יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

המחלה הוורודה והמציאות האפורה

"המחלה הוורודה" פגעה קשות בילדים בין שנות ה-'20 לשנות ה-50' של המאה הקודמת. היום ידוע שהנפגעים היו כאלה הרגישים במיוחד לכספית. מחקר חדש מראה שבקרב צאצאיהם קיימת שכיחות גבוהה במיוחד של הפרעות מהקשת האוטיסטית

באתר Age of Autism, שאליו אני חוזר מדי פעם, התפרסמה סקירה של עבודת מחקר חדשה שמחזקת את העדויות לקשר בין חשיפה לכספית לבין הפרעות אוטיסטיות. הפעם מדובר ברגישות תורשתית, שלפני כמה עשורים באה לידי ביטוי במחלה רב-מערכתית חמורה שכונתה "המחלה הוורודה", והגורם לה היה תכשירים רפואיים מכילי כספית.


כמו במקרה של האוטיזם, לקח זמן עד שהבינו שהמחלה הוורודה קשורה לכספית (צילום: graibeard, flickr)


הולכות ומצטברות העדויות המדעיות לכך שאוטיזם קשור לחשיפה לכספית. המחקר הנוכחי בדק את החיבור בין תורשה לבין חשיפה ידועה לכספית – "המחלה הוורודה". "המחלה הוורודה", שמוכרת גם כאקרודיניה (רעלת כספית) של ילדים הייתה מחלה מסתורית שפגעה בילד אחד מכל 500 ומקורה היה אבקות שניתנו לתינוקות בשלב צמיחת השיניים וכן תרופות נגד תולעים שהכילו כספית, עד שנאסר השימוש בהן בשנות ה-50'.
עברו שנים עד שהובן הקשר בין התכשירים למחלה. במאמר שפורסם ב-1949 נמנו השפעותיה של "המחלה הוורודה", שכללו הפרעות לב וכלי דם; הפרעות רגשיות, ביניהן דיכאון, אפתיה, עצבנות תאבון לא תקין, אובדן סקרנות ונדודי שינה; בעיות במערכת העצבים, ביניהן חולשת שרירים, נטייה לחבוט את הראש, לרקוע ולהתכופף, ועוויתות; בעיות עור; בעיות מטבוליות שכוללות בין היתר אובדן משקל והגדלה של הכבד; מחלות אנדוקריניות; בעיות עיכול, כגון הקאות, שלשולשם ועוויתות מעי; בעיות דם.

כמו אוטיזם, גם "המחלה הוורודה" נחשבה מסתורית והיו דעות רבות בנוגע לגורם לה. לקח הרבה זמן עד שהבינו שהטריגר הוא גורם חיצוני – תרופות.
מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Toxicology and Environmental Health בוחן מחדש את המחלה. לדברי החוקרים מה שגרם לילדים מסוימים להיפגע התגלה כרגישות ייחודית לכספית. החוקרים מציינים שגם לגבי הפרעות מהקשת האוטיסטית (ASD) קיימת הנחה שהגורם להן הוא כספית. בדומה ל"מחלה הוורודה" רק חלק מהילדים הנחשפים לכספית מפתחים ASD.
מטרת המחקר הייתה לבדוק האם בקרב ילדים בעלי רגישות יתר לכספית (כאלה ששרדו את "המחלה הוורודה") קיים סיכון רב יותר להולדת צאצאים עם ASD.
522 בני אדם שאובחנו בילדות עם "המחלה הוורודה" מילאו שאלונים בנוגע לבריאות צאצאיהם. שכיחותן של הפרעות כגון בעיות קשב וריכוז, אפילפסיה, תסמונת ה-X השביר ותסמונת דאון הושוותה לשכיחותן באוכלוסייה הכללית. התוצאות הראו ששכיחות ה-ASD בקרב נכדיהם של שורדי "המחלה הוורודה" היא 1 ל-22, גבוהה בהרבה (פי שבע בערך) משכיחותן של הפרעות אלה בקרב האוכלוסייה כללית, שעומדת על 1 ל-160. התוצאות תומכות בהשערה שרגישות לכספית עשויה להיות גורם סיכון תורשתי להפרעות מהקשת האוטיסטית.

הממצאים האלה שוב מחזירים את הפוקוס לכספית ולחומר המשמר תימרוסל המשמש בתעשיית התרופות ובחיסונים. בספר The Age Of Autism: Mercury, Medicine and a Manmade Epidemic ("עידן האוטיזם: כספית, רפואה ומגיפה מעשה ידי אדם"), כותבים המחברים דן אולמסטד ומארק בלקסיל על השפעותיה הערמומיות של הכספית על דורות של קורבנות שלא חשדו בדבר, כולל אלה שלקו ב"מחלה הוורודה", ועל הקשר שלה לכספית והדמיון בינה לבין אוטיזם.
הם אומרים שנקודות השונים בתסמינים של שני המצבים קשורים לסוג הכספית. ב"מחלה הוורודה" הכספית פגעה בעיקר בגוף ואילו הכספית המתילית מגיעה למוח.

הכספית אינה גורמת רק לאוטיזם אלא לבעיות בריאות נוספות, חלקן חמורות מאוד. כולנו חשופים לכספית מפני שהיא פשוט נמצאת בסביבה ויכולה להגיע לגופנו דרך מזון מהים, פליטות אדים ממפעלי תעשייה מסוימים, חומרי הדברה, סתימות בשיניים, חיסונים ועוד. אלה שהגנטיקה שלהם גרמה להם להיות רגישים המיוחד לכספית צפויים להיפגע יותר.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה