שהוא חולה. לעתים טפילים חודרים לגוף מבלי שנדע זאת, וכנראה זה היה המצב בלה-רוי. ייתכן ש"הסתובב" בבית הספר נגיף כלשהו שהבנות נדבקו בו.
מהלך המחלה אינו קבוע. יש כאלה שנרפאים ספונטנית, כפי שאכן קרה לכמה מהנערות בלה-רוי, ויש כאלה שיזדקקו להתערבות רפואית. הטיפול הרפואי הקונבנציונלי הנפוץ הוא אנטיביוטיקה.

בניסיון הקליני שלי גיליתי שבהקשר של זיהום בטפיל והפרעות נוירו-פסיכולוגיות, סטרפטוקוקוס דומה לליים. כשיש במוח זיהום גם בטפיל וגם בכספית, שני הגורמים מנטרלים זה את זה. הטפיל כנראה סופח את המתכת הכבדה וממתן את ההשפעות שלה על מערכת העצבים. בעזרת מכשיר הביקום אני מאבחן ומחפש טיפול שיהיה תפור לחולה באופן אישי בכל פעם מחדש.


יום ראשון, 22 ביולי 2012

אפשר לנצח את הסרטן, ולא בעזרת כימו

המקרה של איאן גולר, שהחלים מסרטן אחרי שהכימותרפיה נכשלה והרופאים חזו לו רק שבוע אחד לחיות, הוא לא רק סיפור מדהים אלא גם דוגמה לאפקטיביות של ריפוי טבעי ואורח חיים בריא

זאת לא הפעם הראשונה שאני מתייחס בבלוג שלי לכתבות בנושאי בריאות שהתפרסמו בתקשורת הישראלית, אבל זאת כנראה הפעם הראשונה שיש לי בעיקר (אם כי לא רק) דברים חיוביים להגיד.

בשבוע שעבר התפרסמה ב-Ynet כתבה של אספה פלד אלימלך על ד"ר איאן גולר האוסטרלי. כשגולר היה היה בן 26, וטרינר צעיר, נשוי ואב לשני ילדים, סרטן העצמות תקף אותו שנה לאחר שהחלים ממנו. הפעם הראשונה שהסרטן הכה בו הותירה אותו בוגר כימותרפיה וכרות רגל. בפעם השנייה שהסרטן תקף היו גרורות בגופו של גולר, הכימותרפיה נכשלה והרופאים לא ניבאו לו אפילו עוד חודש אחד של חיים.

למרות הכול גולר החליט לצאת למלחמה וריפא את עצמו באמצעים טבעיים ובגישת גוף נפש. הוא עבר לתזונה בשיטת גרסון – דיאטה צמחית אורגנית, שתיית מיצי ירקות, חוקני קפה (בקליניקה שלי הם מכונים "קפה הפוך" ומיושמים בהצלחה) ותוספי מזון טבעיים – בשילוב עם הרבה שעות מדיטציה ביום ודמיון מודרך.
גולר נרפא. עברו 30 שנים מאז והוא איש בריא שמקדיש את זמנו למרכז הריפוי שהקים באוסטרליה שמתמקד בתזונה, מדיטציה ועבודה קבוצתית.

את המיץ הטבעי שותים, הקפה בשביל החוקן. ריפוי טבעי בשיטת גרסון, שאותה אימץ גולר בתוספת מדיטציה ותמיכה רגשית
(צילום: BjornFranTjorn, flickr)

אבל לא חשבתם שיכול להיות סיפור יפה כזה בלי קצת בלגנים, נכון? 27 שנים לאחר שגולר הצליח לרפא את עצמו, שני פנימאים אוסטרלים, היינס ולוונטל, כתבו מאמר ספקולטיבי שמתייחס למידע המתפרסם באתר של איאן גולר ולספרים שפרסם. במאמר שהתפרסם בכתב העת של הפנימאים Internal Medicine Journal השניים טענו שהמחלה שממנה נרפא גולר כלל לא הייתה חזרה של סרטן העצמות אלא שחפת שממנה החלים תוך שנתיים.
ב-Ynet הזכירו את המאמר, אך לא ציינו את שמות מחבריו, היכן פורסם וכן כמה עובדות מעניינות: היינס ולוונטל שלחו תחילה את המאמר לכתב העת הרפואי החשוב ביותר באוסטרליה - Medical  Journal of Ausralia. הוא היה אמור להתפרסם שם, אבל העורכים החליטו בסופו של דבר לגנוז אותו מפני שהמאמר התבסס על שמועות ולא נכתב לפי הכללים של מחקר מדעי רציני. כאן תוכלו לקרוא על כך יותר. בראיון ל-Ynet יש תגובה קצרה של גולר: "הם [היינס ולוונטל] לא בדקו את התיק הרפואי המקורי ופרסמו תיאוריה שלא מבוססת על עובדות. העובדה היא שהיה לי סרטן שחזר בפעם השנייה והסתבך לשחפת."

המאמר של היינס ולוונטל הוא עוד דוגמה לניסיונו של הממסד הרפואי לטרפד פרסומים של דרכים טבעיות, בטוחות ולא תרופתיות-כימיות לריפוי סרטן. הפעם MJA היו הצדיקים שבסדום ואפשר לומר שגם Ynet הפתיעו לטובה.

יום שני, 16 ביולי 2012

במקום לקדם בריאות, מקדימים תרופה למחלה

שוב חברות התרופות מפרסמות "שיטות טיפול יעילות בסוכרת" ומשכיחות מאתנו שבעצם יש הרבה מה לעשות כדי לא להזדקק בכלל לתרופות כימיות

 בסוף החודש שעבר הופיעה ב-Ynet כתבה על מחקר רפואי חדש תחת הכותרת "למה עדיף להזריק אינסולין כבר עם גילוי הסוכרת". ברור שזהו מחקר שמומן על ידי חברת סמים ("תרופות"). בכתבה נאמר: "מחקר רחב היקף קובע: שימוש מוקדם באינסולין בקרב חולים חדשים בסוכרת וכן בקרב מי שמוגדרים טרום-סוכרתיים מאט את התקדמות המחלה ואינו מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולסרטן." אין שום התייחסות לנושא של בריאות ממש או לעובדה שתנגודת אינסולינית (השם האמיתי לסוכרת מסוג 2) נמצאת בעלייה מתמדת בגילים צעירים יותר ויותר.

על פי ד"ר מג'יד עלי, מומחה לרפואה אינטגרטיבית שאני מרבה לצטט כאן, לאינסולין יש חסרונות משמעותיים שחשוב לדעת לפני שרצים להזריק – עודף אינסולין הוא רעיל ועלול לגרום למוות. שני ניסויים שפורסמו בכתב העת הרפואי היוקרתי  New England Journal of Medicineמוכיחים שפעילות אינסולינית מוגברת קשורה בתמותה מוגברת. ניסוי אחד נקרא ACCORD trial וכלל יותר מ-10,000 משתתפים, הניסוי השני נקרא NICE-SUGAR Study וכלל מעל 6,000 משתתפים. מי שמשתמש באינסולין לוקח על עצמו סיכון מיותר בעיקר אם ניתן לטפל בבעיה בדרכים אחרות.
זאת ועוד - מקדמי האינסולין מתעלמים מכך שתנגודת אינסולינית נוצרת כתוצאה מהצטברות שומן על קרומי התאים. השומן מצטבר שם כמובן כתוצאה מתזונה גרועה. ניתן לטפל בבעיה באמצעים טבעיים ועל ידי אורח חיים בריא ולפתור את בעיית התנגודת האינסולינית ללא תרופות כימיות. מקדמי התרופות הכימיות מתעלמים גם מאי-תפקוד אינסוליני כתוצאה מבעיות בחילוף החומרים של החמצן בתאים וכתוצאה מבעיות הורמונליות. מתן אינסולין אינו הטיפול המתאים במצבים כאלה.

שעות ארוכות ולחוצות בעבודה, מתח ותזונה "משרדית" תורמים את שלהם להתפתחות סוכרת (צילום: phinphonephotos, flickr)


חשוב לי להזכיר שסוכרת היא תולדה של אורח חיים מסוים שיש לו גם הבטים רגשיים. היום, בחברת השפע, שבה אנשים עובדים שעות רבות בלחץ עצום עם חסך בביטחון תעסוקתי וחסך בביטחון חברתי עתידי, קיים מצב של מתח מתמיד. למה זה גורם? למפל אדרנל (adrenal cascade) שגורם בסופו של דבר להפיכת גליקוגן בכבד לגלוקוז. בנוסף, אורח החיים הזה כרוך בכריך או בעברית קלה - בצריכה מוגברת של גלוטן, המעודד תנגודת אינסולינית.
מה הפתרון? אמבטיות רגליים, הליכה יומית והפסקה מוחלטת של צריכת גלוטן כבסיס טיפולי. בהמשך אני מציע טיפול במכשיר הביקום להתמודדות עם תנגודת אינסולינית.

 מתכון לאמבטיית רגליים
גיגית לרגלים
מים פושרים
חופן מגנזיום סולפט
בקבוקון (200 סמ"ק) מי חמצן 3%. אם משתמשים במי חמצן 33% מספיקות שתי כפות.
לעשות אמבטיה כזאת בכל יום למשך 20 דקות.
חשוב: יש להיזהר מאוד בטיפול במי חמצן 33%! החומר עלול להכתים בגדים ולצרוב את העור.


יום שני, 9 ביולי 2012

דגים בלי אומגה 3

חוות הדגים המתועשות החלו להאכיל את הדגים בסויה. זה אומר שהדגים מכילים פחות אומגה 3 וטומנים בחובם הרבה נזקים וסיכונים אפשריים אחרים

כתבתי כאן לא פעם למה לא כדאי לאכול דגים (למשל כאן וכאן). הסיבה היא הכספית שמזהמת את מי הים ומגיעה גם לרקמות של הדגים. הסכנה שבכספית, חומר רעיל למערכת העצבים, מבטלת את יתרונות האומגה 3. אם עדיין לא השתכנעתם ואתם ממשיכים לצרוך דגים בשביל האומגה 3 (על אף שהיא קיימת במזונות שונים מהצומח), אז אולי המאמרים שהתפרסמו באתר Food & Water Watch ישכנעו אתכם.

המאמרים דנים במגמה מתחזקת בענף חוות הדגים – פיטום דגים בסויה. דגים שניזונים מסויה מקבלים למעשה מזון שאינם אמורים לצרוך באופן טבעי, שכן חלבון סויה הוא חומר שאינו קיים בסביבה הימית. בדגים האלה יש פחות אומגה 3 והם באופן כללי בעלי חיים בריאים פחות, ומי רוצה לאכול חיה חולה?
הזנת הדגים בסויה היא ניסיון לייעל את השיטה. לפני כן הדגים בחוות הוזנו בקמח דגים ובשמן דגים שהופק מבעלי חיים ימיים קטנים יותר. שיטה זאת הייתה בעייתית מכמה סיבות. ראשית, הביקוש הגובר לדגים "מתועשים" גרם לכך שמפעילי החוות התקשו לספק לדגים מספיק מזון מהים. שנית, ייצור מזון מדגים קטנים גזל מזון מפיהם של יצורים ימיים שחיים במים הפתוחים, הגביר את חוסר האיזון האקולוגי שהחוות יוצרות ממילא, וגם פגע באוכלוסיות אנושיות עניות שניזונות מהדגים הקטנים שמהם הופק המזון לדגי החוות. עקב כך, החלו בעלי החוות להאכיל את הדגים בסויה.

חוות דגים בסין. עכשיו יש סויה גם בים (צילום: IvanWalsh.com, flickr)

פרט לעובדה שסויה אינה מזון לדגים, נגזרו מהשינוי מספר בעיות נוספות. הביקוש ההולך וגובר לסויה שמשמשת לייצור מזון מעובד ולהזנת בעלי חיים בחוות מתועשות על האדמה ובים, פוגע גם בבני אדם וגם בסביבה: יערות נכרתים כדי להכשיר עוד שטחי גידול, תושבים ילידים מנושלים מאדמותיהם והייצור הופך לנחלתם של התאגידים הגדולים מפני שחקלאים קטנים אינם יכולים לרכוש את המיכון החקלאי הנדרש לייצור מאסיבי של סויה. אנשים שהיו חקלאים כל חייהם מוצאים את עצמם בלי עבודה ולפעמים גם בלי אדמה. בעיה סביבתית נוספת היא הבעיה הגדולה של המונוקולטורה (חקלאות שמאופיינת בגידול אורגניזם מסוג אחד בלבד): הצמחים פגיעים יותר למזיקים ולמחלות ולכן נעשה שימוש רב בדשנים ובחומרי הדברה רעילים.
בנוסף, סויה היא מוצר מזון בעייתי שנקשר לסוגי סרטן מסוימים, רמות נמוכות של טסטוסטרון והבשלה מינית מוקדמת אצל ילדות. עדיין לא ברור למדענים מה יהיו השלכותיה של צריכת דגים מפוטמים בסויה על בריאות הציבור.
בעיה נוספת היא שהחוות יורקות לבאר שכולנו שותים ממנה - הים. חוות הדגים הימיות, שבהן הדגים מגודלים בכלובים צפופים בתוך הים, ידועות גם ככה כמקור גדול לזיהום בעיקר בשל ההפרשות של כל כך הרבה בעלי חיים בשטח כל כך קטן. כעת משתחררת לסביבה הימית גם סויה שעדיין לא ברור מה יהיו השפעותיה על בית הגידול הימי. לא ידוע עדיין גם כיצד יושפעו קהילות אנושיות החיות לאורך חופי הים מהסויה במים.

 אז תגידו שלום ולא תודה לדגים. אם לא בשביל הסביבה, אז בשביל הבריאות שלכם.

יום חמישי, 5 ביולי 2012

כשהתרופה היא המחלה - תגובה לידיעות "בריאות"

שלוש ידיעות בנושאי בריאות (או בעצם חולי) שהתפרסמו השבוע מלמדות את מי שקורא בין השורות שהתרופות הכימיות והחיסונים אינם מציעים פתרון של ממש למחלות שמאיימות על כולנו

 ברשומה זאת אתייחס לשלוש ידיעות שהתפרסמו ביום ראשון השבוע ב-Ynet. כולן כמובן בנושאי בריאות, אבל כולן גם קשורות בצורה כלשהי לעולם הענף של תעשיית התרופות.

 1. "מחסור חמור ב'סדורל' להקלת דלקת בדרכי השתן"
הידיעה עוסקת בכך שעקב אי היערכות מתאימה של היבואן קיים בארץ מחסור חמור בתרופה להקלת כאבים וצריבה בדרכי השתן, שנגרמים עקב דלקת, טראומה, ניתוח או פעולה פולשנית. מחבר הידיעה, ד"ר איתי גל, כתב כי סדורל "הייתה המענה הכמעט יחיד לטיפול בבעיה" וכן כי "לא קיימות לה חלופות". כרגיל, מתעלמים מהעובדה שיש פתרונות לא תרופתיים-כימיים לטיפול במחלות ולהפחתת התסמינים שהן גורמות (שימו לב שסדורל היא תרופה לשיכוך כאב ותחושת צריבה אך אינה פונה לשורש הבעיה).
אני מטפל בקליניקת רזי הבריאות באמצעים לא תרופתיים בדלקות בדרכי השתן. הבעיה נפתרת לרוב לאחר טיפול אחד או שניים. אם מדובר בדלקות כרוניות שהאדם סובל מהן שנים, נדרשת התייחסות מעמיקה יותר, לרוב של פגישת אבחון אחת ועוד שלושה מפגשים טיפוליים.

חברות התרופות והממסד משתינים עלינו בקשת (איור: pinprick, flickr)


 2. "מש' הבריאות לטסים לאולימפיאדה: התחסנו נגד חצבת"
זאת ידיעה קצת מוזרה. למה להתחסן? הרי במדינת ישראל רוב האוכלוסייה הבוגרת אמורה להיות מחוסנת נגד המחלה. אולי יש צורך להתחסן שוב כי החיסון לא יעיל, או אולי זאת סתם עוד הזדמנות לעורר את הפחדים ההם שגורמים לציבור לקבל זריקות מיותרות שמזיקות לאדם אך מפרנסות את תעשייני התרופות?
לנושא החיסונים בכלל ולחצבת בפרט אני חוזר ונדרש לעתים קרובות. למשל:
>> לפני כמה חודשים התפרסמה כתבה ב-Ynet שמתארת את חוסר האחריות לכאורה של הורים שאינם מחסנים את ילדיהם ועד כמה הם מסכנים ילדים אחרים. כך זעקו הכותרות: "בקיבוץ הרדוף יש התפרצות נוספת של חצבת ושעלת, מפני שהורים רבים בוחרים שלא לחסן את ילדיהם." ההצמדה של חצבת ושעלת, שתי מחלות שונות לחלוטין, נועדה לבלבל את הציבור ולצבוע באור שלילי את ההורים שלא עוקבים אחרי תוכנית החיסונים. (קראו עוד)
>> רוב כלי התקשורת לא יספרו לכם את זה: אחת מחברות התרופות הגדולות נתבעת על ידי מדענים על שהונתה את ממשלת ארצות הברית בנוגע ליעילות החיסון נגד חצבת. (קראו עוד)
>> רופאים צעירים עשויים להיות מעט יותר חשדניים בנוגע לבטיחותם וליעילותם של חיסוני ילדים בהשוואה לרופאים מבוגרים יותר. כך מלמד מחקר חדש מאוניברסיטת אמורי באטלנטה. (קראו עוד)
>> בעיקר אצל ילדים, מחלה זיהומית היא הזדמנות לחיזוק המערכת החיסונית ולצבירת כוחות. חיסונים שוללים מהילדים את ההזדמנות לעשות זאת ויכולים אפילו לסכן את החלשים שביניהם. (קראו עוד)

 3. "עד 2030: מספר מקרי הסרטן בעולם יזנק ב-75%"
הכתבה מציגה תחזית קודרת, שלפיה בשני העשורים הקרובים תהייה עלייה דרמטית בשיעור החולים בסרטן, בעיקר במדינות עניות. למה? בגלל מחסור בציוד רפואי, תרופות וחיסונים. לא חלילה בגלל אורח חיים לא בריא, מזון רע וזיהום סביבתי. על זה לא כותבים, זה יכול לפגוע בכיס של כמה אנשים. אבל העובדות מדברות בעד עצמן. הנה כמה דוגמאות על קצה המזלג:
>> השימוש בכימיקלים רעילים עלה באופן דרמטי ב-50 השנים האחרונות והגיע לנקודה שבה הם נמצאים כעת בכל מקום – בגוף שלנו ובסביבה. למרות שעדיין לא ברור מדוע סוגים אלה של סרטן אצל ילדים נמצאים בעלייה, גוף אמין וגדל והולך של עדויות מציע שלכימיקלים האלה יש בכך חלק. (קראו עוד)
>> כור גרעיני לא צריך להתפרץ כדי להזיק לתושבי הסביבה, לשם כך מספיקות התקלות השגרתיות שקורות יום-יום. (קראו עוד)
>> כולנו חשופים למתכות כבדות בשל זיהום סביבתי. שורה של מחקרים מראה כיצד הן מגבירות את הסיכון למחלות קשות. הסיכון מוכפל כאשר אנו נחשפים במקביל למתכות מסוגים שונים. (קראו עוד)








יום שני, 2 ביולי 2012

אלטרנטיבה לכימותרפיה

מחלת הסרטן ממשיכה להרוג, גם את החולים שמקבלים כימותרפיה. אז איך זה שאין חלופות? יש. רק לא רוצים שתדעו עליהן

לא מזמן פרסמתי רשומה שמתייחסת למותה של אישה ישראלית חולת סרטן לאחר שקיבלה מינון יתר של כימותרפיה. כימותרפיה והקרנות הן הטיפולים המקובלים בעולם ובישראל למחלת הסרטן. חולים סובלים ונפטרים ואף אחד לא נעצר לשאול האם ישנו טיפול יעיל יותר ורעיל פחות לריפוי מהמחלה. התשובה היא שיש, אבל הממסד מדכא את הטיפולים האלטרנטיביים בחולי סרטן. הוא כל כך מדכא אותם, עד שרוב החולים כלל אינם יודעים על אפשרויות חלופיות או שאינם יכולים להשיג אותן.

 לפני כמה שנים השחקנית סוזן סומרס חלתה בסרטן השד. במקום כימותרפיה היא נעזרה בשיטות אלטרנטיביות (אך כנראה התפשרה וקיבלה הקרנות). היא הופיעה בתוכנית של לארי קינג ודיברה על בחירת אופן הריפוי שלה. קינג שאל אותה איך טופלה והיא סיפרה לו על איסקדור (Iscador), טיפול אנתרופוסופי גרמני שפותח על ידי רודולף שטיינר בשנות ה-20'. קינג שאל את סומרס מדוע בחרה בשיטה זאת והיא השיבה שזאת שיטה נטולת רעלים שהרגה את תאי הסרטן מבלי לגרום לנזקים נלווים. בתגובה קינג חשף בורות, שאינה ייחודית רק לו, ושאל אותה משהו כמו, "אם השיטה כל כך טובה, למה אונקולוגים אינם משתמשים בה?"

סוזן סומרס החלימה מסרטן השד בעזרת שיטה ללא רעלים (צילום Phil Konstantin, ויקישיתוף)

 סומרס הסבירה שלא ניתן לרשום פטנט על איסקדור. זה חלק גדול מהבעיה. רוב המוצרים הטבעיים אינם יכולים להירשם כפטנט. הממסד "הסרטני" אינו מעוניין בתרופה לסרטן שאינה רשומה כפטנט, וכפטנט יקר במיוחד. הסיבה לכך ברורה. תעשיית הסרטן מעסיקה מאות אלפי בני אדם ומגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה. תוך כדי כך מאות אלפי חולים מורעלים למוות בכימותרפיה. עלות הטיפול בחולה היא כ-200,000 דולר. אם התעשייה הייתה מעוניינת בתרופה יעילה (הכוונה ליעילהות בריאותית, לא להכנסותיהם של תעשיינים), כבר ניתן היה להציג אותה.
לאורך ההיסטוריה נרשמו ונרשמות הצלחות טיפוליות. למשל, פורמולת הצמחים של הארי הוקסי שריפאה מאות ועדיין נמצאת בשימוש ב- Bio Medical center בטיחואנה, או שיטת וויליאם ב.קולי שמחזקת מאוד את המערכת החיסונית, מכשיר הרייף שפותח על ידי רויאל ריימונד רייף והורס תאי סרטן (אני משתמש בו בקליניקה שלי), שיטתו של ד"ר וויליאם דונלד קלי שריפא את עצמו מסרטן הלבלב כשחזו לו רק שלושה שבועות לחיות וריפא גם חולים רבים נוספים. יש דוגמאות רבות נוספות. חלק מהמטפלים נכנעו לקשיים שמערים הממסד, חלק עדיין מטפלים במקומות שמאפשרים זאת, כמו מקסיקו.

קיימת כמובן צביעות רבה ביחס של הממסד לשיטות האלטרנטיביות, שאולי צריך להתחיל לקרוא להן "שיטות לגיטימיות", לעומת יחסו לכימותרפיה. השיטות הלגיטימיות נחשבות לא מדעיות ולא מוכחות, בעוד כימותרפיה נחשבת שיטה מדעית מוכחת. כן, היא הוכיחה את עצמה כרעל יעיל שהורג מאות אלפים בכל שנה. היכן המחקרים בסמיות כפולה על יעילות הכימותרפיה? הרי מחקרי סמיות כפולה הם דרישה בסיסית כשמדובר באישור שימוש בתרופות. על פי דוח מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הארוורד רק 2% עד 3% מחולי הסרטן זוכים לתוצאות חיוביות מהכימותרפיה.

ההתנגדות לשיטות לגיטימיות בלתי רעילות היא כה עזה, עד שאפילו אינה מאפשרת כניסה של תמיכה בחולה במקביל לכימותרפיה. כשהגוף סופג כל כך הרבה רעלים, יש צורך לחזק את המערכת החיסונית, לספק נוגדי חמצון, לבצע ניקוי רעלים (יש שיטות רבות לכך, ביניהן חוקן קפה, שמוצעות גם בקליניקה שלי), לעבור לתזונה בריאה. אפילו את זה הרופאים אינם מציעים. חולי סרטן מדווחים שלא קיבלו שום הנחיות תזונה בתקופה שבה עברו כימותרפיה.

מיעוט חולי הסרטן שעוברים "בשלום" את ההקרנות ואת הכימותרפיה שורדים רק חמש שנים נוספות. אפשר להאריך את תוחלת החיים שלהם למשל בשיטת ד"ר הופר, מומחה לוויטמינים שחקר את השפעת ויטמין C על חולי סרטן, אבל גם שיטות כאלה אינן זוכות להכרה.

לחברות התרופות יש כוח השפעה על ממשלות וגם עלינו. הן שוטפות את מוחו של הציבור באמצעות המדיה וגורמות לנו להאמין, לא להטיל ספק ולא לחפש חלופות. החלופות קיימות, רק אל תשכחו לפקוח עיניים ולא רק במקרה, חלילה, של סרטן.

יום חמישי, 28 ביוני 2012

חיסון לא ממוקד


רוב כלי התקשורת לא יספרו לכם את זה: אחת מחברות התרופות הגדולות נתבעת על ידי מדענים על שהונתה את ממשלת ארצות הברית בנוגע ליעילות חיסונים‬



בימים אלה הותרה לפרסום תביעה שמעוררת עניין גדול אצל כל מי שנמצא משני עברי המתרס של בעד-או-נגד-חיסונים. שני מדענים, עובדים לשעבר בחברת התרופות מרק (Merck & Co. Inc) תבעו ב-2010 את החברה בבית דין פדרלי בטענה שמרק סיפקה הצהרה מופרזת בדבר יעילותו של החיסון נגד חצבת, שעבורו שילמה ממשלת ארצות הברית מאות מיליוני דולרים. החיסון הוא חלק מתרכובת החיסון המשולש (MMR).
במרק מיהרו לציין שלטענות אין שום קשר לבטיחותו של החיסון ואמרו שהתביעה חסרת שחר.
לטענתם של המדענים חברת מרק רימתה את ממשלת ארה"ב וגרמה לה לרכוש כארבעה מיליון מנות חיסון בשנה במשך עשור. ההונאה בוצעה בעזרת מחקרים מוטים. בשל כך נגרמו בעת האחרונה שתי התפרצויות של מחלת החצבת, שאותן אמור היה למנוע החיסון, אילו רק היה יעיל.
בכתב התביעה נאמר שממשלת ארצות הברית היא הקורבן הפיננסי הגדול ביותר של ההונאה שביצעה חברת מרק, "אבל הקורבנות המוחלטים הם מיליוני הילדים שבכל שנה מקבלים זריקת חיסון נגד חצבת שאינה מספקת להם רמת הגנה נאותה נגד המחלה. בזמן שזוהי מחלה ש-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן) קבע לו ליעד להיפטר ממנה עד היום, כישלון החיסון של מרק אפשר למחלה הזאת להמשיך להתקיים, כשהתפרצויות משמעותיות ממשיכות להתרחש."
ההתפרצויות המדוברות קרו ב-2006 עם 6,500 מקרים בקרב אוכלוסייה עם שיעור התחסנות גבוה, וב-2009 עם 5,000 מקרים.




אם יסתבר שהתביעות מוצדקות, תצא לאור אמת שלי כבר ברורה מזה זמן רב: חברות התרופות מעוניינות בעשיית רווחים ובשמירה על השוק שלהן יותר מאשר בהגנה על בריאות לקוחותיהן.
רבות כבר כתבתי בבלוג הזה על הסיכון שבחיסונים, אבל הסיפור של מרק צריך לעניין גם את מי שעדיין חושב שהסיכון מוצדק. כשהחיסונים אינם יעילים וסתם מסוכנים, באמת אין טעם לחשוף ילדים אליהם, אלא אם כן אתם משום מה רוצים לתמוך בתעשיית התרופות.
מעניין שהחדשות האלה פורסמו במעט מאוד מקומות. זה לא מפתיע - הידיעה תומכת באלה שאינם מצדדים בחיסונים.

הנה כמה רשומות שעוסקות ביעילות החיסונים:
ניתוח נתונים על יעילות החיסון נגד שפעת מראה שמדובר בזריקה לא יעילה, ואף גרוע מזה – חסרים נתונים על השפעתו על האוכלוסייה הפגיעה של ילדים וקשישים. http://razei-habriut.blogspot.co.il/2011/12/blog-post.html#!/2011/12/blog-post.html

חוקרים מגדירים חיסון יעיל ככזה שגורם להיווצרות נוגדנים בדם. ככל שנמצאים יותר נוגדנים, החיסון נחשב יעיל יותר. למעשה יעילותו של החיסון מוגדרת בקרב הציבור ובקרב רופאים על פי רמת ההגנה שהוא מספק נגד המחלה שהוא אמור למנוע. נוכחותם של נוגדים אינה מבטיחה שהאדם אכן חסין בפני הזיהום.
http://razei-habriut.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_19.html#!/2011/12/blog-post_19.html

גם בנוגע לחיסון הפפילומה חסרים מחקרים ארוכי טווח. גם אם נניח שבעקבות החיסון נוצרים נוגדנים, לא ברור כמה זמן הם יחזיקו מעמד. (קראו עוד)
http://razei-habriut.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_19.html#!/2011/12/blog- post_19.html

שוב צפות על פני השטח עדויות לכך שהחיסון השנתי נגד שפעת אינו יעיל. הפעם זהו איגוד המנתחים והרופאים האמריקאי שקורא לא לכפות את החיסון על עובדי בריאות ולכבד את החלטתם של המסרבים להתחסן. על פי מחקרים החיסון אינו יעיל וכנראה אינו בטוח.
http://razei-habriut.blogspot.co.il/2012/01/blog-post_05.html#!/2012/01/blog-post_05.html

החל משנות השמונים, למרות החיסון נגד מחלת הילדים, יש עלייה מתמדת במספר המקרים המדווחים של שעלת בכל רחבי ארצות הברית. (קראו עוד)
 http://razei-habriut.blogspot.co.il/2012/04/blog-post_04.html#!/2010/08/blog-post_26.html

יום שלישי, 26 ביוני 2012

נא להתרכז בבעיה האמיתית

ריטלין וקונסרטה נמצאות בראש רשימת התרופות שעליהן מוציאות קופות החולים הכי הרבה כסף. יספרו לכם שהסיבה לעלייה בשיעור הסובלים מהפרעות קשב וריכוז היא בעצם עלייה במודעות. אני לא קונה את ההסבר הזה

היום התפרסמה ב-Ynet כתבה על העלייה החדה בשימוש בריטלין, ה"תרופה" המפורסמת לטיפול בבעיות קשב וריכוז. "נתונים שפרסם אתמול משרד הבריאות מצביעים על כך שבשנת 2011 חלה עלייה חדה של 24% בהוצאות של קופות החולים על ריטלין ועל קונסרטה - שתי תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז," נאמר בכתבה. "הסיבה: עלייה בביקוש."

על פי נתוני משרד הבריאות, התרופות הללו מדורגות במקום התשיעי ברשימת התרופות שעליהן הוציאו קופות החולים הכי הרבה כסף. זהו נתון מדהים למדי בהתחשב ברשימה הארוכה של מחלות כרוניות שעמן מתמודדים חלקים נרחבים בציבור.
בכתבה מרואיינת ד"ר איריס מנור, מנהלת המרכז להפרעת קשב במרכז לבריאות הנפש גהה, שמסבירה את הגידול – כמה צפוי ומוכר ודומה להסברים לעלייה בשיעור האוטיזם – כתוצאה של שני גורמים, שהם בעצם אחד: ראשית, יותר ויותר אנשים הסובלים מהפרעות קשב ומהפרעות ריכוז מודעים לקיומן; שנית, בעוד שבעבר היה מקובל לחשוב שמדובר בתרופות שמיועדות לילדים ולבני נוער, בשנים האחרונות מאובחנים יותר בני 50-40 כסובלים מבעיות של קשב וריכוז.

עלייה במודעות לבדה אינה יכולה להסביר עלייה כה חדה במקרי הפרעות הריכוז והקשב
(למצולם אין קשר לטקסט. צילום: Thom Watson, flickr)


ד"ר מנור תולה את העלייה בשיעור המקרים באבחון ולא בעלייה מספרית אמיתית. אני שואל, איך אפשר להסביר עלייה של 24% בשיעור המקרים רק על ידי עלייה במודעות? ואם אנחנו טובים כל כך בהעלאת בעיות למודעות, איך זה שעדיין לא הצלחנו, למשל, לבלום את מגפת הסוכרת פשוט על ידי העלאת המודעות לאורח חיים בריא? ברשותכם כמה הסברים חלופיים, שבהם עסקתי בבלוג הזה, לעלייה בשיעור המקרים (ולא רק ברמת המודעות) של הפרעות קשב וריכוז, שהן רק חלק מהבעיות התפתחותיות שעמן מתמודדים היום ילדים:
זיהום במתכות כבדות. מספר גדל והולך של מחקרים ניסויים, אפידמיולוגים וביוכימיים, הראה באופן חד משמעי שכספית קשורה באופן ישיר להתפתחות הפרעות מהספקטרום האוטיסטי. (קראו עוד)
היעדר תשומת לב הורית. התנאים שבהם ילדים גדלים הושחתו כל כך בעשורים האחרונים, כך שהתבנית הנדרשת להתפתחות נורמלית כבר אינה קיימת. התנאים שמאפשרים התפתחות פסיכולוגית תקינה והתפתחות תקינה של המוח הופכים זמינים פחות ופחות. (קראו עוד)
חשיפת לגלוטן. מחקר שהתקיים בישראל (בבית החולים כרמל והפקולטה לרפואה בטכניון) מצא שבקרב 51% מהילדים הרגישים לגלוטן קיימות בעיות עצביות. בנוסף, נראה קשר בין הרגישות לגלוטן לבין בעיות ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). (קראו עוד)
חשיפה לחומרי הדברה. קיים קשר בין חשיפת עוברים לקוטלי חרקים לבין הפרעות קשב והתנהגות בילדות. (קראו עוד)

אגב, ללא קשר לסיבת ההפרעה, נטילת ריטלין בילדות מסוכנת. ריטלין וקוקאין הם סמים דומים, ייתכן שמבוגרים הסובלים מהפרעת קשב והיפראקטיביות משתמשים מבלי להיות מודעים לכך בקוקאין כתחליף לריטלין. (קראו עוד).
החדשות הטובות הן שעל ידי שינוי תזונתי ניתן להשיג שיפור במצבם של ילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות. (קראו עוד)
דרך נוספת לטיפול בבעיה, שאני מיישם בהצלחה בקליניקה שלי, היא באמצעות אצת כלורלה שמביאה לסילוק רעלים מהגוף, כולל מתכות כבדות הפוגעות במערכת העצבים. (קראו עוד)





יום ראשון, 24 ביוני 2012

כימותרפית יתר

בבית החולים שיבא נפטרה חולת סרטן ממינון יתר של כימותרפיה. האם זהו אות נוסף לכך שצריך לבחון חלופות לטיפול המקובל בסרטן?

אתמול פורסמה ב-Ynet כתבה על רוזה קבס, אישה בת 76, שהייתה חולת סרטן ונפטרה לאחר שקיבלה מנת יתר של כימותרפיה. מחלתה של קבס הייתה במצב מתקדם, אבל הרופאים קיוו שבעזרת טיפולים כימותרפיים היא תוכל להרוויח עוד שנתיים של חיים. בטיפול השני בסדרה קבס קיבלה מינון גבוה מדי של כימותרפיה ומיד אחריו מצבה הידרדר. היא אושפזה עם פגיעה קשה בכליות ובמח העצם ונפטרה כעבור שישה שבועות. בבית החולים שיבא, שם טופלה קבס, הודו שנעשתה טעות, אך גם אמרו שקבס מתה כתוצאה מהמחלה ולא מהטיפול. מכיוון שהמקרה התרחש זמן קצר לאחר הפרשייה שבה ילדה קיבלה כימותרפיה בטעות, בני משפחתה של רוזה קבס החליטו לצאת עם הסיפור לעיתונות.

המקרה של רוזה קבס הוא (עוד) הזדמנות לדבר על חוסר היעילות שבטיפול המקובל בסרטן. זה שנים שהממסד האונקולוגי, המוצלח בשליטה ממסדית אבל לא בטיפול במחלה, נמצא במלחמה נגד כל דבר או אדם אשר מטפל בכשל המערכתי הקרוי סרטן.
לפני כ-15-10 שנים התפרסם ב-
JAMA (כתב העת של ההתאחדות הרפואית האמריקאית) מאמר על חולה סרטן שהכימותרפיה לא הועילה לו. הרופא שחיבר את המאמר שיער שהסיבה לכך היא נוגדי חמצון שהחולה נטל. מאז מאיימים על כל מקבל כימותרפיה שאם הוא יעז לקחת נוגדי חמצון, הטיפול לא יעבוד. כאילו שהוא היה עובד כך או כך.
מאידך, רופא קנדי רצה לפרסם ב-
JAMA מאמר על הניסיון הקליני שלו עם כמות גדולה של מטופלים לאורך שנים, המצביע על כך שכמות גדולה של נוגדי חמצון, כולל ויטמין C, אינה מפחיתה את יעילות הכימותרפיה. את המחקר הזה סירבו לפרסם ב-JAMA. יחי חופש הדיבור אם הוא מתיישב עם האינטרסים שלי.
המאמר, שחובר על ידי ד"ר (M.d., Ph.D) אברהם הופר, מתייחס לגישתם השמרנית של רופאים, שלפיה כל מה שמפחית את האפקט החמצוני של תרופות יפחית את יעילותה של הכימותרפיה.

ויטמין C ונוגדי חמצון אחרים אינם מפחיתים את יעילות הכימותרפיה, להפך (צילום: mrjorgen, flickr)


 אותם רופאים מניחים שהכימותרפיה הורסת את הגידול בעזרת חומרים מחמצנים חזקים ורדיקלים חופשיים. לכן הם סבורים שכל מה שמפריע לתהליכים כאלה יפגע בכימותרפיה. החומרים הללו רעילים ולא היו מקבלים את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשום הקשר אחר. מטרתם להרוג את הגידולים בלי להרוג רקמות גוף אחרות. ד"ר הופר סבור שדווקא מסיבה זאת, ויטמין C, שהוא נוגד חמצון יעיל, צריך להילקח כאשר מקבלים כימותרפיה.

מה שמעניין זה שאין גוף עדויות לכך שחולי סרטן שמקבלים ויטמין C וכימותרפיה מצבם גרוע יותר מאלה שמקבלים רק כימותרפיה. ההפך הוא הנכון. ד"ר הופר טיפל ביותר מ-1,100 חולים במינונים גבוהים של ויטמין C, רבים מהם קיבלו גם כימותרפיה. הוא מצא שאצל אלה שקיבלו ויטמין C תוחלת החיים הייתה ארוכה יותר באופן משמעותי.
יתרה מזאת, בעבודה של פרסאד ועמיתיו שסקרה 71 מאמרים ופורסמה ב- Journal American College of Nutrition ב-1999, נמצא שנוגדי חמצון אינם מפריעם לכימותרפיה ואף כי "נוגדי חמצון כמו רטינואידים, ויטמין E, ויטמין C וקרטנואידים מעכבים את גדילתם של תאי סרטן.  נוגדי חמצון אלה בנפרד וכן בשילוב, מגבירים את השפעותיהן של הקרנות, כימותרפיה ושל שיטות נוספות המשנות את התגובה הביולוגית, כמו היפרתרמיה, סודיום בוטיראט ואינטרפרון, על תאי הסרטן. נוגדי החמצון מגנים על תאים נורמליים מפני כמה מהתוצרים הרעילים של צורות ריפוי אלה. לכן, החשש של אונקולוגים ושל מטפלים בהקרנות שנוגדי החמצון האלה יגנו על תאי הסרטן מפני רדיקלים חופשיים שנוצרים על ידי חומרים אלה אינו מבוסס."
מחקר דומה ומוקדם יותר, של צ'רלס. ב. סימון, הראה ממצאים דומים למחקרו של פרסאד.

 המלחמה בנוגדי החמצון כחלק מהטיפול בסרטן הוא רק דוגמה. מדובר במלחמה כוללת של הממסד הרפואי נגד כל שיטות הריפוי שאינן כוללות תרופות כימיות והקרנות. סכומי העתק שמושקעים במלחמה בסרטן אינם מראים שיפור המצדיק את ההוצאה. הסיבה לכך היא שהמאבק אינו על בריאותם של החולים אלא על שליטה במנגנון ששואב אותם לתוכו.