יום שני, 22 באוקטובר 2012

סודות ושקרים על החיסון נגד שפעת

עונת החיסונים בפתח וזה הזמן להזכיר שהרשויות לא טורחות לספר לנו כל מה שאנחנו צריכים לדעת, וזה ממש בלשון המעטה. בישראל העיתונות קורסת, אבל למרבה המזל במדינות אחרות היא עדיין פועלת ויש מי שמעדכן במידע חשוב לכולנו: החיסונים נגד שפעת מגדילים את הסיכוי לחלות ומסוכנים במיוחד לילדים

לאחרונה דווח בוונקובר סאן על מחקר המאשר שהחיסון נגד שפעת אינו רק בלתי יעיל במניעת המחלה, אלא אף מגביר את הסיכון להידבק בנגיף H1N1 ולסבול יותר מתסמיני המחלה. המחקר בוצע ב-2009 על ידי ד"ר דנוטה סקוברונסקי, מומחית לשפעת, מ-BCCDC (מרכז קולומביה הבריטית לבקרת מחלות). סקוברונסקי הבחינה בכך שאנשים שחוסנו בחורף 2008-9 נדבקו בקלות רבה יותר בנגיף השפעת בהשוואה לכאלה שלא חוסנו.
בשנה שעברה רשת ABC News דיווחה: "יש מחלוקת מחודשת סביב חיסוני השפעת, עם כמה מחקרים המראים שאנשים שחוסנו נגד השפעת העונתית עלולים להיות בסיכון מוגבר בעונת התפשטות השפעת." פרופסור קולינגטון, מומחה למיקרוביולוגיה מ- ANU(האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה), אמר: "מידע מעניין שהפך זמין הוא, שאם אתם מתחסנים בחיסון העונתי, אתם מקבלים הגנה רחבה פחות לעומת זאת שהייתם מקבלים מהידבקות טבעית." קולינגטון הסביר שהדבר משמעותי בעיקר כאשר מדובר בילדים. עם הגנה טבעית רחבה, בניגוד לזריקת חיסון, הם יהיו מוכנים לנגיף תוקפני הרבה יותר שעלול להופיע בהמשך.
מחקר מ- Erasmus Medical Centerשפורסם בשנה שעברה ב- Journal of Virology (כתב העת לווירולוגיה) אישר שחיסון נגד שפעת עלול להחליש את מערכת החיסון של ילדים ולהגדיל את הסיכון שיחלו בשפעת מנגיף שאינו כלול בתרכיב החיסון.

החוקרים אינם יודעים בוודאות מה מביא למצב שבו המתחסנים הופכים לפגיעים יותר, אבל אנחנו יכולים להסיק שגם חברות התרופות אינן ממש יודעות מה הן עושות וכדאי לנו לפקפק בהצהרות על כך שהחיסונים בטוחים. יתרה מזאת, לא בוצעו ניסויי בטיחות מספקים, כך שמי שמקבל את החיסון הופך את עצמו לעכבר מעבדה של חברות התרופות.

 
חשיפה טבעית למזהמים מספקת לגוף הגנה טובה יותר מהזריקה (צילום: andreasnilsson1976, flickr)
 
יש דברים שכן ידועים לגבי חיסונים:
כמה מתרכיבי החיסונים הם נוירו-טוקסיים, כלומר רעילים למערכת העצבים, בשל מתכות כבדות שהם מכילים. הם עלולים לדכא את המערכת החיסונית או לגרום לאי תפקוד של המוח והמערכת החיסונית.
נגיפי החיסון שעברו מניפולציות במעבדה עלולים בעצמם לפגוע במערכת החיסונית.
חיסונים עלולים להשפיע על תפקוד תאי ה-T ולגרום למחלות כרוניות.
חיסונים יכולים לעורר אלרגיות או הפרעות אוטו-אימוניות בשל החלבונים הזרים שמוחדרים לגוף.
קבלת חיסון עלולה להשפיע על מערכת לב וכלי דם מפני שהחיסון מעורר תגובה דלקתית שעלולה להיות כרונית, כפי שדווח במחקר שפורסם ב-2007 ב- Annals of Medicine.

אז איך מתגוננים מפני השפעת?
בדקו את רמות הוויטמין D שלכם ודאגו לרמות מיטביות שלו בגופכם
הימנעו מסוכר, פרוקטוז ומזון מעובד. הסוכר מדכא את פעילות המערכת החיסונית
נוחו מספיק. גוף עייף פגיע יותר
היעזרו בשיטות להפחתת המתח הנפשי
בצעו פעילות גופנית
צרכו חומצות שומן מסוג אומגה 3
רחצו ידיים כדי למנוע הגעת הזיהום אל האף והפה שלכם וגם אל אנשים אחרים
השתמשו באנטיביוטיקה טבעית כמו אורגנו ושום
התרחקו מבתי חולים כל עוד לא מדובר במקרה חרום
ניתן ליטול אנגיסטול, תכשיר אנטי ויראלי הומיאופתי של חברת HEEL
יש לצרוך ויטמין C
בקליניקת רזי הבריאות מוצע טיפול ייחודי במכשיר הביקום שמסלק שפעת תוך 20 דקות בלבד!

יום רביעי, 3 באוקטובר 2012

יותר מדי טונה, יותר מדי כספית

בעקבות בדיקת דגימות טונה, יצאו בארצות הברית המלצות להגבלה קשוחה של האכלת ילדים בדג הזה בשל רמות הכספית הגבוהות שבו. בינתיים פורסם מחקר מיפן המראה כיצד כספית המצויה בחיסונים פוגעת במוח

 את נושא החשיפה המסוכנת לכספית בכלל ואת שיעורה המטריד בדגים בפרט אני מעלה לדיון לעתים קרובות. עכשיו באופן מיוחד אני מרגיש שאני לא לבד בעניין הזה וגם גורמים שמרניים יחסית מפרסמים אזהרות הנוגעות לאכילת דגי טונה בשל הזיהום בכספית שהם נושאים ברקמותיהם.
 
חוקרי Mercury Policy Project (מיזם מדיניות הכספית) מוורמונט, שמטרתו להפחית את החשיפה הסביבתית לכספית, פרסמו מאמר תחת הכותרת "הפתעה בטונה". המאמר מייעץ לבעלי תפקידים בבתי ספר ולהורים לא להגיש בכלל לילדים טונה מסוג אלבקור (טונה ארוכת סנפיר) ולהגביל את צריכת הטונה הבהירה לעד פעמיים בחודש עבור רוב הילדים ולעד אחת לחודש עבור ילדים השוקלים פחות מ-25 ק"ג. נמצא שטונה מסוג אלבקור מכילה פי שלושה יותר כספית מאשר טונה בהירה.
 
כספית מזיקה למוח (צילום: jungmoon, flickr)
 
למה ההמלצות נוגעות לילדים דווקא? כספית היא נוירו-טוקסין, כלומר חומר רעיל למערכת העצבים. היא עלולה לפגוע במוחם המתפתח של ילדים ועוברים.
איך הכספית מגיעה לדגים? תחנות כוח וכבשנים פולטים כספית לאוויר. החומר המזהם יכול לרחף מרחק של אלפי קילומטרים לפני שינשור ויישטף לגופי המים. בגופי המים דגים צוברים את המתכת הרעילה במהלך חייהם ובני אדם עלולים ללקות בהרעלה כתוצאה מאכילת בשר הדגים.
ישנן מדינות בארצות הברית שבהן נשים הרות וילדים מונחים שלא לאכול דגים משום סוג שמקורם במאגרי מים טבעיים וזאת בשל החשש מפני הרעלת כספית.

החוקרים מ- Mercury Policy Project בדקו את רמות הכספית ב-59 דגימות המייצגות שמונה מותגי טונה הנמכרים בבתי ספר בארצות הברית. רמות הכספית בדגים האלה היו דומים לרמות הכספית במוצרי הטונה שנמכרים בחנויות מכולת או בחנויות למזון מהים, אבל הן מטרידות במיוחד מפני שילדים באמריקה אוכלים פי שניים טונה מאשר כל דג אחר.

גורמים בעלי אינטרסים מתחום שיווק הטונה מיהרו לקבול על "ההפחדות" ולציין את היתרונות התזונתיים של הטונה, בין היתר תכולת הסלניום שבה, "שלו יש תגובה חיובית עם הכספית", כך לדברי דיאטנית ממועצת הטונה השייכת לאיגוד הדייגים האמריקאי. לא ציפינו ממנה לאובייקטיביות. אני כמובן טוען שהסיכון לא שווה את הערכים התזונתיים שהטונה מציעה (חלבון רזה, אומגה שלוש וסלניום) בעיקר מפני שאפשר להשיג אותם ממזונות אחרים. באופן כללי אני ממליץ להימנע ממזון מהים, כי כל המוצרים מהים מזוהמים מכדי להיות טובים ובטוחים.

 בישראל טונה משווקת כמזון בריאות, אבל אפילו ב-Ynet פורסמה כתבה המסקרת את המחקר ואת תוצאותיו וכן בעיתונות מיינסטרים אמריקאית כמו ה-Medscape.

ובינתיים ביפן...
 ואם כל זה לא מספיק: מחקר יפני חדש מייחס את הכספית לנזק בחלקים במוח הקשורים לאוטיזם.
במשך שנים כספית נמצאת בתרכיבי החיסונים כחלק מהחומר המשמר תימרוסל, המכיל כמעט 50% כספית אתילית. החומר הוכנס לשימוש ב-1929 מבלי שבוצעו מחקרי בטיחות מספקים. השימוש בחומר המשמר הזה נמשך על אף שבשנות ה-70' עשרה תינוקות מתו בבית חולים בטורונטו לאחר שתכשיר חיטוי המכיל תימרוסל יושם על חבל הטבור שלהם ועל אף שמצטבר גוף מחקרים גדול המצביע על הסיכון הטמון בו.

לאחרונה פורסם מחקר יפני שבחן את ההשפעות הנוירו-טוקסיות (רעילות למערכת העצבים) של חשיפת עוברי חולדות לכספית. חולדות הרות קיבלו זריקות תוך-שריריות של תימרוסל והוולדות נבדקו 50 ימים לאחר ההמלטה. נמצא שבקבוצת הניסוי נותרו שינויים כימיים בהיפוקמפוס. בחלק זה של המוח נצפו רמות גבוהות של המוליכים העצביים סרוטונין ודופאמין. בהתבסס על ממצאים אלה, הסיקו עורכי המחקר:

"ניתוח ביום ה-50 לאחר ההמלטה הראה עלייה משמעותית בסרוטונין בהיפוקמפוס בעקבות מתן תימרוסל ביום התשיעי להיריון. יתרה מזאת, לא סרוטונין בלבד, נמצאו גם רמות גבוהות משמעותית של דופאמין בסטריאטום [חלק השייך לגרעיני הבסיס במוח וקשור למוטוריקה ולתהליכים קוגניטיביים]. תוצאות אלה מצביעות על כך שחשיפה עוברית לתימרוסל גורמת לליקויים קבועים במערכת המונואמינרגית [הקשורה להולכה עצבית על ידי סרוטונין ודופאמין] ולפיכך יש לעשות כל מאמץ למנוע את השימוש בתימורסל."

 ההיפוקמפוס, שהמחקר המתואר לעיל הראה שנפגע, הוא חלק מהמערכת הלימבית במוח. יש לו תפקידים רבים, שאחד מהם הוא הזיכרון לטווח הקצר. לכן אין זה מפתיע שבמחקרים רבים נמצא קשר בין חשיפה לכספית לבין מחלת אלצהיימר.
ההיפוקמפוס קשור גם ליכולתו של האדם "לקרוא" את סביבתו. פגיעה ביכולת זאת תתבטא למשל בסרבול ובקשיים בקריאה ובכתיבה. כספית ומתכות כבדות אחרות נקשרו לקשיי למידה אצל ילדים, כולל קשיי ריכוז, קשיי שפה וקשיים מוטוריים. .
דוח ממשלתי אמריקאי משנת 2003, המבוסס על ממצאים ממיליוני ילדים מחוסנים, מצא קשר ברור בין כספית בחיסונים לבין הפרעות בהתפתחות העצבית אצל ילדים. בנים נפגעים יותר מבנות ונוטים יותר מהן לפיגור בצורות שונות.

וכעת לחלק של האוטיזם: הן ההיפוקמפוס והן האמיגדלה הם מבנים במוח שנראית בהם פגיעה אופיינית אצל אוטיסטים. שני החלקים הללו נוטים להיות מוגדלים, מה שמתקשר למחקר היפני המצביע על פעילות יתר בהם.

בקליניקת רזי הבריאות אני ניתן לאבחן הרעלה בכספית ולקבל תוכנית טיפולית לניקוי הגוף ממנה באמצעים שונים, כולם טבעיים ונטולי כימיקלים.