רגע לפני שנכנסת השנה החדשה...

אני רוצה לאחל למטופליי, עמיתיי, קוראי הבלוג שלי ולכל עם ישראל -

שלכם, גדעון רז

(צילום תפוחים: Tecfan, flickr)

כלי העבודה שלי (4) – אוזון

החדרה של אוזון אל הגוף באמצעים שונים מעניקה לרקמות אספקה של חמצן ועוזרת לגוף להתגבר באופן הבטוח ביותר על רעלנים, חיידקים, נגיפים, גידולים ושורה ארוכה מאוד של פגיעות חיצוניות ופנימיות

אני חוזר אל סדרת הרשומות שעוסקות בכלי העבודה שלי. אחד הכלים החשובים ביותר עבורי וברפואה בכלל הוא אוזון. מולקולת האוזון (O3) בנויה משלושה אטומי חמצן. שימוש נכון באוזון רפואי מסייע לחילוף החומרים, מחטא, מסלק רעלנים, משפר את אספקת החמצן לרקמות וקוטל מחוללי מחלה אנאירוביים, כמו חיידקים ונגיפים, שאינם יכולים להתקיים בסביבה עשירה בחמצן.

האוזן אינו תרופה אלא חומר שעוזר למערכות הגוף לפעול טוב יותר באמצעים שכבר עומדים לרשותן. חמצן הוא היסוד החשוב ביותר לתפקוד גוף האדם, והאוזון פשוט מספק לו אותו ברמות גבוהות ובזמינות מיטבית.

                                                                          (צילום: soeperbaby, flickr)


טיפול באוזון נחשב לטיפול הרפואי הבטוח ביותר, עם 0.000007% בלבד תופעות לוואי (על פי מחקר של German Medical Society מ-1980 שבו השתתפו 5,579,238 מטופלים). השימוש באוזון לצרכי ריפוי החל בסוף המאה ה-19 והתפתח לא מעט בזכותו של הממציא ניקולאי טסלה שמכר מכונות אוזון לרופאים. האוזון שימש מראשית הדרך לטיפול באנמיה, סרטן, סוכרת, שפעת, שעלת, הרעלות שונות, אסתמה ועוד ועוד. ד"ר אוטו וורבורג, הודיע ב-1926 שהגורם לסרטן הוא מחסור בחמצן ברמה התאית. הוא קיבל פרס נובל לרפואה ב-1931 ושוב ב-1944 והיה האדם היחידי בעולם שקיבל את הפרס פעמיים. חוץ ממנו פיגורות נודעות רבות מעולם הרפואה פרסמו ספרים ומאמרים על תכונותיו המרפאות של האוזון, אבל ב-1933 החל הדיכוי של הטיפול באוזון על ידי האיגוד הרפואי האמריקאי בשל החשש שהוא מתחרה בטיפול התרופתי.
עם זאת, התחום ממשיך להתפתח. בגרמניה, למשל, יש 7,000 רופאים שמשתמשים באוזון במרפאותיהם. ב-1992 הרוסים חשפו את הטכניקות שלהם לטיפול באמצעות בועות אוזון במי מלח בנפגעי כוויות, טיפול שהניב תוצאות מצוינות. היום טיפול באוזון מוכר בגרמניה, צרפת, איטליה, רוסיה, רומניה, הרפובליקה הצ'כית, פולין, הונגריה, בולגריה, קובה, יפן, מכסיקו, חמש מדינות בארה"ב וגם בישראל.

מה האוזון עושה?
הוא משבית פעילות של חיידקים, נגיפים, פטריות וחד-תאיים מסוג פרוטוזואה.
האוזון מחזק את מחזור הדם על ידי הפחתת קרישיות, שיפור הגמישות וכושר נשיאת החמצן של תאי הדם האדומים, שיפור הזרימה וצמצום משקעי הפלאק בכלי הדם.
האוזון מעורר חילוף חומרים של חמצן ומגדיל את כמות החמצן שמגיעה לרקמות.
האוזון מפרק גידולים ממאירים על ידי חמצון השכבה השומנית החיצונית שלהם.
בשילוב עם תזונה נכונה, פעילות גופנית ושימוש בצמחים, טיפול באוזון לא רק עוזר להחלמה ממחלות ופציעות, הוא גם מקטין את הסיכון למחלות ניווניות, מגביר את החיוניות ומאט תהליכי הזדקנות.

בנשים קל יחסית לטפל באוזון על ידי הזרמת אוזון אל הגוף דרך הנרתיק. האוזון זורם משם אל הרחם, החצוצרות ומשם אל חלל הבטן. ניתן לטפל כך בבעיות כבד ובדלקות אגן. זוהי גם דרך טובה להביא את האוזון את מערכת הלימפה. אצל גברים, על מנת לנקות את מערכת הלימפה באמצעות אוזון נדרשת חליפה מיוחדת או סאונה, שבה האוזון נכנס אל הגוף דרך נקבוביות העור באופן שנחשב מהנה למדי. האוזון חודר לגוף ומחמצן רעלנים ברקמות השומן, בלימפה ובדם. הגוף מזיע את הרעלנים המחומצנים החוצה ומונע את הצטברותם בכבד ובמעי הגס, האדם יוצא מהסאונה רגוע מאוד. אני משתמש בשתי שיטות הטיפול – הנרתיקית והסאונה - בקליניקה שלי.
דרך נוספת שבה אני משתמש באוזון היא נשימת האוזון דרך שמן זית, כטיפול באסתמה, ברונכיט ודלקת ריאות. האוזון יוצא מהמחולל, עובר דרך שמן זית ומגיע למסכת החמצן שעל פני המטופל.
כשמחדירים בועות אוזון במשך שבועות לשמן זית, השמן משתנה עד שהוא הופך לג'ל אך אינו מתחמצן. בג'ל משתמשים לטיפול בחתכים, פציעות עור, כוויות, עקיצות פריחות, הרפס ועוד. אני משתמש בגרסה שבה יש שמן קיק במקום שמן זית, וקורא לזה "קיקאוזון". הקיקאוזון בשילוב עם רייף משמש אותי לטיפול בכאבים, פטרת, בעיות בכבד, בטחול ובלבלב.
אני עובד גם עם החדרת אוזון דרך האוזניים, טיפול שאני מכנה "אוזוניים".

חיים מפלסטיק: הסביבה וההורמונים

אנחנו חשופים באופן קבוע לרמה נמוכה של כימיקלים שמשפיעים על המערכת האנדוקרינית שלנו. רק כעת מתחילים לחקור את הנזקים האורבים בפתח

הנה עוד דוגמה, ולא מהסוג המעודד, על השפעת הזיהום הסביבתי על בריאות הציבור. הפעם מדובר בכימיקלים שנמצאים כמעט בכל מקום ומשפיעים על המערכת ההורמונלית שלנו.

המערכת האנדוקרינית מווסתת תהליכים גופניים חיוניים כמו גדילה, תגובה לסטרס, התפתחות והתנהגות מינית, ייצור וניצול אינסולין, קצב חילוף החומרים, תבונה והתנהגות, ואת היכולת להתרבות.
ההורמונים שבהם "משתמשת" המערכת האנדוקרינית הם כימיקלים טבעיים כמו אינסולין, טירוקסין, אסטרוגן וטסטוסטרון שמשפיעים על תאי מטרה ספציפיים בגוף. האינטראקציה מתרחשת באמצעות מנגנונים שונים, למשל מנגנון שניתן לדמותו למפתח ומנעול. לדוגמה, תאי מטרה ברחם מכילים רצפטורים, כלומר "מנעולים", שאליהם יכול להתחבר ההורמון הנשי אסטרוגן – כ"מפתח". ההתחברות מעוררות תגובה ביולוגית, כמו ויסות הביוץ או סיום היריון. בנוסף, ההורמונים שולטים גם על העברת מידע, פעילות אנזימטית ושינוי התבטאות של גנים.

חומרים שמשפיעים על המערכת האנדוקרינית נמצאים כמעט בכל מקום, למשל בצעצועי פלסטיק (צילום: amy_b, flickr)

ב-60 השנים האחרונות, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות, מספר גדל והולך של הורמונים סינתטיים נכנס לשימוש בייצור של כמעט כל דבר שאנחנו קונים. ההורמונים המלאכותיים הפכו לחלק מהסביבה הביתית שלנו, הם נמצאים בתכשירים קוסמטיים, בחומרי ניקוי, בצעצועים של ילדים ושל תינוקות, במיכלים לאחסון מזון, בשטיחים וברהיטים, במחשבים, טלפונים ובמכשירים שונים.

אנו נתקלים בהורמונים שמוכלים בפלסטיק במכוניות, משאיות, מטוסים, רכבות, ציוד ספורט, ציוד מחנאות, ציוד רפואי, חומרים דנטליים ובתכשירים רפואיים. הם משמשים כחומרים מעכבי בעירה שמאפשרים לנו להפעיל מחשבים וגופי תאורה. במקום עץ ומתכת, פלסטיק ושרפים סינתטיים משמשים לבניית בתים ומשרדים. חלק גדול מקוטלי החרקים הם חומרים שפועלים על המערכת האנדוקרינית. אנו חשופים ברמה נמוכה, אך יום-יומית ומתמדת, לחומרים האלה. רק כעת הקהילה האקדמית מתחילה לבדוק את השפעת החשיפה להם על בריאות הציבור.

עד היום, כך לפי אתר ארגון TEDX, העוסק בחקר ההשפעות הסביבתיות על המערכת האנדוקרינית, אף אחד מהכימיקלים שנמצאים בשימוש, כמו אלה המוזכרים לעיל, לא נבדק באופן יסודי בהקשר של שיבוש המערכת האנדוקרינית. מבדקי רעילות מסורתיים לא תוכננו לבחון את ההשפעה על המערכת האנדורקרינית או חשיפה ברמה נמוכה.

אחד הגורמים המרכזיים לזיהום בחומרים שמשבשים את הפעילות האנדוקרינית הוא תעשיית הדלקים (גז טבעי, פחם ונפט), על שלבי הייצור השונים, מהשאיבה או הכרייה ועד ייצור החומרים הסיתטיים המופקים מהם. המזהמים נמצאים בכל חלקי כדור הארץ, כולל הרחם.

ב-1991 קבוצת חוקרים בינלאומית קבעה: "אם המטען הסביבתי של משבשים הורמונליים לא יישלט ויופחת, קשת רחבה של הפרעות בקרב האוכלוסייה תהפך לאפשרית."

באילו הפרעות מדובר? מתחילת התפתחותו של העובר, כשהוא עדיין רק צבר של תאים, ריכוזים מזעריים של הורמונים יכולים להשפיע על כל אחת ממערכות הגוף שלנו. מאות מחקרים מדעיים הדגימו ליקויים אנדוקריניים במערכת העצבים המרכזית, במערכות החיסון וחילוף החומרים ובבלוטות. שינויים שהתגלו לאחרונה ונגרמו בשל הפרעות סביבתיות למערכת האנדוקרינית, ברמת הגנים, המולקולות והסביבה התאית, עשויים לא לבוא לידי ביטוי במשך עשרות שנים, אך לעבור בתורשה דרך דורות רבים. החוקים הקיימים היום להגבלת השימוש בכימיקלים רעילים לא יוכלו להגן עלינו בטווח הרחוק.

כאן תוכלו למצוא רשימה של TEDX ובה הכימיקלים משבשי המערכת האנדוקרינית.

הגוף כאנטנה

ככל שהגוף שלנו מזוהם יותר במתכות כבדות, כך השפעתה השלילית של קרינה אלקטרומגנטית חזקה יותר. החדשות הטובות הן שיש מה לעשות

מכיוון שהגוף, כמו אנטנה, פולט וקולט אינפורמציה, אנו פגיעים במיוחד לקרינה ממכשירים ומאנטנות סלולריים אם יש בגופנו מתכות כבדות. אפילו לפני המצאת הטלפונים הסלולריים, אנשים עם סתימות ממתכת או מזהב קלטו בפה שלהם שידורי רדיו.

מכיוון שאנחנו מעין מתקני קליטה חיים, המתכות הכבדות בגופנו מגבירות (amplify) תסמינים. מידת הפגיעות מתדרים סלולריים תלויה ברמת הרעילות שאליה נחשפנו. המתכות הכבדות מחלישות אותנו בכך שהן משחררות תדרים שמשפיעים על אברינו ויוצרות שינויים ביוכימיים מזיקים. לדוגמה, מי שברקמת המוח שלו הצטברו מתכות רעילות, נפגע יותר מאחרים מקרינה סלולרית, שיכולה בבוא העת לגרום לחיידקים להיות פעילים יותר ולייצר עוד מיקוטוקסטינים מסוכנים. הדבר יכול ליצור מעגל קסמים בין החיידקים והמתכות בגוף לבין החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, מה שעלול להתבטא ברגישות-יתר. התוצאה היא, למשל, תחלואה רבה יותר בזיהומים כרוניים. בהמשך עלולים להתפתח או להחמיר מצבים כמו עייפות כרונית, כאבים כרוניים ופיברומיאלגיה.

אנחנו נפגעים יותר מקרינה ככל שאנו חשופים יותר לזיהום ממתכות כבדות (צילום: dee_, flickr)

מחקרו של ד"ר יושיאקי אומורה (מייסד ה-BDORT) מראה שככל שהמערכת מזוהמת יותר במתכות כבדות - מסתימות כספית, אכילת דגים מזוהמים, מגורים בקרבת שפכים של מפעלים הפועלים על פחם וכו' - כך הגוף הופך יותר ויותר למעין אנטנה שמרכזת קרינה והופכת אותה להרסנית במיוחד.

ד"ר רוברט בקר, בספרו Cross Currents, מסביר שאם חושפים תרבית חיידקים לשדות אלקטרומגנטיים אבנורמליים, החיידקים "חושבים" שהם הותקפו על ידי מערכת החיסון ומתחילים לייצר יותר רעלנים כתגובת הגנה.

יש מה לעשות!

מינרלים בטוחים שחודרים לתאים עשויים להגן על הגוף מפני הקרינה. הנה עוד כמה הצעות להתנהגות בריאותית שתצמצם נזקים:

תזונה נאותה

פעילות גופנית

ניקוי רעלים (דיטוקס) כל שלושה עד שישה חודשים

שינה מספקת וטובה. אפשר להיעזר במלטונין שאינו רעיל (מתאים גם עבור ילדים אוטיסטים עם בעיות שינה)

חשיפה נאותה לשמש

שימוש באצות כלורלה וספירולינה ובטיפולי ביקום ורייף כדי לנקות קרינה מהגוף ולחזק את העמידות שלו

הפחתת צריכת הקופאין

בדיקה וטיפול בטפילים כמו קנדידה ואחרים

בירור מעמיק של הימצאות מחלת ליים – בדיקות מעבדה נותנות פעמים רבות תוצאה שלילית מוטעית, ועדיף להיעזר בבדיקות ביקום-ביקומד האמינות יותר

הוצאת סתימות כספית אצל רופא שיניים אשר מבין שזה חשוב ויודע איך לעשות זאת, בליווי של מטפל מנוסה בהוצאת מתכות מהגוף, גם לפני וגם במשך חודשים לאחר סיום התהליך. נדרשת לכך סבלנות – הוצאת 10 סתימות נמשכת שנה

שימוש בפורמולות הומיאופתיות לאחר הוצאת הסתימות

טרנספר פקטור – מולקולה קטנה וחכמה

מולקולות חלבון זעירות גורמות למערכת החיסונית שלנו לזהות מהר יותר גורמי מחלה ולהגיב ביתר יעילות. אפשר לקבל אותן מגורם זר או לעזור לגוף לייצר אותן בעצמו

תפקידה של המערכת החיסונית הוא לזהות מה "אנחנו" ומה "לא אנחנו", ואז להרוס או לנטרל את הגורמים המזיקים. חיידקים ונגיפים הם גורמים מזיקים שכאלה. החיידקים, שהם תאים שלמים בפני עצמם, מתרבים בתהליך של חלוקת תא; הנגיפים זקוקים לתא מארח בגופנו, שאליו הם פולשים וגורמים לו לייצר נגיפים נוספים שבתורם יפלשו לעוד תאים.

לפעמים אנחנו חולים כי למערכת החיסונית לוקח זמן להגיב. טרנספר פקטורס עוזרים לה להגיב מהר יותר (צילום: spcbrass, flickr)

כדי להגן על הגוף באופן שוטף, המערכת החיסונית בנויה משתי תת-מערכות: חסינות תאית וחסינות הומוראלית (של נוזלי הגוף). מערכת החסינות התאית היא קו ההגנה הראשון. היא מזהה פולשים ומוטציות אבנורמליות ומפעילה "תאים קטלניים". החסינות התאית נלחמת בנגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים. נגיף ההרפס ונגיף אפשטיין בר (EBV) יכולים לדכא את החסינות התאית. המערכת ההומוראלית מייצרת נוגדנים כתגובה לזיהום באמצעות תאי B ותת-סוג שלהם – תאי פלזמה. החסינות ההומוראלית משמשת בסיס לחיסונים תרופתיים.

למרות שהמערכת החיסונית היא מנגנון מופלא, אנו עדיין חולים מדי פעם. הסיבה לכך היא שלמערכת לוקח זמן להגיב. על מנת להחזיק את המערכת במצב פעיל צריך לחזק אותה.

על פי מחקרים שונים, על מנת לפצות את הגוף על התגובה האיטית של מערכת החסינות ההומוראלית, התפתחו Transfer Factors (גורמי העברה). הטרנספר פקטורס הם מולקולת חלבון קטנות, קטנות יותר מנוגדנים, שפועלות כ"שליחים" עבור מערכת החסינות התאית, שבה פועלים תאי דם לבנים (לויקוציטים ולימפוציטים).

ב-1949 חוקר בשם ה.ס לורנס הראה שניתן להעביר תגובה חיסונית באמצעות טרנספר פקטור מאדם או חיה, שהראו תגובה חיסונית חיובית לאנטיגן מסוים, לאדם או חיה אחרים, שלא נראתה אצלם תגובה לאנטיגן הזה. האורגניזם המקבל הראה תגובה חיסונית חיובית לאנטיגן המדובר לאחר ההעברה. מה שחשוב להבין בנוגע לטרנספר פקטור הוא שניתן להעבירו מאורגניזם אחד לאחר ושהמקבל יכול ליהנות מרווח חיסוני מבלי להיחשף לנוגדן. תמצית הטרנספר פקטור אינה מכילה נוגדנים אלא מולקולות חלבון קלות משקל.

הטרנספר פקטור יכול ל"חנך" את המערכת החיסונית של המקבל – הוא מלמד אותה לזהות אנטיגנים ספציפיים ולהשתמש בידע הזה. הטרנספר פקטור אינו מרפא מחלות שקשורות באנטיגנים מסוימים אלא מייעל את המערכת החיסונית. ניתן להפיק אותו מלויקוציטים ולימפוציטים (תאי לימפה) מקולסטרום של בקר. טרנספר פקטור יכול להועיל לכולם, אך חשוב בעיקר לאנשים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה וניתן להשתמש בו גם למניעת מחלות עבור בני אדם שעומדים להיחשף לפטוגנים ספציפיים שקיימים עבורם טרנספר פקטורס.

בעזרת מכשיר הביקום ותוכנת הביקומד שבהם אני משתמש בקליניקה שלי (תוכלו לקרוא עליהם כאן) אני יכול לגרות ייצור של טרנספר פקטור אצל המטופלים.

כלי העבודה שלי (3) – כלים רגשיים ותחושתיים

חוויות חיים, חלקן קשות, הובילו אותי לחיפוש עצמי וללימוד שיטות טיפול שהועילו לי. אני מאמין שהן יכולות לעזור גם לאחרים ואני מיישם אותן בקליניקה שלי

לאחר שכתבתי על כלים גשמיים-פיזיים שבהם אני משתמש, הגיע הזמן להסביר כלים נוספים אולי מעודנים יותר ואולי ערטילאיים יותר – שיטת בייטס, מוח אחד, EFT ומכשיר הביו-טנסר.

קודם כל, קצת על עצמי. כתינוק עברתי התעללות קשה, כך שבגיל שנה ועשרה חודשים התעוררת עם אמנזיה, לא הכרתי אף אחד - לא את אמי, לא את אבי, לא שכנים, דודים או סבתות. הרגשתי שבאותו הרגע ממש נפלתי מהשמיים. פחדתי לספר את זה להוריי כי הם היו זרים לי ולא סמכתי עליהם. מאותו יום עברתי דברים קשים מאוד ב"בית", וזה בזמן שבאמריקה, שם נולדתי וגדלתי, העלימו עין מאלימות נגד ילדים.

מאז אני בחיפוש עצמי, שנים רבות אני עובד כדי להבין מה קרה לי. ככל הנראה התברכתי ביכולות טובות להבנת סיבה-תוצאה ובנטייה למרדנות חזקה. יש לי חבר שאמר עלי פעם, "יש אנשים שחושבים מחוץ לקופסה, אבל אתה מזמן שרפת את הקופסה ופיזרת את האפר לכל עבר."

בקליניקה, מטפל בעזרת מכשיר הביקום

הרצון לגלות מה היה "יום" לפני אותו יום שהו התעוררתי עם אמנזיה הפך לאובססיית חיי. לפני כמעט שנה, בסדנה של ייעוץ הדדי (שיטה שבה אנשים לומדים להחליף עזרה אחד עם השני כדי לצאת ממצוקות העבר) שמתי לי למטרה לעבוד על היעילות שלי - חוסר יעילות הוא תסמין מוכר אצל אנשים שעבו התעללות בילדות. לפתע עלו תמונות קשות ביותר של זעזוע שחוויתי כשהייתי תינוק. למזלי הטוב האירוע, שבו טולטלתי באלימות, קרה במשרד של רופא, אחרת ככל הנראה הייתי נשאר בלי זיכרונות כלל.

בגיל 19, אז בדיוק עליתי מארצות הברית לישראל, קמתי בוקר אחד פוזל, כנראה כתוצאה של הסיפור הנזכר לעיל. לאחר מספר שנים של התרוצצות בין רופאי עיניים, שחלקם הגדול טענו שאין לי בעיה, החלטתי שהגיע זמן לשינוי כיוון והתחלתי ללמוד בארצות הברית הוראה של שיטת בייטס. זוהי שיטה לשיפור הראייה שבבסיסה ההבנה שלפגיעה בראייה יש מקורות רגשיים.

באותה תקופה נחשפתי לקינסיולוגיה, תורת ריפוי גוף-נפש שמבוססת על בדיקות שריר, והחלטתי ללמוד עוד, כאשר כל הזמן עולות האנרגיות והתחושות בכפות הידיים שלי. כאשר חזרתי לישראל מלימודי שיטת בייטס, חיפשתי מורה לקינסיולוגיה ומצאתי את איבן ריכניצר, האיש שהביא את מכשיר הביקום הראשון לישראל. נרשמתי לקורס "מוח אחד", שזה ענף בקינסיולוגיה, אצל ריכניצר. באותו זמן, הייתי בן 40, והבן שלי, אז בן שבע, חלה באסתמה. ריכניצר אמר, תביא אותו, ואחרי כמה שניות של טיפול בעזרת מכשיר הביקום, הילד הפך מלבן לאדום. לא הייתי זקוק להסברים נוספים – ידעתי בדיוק מה אני צריך לעשות. באותה תקופה חייתי עם משפחתי בקיבוץ בגליל המערבי והחלטתי לעזוב, להקים קליניקה ולעסוק במוח אחד ובביקום. עברנו לגור בירושלים.

בשנת 2001, לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, קראתי על שיטת EFT  ("טכניקה לשחרור רגשי" - Emotional Freedom Technique), דרך לעזרה עצמית המבוססת על ההבנה שטראומה נפשית גורמת להיווצרותן של מחלות. השיטה נראתה לי פשוטה מכדי להיות אמיתית, אבל החלטתי לנסות, כי מה כבר יכול להיות? התוצאות היו טובות. באותו זמן כל החומר היה בהישג יד בחינם או כמעט חינם, ולאחר כחצי שנה כבר העברתי שתי סדנאות בנושא. בלי קושי אפשר ללמד את שיטת EFT בחצי יום (משום מה מנסים לעשות מזה דוקטורט ולגבות הרבה מאוד כסף). EFT היא כלי טוב, נוח ויעיל, אך מצריכה רמה מסוימת של אינטואיציה.

כתוצאה מכל ההיסטוריה הלא פשוטה שלי פיתחתי יכולות אינטואיטיביות גדולות שאותן אני מנצל לשימוש בביו-טנסור, מעין הרחבה של מכשיר הביקום שעליו כתבתי לא מזמן. ביו-טנסור הוא מעין מטוטלת שמחוברת למכשיר הביקום או לאדם ומגבירה את הרגישות שלי. כשאני רגוע אני יכול להרגיש את הגלים האלקטרומגנטיים שמקורם בגוף המטופל ואת השדה האנרגטי שלו.

כלי העבודה שלי (2) – רייף

מכשיר הרייף מסוגל לפרק תאים סרטניים, תאי חיידקים ונגיפים באמצעות גלים אלקטרומגנטיים בתדרים מתאימים. כך בעצם מתאפשר טיפול במחלות ללא שימוש בחומרים זרים, תרופות או טיפולים פולשניים

ברשומה הקודמת סיפרתי על כמה מהמכשירים והשיטות שבהם אני משתמש בקליניקה שלי. הפעם אני מציג כלי נוסף – מכשיר הרייף.

במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, ד"ר רויאל רייף פיתח מיקרוסקופ שאפשר לראשונה לצפות בנגיפים בתאים וברקמות חיים. המצאה חשובה נוספת של רייף הייתה מכשיר שמבזיק גל אלקטרומגנטי מרובע (שבניגוד לסינוס נראה כך: _|¯|_|¯|_|¯ ) שיכול להרוג חיידקים, פטריות ונגיפים. עד 1939 רייף הצליח למצוא את אורכי הגל הנדרשים להרוג את החיידקים הקשורים ל-52 סוגי מחלות, כולל סוגים מסוימים של סרטן.
חיידקים רגישים לתדרים מסוימים. הגל האלקטרומגנטי שמכשיר הרייף שולח פוגע בקרום התא של החיידק וגורם לו להתפרק. עם זאת, התדרים אינם מסוכנים עבור תאי גוף של יונקים.

הממסד המדעי הביולוגי פקפק או התעלם מממצאיו ומהמצאותיו של רייף בשל היעדר ידע מספק בפיזיקה ובשל חוסר היכרות עם מחקרו של רייף. לדוגמה, מבקריו של רייף לא ידעו שהוא הצליח לבודד צורה מסוימת של חיידק אי-קולי, שכאשר חשפו אותו לאור אולטרא-סגול הוא הפך לקרצינוגן, כלומר גורם מסרטן, שגרם לגידול ממאיר כאשר הוחדר לחיות מעבדה.

חיידקים, עיבוד תמונה. רייף גילה איך לפרק אותם

 (Photo: Bruce Arey, part of the 2010 EMSL Science as Art Competition)

 
ד"ר רייף טיפל בחולי סרטן בעזרת המכשיר שבנה בחשיפות שנמשכו שלוש דקות, אחת לשלושה ימים. בדרך כלל חולים שהוגדרו "סופניים" החלימו לאחר כ-30 טיפולים כאלה. התוצאות אומתו בניסויי מעבדה של הוועדה למחקר רפואי מיוחד בבית הספר לרפואה של USC ב-1934, 1935 ו-1937. אך הוועדה הזאת גנזה את ממצאי הניסויים.
הרעיון בחשיפה הקצרה הוא להרוג רק את השכבה העליונה של הרקמה הסרטנית, מה שמאפשר למערכת החיסון של הגוף להיפטר מאותה השכבה לפני הטיפול הבא. ניתן להרוג את הגידול כולו בחשיפה אחת של תדרים ממכשיר הרייף שתימשך שעה עד שעה וחצי, אבל אז גופו של החולה יצטרך להתמודד עם כמות גדולה של תאים מתים, מה שעלול ליצור לזיהום שיכול לפגוע בכבד ובכליות ולגרום להרעלת דם.

אופן הטיפול בנגיפים דומה לטיפול בחיידקים. הנגיף עטוף במעין מעטה של מולקולות חלבון, שאותו הגלים שמייצר מכשיר הרייף שוברים ובכך קוטלים את הנגיף. קיימים חיידקים מסוימים שעוטפים את עצמם במעטה חלבוני הדומה לזה של הנגיפים. כך למעשה החיידקים האלה הופכים פגיעים לטיפול במכשיר הרייף.

בעידן זה, שבו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הופכים נפוצים יותר ויותר, תרופות אנטי-ויראליות הן בעיקר חלום והמלחמה בסרטן נוחלת מפלות בדרך כלל, טיפול במכשיר הרייף, שקיים כבר כ-80 שנים, הוא פתח לתקווה, אבל הממסד, כאמור, אינו מכיר בו.

כלי העבודה שלי (1)

ברשומה הקודמת כתבתי על תפיסת עולמי כמטפל והזכרתי את האמצעים שבהם אני משתמש כדי לסייע למטופלים שלי. בסדרת הרשומות הנוכחית אני מסביר כיצד פועל כל אחד מהאמצעים שציינתי


 מכשיר ה-EAV
בשנות החמישים המוקדמות, רופא צעיר בשם ד''ר רינהולד פול (Dr. Reinhold Voll) חלה בסרטן שלפוחית השתן. היות שזאת מחלה כואבת עד מאוד, והפתרונות הרפואיים באותם הימים היו בוודאי דלים ביותר, ד''ר פול פנה לרפואה הסינית כדי לשלוט בכאבים. הוא התעניין בעבודתו של הרופא הסיני ובעקבות החוויה האישית פיתח את מכשיר ה-EAV (Electro Acupuncture According to Voll). פול התחיל לבדוק האם אפשר לאמת את המרידיאנים הסיניים בעזרת כלים מערבים, ואכן הצליח לעשות זאת ותרגם אותם לשפה מערבית. הוא הכניס כמה שינויים קלים למפת המרידיאנים הסינית והוסיף כמה נקודות לא לפי הרפואה הסינית אלא לפי ידע מערבי. לאחר מכן פול ניסה לטפל במרידיאנים בעזרת גירוי על ידי זרם חשמל בעוצמה נמוכה.
ד''ר פול השתקם מסרטן השלפוחית ונפטר בשנת 1988!
במשך הזמן הוא המשיך לחקור וללמד. כמה שנים אחרי פיתוח מכשיר ה-EAV הא גילה שאפשר לבדוק יעילות של תרופות הומיאופתיות ואלרגיות באמצאות אותן מדידות.

מכשיר הביקום
ב-1977 ד''ר מורל, רופא, והחתן שלו, המהנדס אריך ראשה, קידמו רעיון שלפיו במקום להשתמש בזרם חשמלי לטפל במרידיאנים אפשר לנסות לטפל במרידיאנים באמצעות האנרגיות העצמיות של האדם. כך פותח מכשיר הביורזוננס הראשון. ביורזוננס משמעותו טיפול אנרגטי באמצעות אנרגיות זעירות – ultra fine energies. המכשיר הראשון שפיתחו הוא ה-Mora שקרוי על שמם של שני ממציאיו. בהמשך פותח מכשיר הביקום. כל מכשירי הביורזוננס מקבלים גלים מגוף האדם, מחומר או מתוכנה ממוחשבת ומעבירים אותם אל גוף המטופל לאחר שעברו שינוי, סינון, הגברה או החלשה. ההעברה נעשית באמצעות אלקטרודה. בקליניקה שלי אני משתמש בנוסף לאלקטרודה בשש אנטנות ייחודיות שפיתחתי בעצמי.
היום יש מספר יצרנים המייצרים מכשירים דומים. נהוג תמיד להגיד "המכשיר שלי הוא הכי טוב". אבל אני כדרכי לא רואה את הדברים כך. המכשירים דומים מאוד, אבל אי אפשר לעבור ממכשיר אחד לשני בלי להבין אותו. מה שאני יכול לומר שנותן למכשיר ביקום יתרון הוא ההבדל האנושי. בישראל יש כ-40 קליניקות העובדות עם מכשיר הביקום. הן שונות זו מזו כמו שכל רופא שונה מחברו. אבל אנחנו יודעים לתמוך אחד בשני ולהתייעץ כדי לפתור בעיות.

היום יש לי בהארד דיסק בסביבות 50,000 אלף אמפולות וירטואליות (צילום: Eavan Krell, flickr)

אבל מה עושה המכשיר? כל ההסברים הרשמיים לא נראים לי. אני יודע מעל לכל ספק שהמכשיר עובד, אבל ההסבר המסורתי שלפיו לגלים הבריאים של הגוף יש סינוס הרמוני ולגלים הלא-בריאים יש סינוס משובש או "דיס-הרמוני", ושהמכשיר הופך את הגל על ידי יצירת דמות מראה שלו על מנת למחוק אותו, נראה לי לקוי. בדיקה מדעית כמעט אף פעם לא מגלה שהמכשיר מייצר משהו. רק בדיקות נדירות מצאו שהמכשיר יוצר גל בגוף האדם.

זה מה שאני יודע שמכשיר הביקום עושה: המכשיר יכול לקחת גל של בן אדם או של חומר ולשדר אותו אל הגוף, כאשר הגל נוצר בתוך הגוף של המטופל. כשאני מטפל בפתוגן באמצעות איתות מתוכנת ביקומד, אני משדר גל לגוף והמכשיר משנה את צורת הגל אבל לא משנה את התדר שלו. אפשרות נוספת היא שידור גל מהאדם אל מכשיר הביקום ואז בחזרה אל הגוף. גם אז משתנה הגל. איזה שינוי קורה לגל? לא ברור לגמרי, אבל ראיתי לא פעם שאם אני לא עושה שינוי בגל, האדם עלול להרגיש מאוד לא טוב.

אז מה זה בכל זאת? גוף האדם וגופיהן של כל החיות האחרות רגישים מאוד לתדרים אלקטרומגנטיים (בשפת העם מדברים על ה"אנרגיות" של אדם כזה או אחר). תדרים אלקטרומגנטיים משמשים את הגוף כמסד של תקשורת בסיסית. תוצאה של סביבה מורעלת (כולל סביבה אלקטרומגנטית מורעלת) ושל מחשבות מורעלות היא שהמנגנון התקשורתי הבסיסי מתפקד באופן לקוי. במשך שנים רבות של ניסיון קליני בכל העולם, נאסף ידע על תדרים שיש להם השפעה חיובית על תחלואות שונות. הם עובדים, לדעתי, על-ידי התחברות למערכת התקשורת הבסיסית של הגוף וכמו פנס מראים לו את הדרך לטפל בעצמו. לעתים אנשים נרדמים בזמן הטיפול, כי ברגע שהגוף מבין את הדרך החוצה מהפלונטר, המתח מתחיל להתמוסס. התדר מראה לגוף את הדרך לטפל באותו מזיק שכלפיו הוא הרגיש חוסר אונים לפני שניות מספר. זהו אינו מטה קסם של זבנג וגמרנו. אנחנו חיים בעולם רחוק ממושלם. אנחנו מצויים תחת התקפה מתמדת מסביבתנו המידרדרת אקולוגית יום-יום, בנוסף למחשבות הרעילות של עצמנו, או ליתר דיוק המחשבות שבשגגה השתילו לנו.

תוכנת הביקומד

ותוכנת הביקומד? בואו נחזור לרגע לד''ר פול. כזכור, הוא גילה שאפשר לבדוק באמצעות EAV יעילות של תרופות הומיאופתיות. עם הזמן למדנו להוסיף לטיפול תרופות הומיאופתיות, ובכך לחזק את הטיפול. בנוסף, צברנו אין-ספור דוגמיות של אלרגנים, נוסודות (פתוגנים, כמו וירוסים, חיידקים, כספית, עופרת ועוד, שהוכנו במיוחד לטיפול באמצעות המכשיר).

לפני כ-10 שנים מהנדס מחשבים מגרמניה מצא דרך לקדד את הגל של החומרים האלה. אם פעם היו לי 3,000 אמפולות ו-50 מגירות של פתוגנים, תרופות הומיאופתיות, ויטמינים וחומרים נוספים, היום יש לי בהארד דיסק בסביבות 50,000 אלף אמפולות וירטואליות! לא, אני לא מכיר את כולן, ולא אני או אף אחד אחר מכיר או משתמש בכולן. אבל כל מטפל בודק ומטפל לפי מה שהוא חושב שהכי חשוב לאיזון האדם. זה לא שונה מאוד מרפואה קונבנציונלית. כל רופא שולח לבדיקות (מעבר לדברים בסיסיים מאוד) לפי מה שהוא חושב שהכרחי. בכל אופן, הימצאות התדרים של החומרים במחשב פתחה אפשרויות חדשות לבניית תוכנית טיפולית ואפשר לשמור בדיקות של מטופלים לטיפולים חוזרים ולהשוואות.

על פי הניסיון הקליני שלי אני יודע שמכשיר הביקום מעודד תהליך של מתילציה בגוף. במתילציה הגוף מדביק על הגן את מולקולת המתיל (CH3) כדי שהגן לא יפעל, או מסיר מהגן את המולקולה כדי שהוא כן יפעל. באופן זה הגוף מסנכרן ריאקציות כימיות בין התאים.

ברשומות הבאות אדבר על כלים טיפוליים נוספים שבהם אני משתמש: מכשיר ה-Rife ,EFT, מוח אחד ואני עצמי.

יסודות הרפואה האנרגטית (רפואת תדרים)

מזה זמן אני חולק איתכם את דעותיי בנוגע לסוגיות רפואיות שונות, עם גלישה פה ושם לאפשרויות טיפוליות. הגיע הזמן להכיר מעט את הדרך שבה אני תופש פילוסופית את הגוף ואת כלי העבודה שלי

רפואה אנרגטית מניחה שתחלואה מתחילה בהפרעות באנרגיות הגוף ובשדות האנרגיה בגוף, ושאפשר לטפל באמצעים אנרגטיים שונים באותם שדות ולהחזיר את האיזון (ההוֹמֵאוֹסְטָסִיס).
אני די מסכים עם ההגדרה הזאת, אבל לדעתי החיים מורכבים יותר ואי אפשר להניח שבאמצעות הכלי הזה בלבד ניתן לפתור את כל הבעיות. כספית, לדוגמה, נושא שכתבתי עליו לא מעט מאז שפתחתי את הבלוג, אפשר להניע, אפשר לתת לגוף כלים טובים יותר להתמודדות איתה. מלבד טיפול אנרגטי, כדי להיפטר מהכספית חייבים בנוסף לספק חומר (שגם לו יש תכונות אנרגטיות), שיקשור את הכספית ויסלק אותה מהגוף. לסילוק הכספית מהגוף קיימות שתי קטגוריות של חומר: אצת הכלורלה ומספר חומרים מבוססי גופרית שאחד מהם הוא MSM.

(איור: x-ray delta one, flickr)

מספר פעמים העליתי את השאלה, איפה היו הגנים לפני 50 שנה? למה אז הם לא כעסו כל כך?

בגוף יש למעלה מ-10 טריליארד תאים, בכל תא מתרחשות כמאה אלף ריאקציות כימיות בכל שנייה. הדבר הזה קורה כמעט ללא דופי כל הזמן וכל הריאקציות מסונכרנות להפליא! הסנכרון מתרחש לא על-ידי היזון חוזר כימי אלא על ידי היזון חוזר אנרגטי! הגוף יודע לגבי כל תא איזה גן לכבות או להפעיל ומתי. התהליך הזה נקרא מתילציה (או מיתול, methylation). גם כאן נדרשים חומר (מתיל, HC3) ואנרגיה. במתילציה הגוף מדביק על הגן את מולקולת המתיל כדי שהגן לא יפעל, או מסיר מהגן את המולקולה כדי שהוא כן יפעל. משמעות הדבר היא שאני יכול באמצעות כלים אנרגטיים לנסות להשפיע על תהליך המתילציה, אבל אם לא יהיה די מתיל בגוף לא יהיו תוצאות. גם כאן, כאשר מדובר בחומרים לריפוי, אני משתמש שוב בכלורלה ומתילקולבולומין.

הימצאותם של שדות אנרגטיים בגוף נחקרה באוניברסיטאות בארצות הברית ובגרמניה כבר לפני מאה שנה.

בספר The Body Electric: Electromagnetism And The Foundation Of Life ("החשמל הגופני: אלקטרומגנטיות ויסודות החיים") ד''ר רוברט בקר מתעד את ממצאיו של השפעות של זרם חשמלי חלש ביותר על איחוי עצמות וריפוי פצעים.

השדות האלקטרו-מגנטים והאנרגיות המעודנות (subtle energies) שבגוף האדם הם אולטרה עדינים וקשה ביותר להגיע למסקנות "מדעיות" לגבי האופן שבו הם מתפקדים, אבל אין היום ספק, לפחות אצל ביו-פיזיקאים, לגבי קיומם ולגבי העובדה שהם בעלי תפקיד ביולוגי.

ברפואת העולם ההיסטורית יש ביטויים שונים לשדות אנרגטיים: מרידיאנים לפי הרפואה הסינית, צ'קרות לפי המסורת ההודית ומרפאים (הילרים) מכל הסוגים. במערב, ובמיוחד במאה השנים האחרונות, התחום הזה הוזנח ואף דוכא לטובת רפואת הסמים (תרופות). בעקבות מה שקורה בארץ היום, אני מרגיש חופשי להגיד שהקפיטליזם הוציא את האנרגיה גם מהרפואה וגם מבני האדם.

בכל אופן, לעולם האנרגטי יש מגוון כלים להשפיע על תהליך הריפוי. חשוב להבין שאנרגיה היא גם מחשבות, או, כמו שד''ר מגיד עלי אוהב לכנות "מחשבות רעילות" (toxic thoughts) בהתייחסו להיבט השלילי שלהן.

הכלים שבהם אני משתמש הם מכשיר הביקום (BICOM) והתוכנה ביקומד (לקידוד אלקטרו-מגנטי של חומרים הומיאופתיים, מזונות ומזיקים שונים), מכשיר ה-Rife, שיטת "מוח אחד", שיטת EFT שהפכה להיות מאד פופולרית בארץ, ואני עצמי, שעוד יותר קשה להגדיר משאר הכלים. בהמשך אשתדל לפרט את האיכויות והמגרעות של כל אחד מאלה.