יום ראשון, 27 בפברואר 2011

זה לא קצת אוטיסטי מצדך, דוקטור?

הממסד מכיר בכך שגם כאן יותר ויותר ילדים לוקים באוטיזם, אבל לא מספק הסברים לעלייה בשיעור האוטיזם מלבד היתלות עיקשת בגנטיקה, ומעדיף להתעלם ממחקרים שקוראים לכולנו להביט סביב

סוף סוף התחילו לדבר על זה גם בתקשורת הישראלית. ב-23 בפברואר התפרסמה ב-Ynet כתבה שמספרת לנו שמאז 2003 יש בישראל פי שלושה יותר ילדים אוטיסטים.

על פי נתונים שפרסמה קופת חולים מכבי, אחד מכל 200 ילדים בישראל לוקה באוטיזם, ו-80% מהילדים המאובחנים כאוטיסטים הם בנים. מצבנו עדיין טוב יותר מזה של האמריקאים, אצלם ילד אחד מכל 100 לוקה באוטיזם, ומזה של הבריטים, אצלם השיעור הוא בין אחד ל-100 לבין אחד ל-60, תלוי את מי שואלים. בכל מקרה, המצב מדאיג ושיעורי האוטיזם ממשיכים לעלות.
עוד הגדילו לעשות ב-Ynet, וציטטו מומחה שאומר שאי אפשר לתלות את הגידול באבחון יתר, וכי הגידול הוא אמיתי. ד"ר מיכאל דוידוביץ', מומחה לנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד ומי שניהל את איסוף הנתונים, אמר: " זו שאלה שכל העולם שואל את עצמו: האם אנחנו רק רגישים יותר לבעיה, והיא תמיד הייתה שם, או שיש גורם אחר, נסתר, שטרם זיהינו שגורם לעלייה הזו. ייתכן שחלק מהעלייה בשיעורי החולים ניתן לייחס לכך שכיום האבחנה של אוטיזם ניתנת יותר בקלות מפעם. עם זאת, אם ניקח בחשבון שההנחיות המקצועיות והקריטריונים לאבחון ההפרעה לא השתנו בעולם מאז 1994, ניתן להניח שלא מדובר באבחון מוגבר אלא בשינוי של ממש."
ד"ר דוידוביץ' לא מציע הסבר לעלייה בשיעור האוטיזם ומן הסתם גם אין לו פתרון, מלבד השלמה עם המצב. "הן מערכת הבריאות והן מערכת החינוך - שהן שתי המערכות העיקריות שנותנות מענה להפרעה בשלבים הראשוניים - צריכות להיערך לעלייה המתמדת במספרי המאובחנים על מנת שניתן יהיה לשמור על רמה טיפולית נאותה בהם," הוא אומר.


כספית או גנים משוגעים? (צילום: Marek Stepniowski, Flickr)

יום אחד אחרי פרסום הכתבה, הופיע טור של ד"ר איתי גל. ד"ר גל מסביר אילו אבחנות נכללות בספקטרום האוטיסטי, וגם איך נגרמת התסמונת: "המחקר על האוטיזם עדיין נמשך, אולם ממה שעולה עד כה אצל אוטיסטים קיימת הפרעה גנטית המשבשת את פעילות המעביר העצבי סרוטונין." למרות שהוא מתייחס לעלייה הגדולה בשיעור האוטיזם, ד"ר גל עדיין דבק בהסבר הגנטי. כנראה שעברנו הרבה מוטציות בשנים האחרונות. לא מפתיע, אם כן, שאותו רופא הילל ושיבח את הכתבה של בריאן דיר בכתב העת BMJ שלכאורה סגרה את הגולל על האפשרות שיש קשר בין חיסונים לבין אוטיזם.

אז איך בכל זאת ד"ר גל מסביר את השכיחות הגוברת של התסמונת? "ישנן מספר סיבות לכך. הראשונה היא שבניגוד לעבר, בו התייחסו אך ורק לאוטיזם ולא לכל ההפרעות בספקטרום, הרי שבשנים האחרונות מתייחסים גם להפרעות האחרות - מה שהביא לריבוי האבחונים. בתוך כך, המודעות ההולכת וגוברת ושיטות האבחון החדשות הביאו אף הם לעלייה באבחוני האוטיזם," אומר ד"ר גל. אבל דוקטור, הרופא שרואיין בעיתון שלך אתמול אומר שמדובר בגידול אמיתי.

גם ד"ר גל וגם ד"ר דוידוביץ' מתעלמים ממחקרים שכן מוצאים קשר בין גורמים חיצוניים, כמו זיהום וחומרים שמצויים בחיסונים, לבין אוטיזם. מחקר לדוגמה, הוא זה של גרייר וקינג מהמכון למחלות כרוניות בארה"ב והמרכז לגנטיקה של אמריקה מ-2008. המחברים טוענים שמצטברות הוכחות שחלק מההפרעות השייכות לספקטרום האוטיסטי נובעות כנראה משילוב של פגיעות גנטית או ביוכימית, בעיקר ליקוי ביכולת להפריש כספית. הכספית מתרכבת עם מתיל ומצטברת ברקמות. הם מציינים שהחשיפה לתרכובת הכספית יכולה להיות דרך אכילת מזון מהים ודרך שימוש בתרופות, כמו תכשירים לעיניים, לאוזניים, לאף, לגרון ולעור, בקרמים להבהרה, בחומרי שימור שנמצאים בשימוש בתעשיית הקוסמטיקה, במשחת שיניים, בנוזלים לניקוי עדשות מגע, בחיסונים, בחומרים לטיפול באלרגיה, בחומרי חיטוי, בקוטלי פטריות ועשבים, בסתימות שיניים, במדי חום ובמוצרים רבים נוספים.

"נמצא שכספית גורמת לליקויי תפקוד של המערכת החיסונית, החישה, מערכת העצבים, המוטוריקה, וההתנהגות, ליקויים הדומים לאלה הקשורים/מאפיינים את התסמונת האוטיסטית," כותבים גרייר וקינג. משום מה יש כאלה שמעדיפים את מאמרו הבעייתי אתית ומתודית של בריאן דיר.

יום חמישי, 24 בפברואר 2011

כימיקלים רעילים וסרטן אצל ילדים

הגנים לא השתנו ב-50 השנים האחרונות. ילדים אינם שותים ומעשנים. אז מה בכל זאת גורם לעלייה בשיעור התחלואה בסרטן? כנראה זה משהו באוויר

מאז 1976 שיעור הסרטן בקרב ילדים אמריקאים עלה, בעיקר סרטן הדם וסרטן המוח (שיעור הילדים החולים בסרטן בישראל דומה לשיעורם בארצות הברית, וכן ביפן, איטליה ואנגליה, בין 8.5 ל-17 מקרים לכל 100,000). בד בבד עם העלייה בתחלואה, מיוצרים בארצות הברית 80,000 כימיקלים שהופכים בסופו של דבר למוצרי צריכה. בין החומרים הללו קרצינוגנים (חומרים מחוללי סרטן) כמו אזבסט, פורמלדהיד, עופרת, קדמיום, אתילן תלת-כלורי וויניל כלוריד – כל זה ללא פיקוח ממשלתי.
השימוש בכימיקלים רעילים עלה באופן דרמטי ב-50 השנים האחרונות והגיע לנקודה שבה הם נמצאים כעת בכל מקום – בגוף שלנו ובסביבה. למרות שעדיין לא ברור מדוע סוגים אלה של סרטן אצל ילדים נמצאים בעלייה, גוף אמין וגדל והולך של עדויות מציע שלכימיקלים האלה יש בכך חלק.
הנתונים האלה מתפרסמים באתר האמריקאי Safer Chemicals Healthy Families. המאמר הקצר ממשיך ומציין שבשנה שעברה נשיא ה-Cancer Panel סיפק אישור מוצק לכך שחשיפה לכימקלים רעילים היא גורם סיכון חשוב ולא מזוהה מספיק לסרטן. הוא המליץ שהממשלה תנקוט בצעדים מידיים כדי לשנות את המגמה הזאת. הפאנל הדגיש את הצורך בכך שהקונגרס יחדש את חוק השליטה ברעלים מ-1976, העיר שהחוק הזה הוא "הדוגמה הבוטה ביותר לרגולציה בלתי יעילה של זיהום בכימיקלים", וציין שהחוק החלש כובל את ידי הסוכנות להגנת הסביבה בשליטה על חומרים הידועים כקרצינוגנים או החשודים ככאלה.

אז מה, גם הוא מעשן ושותה יותר מדי? (צילום Kimberly Mahr, Flickr)

הדברים נכונים, כמובן, גם לישראל, כשברור איזה פצצות זמן מתקתקות במפרץ חיפה, ברמת חובב, בגוש דן ובמקומות אחרים, כשכוח האדם הממונה על הפיקוח אינו יכול להגיע ולטפל בכל גורמי הסיכון. לפחות אנחנו יודעים שכבר אי אפשר להאשים את הגנים בכל מקרי הסרטן.

בתחילת החודש האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות ערכו מסיבת עיתונאים ובה הציגו דוח המראה שהסיכון של תושבי ישראל לחלות בסרטן הולך ועולה, הן בקרב האוכלוסייה היהודית והן בקרב האוכלוסייה הערבית. הסיכון גבוה יותר אצל ילידי הארץ, בהשוואה לתושבי ישראל שלא נולדו כאן. לפי הדוח, אחד מכל שני גברים וחצי ואחת מכל שלוש נשים בישראל יחלו בסרטן במהלך חייהם.

בתגובה לנתונים המדאיגים, אמר סגן שר הבריאות ליצמן: "אני חושב שאם היו משקיעים פחות בספוטניקים ולוויינים, ויותר בזה [חקר מחלת הסרטן], היינו מגיעים רחוק. אני חושב שמדינת ישראל יכולה לתרום הרבה." מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, התייחס גם הוא לחשיבות המניעה, ואמר שארבעת הגורמים העיקריים התורמים לתחלואת הסרטן הם עישון, השמנה, פעילות גופנית ואלכוהול.
גם ליצמן וגם גמזו התעלמו מהעובדה שלתושבי אזור חיפה והקריות, למשל, יש סיכון מוגבר לחלות בסרטן (על פי דוח המשרד שבו הם עובדים המתייחס לנתונים מהשנים 2005-2001). אולי תושבי הכרמל שותים ומעשנים יותר מתושבי ירושלים?



יום שני, 21 בפברואר 2011

על חיסונים, קמפיינים והבנות שלכם

"חסנו את הבנות נגד סרטן צוואר הרחם!" זועקות הפרסומות. מחקרים עדכניים מראים שהסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם קטן בהרבה מהנזקים שהחיסון יכול לגרום. תמיד כדאי להיות ספקנים כשמדובר בחיסון, ובעיקר כשמדובר בחיסון שיש לו קמפיין

בתקופה האחרונה כולנו חשופים לקמפיין נמרץ בחסות אחת מחברות התרופות. מדובר בעוד חיסון, הפעם נגד וירוס הפפילומה. הקמפיין פונה באופן מובהק לאמהות לבנות צעירות, וקורא להן לחסן את בנותיהן הפוחזות שעלולות לעשות שטויות בחיים, שטויות שאולי יעלו להן בסרטן צוואר הרחם.
כמו תמיד, הדרך הטובה ביותר לגרום לאנשים להתחסן היא באמצעות הפחדות. לפני שאתם או אתן רצים לכיוון המזרק, אולי כדאי להקדיש עוד כמה דקות לטובת מידע נוסף.
בינואר השנה התפרסם מאמר של לוסייה טומליינוביץ', חוקרת מערכת העצבים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה בוונקובר, שכותרתו "חיסון הגרדסיל: הערכת היתרונות אל מול הסיכונים." אני מביא כאן חלק מדבריה של החוקרת כלשונם מפני שהם חדים וברורים.

הבת שלך שווה יותר מקמפיין היסטרי (צילום: BEYOURPET, Flickr)

"כל התרופות כרוכות בסיכונים מסוימים [...] כששוקלים סיכונים מול יתרונות, יש לזכור שחיסונים הם קטגוריה מיוחדת של תרופות מפני שבאופן כללי הם ניתנים לאנשים בריאים. אם אין יתרונות ברורים לחיסון, אפשר לקבל רק רמה נמוכה של סיכון להשפעות מזיקות. אם היתרונות ודאיים, ניתן לסבול סיכון גדול יותר לתופעות לוואי. כאן אני סוקרת את העדויות הנוכחיות שמראות שהמקרה הראשון [יתרונות לא ודאיים] נכון לגבי גרדסיל, החיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי (qHPV).

"יעילותו של הגרדסיל במניעת סרטן צוואר הרחם לא הודגמה והשיווק שלו מטעה. יעילותו של הגרדסיל נותרה בלתי מאומתת מכיוון שהחיסון לא נבחן באופן מספק על קבוצת הגיל העיקרית שלה הוא מיועד [...] לסרטן ממאיר של צוואר הרחם לוקח עשורים להתפתח, ועדיין המחקר הקליני הארוך ביותר שנעשה על גרדסיל נמשך ארבע שנים בלבד. במילים אחרות, מעולם לא הוכח שגרדסיל מונע את סרטן צוואר הרחם.

"סרטן צוואר הרחם הוא מחלה נדירה בארצות מפותחות שפוסלות את ההמלצות לשימוש כוללני בכל חיסון מסוג HPV [נגיף הפפילומה האנושי]. שכיחות סרטן צוואר הרחם צנחה באופן ממשי מאז שהוחל השימוש בבדיקות פאפ. נכון לעכשיו, שיעור התמותה בארצות הברית מסרטן צוואר הרחם (2.4 מתוך כל 100,000 נשים) הוא נמוך משיעור השפעות הלוואי החמורות המדווחות, כולל תמותה, מגרדסיל (3.34 מקרים על כל 100,000 מנות מופצות של חיסון) [...] בארבעת העשורים האחרונים, מדינות מתועשות כמו ארצות הברית הפחיתו את שיעור התמותה מסרטן צוואר הרחם ואת שכיחות התחלואה ב-74% בעיקר תודות לשימוש במשטח פאפ [...] אם נשים מחוסנות יפסיקו לעבור בדיקת פאפ, שיעורי התחלואה בסרטן צוואר הרחם יעלו [...] מכיוון שגרדסיל אפילו לא מתיימר להגן מפני כל סוגי סרטן צוואר הרחם אלא רק נגד אלא 'שנגרמים על ידי זנים 16 ו-18 של HPV', הוא אינו מחליף את הצורך בבדיקת פאפ שגרתית.

"רוב זיהומי ה-HPV שפירים ונרפאים ספונטנית מבלי לגרום לסרטן צוואר הרחם.

"הניסויים הקליניים בגרדסיל, שכולם בוצעו על ידי היצרן, לא נעשו כהלכה והם לקויים מתודולוגית. הסיכונים בחיסון הגרדסיל אינם מובנים במלואם מפני שתרופת פלסבו לא מתאימה הייתה בשימוש בניסויים הקליניים ותקופת המעקב הייתה קצרה מדי.

"מאז 2006, עת אושר לשימוש לראשונה, גרדסיל נקשר ל-20,915 השפעות חמורות בארצות הברית לבדה. המספרים כוללים 89 מקרי מוות, יותר מ-1,000 מקרים שדרשו אשפוז חרום ו-382 בדיקות פאפ חריגות. הייתכן שהחיסון מעורר את אותה המחלה שהוא מתיימר למנוע?"

יום חמישי, 17 בפברואר 2011

מיסיסיפי, נהר שורץ סרטנים

סרטן לא תמיד קשור לאורח חיים ולגנטיקה. הרבה פעמים הוא קשור לאזלת היד של הממסד לטפל במזהמים הגדולים

בעיירות לאורך נהר המיסיסיפי שיעור חולי הסרטן גבוה מאוד. הסיבה היא מפעלים מזהמים שמזרימים שפכים לנהר, גזים רעילים לאוויר ותשטיפים מסוכנים למי התהום. בסיפור הזה מעניינים פחות התהליכים הכימיים והפיזיולוגיים שבסופו של דבר מעוררים את המחלה. מעניין יותר הוא מצב העניינים שמדגיש את הקשר בין זיהום הסביבה, עוני ומחלות. כמו שאמר ואן ג'ונס (פעיל סביבה וזכויות אזרח ועורך דין אמריקאי), לרובנו יש שתי ידיים, אחת לחבק עץ ואחת לחבק בן אדם. כשאנחנו, הממשלות או הממסד בוחרים לא לחבק אחד מהם או את שניהם, דברים רעים קורים. הראשונים שסופגים את הפגיעה הם העניים, אבל בסופו של דבר היא מגיעה לכולנו.

יש אזור בלואיזיאנה שמכונה cancer alley, סמטת הסרטן. זוהי רצועה של 137 ק"מ שנמתחת לאורך המיסיסיפי בין באטון רוז' לניו אורלינס ובתוכה יותר מ-140 מפעלים מזהמים. סמטת הסרטן ממוקמת במחוז סיינט ג'יימס, לואיזיאנה, שהוגדר על ידי סוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית כאחד מ-25 המחוזות המזוהמים ביותר. לואיזיאנה היא המדינה עם שיעור הסרטן השני בגובהו בארה"ב. לואיזיאנה גם מדורגת במקום השני בארה"ב בכמות פליטת הכימיקלים והחומרים המזהמים.

המיסיסיפי (צילום: Horace Spatula, Flickr)

הקשר ברור. אז למה אף אחד לא עושה שום דבר? פעיל מקומי הסביר: "הסיבה היא שבתי הזיקוק הם המעסיק הפרטי הגדול ביותר במחוז שלנו. לא קל לחברים ולבני המשפחה שלנו לדבר על הסרטן שלנו... אני לא חושב שאזרחים צריכים להגיש תביעה נגד מפעלי זיקוק הדלק כדי להשיג אוויר נקי במחוז שלנו. אני שילמתי את המסים שלי וציפיתי שהמחלקה לאיכות הסביבה תנקה את הבלגן הזה, כך שאוכל ליהנות עם המשפחה שלי כשאצא לגמלאות."
אבל בחלונות הגבוהים אף אחד לא מקשיב, אף אחד לא מעז להתעסק עם חברות הדלק. תושבי סמטת הסרטן הם בעיקר מיעוטים דלי הכנסה. התחלואה בסרטן קשורה למפעלים התעשייתיים והפטרוכימיים הסמוכים. זוהי, כמובן, פצצה חברתית. חברת הדלק Shell Oil כבר הנפיקה מחקרים שמטרתם להוכיח ששיעורי הסרטן בסמטת הסרטן אינם גבוהים מהרגיל.
אז מה, אין קשר בין התאונות המרובות במפעלים לבין בריאות הציבור? ב-1994 חבקת קונדאה ויסטה (Conoco) דיווחה על 39 תאונות שגרמו לשחרור של יותר מ-58,000 ק"ג של כימיקלים. בשנה לאחר מכן דווחו 90 תאונות. ב-1997 החברה הואשמה בזיהום מי תהום בשל שחרור של 8.5 מיליון עד 21.3 מיליון ק"ג של אתילן כלוריד, חומר החשוד כגורם לסרטן. ב-1999 מאות עובדים חסרי הכשרה תבעו את החברה בטענה שנחשפו לאתילן כלוריד כשנאלצו לנקות דליפה של החומר מצינור תת קרקעי דולף.





האמריקאים והעולם כולו הזדעזעו מדליפת הנפט האיומה מהאסדה של חברת BP במפרץ מכסיקו בשנה שעברה. אבל גם אם הנפט היה מגיע ליעדו הוא היה גורם לפגיעה קשה דרך הפליטות של מפעלי הזיקוק, האגזוזים של המכוניות, שקיות הניילון ופסולת הפלסטיק שהיו מיוצרים ממנו אם הכול היה מתרחש "כמו שצריך". מאיר אריאל אמר שבסוף כל משפט שמישהו אומר בעברית יושב ערבי עם נרגילה. ואן ג'ונס אומר שבסוף כל תדלוק, לא משנה איפה בעולם, יושב מישהו שנאלץ להתמודד עם סרטן.

יום שני, 14 בפברואר 2011

פגיעה מחיסון גורמת לאוטיזם – זה בדוק

מחקר חדש ומיינסטרימי לחלוטין מצביע על קשר בין חיסוני ילדים לבין אוטיזם. כתבה אחרונה (בינתיים) בסדרה

בשבועות האחרונים הקדשתי את הרשומות לפרשיית ד"ר אנדרו וייקפילד, האיש שהצביע על קשר אפשרי בין חיסונים לבין אוטיזם, ולמתקפה נגדו שהתעוררה בעקבות כתבה של בריאן דיר, הטוען שוייקפילד רימה ועיוות את תוצאות המחקר. אני מהצד של וייקפילד, כמובן. לסיכום הסדרה, אני רוצה לשתף אתכם במידע ממקור נוסף, לחלוטין מהמיינסטרים, שלפיו פגיעה ממתן חיסונים גורמת לאוטיזם.
המאמר פורסם כתב העת הרפואי Journal of Immunotoxicology. המחברת היא הלן רטג'זק (Helen Ratajczak), שמאמרים נוספים שלה הופיעו בכתבי עת אחרים.

המבוא למאמר אומר כך: אוטיזם יכול להיות תוצאה של יותר מגורם אחד, ולהתבטא בצורות שונות אצל בני אדם שונים שיש להם תסמינים נפוצים משותפים. גורמים מתועדים לאוטיזם כוללים מוטציות גנטיות ו/או זיהום נגיפי, וחיסון לדלקת קרום המוח.
המחברת מציינת שהעלייה בשיעור המקרים ששייכים לספקטרום האוטיסטי היא אמיתית ואינה נובעת משינוי בהגדרות. על פי רישומי המחלקה לחינוך מיוחד במשרד החינוך האמריקאי, עלייה מובהקת וגבוהה במיוחד נראתה בין השנים 1987 ו-1992. בתקופה הזאת שיעור המקרים על בכ-50% בכל שנתיים. בזמן הזה לא הייתה עלייה בשיעור מקרי הפיגור, הפרעות בדיבור או פגיעות מוח טראומטיות, מה שמצביע על כך שהגידול במקרי האוטיזם הוא אמיתי.
ב-1988 הומלץ שילדים שלא הגיבו לזריקה הראשונה של החיסון המשולש נגד חצבת, צהבת ואדמת (MMR), יקבלו זריקה נוספת (MMRII). זינוק במקרי האוטיזם התלווה לתוספת המנה השנייה של החיסון. באותה שנה קפיצה כזאת נראתה גם בבריטניה, שאף בה הוחל הנוהל של חיסון MMRII. קנדה, יפן ודנמרק דיווחו אף הן על זינוק בשיעור האוטיזם.
חיסון ה-MMRII מכיל דנ"א אנושי. ייתכן, כותבת רטג'זק, שהדנ"א הזה הוא הגורם לעלייה במקרי האוטיזם.

הוא יודע לממה הוא בוכה (צילום: Wayan Vota, Flickr)

זינוק נוסף נראה ב-1995, כאשר חיסון לאבעבועות רוח גודל ברקמה עוברית אנושית. ההדנ"א שבחיסון עלול לחדור באופן אקראי לגנים של המתחסן בתהליך שנקרא רקומבינציה הומולוגית. אתר חדירה של דנ"א נמצא על כרומוזום X באזור של שמונה גנים הקשורים לאוטיזם ומעורבים ביצירת הסינפסות של תאי העצב (אזורי הקליטה של האותות הכימיים), התפתחות מערכת העצבים המרכזית ותפקוד המיטוכונדריה (גופיף שמספק אנרגיה לתא). הממצא הזה יכול לספק הסבר לשאלה מדוע אוטיזם נפוץ יותר אצל בנים (לבנים יש כרומזומים X ו-Y ולבנות XX, כך שאצל הבנים חסרה הרגל הנוספת שיש ל-X המגנה עליהם מפני מוטציות שליליות בכרומזום ה-X השני). במבט כללי, המידע הזה תומך בהיפותזה שלפיה שרידי דנ"א אנושי בחיסונים מסוימים עלולים לגרום לאוטיזם.

העיתוי שבו ניתנים החיסונים, השינויים שנעשו בהם ומספר החיסונים הניתנים היום רומזים שהחיסון גורם לאוטיזם. ההמלצות הנוכחיות לחיסונים לילדים בני 6-0 שנים בארצות הברית כוללות הרבה יותר חיסונים מאשר לפני שש שנים. שישה חיסונים ניתנים בגיל חודשיים, שלב שבו מערכת החיסון רגישה במיוחד. חיסונים כה רבים בזמן שבו מערכת החיסון כה רגישה, עלולים להיות גורם לעלייה בשיעורי האוטיזם.
רטג'זק מציינת שהורים רבים מדווחים על התפתחות תקינה של ילדיהם עד שהם מקבלים חיסונים בגיל 18 חודשים בערך. ייתכן שאפשר להאשים בהאטה את החיסון. אחת ההשערות אומרת שרעלן השעלת בחיסון המשולש נגד קרמת, שעלת וצפדת (DPT) פוגע בילדים שמצויים בקבוצת סיכון גנטית.

לדבריה של רטג'זק האוטיזם הגיע לממדים של מגפה, והאיום לדורות הבאים ברור ומוכח. המידע שלעיל מראה שסיבות רבות יכולות לגרום לאוטיזם, ביניהן פגם גנטי, גיל הורות שהולך ועולה ו/או דלקות במוח. הדלקות עלולות להיגרם על ידי מגוון רחב של רעלנים סביבתיים, זיהומים וסיכונים גנטיים.

יום חמישי, 10 בפברואר 2011

לא נעים, אבל חשוב

המאמר שמשמיץ את ד"ר אנדרו ווייקפילד, האיש שהצביע על קשר אפשרי בין חיסונים לבין אוטיזם, חולל סערה תקשורתית לא קטנה. הנה עוד פרק בסאגה, שבו הורי ילדים אוטיסטים קוראים לא להתעלם ממצאים מדעיים - גם אם הם מעוררים פחד

אני ממשיך להביא תגובות לכתבתו של בריאן דיר, הכוללת האשמות חמורות כלפי ד"ר אנדרו ווייקפילד, שמחקרו מ-1998 שהתפרסם בכתב העת הרפואי Lancet הצביע על קשר בין חיסונים לבין אוטיזם. ווייקפילד טען ש-12 הילדים האוטיסטים שהשתתפו במחקר סבלו מסוג מיוחד של מחלת מעיים, ושהוריהם מצאו קשר בין הופעת התסמינים לבין קבלת החיסון המשולש (MMR). ווייקפילד לא טען שהחיסון עצמו גרם לאוטיזם אלא הצביע על הקשר בין החיסון לבין הופעת מחלת המעיים ובין הופעת מחלת המעיים לבין בעיות התפתחותיות אצל הילדים. בריאן דיר האשים את ווייקפילד בהונאה ועורר סערה תקשורתית.




הסרט הצבעוני, סמל יום המודעות לאוטיזם (צילום: mattbeckwith, flickr)

הורים לילדים אוטיסטים וגופים שעובדים עם אוטיסטים פרסמו הודעת תמיכה בווייקפילד בעקבות הכתבה:
ההאשמות המשמיצות [מטעם בריאן דיר] מבוססות על תשתית שבירה ביותר. טענתו של דיר שהייתה הונאה מושתתת על הבדלים בין התיעוד במחקר שהתפרסם ב-Lancet לבין התיעוד הרפואי הפרטי של הילדים, שאותו השיג דיר בנסיבות מפוקפקות. מכיוון שלצוות בבית החולים Royal Free [בית החולים בלונדון שבו בוצע המחקר של ווייקפילד] מעולם לא הייתה גישה אל המסמכים הרפואיים הפרטיים של הילדים, לא ייתכן שידעו מה נכתב במסמכים אלה, ולכן לא ייתכן שלצרכי הונאה ידווחו על משהו שונה.
כחלק מהליך רפואי סטנדרטי המומחה שבודק חולה חדש יוצר תיעוד חדש. בנוגע להורים המעורבים במחקר המקורי, איש מהם לא התלונן, בשום שלב, על ד"ר ווייקפילד. במקרה של ההורה היחידי שאנו יכולים לאשר שבריאן דיר שוחח עמו, דיר השתמש בטענות שקריות ובשם הבדוי "בריאן לורנס" כדי להשיג ראיון. ההורה לא מסר לו שום מסמכים רפואיים.
ארגוני האוטיזם החתומים מטה (הרשימה המלאה כאן), המייצגים אלפי הורים, מוטרדים עד מאוד מרצח האופי של ד"ר אנדרו וייקפילד שבוצע לאחרונה. זהו ניסיון לבטל את הישגיו של רופא שהיה אמיץ באופן בלתי רגיל בטיפול בילדים שסובלים הן ממחלת מעי והן מאוטיזם ובחקר מצבם. הוא שילם מחיר אישי כבד על סירובו להתרחק מילדים סובלים וזכה לכבוד הרב ביותר ממשפחותיהם של הילדים האלה. אנו מאמינים שזהו ניסיון שיזמה התעשייה על מנת להסיט את תשומת לב הציבור מהחששות הלגיטימיים בנוגע לתגובה לחיסונים ולהתפתחות אוטיזם. מדע, וגם ממצאים שנויים במחלוקת, אינם יכולים להידחק הצידה בשל פחד או תאוות בצע.
האמת בסיפור הזה היא שממצאיו של ד"ר וייקפילד הנודגים למחלת מעיים ולקשר שלה לאוטיזם הופיעו שוב במחקרים חוזרים ועבודתו לצדם של רופאים אחרים תרמה להתקדמות הטיפול בילדים אלה, עד לנקודה שבה כתב העת Pediatrics פרסם מאמר על הטיפול בתסמינים של הקיבה והמעיים אצל ילדים עם אוטיזם
. הסוגיה האם החיסון המשולש הוא גורם משפיע בתת הקבוצה של הילדים האוטיסטים נשארת שאלה פתוחה. מחקרי התחלואה שטוענים שהוכיחו שאין קשר בין החיסון המשולש לבין אוטיזם חסרים את העוצמה הסטטיסטית שיכולה לבטל את הקשר הזה אצל ילדים רגישים. מחקר רב עדיין צריך להתבצע. הניסיונות "להרוג את השליח" יגרמו רק לעוד פיחות באמון הציבור.
הורים לילדים עם אוטיזם מעודדים את אמצעי התקשורת לחפור עמוק יותר ולספק חקירות מקיפות יותר ודיווח מאוזן.

בנוסף, באתר Age of Autism התפרסם קטע וידיאו שבו אם לאחד הילדים שהשתתפו במחקר מקריאה מכתב תמיכה בווייקפילד שעליו חתומים מרבית ההורים.


יום שני, 7 בפברואר 2011

עם חיסונים כאלה, מי צריך מחלות?

הפעם בפינתנו "אין על מי לסמוך", שעוסקת בסיכונים שמזמנים לנו התרופות והממסד הרפואי, הופעה של התקפי פרכוסים אצל ילדים לאחר קבלת חיסון נגד שפעת

ב-20 בינואר סוכנות AP פרסמה ידיעה שמספרת שאנשי ממשל בארצות הברית בודקים הופעה של התקפי פרכוסים הקשורים לחיסון נגד שפעת. שיעור גבוה יחסית של מקרים נראה אצל ילדים שקיבלו את החיסון.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) דיווח על 36 מקרים מאושרים של התקפי פרכוסים בעונת השפעת הנוכחית בקרב ילדים בני חצי שנה עד שנתיים. ההתקפים הופיעו תוך יום אחד מאז שהילדים קיבלו את החיסון Fluzone, החיסון היחידי נגד שפעת המומלץ בארצות הברית עבור פעוטות וילדים קטנים. עשרה ילדים מבין אלה שעברו התקפים אושפזו בבתי חולים, אך כולם החלימו. מדובר בהתקפים שבהם הילדים מאבדים הכרה ורועדים. הם נמשכים דקה עד שתיים.
ה-FDA הודיע שמתבצעת חקירה על מנת לראות האם יש קשר כלשהו בין החיסון לבין ההתקפים או האם משהו אחר גרם לעוויתות. עם זאת ה-FDA אמר שההמלצות לקבלת החיסון לא השתנו ושאין שינוי בהנחיות הקשורות לקבלת חיסון נגד שפעת. מעניין. לא הגיוני יותר לתת הנחיות כאלה אחרי שבודקים האם החיסון בטוח? בארצות הברית מומלץ לכולם באופן רשמי לקבל חיסון, פרט לתינוקות בני פחות משישה חודשים.


אז מה עדיף, שפעת או חיסון? (צילום: yiptitfung, Flickr)


חברת Sanofi Pasteur, יצרנית החיסון, פרסמה הצהרה שמדגישה שאין שום קשר ברור בין הזריקה לבין התקפי הפרכוסים וכי ייתכן שמדובר בצירוף מקרים. גם זה מעניין.

ההודעה של ה-FDA בדבר ההתקפים נפלה על זמן שבו הארגון עובד על עוד מידע הקשור לבעיות בטיחות הקשורות בתרופות ובאמצעים רפואיים אחרים לאחר שכבר אושרו לשימוש. הציבור ממשיך לשמש כשפני המעבדה של חברות התרופות וכל זה בתמיכתו של הארגון שאמור להגן על הציבור ולא על יצרני התרופות. בישראל קוראים לזה שיטת המצליח.
גורמים רשמיים ב-FDA אמרו שהם מקדישים תשומת לב מיוחדת לדיווחים על ההתקפים בשל שיעור גבוה ובלתי מוסבר של מקרי חום והתקפי פרכוסים אצל ילדים קטנים באוסטרליה ובניו זילנד שקיבלו חיסון נגד שפעת. באוגוסט המועצה המייעצת בנושאי חיסונים של ממשלת ארה"ב המליצה להימנע ממתן חיסונים מתוצרת CSL Biotherapies לילדים בני שישה חודשים עד שמונה שנים.

נראה שהסטנדרט החדש הוא בדיקות בטיחות רטרואקטיביות, וגם הן מהוססות.

יום חמישי, 3 בפברואר 2011

דרוש חיסון נגד אטימות

"החיסון המשולש הוא רק אחד מתוך 11 חיסונים בלוח הזמנים של רפואת הילדים שנמצא לגביו שהוא גורם בעיות התפתחויות כגון אוטיזם," כותב ד"ר וייקפילד האיש מאחורי המחקר שמסעיר את עולם רפואת הילדים

זהו פוסט רביעי בסדרה שהחלטתי לכתוב בעקבות פרשת ד"ר אנדרו וייקפילד והמתקפה נגדו (למי שלא היה איתנו: ווייקפילד הוא רופא בריטי שמחקרו, שהצביע על קשר בין מתן החיסון המשולש, הפרעות מטבוליות ואוטיזם, עורר סערה בסוף שנות ה-90' וגרם להורים לחשוב פעמיים לפני שהם מחסנים את ילדיהם. מאז הממסד הרפואי נלחם בווייקפילד. בתחילת ינואר 2011 התפרסם מאמר בכתב העת הרפואי BMJ שמפרט איך לכאורה ווייקפילד ניהל את המחקר באופן לקוי כדי לקבל את התוצאות שרצה ולהפיק מכך רווח אישי.)
המתקפה נמשכת, אבל לא רק קולו של הממסד הרפואי נשמע אלא גם קולותיהם של התומכים בווייקפילד, ואני ביניהם.

ד"ר אנדרו ווייקפילד (צילום מסך מתוך ראיון ב-BBC)

אני מביא הצהרה של ד"ר ווייקפילד, שהתפרסמה ב-BMJ. כך הוא אומר:

לא הונאה. לא תרמית. ללא כוונת רווח
אוסטין, טקסס, ה-13 בינואר, 2011
"הירחון הרפואי הבריטי [BMJ] והכתב בריאן דיר טענו לאחרונה שעבודת המחקר שלי מ-1988 הייתה 'תרמית' וכן 'הונאה מכוונת' ושהמניע שלי היה רווח כספי.
אני רוצה להבהיר לחלוטין דבר אחד למען הפרוטוקול – המחקר שלי והבעיות הרפואיות החמורות שהתגלו באותם ילדים לא היו תרמית או הונאה בשום אופן. כמו כן לא ביקשתי להפיק רווח מממצאינו.
אני עומד מאחורי המתודולוגיה של המאמר שהתפרסם ב-Lancet [כתב העת הרפואי שבו פורסם מחקרו של ווייקפילד] ומאחורי התוצאות שקוראות לעוד מחקרים שיבדקו את הטריגרים הסביבתיים שגורמים למחלות של הקיבה והמעיים ולנסיגה התפתחותית אצל ילדים. למעשה, למרות דיווחים סותרים בתקשורת, תוצאות המחקר שלי חזרו על עצמן בחמש מדינות נוספות (כדי לראות מובאות מהמחקרים, גלשו לכאן http://tinyurl.com/4hrdt5y)
אין זה בלתי צפוי לראות דיווחים עלובים ומידע מטעה שמגיעים מבריאן דיר, הכתב המוביל בכיסוי האחרון של BMJ את הנושא. אבל לראות כיסוי בכלי תקשורת אחרים שמצטטים את העיתונאות הירודה של דיר ב-BMJ כהצדקה הסופית לקביעה שאין קשר בין חיסונים לבין אוטיזם – זהו אבסורד. החיסון המשולש הוא רק אחד מתוך 11 חיסונים בלוח הזמנים של רפואת הילדים שנמצא לגביו שהוא גורם בעיות התפתחויות כגון אוטיזם. זוהי עובדה, לא דעה. כל איש מקצוע רפואי, פקיד ממשלתי או עיתונאי, שמצהיר שהשאלה האם חיסונים גורמים לאוטיזם סגורה, קופץ למסקנות מבלי שיהיו מגובות במחקר.
אני ממשיך לתמוך תמיכה מלאה בעוד מחקרים בלתי תלויים שנועדו לקבוע האם טריגרים סביבתיים, כולל חיסונים, גורמים לאוטיזם ולבעיות התפתחותיות אחרות. שיעור האוטיזם הנוכחי הוא 1 ל-100 בארצות הברית ו-1 ל-64 בבריטניה. לנגד עיניי עמדו תמיד בריאותם ובטיחותם של ילדים וכך גם יהיה בעתיד. מאז שהתפרסם המחקר ב-Lancet, איבדתי את משרתי, את הקריירה שלי ואת המולדת שלי. הטענה שהמניע שלי היה רווח כספי היא שקר בוטה. לא אירתע – הנושא הזה חשוב מדי."

שורה ארוכה של ארגונים מכמה מדינות בעולם, כולם עוסקים באוטיזם, התגייסו לתמוך בווייקפילד ולדרוש מחקרים נוספים שיבדקו את השפעתם של החיסונים על בריאותם של הילדים ואת הקשר בין מחלות קיבה ומעי לבין אוטיזם. למטרה זאת הוקם האתר We Support Dr. Wakefield, שבו אפשר לקרוא עוד חומר בנושא ולהצטרף לתמיכה בווייקפילד.