מערכת העצבים האוטונומית וכאבי ראש

כואב הראש? אפשר לקחת משכך כאבים כזה או אחר עד התקף הכאב הבא. אפשר במקום זאת לפנות למערכת העצבים האוטונומית. יש סיכוי טוב ששם יימצא מקור הבעיה וניתן יהיה לטפל בכאבי הראש החוזרים מהשורש

האם כאב ראש נובע מהראש? מחקרים שהצטברו לאורך שנים מצביעים על האפשרות שכאב ראש יכול לנבוע ממערכת העצבים. ד"ר דיטריך קלינגהרדט, רופא גרמני-אמריקאי, ולטעמי מהרופאים הטובים ביותר שפועלים היום בצפון אמריקה שאף זכיתי ללמוד אצלו, תומך בגישה הזאת.

כאבי ראש שקשורים למערכת העצבים האוטונומית (מע"א) הם מיגרנות וכן כאבי ראש המלווים בבחילה, שלשול, עצירות, כפות ידיים ורגליים קרות, דפיקות לב מהירות, כאב חזה, דלקת גרון, נימול, היעדר תחושה בעור ועוד. בתחילת המאה מחקרים הראו שקולטנים בתאים מעורבים בכאב ראש. קלינגהרדט אומר שעד היום קיימות אין-ספור תיאוריות על הנוירופיזיולויה של כאב הראש, אף אחת מהן לא הוכחה עדיין באופן מלא.

במקום משככי כאבים שהורסים את הכבד, אפשר לאתר את מקור הבעיה ולטפל בה מהשורש (צילום: The Doctr, flickr)

למע"א שלושה תפקודים בסיסיים במוח:

עצבוב השריר החלק ב"עץ נימי הדם" במוח. אות של סטרס במערכת העצבים הסימפטתית יוביל להתכווצות כלי הדם באזור המושפע במוח.

העברה של נוירופפטידים וחומרים מעבירי מידע אחרים מקצות העצבים (אקסונים) לאזורי הקליטה על גבי כלי הדם. החומרים האלה שעוברים בזרם הדם גורמים הן לתגובות מקומיות והן לתגובות מערכתיות. חלק מהחומרים האלה נחשבים לגורמי כאב ראש מיגרני.

80 אחוזים מסיבי המע"א נחשבים לסיבים סנסוריים (חישתיים) ויכולים להיות מעורבים באופן ישיר בתפיסת כאב. בעיות שקשורות למערכת השיניים, לדוגמה, יכולות לגרום למה שקלינגהרדט מכנה "כאוס חשמלי במע"א", שבתורו עלול להתבטא כתסמיני כאב ראש מסוגים שונים.

קלינהרדט אומר שרק שלושה סוגי טיפולים שקיימים היום מסתמכים על הבנת מעורבות מע"א בכאב ראש: דיקור (אקופונקטורה) ביופידבק ותרפיה עצבית (Neural Therapy). התרפיה העצבית פונה אל בעיות בתפקוד המע"א באופן מכוון וספציפי.

אילו מצבים בריאותיים משפיעים על המע"א? קלינהרדט מונה כמה מהם: חוסר יציבות של קרומי התא, שנגרמת בשל בעיות הורמונליות ותזונתיות; אלרגיות למזון; רעלנים שמקורם במתכות ובחומרי המסה; גורמים רגשיים שמעוררים את המע"א; בעיות ספיגה שגורמות לאותות חריגים במע"א; זיהומים כרוניים, בעיקר בפנים ובלסת; עקה ביופיזיקלית שנגרמת על ידי שדות אלקטרומגנטיים מיד אדם המשפיעים על קצות העצבים; "שדה ההפרעה" (IF) או "פוקוס", קבוצת תאים שמפריעה למערכת. התאים האלה יכולים להיות יצרני אותות שגורמים להתפרצויות קטנות של דחפים חשמליים שעוברים לעוררות המע"א וגורמים להפרעות הרחק מהמקום שבו הם מצויים.

קלינגהרדט מציין כמה גישות אבחנתיות שמשתמשים בהן ב-30 השנים האחרונות כדי להצביע על בעיות במע"א או כדי לאתר את המיקום: בדיקת סדירות קצב הלב, תרמוגרפיה, מיפוי המוליכות של העור (Electrodermal screening, EAV, שיטה שבה אני משתמש), בדיקת תגובות אוטומטיות, בדיקה במגע או בדיקה קלינית, אבחון בלחיצות על פי הרפואה הסינית.

הטיפול כולל התערבות מתאימה שמעלימה או מטפלת בגורם ההפרעה. קלינהרדט מונה כמה שיטות מתחום התרפיה העצבית. כל אחת מהן מתייחסת לסוג אחר של כאב ראש. במיגרנה המיקוד הוא בדרך כלל בצלקת שיכולה להיות בכל מקום בגוף, למשל צלקת מניתוח הוצאת התוספתן או מניתוח בקע. לאזור מזריקים תמיסת מלח או פרוקאין (חומר מרדים). במיגרנה מקובל לטפל גם על ידי איתור אלרגיה למזון. הדרך הפשוטה לבדוק אלרגיה היא לאכול את המזון החשוד במצב של מנוחה ולבדוק עם קצב הלב הוכפל פי ארבעה. אם כן – האדם אלרגי למזון שנבדק.

הטיפולים מתייחסים לאופי כאב הראש ופונים אל הגוף באופן המתאים כדי לפתור את הבעיה.

קלינגהרדט כותב ששיעור ההצלחה בגישה הזאת גבוה. תרפיה עצבית ובדיקת תגובה אוטומטית הן טכניקות שבהן יחס התועלת מול הסיכון מצוין.

בקליניקה שלי אני משתמש ב-EAV. יחד עם מכשיר הביקום אפשר לאתר את הרעלנים בכל מוקד בגוף במהלך האבחון. אני משיג תוצאות טובות באבחון לפי הקריטריונים של קלינגרהרדט ובטיפול בעזרת ביקום לפי שיטתי.