אנחנו חשופים באופן קבוע לרמה נמוכה של כימיקלים שמשפיעים על המערכת האנדוקרינית שלנו. רק כעת מתחילים לחקור את הנזקים האורבים בפתח
הנה עוד דוגמה, ולא מהסוג המעודד, על השפעת הזיהום הסביבתי על בריאות הציבור. הפעם מדובר בכימיקלים שנמצאים כמעט בכל מקום ומשפיעים על המערכת ההורמונלית שלנו.
המערכת האנדוקרינית מווסתת תהליכים גופניים חיוניים כמו גדילה, תגובה לסטרס, התפתחות והתנהגות מינית, ייצור וניצול אינסולין, קצב חילוף החומרים, תבונה והתנהגות, ואת היכולת להתרבות.
ההורמונים שבהם "משתמשת" המערכת האנדוקרינית הם כימיקלים טבעיים כמו אינסולין, טירוקסין, אסטרוגן וטסטוסטרון שמשפיעים על תאי מטרה ספציפיים בגוף. האינטראקציה מתרחשת באמצעות מנגנונים שונים, למשל מנגנון שניתן לדמותו למפתח ומנעול. לדוגמה, תאי מטרה ברחם מכילים רצפטורים, כלומר "מנעולים", שאליהם יכול להתחבר ההורמון הנשי אסטרוגן – כ"מפתח". ההתחברות מעוררות תגובה ביולוגית, כמו ויסות הביוץ או סיום היריון. בנוסף, ההורמונים שולטים גם על העברת מידע, פעילות אנזימטית ושינוי התבטאות של גנים.
חומרים שמשפיעים על המערכת האנדוקרינית נמצאים כמעט בכל מקום, למשל בצעצועי פלסטיק (צילום: amy_b, flickr)
ב-60 השנים האחרונות, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות, מספר גדל והולך של הורמונים סינתטיים נכנס לשימוש בייצור של כמעט כל דבר שאנחנו קונים. ההורמונים המלאכותיים הפכו לחלק מהסביבה הביתית שלנו, הם נמצאים בתכשירים קוסמטיים, בחומרי ניקוי, בצעצועים של ילדים ושל תינוקות, במיכלים לאחסון מזון, בשטיחים וברהיטים, במחשבים, טלפונים ובמכשירים שונים.
אנו נתקלים בהורמונים שמוכלים בפלסטיק במכוניות, משאיות, מטוסים, רכבות, ציוד ספורט, ציוד מחנאות, ציוד רפואי, חומרים דנטליים ובתכשירים רפואיים. הם משמשים כחומרים מעכבי בעירה שמאפשרים לנו להפעיל מחשבים וגופי תאורה. במקום עץ ומתכת, פלסטיק ושרפים סינתטיים משמשים לבניית בתים ומשרדים. חלק גדול מקוטלי החרקים הם חומרים שפועלים על המערכת האנדוקרינית. אנו חשופים ברמה נמוכה, אך יום-יומית ומתמדת, לחומרים האלה. רק כעת הקהילה האקדמית מתחילה לבדוק את השפעת החשיפה להם על בריאות הציבור.
עד היום, כך לפי אתר ארגון TEDX, העוסק בחקר ההשפעות הסביבתיות על המערכת האנדוקרינית, אף אחד מהכימיקלים שנמצאים בשימוש, כמו אלה המוזכרים לעיל, לא נבדק באופן יסודי בהקשר של שיבוש המערכת האנדוקרינית. מבדקי רעילות מסורתיים לא תוכננו לבחון את ההשפעה על המערכת האנדורקרינית או חשיפה ברמה נמוכה.
אחד הגורמים המרכזיים לזיהום בחומרים שמשבשים את הפעילות האנדוקרינית הוא תעשיית הדלקים (גז טבעי, פחם ונפט), על שלבי הייצור השונים, מהשאיבה או הכרייה ועד ייצור החומרים הסיתטיים המופקים מהם. המזהמים נמצאים בכל חלקי כדור הארץ, כולל הרחם.
ב-1991 קבוצת חוקרים בינלאומית קבעה: "אם המטען הסביבתי של משבשים הורמונליים לא יישלט ויופחת, קשת רחבה של הפרעות בקרב האוכלוסייה תהפך לאפשרית."
באילו הפרעות מדובר? מתחילת התפתחותו של העובר, כשהוא עדיין רק צבר של תאים, ריכוזים מזעריים של הורמונים יכולים להשפיע על כל אחת ממערכות הגוף שלנו. מאות מחקרים מדעיים הדגימו ליקויים אנדוקריניים במערכת העצבים המרכזית, במערכות החיסון וחילוף החומרים ובבלוטות. שינויים שהתגלו לאחרונה ונגרמו בשל הפרעות סביבתיות למערכת האנדוקרינית, ברמת הגנים, המולקולות והסביבה התאית, עשויים לא לבוא לידי ביטוי במשך עשרות שנים, אך לעבור בתורשה דרך דורות רבים. החוקים הקיימים היום להגבלת השימוש בכימיקלים רעילים לא יוכלו להגן עלינו בטווח הרחוק.
כאן תוכלו למצוא רשימה של TEDX ובה הכימיקלים משבשי המערכת האנדוקרינית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה