מי מנצח במלחמה בסרטן?

40 שנה של מלחמה בסרטן והשקעה כספית עצומה במחקר מסתכמות בשיפור מזערי, לפחות במה שקשור לסרטן הריאות. אבל משום מה תרופות חדשות ממשיכות לזרום לשוק כל הזמן

בדצמבר השנה יציינו בארצות הברית 40 שנה למלחמה בסרטן. בגיליון יוני של כתב העת לרפואה אלטרנטיבית The Townsend Letter פורסמה רשימה של ד"ר ראלף מוס שבה הוא סוקר עד כמה הצליחה או נכשלה המלחמה הזאת. נתוני התחלואה והגישה לסרטן בישראל דומים לאלה שבארה"ב, לכן המאמר של מוס מעניין ומטריד. אז מה יצא מהשקעה של מעל 100 מיליארד דולר בחקר הסרטן?

לדעתו של מוס לא התקדמנו הרבה. במאמרו הוא מביא נתונים הקשורים לסרטן הריאות. סרטן זה נפוץ במיוחד. מספר החולים החדשים בשנה, לפחות בארה"ב, גדול ממספר החולים החדשים בסרטן הערמונית וממספר החולות החדשות בסרטן השד, והוא הצורה השכיחה ביותר של מחלה ממאירה מסכנת חיים וסוג הסרטן הקטלני ביותר. לסרטן הריאות אין בדיקת סקר שקיימת עבור סוגים אחרים של סרטן.

תא של סרטן ריאות (Anne Weston, LRI, CRUK. Wellcome Images)

הנה כמה מהנתונים:

שיעורי ההישרדות למשך חמש שנים לפחות בקרב החולים: נראית עלייה מתונה מ-1975 עד 2002 מכ-13 אחוזים ל-16 אחוזים. מוס מייחס את השיפור לטיפול רפואי ולתמיכה טובים יותר בחולה, לא לטיפול משופר בסרטן עצמו.

שיעורי הישרדות למשך חמש שנים לפחות בקרב גברים בני 50 ומעלה (קבוצת האוכלוסייה העיקרית בין החולים): נראית עלייה מתונה מ-1975 עד 2002 מ-10 אחוזים ל-14 אחוזים. מוס אומר שהעלייה באחוזי ההישרדות זעירה באופן מדהים אם חושבים על השיפורים הכלליים ברפואה שקרו מאז 75'.

שיעורי ההישרדות על רצף הזמן של המחלה: אחוזי ההישרדות צונחים באופן תלול מרגע גילוי המחלה ועד סוף השנה השנייה או השלישית. אחרי 10 שנים שורדים רק 10 אחוזים מהחולים. שוב מדגיש מוס: זה לאחר כל ההתקדמויות שלהן היינו מצפים אחרי עשורים של מחקר והשקעה כספית עצומה.

מה שמעניין הוא שבמהלך 40 שנות המלחמה בסרטן הופיעו בשוק הרבה מאוד תרופות נגד סרטן הריאות. בעשור וחצי האחרון מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר ארבע תרופות לטיפול קו ראשון ותרופה אחת לטיפול קו שני. ב-2006 הוא אישר את השימוש באווסטין בשילוב עם תרופות נוספות לטיפול בסרטן הריאות. מחקרים שמוצגים לציבור מראים שיפור ניכר בשיעורי ההישרדות של החולים המקבלים את התרופות האלה. מה שלא מספרים לנו זה שמדובר על הישרדות של שישה עד שמונה שבועות בלבד. לתרופות האלה יש השפעה זניחה על נתוני ההישרדות שהוצגו כאן קודם, ולמעשה הן רק מאריכות את הסבל של החולים.

לעיתים הארכת החיים הזאת עולה לחולים במחיר כבד, כמו נויטרופניה (ירידה במספר תאי הדם הלבנים), מצב מסכן חיים. למעשה התרופה נגד הסרטן הורגת את החולים.

מוס מציע להשקיע את המשאבים בחקר הטיפול בסרטן באמצעות הרפואה האלטרנטיבית והמשלימה במקום בטיפולים רעילים.

ברשומה הבאה אציע קווים אפשריים לטיפול בסרטן.