אלטרנטיבה לכימותרפיה

מחלת הסרטן ממשיכה להרוג, גם את החולים שמקבלים כימותרפיה. אז איך זה שאין חלופות? יש. רק לא רוצים שתדעו עליהן

לא מזמן פרסמתי רשומה שמתייחסת למותה של אישה ישראלית חולת סרטן לאחר שקיבלה מינון יתר של כימותרפיה. כימותרפיה והקרנות הן הטיפולים המקובלים בעולם ובישראל למחלת הסרטן. חולים סובלים ונפטרים ואף אחד לא נעצר לשאול האם ישנו טיפול יעיל יותר ורעיל פחות לריפוי מהמחלה. התשובה היא שיש, אבל הממסד מדכא את הטיפולים האלטרנטיביים בחולי סרטן. הוא כל כך מדכא אותם, עד שרוב החולים כלל אינם יודעים על אפשרויות חלופיות או שאינם יכולים להשיג אותן.

 לפני כמה שנים השחקנית סוזן סומרס חלתה בסרטן השד. במקום כימותרפיה היא נעזרה בשיטות אלטרנטיביות (אך כנראה התפשרה וקיבלה הקרנות). היא הופיעה בתוכנית של לארי קינג ודיברה על בחירת אופן הריפוי שלה. קינג שאל אותה איך טופלה והיא סיפרה לו על איסקדור (Iscador), טיפול אנתרופוסופי גרמני שפותח על ידי רודולף שטיינר בשנות ה-20'. קינג שאל את סומרס מדוע בחרה בשיטה זאת והיא השיבה שזאת שיטה נטולת רעלים שהרגה את תאי הסרטן מבלי לגרום לנזקים נלווים. בתגובה קינג חשף בורות, שאינה ייחודית רק לו, ושאל אותה משהו כמו, "אם השיטה כל כך טובה, למה אונקולוגים אינם משתמשים בה?"

סוזן סומרס החלימה מסרטן השד בעזרת שיטה ללא רעלים (צילום Phil Konstantin, ויקישיתוף)

 סומרס הסבירה שלא ניתן לרשום פטנט על איסקדור. זה חלק גדול מהבעיה. רוב המוצרים הטבעיים אינם יכולים להירשם כפטנט. הממסד "הסרטני" אינו מעוניין בתרופה לסרטן שאינה רשומה כפטנט, וכפטנט יקר במיוחד. הסיבה לכך ברורה. תעשיית הסרטן מעסיקה מאות אלפי בני אדם ומגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה. תוך כדי כך מאות אלפי חולים מורעלים למוות בכימותרפיה. עלות הטיפול בחולה היא כ-200,000 דולר. אם התעשייה הייתה מעוניינת בתרופה יעילה (הכוונה ליעילהות בריאותית, לא להכנסותיהם של תעשיינים), כבר ניתן היה להציג אותה.

לאורך ההיסטוריה נרשמו ונרשמות הצלחות טיפוליות. למשל, פורמולת הצמחים של הארי הוקסי שריפאה מאות ועדיין נמצאת בשימוש ב- Bio Medical center בטיחואנה, או שיטת וויליאם ב.קולי שמחזקת מאוד את המערכת החיסונית, מכשיר הרייף שפותח על ידי רויאל ריימונד רייף והורס תאי סרטן (אני משתמש בו בקליניקה שלי), שיטתו של ד"ר וויליאם דונלד קלי שריפא את עצמו מסרטן הלבלב כשחזו לו רק שלושה שבועות לחיות וריפא גם חולים רבים נוספים. יש דוגמאות רבות נוספות. חלק מהמטפלים נכנעו לקשיים שמערים הממסד, חלק עדיין מטפלים במקומות שמאפשרים זאת, כמו מקסיקו.

קיימת כמובן צביעות רבה ביחס של הממסד לשיטות האלטרנטיביות, שאולי צריך להתחיל לקרוא להן "שיטות לגיטימיות", לעומת יחסו לכימותרפיה. השיטות הלגיטימיות נחשבות לא מדעיות ולא מוכחות, בעוד כימותרפיה נחשבת שיטה מדעית מוכחת. כן, היא הוכיחה את עצמה כרעל יעיל שהורג מאות אלפים בכל שנה. היכן המחקרים בסמיות כפולה על יעילות הכימותרפיה? הרי מחקרי סמיות כפולה הם דרישה בסיסית כשמדובר באישור שימוש בתרופות. על פי דוח מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הארוורד רק 2% עד 3% מחולי הסרטן זוכים לתוצאות חיוביות מהכימותרפיה.

ההתנגדות לשיטות לגיטימיות בלתי רעילות היא כה עזה, עד שאפילו אינה מאפשרת כניסה של תמיכה בחולה במקביל לכימותרפיה. כשהגוף סופג כל כך הרבה רעלים, יש צורך לחזק את המערכת החיסונית, לספק נוגדי חמצון, לבצע ניקוי רעלים (יש שיטות רבות לכך, ביניהן חוקן קפה, שמוצעות גם בקליניקה שלי), לעבור לתזונה בריאה. אפילו את זה הרופאים אינם מציעים. חולי סרטן מדווחים שלא קיבלו שום הנחיות תזונה בתקופה שבה עברו כימותרפיה.

מיעוט חולי הסרטן שעוברים "בשלום" את ההקרנות ואת הכימותרפיה שורדים רק חמש שנים נוספות. אפשר להאריך את תוחלת החיים שלהם למשל בשיטת ד"ר הופר, מומחה לוויטמינים שחקר את השפעת ויטמין C על חולי סרטן, אבל גם שיטות כאלה אינן זוכות להכרה.

לחברות התרופות יש כוח השפעה על ממשלות וגם עלינו. הן שוטפות את מוחו של הציבור באמצעות המדיה וגורמות לנו להאמין, לא להטיל ספק ולא לחפש חלופות. החלופות קיימות, רק אל תשכחו לפקוח עיניים ולא רק במקרה, חלילה, של סרטן.

תרופות לסרטן גורמות למוטציות

חוקרים גילו שתרופות לסרטן שניתנו לעכברים גרמו למוטציות - לא רק אצל המקבלים, אלא גם אצל צאצאיהם

מחקר חדש מחזק את ההסתייגות שלי ושל רבים אחרים מהטיפול הקונבנציונלי בסרטן. הכימותרפיה הרעילה עלולה לגרום לשינויים גנטיים לא רק אצל החולים שמקבלים את הטיפול, אלא גם אצל ילדיהם.

שלוש תרופות כימותרפיות נפוצות גרמו למוטציות בדנ"א של עכברי מעבדה, המוטציה עברה גם לדור הבא. אלה הן תוצאות מחקר שפורסם בינואר בפרוטוקול האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. על פי המחקר, המוטציות נוצרו זמן רב לאחר תום חשיפת העכברים לתרופות. תופעה דומה נצפתה כאשר עכברים נחשפו לקרינה.

דנ"א (Jorge Lucero, flickr)

הדגש במחקר הוא על החשיבות בבדיקת השפעת הכימותרפיה לא רק על המטופלים אלא גם על צאצאיהם. עם זאת, יורי דוברובה, גנטיקאי שהוביל את המחקר, מציין שרוב המטופלים מבוגרים מכדי להוליד ילדים או שהטיפול הופך אותם לעקרים, כך שבעצם הקבוצה שהממצאים רלבנטיים לגביה היא ילדים ששרדו סרטן.

כתב העת Nature, שבו מופיעה סקירת המחקר, מזכיר עבודה מהעת האחרונה שבה נמצא שאין לכימותרפיה או הקרנות השפעה על שכיחות פגמים מולדים בקרב ילדים של אנשים ששרדו סרטן בילדותם. זאת ועוד: ילדים שמקבלים טיפול לסרטן לא יולידו ילדים משל עצמם במשך שנים או עשורים לאחר הטיפול. עכברים חיים רק שנתיים, והעכברים בניסוי של דוברובה התרבו כמה חודשים אחרי חשיפתם לתרופות. דוברובה אומר שהוא זהיר מאוד בפירוש הממצאים.

עם זאת, דוברובה מגדיר את הממצאים "ההפתעה הגדולה ביותר בחיי." לצאצאי העכברים שנחשפו לתרופות היו פי כמה וכמה יותר מוטציות בתאי הביציות והזרעים שלהם מאשר להוריהם. הגנום שלהם היה בלתי יציב ודוברובה ועמיתיו עדיין אינם יודעים מדוע. עד לביצוע הניסוי הנוכחי הם בדקו השפעות של קרינה, כעת הם בודקים האם לכימיקלים הגורמים למוטציות תהייה השפעה דומה למה שנצפה בניסוי. הצפי הוא שכימותרפיה תשפיע יותר מאשר הקרנות מפני שבהקרנות החלקים הבריאים של הגוף מוגנים ואילו כימותרפיה היא מערכתית ויכולה להגיע לרקמות גוף רבות, בעיקר לאלה שבהן מתחלקים תאים והדנ"א משכפל את עצמו במהירות.

התרופות שניתנו לעכברים, במינונים דומים לאלה שניתנים לבני אדם, הן cyclophosphamide, mitomycin C ו-procarbazine. החוקרים בחנו אזור מסוים בדנ"א של העכברים. עד כה, בניסויים שונים, נחקר מה שמכונה bystander effect, ההשפעה על העומד מהצד, בתאים שלא נחשפו לקרינה באופן ישיר. בתאים אלה נצפו סימנים שמקורם בקרינה. ייתכן שחלק מאותן השפעות, שאולי קשורות לתקשורת בין תאים, התורמות להיעדר היציבות הגנטית, נגרמות גם על ידי כימותרפיה.

סטיב ג'ובס – קורבן של הסרטן או של הטיפול בו?

מותו בגיל צעיר של סטיב ג'ובס, איש שהיו לו האמצעים להשגת הטיפול הרפואי הטוב ביותר, חוזר ומעלה שאלות לגבי הדרכים הקונבנציונליות להתמודדות עם מגיפת הסרטן

הלילה הלך לעולמו סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל. ג'ובס היה חלוץ טכנולוגי, יוצר ומקור השראה שנפרד מחייו בגיל 56 לאחר מאבק במחלת הסרטן. מייק אדמס מ-Natural News מסביר למה הטיפול הקונבנציונלי בסרטן קיצר את חייו של האיש רב ההשפעה הזה.

סטיב ג'ובס, 2011-1955 (צילום מאתר apple)

ג'ובס נפטר חודשים ספורים לאחר שהחל הטיפול במחלתו במרכז הסרטן של סטנפורד בפאלו אלטו, קליפורניה. בצילומים שלו מהתקופה האחרונה הוא נראה כמו הצל של עצמו, רזה שברירי וחסר חיים – סימנים אופייניים לרעילות שמקורה בכימותרפיה ולנזקי ההקרנות. את הכימותרפיה ג'ובס קיבל במרכז לטיפול בסרטן ואת טיפולי הרדיותרפיה, שהיו סודיים במשך זמן מה, קיבל במרפאה אוניברסיטאית בבאזל שבשווייץ.

על פי Fortune Magazine ג'ובס עבר גם השתלת כבד, מה שגרם לרבים לתהות איך זה שאדם מהאליטה הכלכלית מקבל כבד "בהזמנה" בעוד כל חולה אחר ממתין בתור להשתלת אברים. על פי האתר Roc4Life.com לא ברור אם ג'ובס אכן נפטר מסרטן או מהשתלת הכבד הסודית שעבר ב-2009.

בכל מקרה, אומר אדמס, ידוע שג'ובס עבר שלושה סוגי טיפולים קונבנציונליים קשים: כימותרפיה, רדיותרפיה וניתוח השתלה.

"סטיב ג'ובס לא יכול היה לשנות את חוקי הביוכימיה," כותב אדמס. "כאשר מרעילים את הגוף האנושי, התוצאה היא הידרדרות ובסופו של דבר כיבוי של הגוף. כימותרפיה אינה עובדת! עובדה זו צריכה להיות ברורה עכשיו, ועדיין בכל שנה עוד ועוד אנשים בוחרים בכימותרפיה כצורת המוות שלהם – אנשים כמו פארה פוסט, פטר ג'נינגס, פטריק סווייזי, מייקל דאגלס ורבים אחרים."

תרומתו של ג'ובס לחברה הייתה יכולה להימשך עוד 20 שנה, אך "שארית חייו נגנבה ממנו על ידי תעשיית התרופות והרעלים שלה," מוסיף אדמס. הוא אומר שמערכת הבריאות הורסת את החברה שבה אנו חיים. אדמס מתכוון כנראה למערכת הבריאות בארצות הברית, אבל הדבר נכון לכל המדינות "המתקדמות", כולל ישראל עם מערכת הבריאות הקורסת שלה.

אי אפשר להאשים את "תעשיית הסרטן" בגרימת מחלתו של ג'ובס. "יש סיבות אחרות שמביאות לסרטן – ככל הנראה שילוב של חסרים תזונתיים וחשיפה לרעלנים מהסביבה," אומר אדמס. "ועדיין ממסד הסרטן לא אומר לאנשים דבר בנוגע לתיקון חסרים תזונתיים ברורים שמובילים לסרטן, אף על פי שאת רוב סוגי הסרטן ניתן למנוע במחיר של כמה אגורות ביום."

שילוב פשוט של ויטמין D וסלניום כל הנראה יכול למנוע 80% ממקרי הסרטן בארצות הברית, טוען אדמס, אבל כל הגופים מהמיינסטרים שעוסקים במניעת סרטן לא מעיזים להמליץ על המרכיבים האלה. הוא מסיים בשאלה שלא רבים מעזים לשאול: "אם הפתרונות האלה היו זמינים עבור כולם, איך תעשיית הסרטן הייתה משמרת את הרווחיות שלה?"

טיפול בסרטן – לא על הכימותרפיה לבדה

הדרך לריפוי הסרטן ארוכה. לצד הטיפולים שמציעים בתי החולים, קיימים טיפולים נוספים ועדינים יותר שעשויים לעזור לאדם החולה

הרשומה הקודמת דנה במאמר שמציג את הפער המטריד בין ההשקעה הכספית העצומה בחקר הסרטן ובפיתוח תרופות לטיפול במחלה לבין ההתקדמות המועטה שהושגה במהלך העשורים האחרונים. מחבר המאמר ד"ר ראלף מוס קרא להשקיע את המשאבים שמופנים למחקר בחקר טיפולים אלטרנטיביים ומשלימים במקום בתרופות יקרות ורעילות שהתועלת בהן מועטה, אם בכלל.
ברשומה הזאת אני רוצה לשתף בראייה שלי ובדרכי הטיפול שאני מיישם בקליניקת רזי הבריאות.

Heat Shock Protein - חלבון שנלחם בסרטן (הדמיה: Pierrepo33, flickr)

קודם כל, חובה להדגיש שהטיפולים המשלימים והאלטרנטיביים אינם תחליף לטיפול רופא, אבל:

1) כדאי בהחלט לחקור חלופות לטיפול רפואי.

2) כדאי לבדוק מהם באמת סיכויי ההחלמה עם כימותרפיה. כפי שציינתי בעבר, יש נטייה של אונקולוגים לא להגיד את כל האמת ולנפח סטטיסטיקה לטובה.

3) לבן אדם שעבר טיפול נגד סרטן כדאי להמשיך בטיפול תומך כזה או אחר עד גיל 120.

4) יש מקרים שבהם אני אומר לבן אדם לעבור כימותרפיה, גם אם אני מתנגד חריף לנושא, עקרונית ומעשית, כמעט תמיד.

עכשיו לעניין. לסרטן יש מרכיב נפשי לא קטן. ב-80 אחוזים ויותר מהמקרים של סרטן מבוגרים (לא ילדים ולא זקנים) החולה עבר טראומה כשנתיים-שלוש לפני הופעת הסימפטומים הראשונים. "בחישה" ישירה בטראומה עלולה לעודד את המחלה. בעזרת מכשיר הביקום אני מבצע טיפול מיוחד המפריד, זמנית, בין המוח לבין הסרטן, מה שפותח אשנב לטיפול. בנוסף יש לי מגוון כלים לטיפול במועקות רגשיות, בין היתר EFT ומוח אחד.

אני לא מחליט עבור האדם מה לעשות. אני רק מציע את השירות שלי ומחווה את דעתי. בן אדם שאוסף את כל המידע ומחליט שכימותרפיה מתאימה לו, אני אעשה את המיטב כדי שהכימותרפיה לא תזיק לו וכדי שהוא יבריא.

מחקר רפואי הוא דבר מוזר. לפני שנים התלוננתי לידידה שהיא רופאה אונקולוגית שאני מרגיש שלא הצלחתי לעזור במקרים של סרטן הריאות. היא השיבה לי שברפואה יש 17 אחוזי תגובה. כשאמרתי שזה בכל זאת משהו, היא אמרה: "אתה לא מבין מה היא תגובה - יכול להיות שהסרטן גדל מהר יותר!!" היום אני כן מרגיש שיש לי יכולת לעזור לחולי סרטן ריאות.

טיפול ברמת הגוף

בעבר ציינתי את הנושא של "קפה הפוך" (חוקן קפה). בנוסף יש טיפול עם מכשיר הביקום שנועד לשקם מנגנון הידוע בתור גן P-53. עשיתי שינוי ניכר בתוכנית הטיפול המקורית, מה ששיפר מאוד את התוצאות.

ובנוסף יש לי סאונת אוזון עבור מי שמצבו מאפשר לו להיות גם בסאונה. לתא הסרטני יש חסך בנוגד החמצון גלוטתיון בקרום התא, שאותו האוזון קורע. תא סרטני רגיש לחום וחום הסאונה פוגע בו ישירות ובנוסף יוצר Heat shock protein, עוד גורם של הגוף שנלחם בסרטן.

סרטן - אימת המחלה ואימת התרופות

הטיפולים נגד סרטן יוצרים תופעות לוואי קשות ולא תמיד מביאים לריפוי. ישנן דרכים להקל על הסבל של החולים, אבל הרפואה הממוסדת מתעלמת מהן במקרה הרע או מגנה אותן במקרה הרע יותר

הרשומה הנוכחית פותחת סדרת רשומות בנושא מחלת הסרטן שהחלטתי לכתוב בעקבות מותה של שכנתי, שהלכה לעולמה בסוף יוני בעקבות סרטן הלבלב.

בסוף חול המועד פסח בשנה שעברה פנתה עלי בתה של שכנה בבקשה לעזרה לאמה שאובחנה כחולה בסרטן הלבלב. האישה סבלה מכאבים עזים ומחוסר תיאבון. מייד סhפקתי לה ערכת חוקן והכנתי לה קפה לחוקן קפה (מה שמכונה בקליניקה "קפה הפוך"). למחרת השכנה שלי דיווחה שהכאבים ירדו, ושהיא מצליחה לישון בלילה. בנוסף המלצתי לה על השלישייה נגד כאב של ד''ר מקס גרסון - ויטמין סי, אסיפרין וניאצין. הכאבים ירדו, התיאבון חזר, אבל אני לא יכולתי להבטיח ריפוי. הניסיון הקליני עם מחלות כמו סרטן הלבלב אינו מדהים, סרטנים במערכת העיכול הם קשים במיוחד. הצלחתי לתת לחולים שטופלו אצלי שנה עד שלוש שנים של חיים טובים עם סרטן לבלב, ברוב המקרים.

חוקן קפה מביא להקלה בתופעות הלוואי של הכימותרפיה. בקליניקה שלי הוא מכונה "קפה הפוך" (צילום: JenK, Flickr)

אבל ברפואה הקונבנציונלית הבטיחו ריפוי, גם לפני יותר מעשור שנים, לידידה טובה שלי. ואז מה קרה?
פרופסר אחד אמר על חוקן הקפה, "תשתי כוס אספרסו, זה אותו הדבר."
פרופסורית אחרת פסקה, "אם תיקחי ויטמין סי, הכימותרפיה לא תעבוד."
מעניין. התיאוריה הזאת מסתובבת בין בתי חולים ורופאים בעקביות זה שנים רבות. מה עומד מאחורי זה?
במאמר שהתפרסם ב-JAMA (כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי) נאמר שסיבה לכך שהכימותרפיה לא הועילה לחולה הייתה נטילת נוגדי חמצון.
ד''ר אברם הופר, רופא קנדי שנודע בדגש ששם על תזונה ועל נטילת מינונים גבוהים של ויטמינים, טיפל בלמעלה מ-1,000 חולי סרטן בנוגדי חמצון, עם כימותרפיה ובלעדיה. ד"ר הופר ביקש לפרסם מאמרים ב-JAMA ונדחה על הסף. הממצאים שלו התפרסמו ב-Townsend Letter For Doctors and Patients.

מה עוד? החולה קיבלה גמזר, טיפול כימותרפי המבוסס על המתכת פלטינה. זהו טיפול שפותח בשנות ה-90' ונאמר לגביו שהוא אינו פוגע באיכות החיים של החולים. בגמזר משתמשים לטיפול בסרטן הלבלב, הריאות וסוגים נוספים. הגמזר מאריך חיים, אך בין היתר מביא לירידה ברמת הכדוריות הלבנות בדם. נגד התופעה הזאת החולים מקבלים נויפוגן. בין הנויפוגן לבין הגמזר נוצרת אינטראקציה שגורמת לפגיעה בטסיות הדם, שהן גורם קרישה. בשל התופעה הזאת איבדתי ידידה. הטיפולים שלי מכוונים נגד האינטראקציה בין התרופות.
אני לא תומך בכימותרפיה, אבל יודע שיש לה מידה של אפקט מיטיב, אם אני מצליח להתגבר על תופעות הלוואי שהיא גורמת.

טרסיבה היא תרופה שניתנת כקו שני או שלישי לחולי סרטן לאחר כימותרפיה. לא הכרתי אותי, לכן חקרתי. וזה מה שמצאתי שחור על גבי אינטרנט: אין שום ערך מוסף לטרסיבה יחד עם כימותרפיה מבוססת פלטינה (גמזר). ומה קורה לחולה? בנוסף לסבל הוא צריך להתמודד עם תופעות כמו שלשול, פריחה ועוד. אני יודע שאלה הם הכלים של הרפואה ממוסדת. אבל אני רוצה שהם יעמדו בתנאים של עצמם!
המשך יבוא.