לאכול מצב רוח טוב

לא תמיד אנחנו מודעים להשפעות הגדולות של המזון שאנו אוכלים על מצב הרוח. אז לפני שבולעים עוד גלולה, למה לא לנסות לפתור בעיות בדרך טבעית וטעימה?

הרמב"ם המליץ "יהיו מזונותיך תרופותיך", אבל נראה שהחוכמה הזאת קצת נשכחה. אנחנו אוכלים אוכל מזיק, בריאותנו נפגעת ואז אנו פונים לתרופות הכימיות. ההשפעה המרפאה של המזון משפיעה לא רק על הבריאות הגופנית, אלא גם על בריאות הנפש. כמה שינויים קטנים בתזונה יכולים לגרום לנו להרגיש טוב יותר. הנה הצעות לטיפול בכמה תופעות נפוצות.

חוסר איזון הורמונלי – מספר גורמים יכולים להביא לחוסר איזון הורמונלי, ביניהם רעילות של הכבד, גלולות למניעת היריון, טיפולי פוריות, וחסכים תזונתיים. אז מה עושים? מפסיקים לצרוך סוכר וקמח לבן. סוכר גורם לגוף להפריש אינסולין, שהוא ההורמון הראשי בגוף. כשרמות האינסולין גבוהות מדי, יש לכך השפעה על המערכת ההורמונלית כולה. מומלץ גם להפחית את החשיפה לקסנואסטרוגנים, תוצרי לוואי תעשייתיים שמחקים אסטרוגן. קסנואסטרוגנים מצויים בקוטלי חרקים, אנטיביוטיקה, BPA ופתלטים מתעשיית הפלסטיק. הדרך הטובה ביותר להימנע מקסנואסטרוגנים היא אכילת מזון טרי ואורגני, הימנעות ממזון מהחי והימנעות ממזון בקופסאות שימורים.

אגוזי מלך - מקור טוב לחומצות שומן מסוג אומגה (צילום מוויקישיתוף, Horst Frank)

חולשה אדרנלית (חולשה של בלוטות יותרת הכליה) – חומרים ממריצים כמו סוכרים מזוקקים וקפה מכבידים על בלוטות יותרת הכליה. אכילת סוכר מקפיצה את רמות הסוכר בדם. קפה וסוכרים מזוקקים יוצרים תחושת שווא של אנרגיה. חולשה אדרנלית עלולה לגרום לחוסר איזון הורמונלי מה שמביא לתנודות במצב הרוח.

מחסור בטריפטופן – דיאטה דלה בפחמימות נשמעת כמו דבר חיובי, אך למעשה היא עלולה לגרום לחולשה ולמתח. הסיבה לכך עשויה להיות טריפטופן, סוג של חומצת אמינו. ככל שנכנס יותר טריפטופן לגוף יש יצירה רבה יותר של סרוטונין, וסרוטונין משפר את מצב הרוח. סרוטונין מורכב מטריפטופן ומוויטמינים מקבוצה B. ניתן להעלות את רמות הטריפטופן בעזרת אכילת פחמימות שמקורן בפירות וירקות אורגניים, דגנים מלאים וקטניות.

מחסור בחומצות שומן מסוג אומגה – חומצות השומן מסוג אומגה משפיעות על ההולכה העצבית במוח. חילוף חומרים לקוי שלהן נקשר במחקרים לתנודות במצב הרוח ולדיכאון. ודאו שאתם צורכים מהן מספיק. בדרך כלל ממליצים להשיג אומגה על ידי אכילת דגים שמנים, אולם אני איני מצטרף להמלצה מפני שהכספית שמצויה ברקמות הדגים מזיקה מאוד למערכת העצבים ואינה מצדיקה את התועלת שבאומגה. ניתן לצרוך אומגה על ידי אכילת זרעי פשתן ואגוזי מלך וגם על ידי תוספים ממקור צמחי.

מחסור בוויטמין D – ויטמין D מעלה את רמות הסרוטונין במוח. זהו ויטמין יוצא דופן שאינו מגיע מהמזון אלא מהשמש. בישראל היעדר חשיפה לשמש לא נובע מכך שחסר לנו כאן ממנה, אלא מהמצב ההפוך – יש קרינה חזקה מדי ואנחנו מתחבאים ממנה בבית. ניתן להשלים חסרים בוויטמין D על ידי אכילת ביצים מתרנגולות שמגודלות בצורה הומאנית.

מחסור בסלניום – רמות נמוכות של סלניום גורמות למצב רוח רע. קל לצרוך סלניום דרך אגוזים, זרעים, דגנים מלאים וקטניות.

תוכנית פעולה למצב רוח משופר
להוסיף שלוש מנות של פירות וירקות אורגניים, רצוי מגידול מקומי, לתזונה. ניתן לאכול אותם גם כחטיף. הסיבים שמספקים הפירות והירקות ממלאים ומשאירים פחות מקום לממתקים ולמזון מתועש העלולים לפגוע במצב הרוח. בנוסף השינוי יעזור לייצור הטריפטופן.
להחליף את הקפה בתה נטול קפאין. אם השינוי גדול מדי אפשר להתחיל בקפה נטול קפאין. כך קטן הנטל על האדרנל וקטן החשש מפני היעדר איזון הורמונלי המביא לתנודות במצב הרוח.
להוסיף דגנים מלאים, אגוזים וזרעים לתזונה. הדבר יסייע באספקת טריפטופן וסלניום.
לקצץ בצריכת האלכוהול. אלכוהול מרעיל את הכבד, מה שגורם לחוסר איזון הורמונלי.
לצאת החוצה ולעסוק בפעילות גופנית. פעילות גופנית מעלה את רמות הסרוטונין והיציאה החוצה מבטיחה ייצור של ויטמין D.

מזון טרי נלחם ב-BPA

מחקר חדש מלמד שאכילת מזון טרי, שלא אוחסן או חומם בפלסטיק, מפחיתה במהירות את רמותיו בגוף של כימיקל מסוכן שכולנו חשופים אליו


BPA (ביספינול A) הוא אחד הכימיקלים הידועים לשמצה שאליהם אנחנו נחשפים. החשיפה לביספינול נעשית בעיקר דרך התזונה. החומר משמש בתעשיית הפלסטיק, לכן אנו חשופים אליו כשאנו אוכלים מזון מכלי פלסטיק המכילים אותו (בעיקר אם האוכל חם), וכן מייצרים ממנו שרפים אפוקסיים שמשמשים בין היתר לציפוי פחיות שימורים, לכן מי שצורך הרבה מזון משומר חשוף אליו יותר. החשיפה ל-BPA נעשית גם דרך האוויר, האדמה והמים.
מחקרים לאורך השנים הראו שהחומר עלול לשבש את הפעילות ההורמונלית, לפגוע בהתפתחותם של עוברים, קשור לתהליכים קדם-סרטניים ולהשמנת יתר, ולאחרונה אף התברר שהוא פוגע בפוריות הגבר. הכימיקל עורר סערה לאחר שהסתבר שמייצרים ממנו בקבוקי שתייה לתינוקות. אז הציבור למד על השפעותיו המזיקות בעקבות הזהרות לא לתת לתינוקות בקבוקים מפלסטיק שמכיל BPA.

הפחית מכילה פסטה, רוטב עגבניות ו-BPA. בתאבון! (צילום: pinprick, flickr)

יש גם חדשות טובות: תזונה שכוללת הרבה מזון טרי מפחיתה במהירות את רמות ה-BPA בגוף, כך מלמד מחקר חדש.

האמת היא שהתוצאות לא מפתיעות מאוד. אם אוכלים יותר מזון טרי ופחות מזון מעובד, באופן טבעי הגוף חשוף פחות למקורות העיקריים ל-BPA, שהם אריזות פלסטיק ופחיות שימורים.

החוקרים סיפקו למשפחות שהשתתפו במחקר ארוחות טריות שהוכנו מדגנים, ירקות ובשרים אורגניים במשך שלושה ימים. כל המנות אוחסנו במכלי זכוכית או נירוסטה והמשפחות הונחו לא לחמם את האוכל במיקרוגל בכלים מפלסטיק. המים שהמשפחות המשתתפות במחקר שתו סופקו בבקבוקי מתכת והילדים לקחו את האוכל לבית הספר בכלי מתכת.

לפני תחילת הניסוי ערכו למשתתפים בדיקות שתן וחזרו עליהם בתום התקופה הקצרה של הניסוי. החוקרים מצאו שלאחר ההתערבות, רמות ה-BPA בשתן ירדו ביותר מ-60% בממוצע.

כאשר המשתתפים שבו להרגליהם הישנים, שוב חזרו רמות ה-BPA הגבוהות.

במחקר נבדקו גם רמות הפתלאטים, גם הם חומרים מתעשיית הפלסטיקה, שקשורים לפגיעה במערכת האנדוקרינית ובמערכת הרבייה. לאחר השינוי התזונתי רמות הפתלאטים ירדו בחצי. לאחר שהמשתתפים שבו להרגליהם הישנים, רמות הפתלאטים לא עלו במהירות כמו רמות ה-BPA – ייתכן שהסיבה לכך היא שלפתלאטים לוקח זמן רב יותר להצטבר בגוף או שהמשתתפים סיגלו שינויים שהפחיתו את חשיפתם לחומרים אלה.

תוצאות המחקר מעודדות בהחלט, אך אינן מספקות תשובה לשאלה האם וכמה BPA נשאר באופן קבוע או לאורך זמן ברקמות הגוף. אם ה-BPA נשאר בגוף, האם הוא עובר תהליך של פירוק? אנחנו יודעים שיש חומרים שאינם מסולקים ברמה מספקת ואינם מתפרקים והצטברותם ברקמות גורמת לנזקים לטווח ארוך. דוגמה קלאסית לכך היא המתכות הכבדות שאינן מתפרקות – לא בגוף ולא בטבע.

גם אם התשובה לשאלות האלה אינה ברורה, בכל מקרה קיבלנו עוד חיזוק לכך שאכילת מזון טרי ולא מתועש פשוט בריאה יותר.

עודף סוכר מקצר את החיים

אביב הגיע, פסח בא ואיתו גם הרבה סוכר. פרט לסוכרת, השמנה וחורים בשיניים, עודף סוכר פשוט מקצר חיים

אנחנו כבר יודעים שסוכר לא ממש תורם לבריאות ויעידו על כך מגפות ההשמנה והסוכרת. ד"ר מג'יד עלי טוען שהוא ממש מקצר את החיים, וגם מסביר למה.

"עודף סוכר גורם לדלקות, משמין, מכלה חמצן – וכתוצאה מכך, מקצר חיים," אומר ד"ר עלי. זה חומר למחשבה, במיוחד עכשיו בפסח, כשכולם צוללים לארוחות חג כבדות וערמות של שוקולד.
"בקצרה," מסביר עלי, "עודף סוכר בונה שומן בקרומי התאים וחונק אותם כאשר השומן אינו מפונה באופן יעיל על ידי המערכת הדטרגנטית של הגוף. תאים חנוקים אינם יכולים לנשום ובמהרה תופחים מחומצות ומשומן פנימי במיטוכונדריה ובאברי תא אחרים. התוצאה הסופית של כל זה היא ירידה באספקת החמצן וליקויים בתפקודו. כמובן, שומנים מעופשים, חלבונים מושחתים, פסולת תאית ושיירי עיכול מצטרפים לשומן התאי. זהו טבעו הבסיסי של הקשר מקצר החיים חמצן-סוכר."

הוא רק נראה תמים (צילום: Uwe Hermann, flickr)

בניסויים שערך מג'יד עלי נמצא, למשל, שתוחלת החיים של שמרים פשוטים התארכה ב-25% כאשר רמת הגלוקוז בתרבית הופחתה מ-2% ל-0.5%. לאחרונה פרופסור סינת'יה קניון ועמיתיה באוניברסיטת קליפורניה הראו שגלוקוז מקצר את תוחלת החיים של תולעת עגולה (נמטודה).

למעשה, התובנה של "סוכר מקצר חיים" אינה חדשה. עלי מזכיר את עבודתו של קלייב מק'קיי משנות ה-30' שהראה שהגבלה קלורית הגדילה את תוחלת החיים של מינים רבים. הוא רמז לכך שזוהי הדרך היחידה להאריך את תוחלת החיים של יונקים. עלי אומר שמכיוון שגלוקוז הוא "מטבע עובר לסוחר" אנרגטי עיקרי בחילוף החומרים של האדם, ומכיוון ששומנים וחלבונים בגוף הופכים לגלוקוז לפי הצורך, יש לצפות שצריכה מופחתת של מזון משמעותה פחות גלוקוז. במובן הזה עבודתו של מק'קיי הניחה את היסודות להבנת הקשר מקצר החיים חמצן-סוכר.

עלי טוען שסכנת הסוכר אינה זוכה להכרה מספקת בירחוני הרפואה המשפיעים, לפעמים יש אפילו הולכת שולל. כדוגמה הוא מביא מאמר על ADHD שפורסם בכתב העת הרפואי של ניו אינגלנד בינואר 2005. מחבר המאמר אומר שתוכניות תזונה, כולל אלה שמעורבת בהן הפחתת צריכת הסוכר, לא השפיעו על יותר מאחוז אחד של הילדים המאובחנים עם ADHD. כמו כן, הוא אומר, שהסוכר לא השפיע על התנהגותם של יותר מאחוז אחד מהילדים. עלי טוען שמחבר המאמר מעולם לא עסק ברפואה תזונתית, כך גם שלושה מחברי מאמרים שהוא מצטט ותומכים במסקנותיו. הם הגבילו את עבודתם עם ילדי ה-ADHD לתרופות מרשם מסוגים שונים ולדיכוי מקומה של הרפואה התזונתית.

לנצח את הסרטן דרך המטבח

תזונה היא חלק בלתי נפרד מבלימת הסרטן. מה צריך לאכול? ממה יש להימנע? מהי ארוחה טובה? ד"ר מג'יד עלי מסביר

הבנה ויישום טובים של ידע הנוגע לתזונת חולי סרטן הם גם פשוטים וגם מורכבים. כך אומר ד"ר מג'יד עלי (שמצוטט גם בפוסט הקודם בנוגע לטיפול בסרטן). החלק הפשוט אומר שאדם זקוק ל"שמש רוחנית" כדי להזין את ליבתו; ולבחירות מיטביות במטבח כדי להזין את גופו. אנחנו נתמקד בחלק של הזנת הגוף.

תאי הסרטן יוצרים שלושה שיבושים עיקריים בגוף: עודף חומציות, יתר פעילות של רדיקלים חופשיים, מטבוליזם פגום של החמצן בתאים. העיקרון המנחה בתוכנית תזונתית לשליטה בסרטן הוא, "אכול מה שנכון עבורך וההרגל יהפוך נעים." כדי לטפל בשלושת השיבושים שהוזכרו לעיל, ד"ר עלי ממליץ על מזון עשיר במגנזיום ובפוטסיום, כמו עלי סלק, שעועית לבנה, תפוח אדמה עם קליפתו, פולי סויה, תאנים, מיץ שזיפים ועוד.
הוא מדבר על שתי צורות יישום: "רץ המרתון" והרץ למרחקים קצרים". במקרה של סרטן מתקדם, נדרשת גישת "הרץ למרחקים קצרים", כלומר יש לאמץ תוכנית תזונה קשוחה ובלתי מתפשרת ולהתחיל בה מייד. כשהסרטן במצב מתקדם פחות, החולה יכול לאמץ בהדרגה עוד ועוד כללי תזונה המתאימים לו עד שיגיע ל"שיא".

ארוחה טובה (צילום foodwings, Flickr)

מצבי דלקת כרוניים או אקוטיים מעודדים צמיחת תאים סרטניים על ידי כך שהם מחריפים את מצב החומציות, מעלים את פעילות הרדיקלים החופשיים ופוגמים במטבוליזם של החמצן.
אז מה היא ארוחה טובה לחולה סרטן? הנה התשובה המפורטת של ד"ר עלי: זאת ארוחה שאנו יכולים לכבד, זו ארוחה שמכבדת אותנו, היא אינה גורמת חומציות, אינה מגבירה את פעילות הרדיקלים החופשיים, אינה מסכנת את המטבוליזם של החמצן, היא אינה מעלה אותנו על "רכבת הרים מטבולית", כלומר אינה גורמת לתגובה אלרגית, לעלייה באדרנלין ולעלייה באצטיל כולין ובמוליכים עצביים אחרים. ארוחה טובה מותירה אותנו קלילים ואנרגטיים אחרי שסיימנו לאכול, היא מטעינה אותנו במרץ ובחיוניות עד הארוחה הבאה, היא ארוחה שנפסקת רגע לפני שהתמלאנו לגמרי.

ארוחה טובה לחולי סרטן כוללת:
מידה ניכרת של מזון נא
מזון אורגני ולא "פצוע"
שפע פוטסיום, מגנזיום ומינרלים אחרים. מלח פוטסיום כלוריד הוא אפשרות טובה כתוסף
שפע שמנים לא מבושלים, כמו שמן פשתן, שמן זית כתית בכבישה קרה, שמן זרעי דלעת
אין בה שומן טראנס ומזון מטוגן
יש בה הכמות המינימלית האפשרית של סוכר.

עבור חולי סרטן יש חשיבות עצומה לארוחת בוקר וצריכת נוזלים. לחולה מומלץ לצרוך 2.5 עד 5 ליטרים של מים ביום, תלוי בגובהו ובמשקלו. משקאות כמו קפה, תה ומשקאות קלים, שמהם מומלץ להימנע, אינם נחשבים מים, אבל תה צמחים כן. שתייה מספקת של נוזלים מצמצמת את הדאגה להגבלת כמות המלח. ארוחת בוקר טובה מכינה את מערכות הגוף לפעילות היום.

ד"ר עלי כתב "תוכנית מטבח" עבור כל אחד מהמצבים הבאים: מצב טרום-סרטני, סרטן קטן ו"צעיר", סרטן אזורי גדול, סרטן גרורתי מתקדם שהחולים בו מקבלים טיפולי רדיותרפיה או כימותרפיה.
כל התוכניות תואמות את הגדרתו של מג'יד עלי (לעיל) לארוחה טובה, וכן למידה והבנה של תזונה נאותה. התוכניות שונות זו מזו בכמות המומלצת של המזונות בעלי האפקט החיובי, כמו אלה המכילים פוטסיום ומגנזיום, וכן במידת ההימנעות ממזונות מזיקים, כמו אוכל מטוגן. "עוצמת" התוכנית מותאמת כמובן לדרגת החומרה של הסרטן.

כאן אפשר לעיין בטבלת המזונות העשירים בפוטסיום ובמגנזיום וכן בארבע "תוכניות המטבח".

רגישות לגלוטן משפיעה על המוח

היום כבר ידוע שרגישות לגלוטן (חלבון החיטה) אינה משפיעה רק על הגוף אלא גם על תפקוד המוח וההתפתחות ויכולה לגרום להפרעות למידה ובעיות נוספות

בפוסט הקודם סיפרתי על משפחה מניו יורק שהצליחה לשפר את מצבו של בנה האוטיסט על ידי שינוי בתזונה. ד"ר דוייויד פרלמוטר, נוירולוג וכותב ב-Huffington Post, מספר על מקרה דומה שבו שינוי בתזונה, בעיקר הימנעות מגלוטן, שיפר מצב של ילדה עם בעיות בזיכרון.

קארן בת התשע הובאה אל ד"ר פרלמוטר בשל בעיה בזיכרון וכן בגלל קשיים בחשיבה ובריכוז. ההפרעות הללו גרמו לה, כמובן, לקשיים בלימודים ולתסכול. מה שהיה מעניין הוא שהקשיים לא היו קבועים אלא באו והלכו בתקופות.
בדיקות רפואיות שונות הראו שפרט לבעיות הזיכרון והלימוד, קרן הייתה בריאה. גם הממצאים הנוירולוגיים היו תקינים. פרלמוטר הסיק שמוחה של הילדה אינו פגוע ושמשהו משפיע מדי פעם באופן דרמטי על יכולותיה השכליות. הוא שיער שאותו גורם קשור לתזונה שלה. מכיוון שרגישות לגלוטן (חלבון החיטה המצוי גם בשעורה ובשיפון) נפוצה מאוד, הוא החליט לבדוק האם קארן רגישה לחלבון זה. תוצאות בדיקת המעבדה הפתיעו את הרופא וההורים – קארן רגישה לגלוטן באופן מובהק. ההורים הונחו להוציא את כל המוצרים המכילים גלוטן מהתפריט של בתם, למרות שזאת הייתה משימה לא פשוטה.
תוך שבועיים הוריה של קארן הבחינו בשינוי בולט בתפקודה הקונטיבי. היא לפתע הייתה מסוגלת להתמקד בשיעורים ואף דיווחה להוריה שהיא חושבת בצלילות רבה יותר. היא המשיכה בתזונה נטולת הגלוטן ובמהלך החודשים הבאים נמשך השיפור ביכולות הלמידה שלה. קארן, שלפני השינוי התזונתי לא עמדה ביעדים של בני גילה (כיתה ג'), בסוף שנת הלימודים כבר הגיעה להישגים שאפשרו לה לקפוץ כיתה.

רגישות לגלוטן לעתים פוגעת במוח ללא תסמינים במערכת העיכול. צילום: Rachel Sian

ד"ר פרלמוטר מספר שלאחר המקרה של קארן הוא התעמק בחקר השפעת הרגישות לגלוטן על המוח. רגישות זו, המוכרת כמחלת הצליאק, היא למעשה המחלה האנושים השכיחה ביותר, לדוגמה - 1% מהאמריקאים רגישים לגלוטן. למרות שכיחותה, ההתייחסות למחלה מועטת. עד לאחרונה התייחסו אליה כאל מחלה של מערכת העיכול פרופר. מחקרים חדשים מלמדים שלצליאק השפעה על מערכת העצבים. ד"ר מאיוס הדג'יוואסיליו, שנחשב ה-מומחה העולמי לרגישות לגלוטן אומר שצליאק יכולה להתבטא לעתים כמחלה של מערכת העצבים בלבד, כלומר, החולים עלולים לסבול מפגיעה במוח ללא שום תסמינים במערכת העיכול. עוד הוא מציין שהנוגדנים שקיימים אצל הרגישים לגלוטן עלולים להיות רעילים למוח ולפגוע בו באופן ישיר ובלעדי.

מחקר שהתקיים בישראל (בבית החולים כרמל והפקולטה לרפואה בטכניון) מצא שבקרב 51% מהילדים הרגישים לגלוטן קיימות בעיות עצביות. בנוסף, נראה קשר בין הרגישות לגלוטן לבין בעיות ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). החוקרים כתבו שבמחלת הצליאק מתרחשת שורה של הפרעות עצביות שלא היו ידועות בעבר, כמו כאבי ראש כרוניים, בעיות התפתחות, היפוטוניה, הפרעות למידה או ADHD.

ד"ר פרלמוטר מסביר שרגישות לגלוטן נגרמת בגלל רמות גבוהות של נוגדנים לאחד מרכיבי הגלוטן הנקרא גליאדין. הנוגדנים מתרכבים עם הגליאדין כשהאדם אוכל מזון המכיל גלוטן. כאשר זה קורה, גנים ספציפיים "נדלקים" בסוג מסוים של תאים בגוף השייכים למערכת החיסונית. הדבר מביא להיווצרות של כימיקלים דלקתיים הנקראים ציטוקינים, הפוגעים ישירות בתפקוד המוח. רמות גבוהות של ציטוקינים נראות במצבים של אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ואפילו באוטיזם. עוד בעיה שגורמים נוגדני הגליאדין היא שהם יכולים להתרכב עם חלבונים מסוימים במוח, מה ששוב גורם ליצירת ציטוקינים הקשורים בתהליכי דלקת.

אוטיזם - תזונה משנה את התמונה

מעבר לתזונה אורגנית טבעית והימנעות ממזון מעובד הביאו לשיפור במצבו של ג'קסון, ילד עם הפרעה מהקשת האוטיסטית

יותר ויותר ילדים מאובחנים כלוקים באוטיזם. על פי המרכז לשליטה ובקרה על מחלות בארצות הברית, אחד מתוך 110 ילדים מאובחן עם התסמונת (בישראל הסטטיסטיקה עומדת על אחד מתוך 150), רובם בנים. כפועל יוצא עוד ועוד הורים מחפשים דרכים לעזור לילדיהם להתמודד עם התסמונת ואולי אפילו להתגבר עליה.

קריסטל פאלמר-בול מהעיירה קוקסאקי במדינת ניו יורק משמשת כדוברת משפחות עם ילדים אוטיסטים ובעצמה אם לילד בן שש, ג'קסון, שאובחן כאוטיסט. היא מספרת באתר the Autism News (חדשות האוטיזם) שתזונה נטורפותית, לקיחה מסיבית של תוספי תזונה ומזונות מלאים הביאו לשיפור ניכר במצבו של בנה. לדבריה השינוי התזונתי אולי לא יועיל לכל ילדי הקשת האוטיסטית, אך עשוי להיטיב עם חלקם. ג'קסון אובחן כבעל "הפרעה התפתחותית כוללת לא ספציפית", הפרעה ששייכת לקשת האוטיסטית. במשך שנים המשפחה התמודדה עם אתגרים שרבות מהמשפחות לילדים אוטיסטים מתמודדות עמן.
פאלמר-בול מספר שכבר בגיל צעיר מאוד היא הבחינה שמשהו שונה אצל ג'קסון: "בגיל 15 חודשים הוא החל לאבד את אבני הדרך ההתפתחותיות שלו. היה לו אוצר מילים תקין בגיל 12 חודשים – הוא התחיל להגיד 'דאדא' בגיל חמישה חודשים – אבל בגיל שבין 15 ל-18 חודשים התחלנו להבחין שהמילים הפכו לנהמות ושהדיבור שלו החל לסגת. הוא גם החל להתקשות בשמירה על קשר עין."

השינוי הורגש אחרי לגימת כוס חלב העזים הראשונה. צילום אילוסטרציה: Pascal \o/'s


לאחר שנים של מחקר וחיפושים אחר דרך לעזור לג'קסון, פאלמר-בול החליטה לבדוק את גישת התזונה האורגנית. "הרבה אנשים חושבים שאוטיזם הוא משהו בראש של הילד, אבל אנחנו יודעים שזה בגוף," אומרת פאלמר-בול. לדבריה התסמונת קשורה למערכת העיכול ולמערכת החיסון. היא ידעה שלג'קסון יש בעיות GI (קיבה ומעי) ובעיות בפלורת המעיים ומאמינה שהיו לו גם אלרגיות חמורות למזון. בנוסף, במשפחתה של פאלמר-בול זוהה הגן MTHFR שפוגע ביכולתו של הגוף לעבד ויטמינים B6, B12 וחומצה פולית. בשל ההפרעות האלה הקשורות לפירוק של מזון וספיגתו, שינוי תזונתי הצליח ליצור שיפור בתפקודו של הילד.

המשפחה עברה לתזונה של מזונות מלאים במצבם הטבעי ביותר האפשרי, ללא חומרי שימור וויטמינים סינתטיים. הם הוסיפו כמות גדולה של פרוביוטיקה, עברו לחלב עזים שחלבו בעצמם, למוצרים שהכינו ממנו (גלידה, יוגורט, גבינה),ולביצים מתרנגולות שהם מגדלים, ירקות מהגינה בחצר וכן הלאה – עד כמה שניתן מתוצרת עצמית.
"לאט לאט הוא חזר אלינו," פאלמר-בול מספרת. "תוך חודשים המילים החלו לחזור – הוא התחיל עם מילה אחת והצבעה, דבר שילדים אוטיסטים מתקשים בו. הוא הפסיק לעשות פעולות חזרתיות האופייניות לילדים אוטיסטים והוא הפך חברתי ופעיל יותר. ידעתי שעלינו על משהו. זה היה איטי, אבל זאת הייתה התקדמות." היא מספרת שמייד לאחר שתיית כוס חלב העזים הראשונה ג'קסון, במחווה לא אופיינית לילד אוטיסט, נעמד מולה ואמר "אמא, אמא, אמא." השינוי התזונתי הועיל גם לאחותו של ג'קסון שמאובחנת עם ADHD.

לאחר שבשל קושי כלכלי המשפחה לא יכלה להרשות לעצמה את מוצרי המזון הטבעיים, נראתה נסיגה בהתקדמותו של ג'קסון, אבל כשהאוכל הטבעי חזר, חזרה גם ההתקדמות. מורתו של ג'קסון מדווחת על שינויים קלים לטובה במצבו, כמו שיפור ביכולת הכתיבה והריכוז. ההיום שי לג'קסון חברים והוא משתתף במשחקי ספורט קבוצתיים.

מלבד השינוי בתזונה, פאלמר-בול זוקפת את ההצלחה גם לעבודה משותפת של המשפחה סביב "הפרויקט".

מחשבות על חלב

לנוכח הרעש סביב הפיקוח על מחירי החלב, עולה השאלה: לא כדאי שיסבסדו לנו מזון קצת יותר בריא?

החלב (שוב) בכותרות, וזאת הזדמנות (שוב) לבדוק את מערכת היחסים שלנו עם הנוזל הלבן. לצריכת מוצרי חלב יש השפעה על הגוף שלנו, על הגוף של הפרה שמספקת את חומר הגלם, על הסביבה, על הכלכלה וגם על הצדק החברתי.

ממשלת ישראל החליטה להסיר את הפיקוח על חלק ממוצרי החלב בתקווה שהתחרות בין היצרנים תביא להורדת המחירים. קרה ההפך הגמור: משנת 2006 החלה עלייה חדה במחיריהם של מוצרים רבים. למשל, מעדני חלב לילדים עלו בשיעור של 47%-38%, הקוטג' התייקר ב-44% והשמנת ב-9%. כרגיל, הנפגעים העיקריים הם המשתייכים לשכבות החלשות (ונכון לדוח העוני האחרון, "השכבות החלשות" כבר לא מייצגות שוליים מעורפלים והופכות להיות חלק ניכר מהאוכלוסייה).
מבלי לתמוך לרגע בהחלשת החלשים, עולה השאלה, מה אנחנו מפסידים, אם בכלל, כשאנחנו לא צורכים מוצרי חלב?

הצד השחור של הנוזל הלבן
לחלב יש תדמית רומנטית של מזון ראשוני, טהור ומזין, אבל כדאי לזכור שהפרות של היום הן לא הפרות של פעם. כתוצאה מההאבסה המתועשת, הפרה אוכלת יותר מדי דגנים גרוסים, שבטבע היא לא אמורה לאכול מהם בכלל, ופחות מדי תאית. התוצאה היא שינוי בשומנים דם, שינוי בשומן החלב - קודם כול בסוג השומן אבל גם בכמותו, ועלייה ברמת הורמוני סטרס גם בדם וגם בחלב (כל אם יודעת מה הורמון סטרס בחלב עושה לתינוק).
בפרק המוקדש לחלב בסדרה "איפה האוכל" של השף אייל שני, רפתנים מספרים למצלמה שהפרות שלהם, שאותן הם מכנים "יחידות ייצור", הן בעצם מוטציות שהושבחו גנטית כדי לייצר הרבה מעבר למה שהיה נדרש להנקה של עגל. גם השינוי בהזנת הפרות תורם לשיאנות החלב הישראלית. מי שמשלם את המחיר זו קודם כל הפרה, אבל גם מי ששותה את החלב שלה, כי הוא שותה חלב שייצרה חיה חולה וסובלת.
מוצרי החלב המתועשים תורמים נזק משלהם מפני שהם עוברים עוד שלבים של עיבוד, מזיגה לפלסטיק, הוספת סוכר וכימקלים אחרים ומניפולציות נוספות. על האריזות, בכל אופן, ממשיכות להופיע פרות חייכניות רועות באחו שהקשר בינן לבין המציאות הוא אפילו לא קלוש.
כך או אחרת, לרוב המכריע חלב הוא אסון בריאותי, גורם לליחה, אינו מתעכל היטב ואפילו עלול לגרום לבעיות פרוסטטה. מוצרי החלב היחידים שאפשר לצרוך בבטחה הם יוגורט עזים אורגני וקוטג' עזים אורגני.

מה הקשר בין הפרה הצוחקת לבין המוצר המתועש בבקבוק? אין קשר. צילום: Chris Pillips


ההשלכות של תעשיית החלב על הסביבה הן עצומות, החל בפליטת גזי חממה וזיהום מי תהום, דרך שימוש בכמויות בלתי נתפסות של פלסטיק לא מתכלה ועד צריכה דמיונית כמעט של אנרגיה ומים. באותה סדרה של אייל שני אומר מנהל ייצור של מחלבת תנובה, שהמחלבה צורכת כמות חשמל ומים כמו עיר בת 150,000 תושבים.

רווחים על חשבון הבריאות שלך
האם הממשלה תעודד את הציבור לצרוך חלופות אחרות? סביר שלא לנוכח כוחם הכלכלי העצום של הקונצרנים שמביאים לכם הביתה את המוצרים בגביעי הפלסטיק. הנה דוגמה מארצות הברית, שפורסמה בניו יורק טיימס.
הממשלה האמריקאית, שהבינה שהשמנת היתר היא סיכון של ממש לבריאות הציבור במדינה, פרסמה הזהרות נגד צריכת יתר של שומנים רוויים, והצרכנים החלו לעבור ממוצרי חלב שמנים וחלב מלא למוצרי חלב רזים (המקור העיקרי לשומן הוא גבינות, שמאז שנות ה-70 צריכתן לנפש גדלה פי שלושה בארה"ב). באותה ממשלה ממש, מחלקת "ניהול מוצרי החלב" במשרד הבריאות, נרתמה לעזרתה של רשת הפיצה "דומינו'ס" שסבלה מירידה במכירות. הפתרון: קו חדש של פיצות עם 40% יותר גבינה. שפע הגבינה קרץ לאמריקאים שאוהבים את השמנמן המותך הזה. התוכנית הצליחה.

מסקנה: אל תבנו על כך ששיקולי בריאות הציבור יוכלו להתמודד עם אינטרסים כלכליים כשזה קשור להחלטות הממשלה.

חדשות מקדונלד'ס

מה שמורגן ספרלוק הראה לנו כבר מזמן – מסוכן לאכול מקדונלד'ס – מקבל גם הכרה מהחוק

כל מי שמסוגל להרים את העיניים מעל לצלחת הצ'יפס כבר יודע מזמן שארוחה במקדונלד'ס יכולה להיות הרבה דברים שבריאות היא לא חלק מהם. המותג מנסה בשנים האחרונות לשנות את התדמית שלו מרשת מזללות נוטפות שומן ופחמימות ריקות לבית קפה שמנשנשים בו סלטים וכריכים מזינים.
אבל גם פרנסי מקדונלד'ס יודעים שבשביל לשמור על רווחים נאים ועל זרימה מואצת של אנשים אל תוך ההמבורגריות שלהם, הם חייבים להמשיך לספק אוכל זול, מתועש, מתוק וממכר.

לידיעה שלנו שמדובר בג'אנק מצטרפות כעת הכרות רשמיות בנזקים שהרשת גורמת.
בתחילת נובמבר התפרסמה בעיתונות הברזילאית הודעה שהרשת חויבה לשלם 17,500 לעובד באחת המזללות, שבמסגרת תפקידו היה צריך לטעום את המנות כחלק מבקרת איכות. כתוצאה מכך האיש, שעבד בסניף בעיר פורטו אלגרה בברזיל, הוסיף כ-30 ק"ג למשקלו. התביעה טענה שאכילת כמויות גדולות כל כך של מלח, סוכר ושומן גרמה לאותו עובד לפתח יתר כולסטרול, השמנת יתר וחולשת שרירים. כידוע, רשת מקדונלד'ס לא ממש מצטיינת ביחסי העסקה הוגנים, ובתביעה נאמר גם – וזה בעצם החלק המעניין - שהמועסקים במזללת ההמבורגרים לא זכו לקבל חלופות בריאות יותר לארוחה מהחשש שיסיקו שאכילה קבועה של המזון שהם מוכרים אכן גורמת לאנשים להשמין.

חדשות נוספות מגיעות מסן פרנסיסקו. מועצת המפקחים של העיר, ברוב של 8 מול 3 החליטה להוציא מהחוק את ארוחות הילדים. כלומר, לא ניתן יהיה לחלק צעצועים עם ארוחות שלא הוגדרו כמזינות. ראש העיר גאבין ניוסון התנגד לחקיקה בטענה שהממשלה לא יכולה להתערב בצעדיהן של חברות המשווקות את מוצריהן. אך, כאמור, ההצעה עברה ברוב קולות וכעת אסור בסן פרנסיסקו להציע "צעצוע מפתה" עם קניית ארוחה עתירה בקלוריות, סודיום ושומן – שזה בדיוק מה שיש בארוחות הילדים של מקדונלד'ס. הצעצוע נחשב כמה שגורם לילדים לרצות את אותן מנות ויש לקוות שכעת הם יתפתו לחלופות מזיקות פחות.

מימין: המבורגר מ-1996, משמאל המבורגר מ-2008

הנה משהו שלא קשור לחוק. כבר נעשו והתפרסמו כמה ניסויים שבודקים כמה זמן שורדת מנה של מקדונלד'ס, אחד מהם בסרט Supersize Me (לאכול בגדול). אחת השיאנים ב"גידול" המבורגר היא כנראה קארן אנרהאם, מחנכת לאורח חיים בריא, שהחזיקה המבורגר בלחמנייה במשך 12 שנים. ההמבורגר כמעט לא שינה צורה, רק התייבש והפיץ "את הריח הכי מוזר שיש." נסו לדמיין מה הכניסו למנה כזאת שגרם לה לשרוד זמן ארוך כל כך בלי להירקב.
המלך בהחזקת המבורגרים הוא מוזיאון ההמבורגרים בוורמונט שמחזיק מנות שונות של מקדונלד'ס ללא קירור החלל מ-1989. אפשר לקרוא עוד על ההמבורגרים הנצחיים כאן. אל תוותרו על רשימת המרכיבים שמופיעה בסוף הסרטון הזה שלקוח מהאתר.

רפואה אנרגטית-ביולוגית לשבור את מעגל החולי

לרפואה אנרגטית-ביולוגית ארבע פנים: תזונה, סביבה, איזון וכושר נפשי ופיזי. היא אינה "רפואה משלימה" או קונבנציונלית, אלא טיפול ששובר את מעגל המחלות הכרוניות

כאשר שואלים אותי במה אני עובד, אני תמיד עונה שאני עובד בבריאות. בדרך כלל זה מעלה תהיות, אבל קשה לי למצוא מונח התואם את תפיסת העולם רפואית שלי.

לא מתאים לי המושג "רפואה אלטרנטיבית". הוא מגדיר מה שאני לא (קונבנציה) ואינו מגדיר מה אני כן ולמה אני שונה. גם המונח "רפואה משלימה" נראה לי תמוה. מה הרפואה המשלימה משלימה? האם הרופא הקונבנציונלי עוסק ברפואה חסרה? הוא לא מטפל במשהו כי הוא לא יודע או לא יכול? לפיכך, לדעתי יש הבדל ביני לבין הממסד הרפואי בראיית הבריאות וגורמי המחלות, ולכן גם בשיטות הטיפול, ניתוח ה"מחלה" ואף הגדרתה (למשל תנגודת אינסולינית במקום סוכרת).
המונח רפואה אנרגטית-ביולוגית הוא הכי מדויק שאליו אני מסוגל להגיע.

רפואה אנרגטית-ביולוגית מבוססת על אירועים אשר קורים במולקולות, תאים ורקמות לפני שהם ניזוקו, ולא על דיווח פתולוגי שלהם לאחר המעשה.
רפואה אנרגטית-ביולגית אינה באה להחליף כירורג, חדר מיון וכדומה - השטחים האלה יישארו נחלת הרפואה הקונבנציונלית. אבל מחלות כרוניות, שהן בבירור כישלונה של הקונבנציה (אחרת הן לא היו "כרוניות"), הן נחלתה של הרפואה האנרגטית-ביולוגית.
לרפואה אנרגטית-ביולוגית יש ארבע פנים:
1. תזונה
2. סביבה
3. איזון
4. כושר (פיזי, רגשי-נפשי)

אין מחיצה קשיחה או ברורה בין ארבע הפנים.

מחלות נגרמות על ידי דחק חמצוני (oxidative stress). העלייה בדחק החמצוני נגרמת על ידי מספר גורמים פנימיים וחיצוניים. מחלות כרוניות נובעות מירידה ביכולת נוגדת החמצון בשל תזונה לקויה, רעלנים סביבתיים, מתח נפשי, מחשבות רעילות, קרינה מטלפונים ניידים, מ"מעט" אורניום מדולל ומירידה בכושר הפיזי. כל אלה מובילים אותנו לזיהומים נשנים וחוזרים, אשר מעלים שוב את הדחק החמצוני, וגורמים להיחלשות המערכת החיסונית. לזה אני קורא ביולוגיה מעגלית, והיא דורשת את שבירת המעגליות הרפואית.

מה מציעה הרפואה הקונבנציונלית לבעיה הזאת? כדור נגד א', עוד כדור נגד ב', עוד כדור נגד בעיה שיוצר כדור א'. משהו בעד הבריאות? זה עדיין לא נחקר! הרי מדובר במדע, אבל מחקר מדעי ממומן על ידי חברות ה"תרופות". לכן לא יתכן מחקר רציני שיתפרסם על יעילותם של ירקות טריים, לדוגמה.

חמצון בכימיה הוא אובדן של אלקטרונים, חיזור הוא החזר אלקטרונים. התהליך של חמצון-חיזור (חמזור) קורה בכול רגע בגוף. זהו תהליך החיים של יצורים המבוססים על חמצן. בכל שנייה בגוף מתרחשים תהליכי חמזור רבים ושונים. התהליך משתבש רק בצד החמצוני של המשוואה. שום דבר לא מתחזר בעצמו.
החמצן הוא מולקולה מיוחדת. מולקולת החמצן יכולה להיות מחמצנת או מחזרת, תלוי בנסיבות. ברפואה אנרגטית-ביולוגית יש כלים רבים, בין היתר ביורזוננס-ביקום (רפואת תדרים הנעזרת במכשיר הביקום שמאתר חוסר איזון בגוף), קיק-אוזון (שמן קיק מועשר באוזון), טיפול באוזון, ועוד כמה דברים שאכתוב עליהם בעתיד.

"הדרך היא לעבוד על עצמכם עד שאתם יכולים לסלוח, לקבל, ולאהוב כל אחד במשפחתכם, בדורכם ושני דורות אחורה" צילום: Art Crimes

תזונה
תזונה, שתמיד היא הבסיס לבריאות טובה, תלויה בכם. אני ממליץ תמיד על תזונה פחות או יותר לפי סוג דם. בהחלט אפשר להגיע להתאמה אישית, אבל קלינית לא ראיתי סטיות גדולות מהמחקר של ד''ר דאדמו, מחבר הספר "לאכול לפי סוג הדם". היום אני ממליץ כמעט לכולם להוריד את כל הגלוטן (חלבון החיטה, שנמצא גם בשיפון, כוסמין ורוב סוגי השיבולים) מתזונתם. גלוטן מביא לתנגודת אינסולינית, הגורמת, בין היתר, לעלייה באינסולין בדם. אינסולין גבוה מחמצן, דלקתי, ומשמין.

סביבה
סביבה היא בעיה של ימינו. אנחנו שוחים בים של רעלנים אין ספור: כספית באוויר מתחנות כוח פחמיות; עופרת, כי ישראל פיגרה בעשרים שנים ויותר בהוצאת עופרת מהדלק. זאת רק ההתחלה. בהקשר הזה אני מציע שני דברים שונים: כלורלה, אצה ירוקה אשר סופחת רעלנים, ופעילות ציבורית למען עצמנו, ילדינו, נכדינו, ונינינו. פעילות כזאת מועילה ומעצימה - גם נפשית.

איזון
איזון- מילה גדולה. טיפול בתזונה וסביבה הוא כבר חלק מהדרך. לעיתים צריך להתייחס גם למערכת ההורמונלית (גם אינסולין הוא הורמון). לגבי רגשות, יש לי כמה כלים שאפשר להמליץ עליהם באופן אישי. יש הרבה דרכים, העיקר, לא לטחון.
כושר פיזי - הליכה של 45 דקות ביום. זה קו מינימום, ישנם אנשים שחייבים ללכת יותר.
כושר רגשי-נפשי – אף אחד לא גדל בגן עדן. אנחנו נושאים איתנו דורות של דיכוי בתור יהודים, צלקות נפשיות ממלחמות שלחמנו בהן ושהורינו וחברנו לחמו בהן. בנוסף הורינו (וגם אנחנו) לא עשו שיעורים בהורות לפני שהביאו אותנו. בקיצור, גם פה אני יכול להמליץ באופן אישי, אבל הדרך היא לעבוד על עצמכם עד שאתם יכולים לסלוח, לקבל, ולאהוב כל אחד במשפחתכם, בדורכם ושני דורות אחורה. זה לא פשוט, תמיד מוצאים סיבות טובות מאוד למה לא. כאשר נראה שגמרנו, צץ משהו חדש. ההצלחה היא בדרך, לא בציונים או בסימוני V.

למי יש ביצים לאכול חביתה?

האם יש בסיס להמלצה המסורתית להגביל אכילת ביצים כדי למנוע עודף כולסטרול בדם? ד"ר מייקל לאם, מומחה לתזונה ולאנטי אייג'ינג, מטיל בכך ספק גדול ואומר שמי שבריא לא צריך לפחד מביצים

ביצים מכילות רמות גבוהות של שומן וכולסטרול. 200 מ"ג כולסטרול שמספקת הביצה, מקורם בחלמון בלבד. מאז שהתברר שיש קשר בין רמות גבוהות של כולסטרול בדם לבין מחלות לב וכלי דם, אנשי מקצוע מתחום הרפואה והתזונה קראו לנו לא לצרוך מזון עתיר כולסטרול, ולכן להימנע מביצים. אבל האם מישהו בחן לעומק את ההיפותזה שאומרת: "דיאטה עשירה בכולסטרול מובילה לעודף כולסטרול בדם"?

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות על ביצים וכולסטרול בדם הראו קשר רופף בלבד. לדוגמה, במאמר שכתבו חוקרים מהארברד ב-1999 ופורסם בכתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי נאמר, שלא נמצא שום קשר בין צריכת ביצים מתונה, ביצה ביום, לבין מחלות לב. שני מחקרים ארוכי טווח שכללו 38,000 גברים ו-80,000 נשים לא מצאו שום הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לשבץ או התקף לב בין אנשים שאכלו פחות מביצה אחת בשבוע לבין אלה שאכלו יותר מביצה אחת ביום. הפגיעים יותר למחלות לב היו חולי הסוכרת, אנשים שבמקרים רבים סובלים מהשמנת יתר חולנית. מחקר נוסף מ-1994 הראה שרשויות הבריאות אינן צריכות להתריע מפני צריכת ביצים מתונה באופן גורף כל עוד מדובר באנשים בריאים. יתרה מזאת, מחקר אחר מאותה שנה הראה שאצל רוב הגברים הצעירים והבריאים תוספת של שתי ביצים ביום לדיאטה דלת שומן השפיעה מעט מאוד על רמות הכולסטרול בפלזמה. גם בקרב נשים צעירות הממצאים היו דומים.

בקשר לביצים, אין טעם להמלצות גורפות. צילום: Gep Pascual

ד"ר לאם מציין שלא רק שלא נמצא קשר משמעותי בין תזונה לבין כולסטרול בדם במחקרים שצוינו לעיל, אלא שבמחקרים אחרים נמצא שכולסטרול בתזונה העלה הן את רמות "הכולסטרול הרע" (LDL) והן את רמות "הכולסטרול הטוב" (HDL) בו זמנית, ללא שינוי משמעותי ביחס בין השניים.

האמריקאי הממוצע צורך 40% מהקלוריות שלו משומן מהסוג שנמצא במזונות מהחי ובשומני טראנס (שומנים מוקשים) הנפוצים בג'אנק פוד. במקרים כאלה, מציע ד"ר לאם, יש להפחית את צריכת הביצים ולשלוט בה.

כדאי לזכור שכולסטרול חיוני לגוף. רמות נמוכות מדי שלו, כמו רמות גבוהות מדי שלו, אינן מיטיבות איתנו. מחקרים הראו קשר בין רמות נמוכות של כולסטרול בדם לבין עלייה בשיעור מקרי הסרטן. רמה מיטבית של כולסטרול בגוף צריכה לעמוד על 200 מ"ג/ד"ל. היחס המומלץ בין רמת הכולסטרול הכללית לבין הכולסטרול הטוב צריך להיות פחות מ-4 ל-1.
חשוב לדעת שכולסטרול קשור לסיכון מוגבר לאבני מרה, שמורכבות בעיקר מכולסטרול.

***

אי אפשר להתעלם שמקור הביצים הוא יצור חי - תרנגולת. בלולי הסוללה המתועשים התרנגולות חיות בצפיפות ובתנאים קשים, מה שגורם להן להפריש הורמוני סטרס המשפיעים על הביצה. כדי להגביר את ההטלה המגדלים מאירים את הלול 24 שעות ביממה, וגם זה פוגע בבריאות התרנגולות ובאיכות הביצים. לכך מצטרפים הורמונים, תרופות ומזון מרוכז שבהם מואבסות התרנגולות. השקעה בביצים אורגניות תתרום לביצים איכותיות יותר ולצמצום הסבל של העופות.