עוד ועוד מחקרים מראים: ג'אנק פוד לא גורם רק מחלות והשמנת יתר, הוא גם עושה למוח מה שעושים לו סמים כמו קוקאין והרואין
כמה מחקרים עוד ייכתבו על נזקי הג'אנק פוד עד שמחוקקים בעולם יתחילו לפעול בנחישות נגדו? במדור הכלכלי באתר msn הופיעה בתחילת החודש כתבה שסוקרת גוף הולך וגדל של מאמרים מטעמן של אוניברסיטאות מכובדות וגופים ממשלתיים הקובעים שמזונות מעובדים ומשקאות מתוקים אינם רק מזיקים לבריאות אלא גם יוצרים התמכרות הדומה להתמכרות לקוקאין. רק השנה פורסמו 28 מחקרים הקשורים להתמכרות לאוכל.
ג'אנק פוד הא סם (צילום: Cinnablythe, flickr)
אני אתעלם מהמחקרים על בעלי חיים. מחקרים בבני אדם מספקים עדות מטרידה דיה. סריקות מוח של אנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית (אוביסים) ושל אכלנים כפייתיים מראה הפרעות במעגלי התגמול במוח הדומות לאלה שמופיעות אצל המכורים לסמים.
תעשייני המזון המעובד והלוביסטים שלהם, שחוששים מהאפשרות שלזבל שהם מייצרים יקרה מה שקרה לסיגריות, טוענים שדבר עדיין לא הוכח ושאין כל רע במוצרי "fun-for-you", כפי שמכנה אותם מנכ"ל חברת פפסיקו, אם אוכלים מהם במידתיות. החברות האלה ממהרות להצביע על "החלופות הבריאות יותר" שהן מציעות, אבל מיטב כספן מושקע בקמפיינים שמעודדים צריכת חטיפים ומשקאות קלים.
דבר אחד איש אינו מכחיש עוד: השמנת היתר היא מגיפה עולמית. בארצות הברית שליש מהמבוגרים ו-17% מהילדים סובלים ממנה, וזוהי רק דוגמה למגמה גלובלית.
גוף האדם "מתוכנת" אבולוציונית להשתוקק לסוכרים ולשומנים. בימים רחוקים היה קשה יותר להשיג את המרכיבים האלה, הכה חיוניים ליצירת אנרגיה ולהישרדות. בתזונה המודרנית קיים עודף בשומנים ובסוכר, אבל הנטייה לחמוד אותם עדיין טמונה בגנים שלנו.
דיוויד לודוויג, חוקר מהארברד ומנהל המרכז להשמנת יתר New Balance Foundation בבית החולים לילדים בבוסטון, מצא במחקרו שמזונות מעובדים מאוד גורמים לעליות ולנפילות חדות ברמות הסוכר בדם, ובכך מגבירים את ההשתוקקות להם.
חינוך, דיאטות ותרופות הוכחו כבלתי יעילות, והתחום המדעי החדש שעוסק בהשמנת יתר חולנית מספק לכך הסבר: גירוי מתמיד באמצעות אוכל טעים ועתיר קלוריות עשוי להפחית את רגישות המוח ולהוביל אנשים לצריכה מוגברת של אוכל זבל על מנת לתחזק תחושת עונג מתמשכת.
במחקר מהשנה שעברה, שבוצע באוניברסיטת טקסס ובמכון המחקר של אורגון, השתתפו 26 נשים בעלות משקל יתר. הן עברו סריקות MRI בזמן שלגמו מילקשייק שהוכן מגלידת האגן דאז ומסירופ שוקולד של הרשי. שישה חודשים לאחר מכן הן שוב עברו סריקת MRI בעת שתיית מילקשייק. הנשים שעלו במשקל הראו פעילות מופחתת בסטריאטום, אזור התגמול במוח. "קריירה של אכילת יתר גורמת לקבלת תגמול מוקהית, וזה בדיוק מה שרואים בשימוש כרוני בסמים," הסביר אריק סטייס מצוות החוקרים.
נורה וולקוב וז'אן-ג'ק וונג, שני חוקרי התמכרות, השתמשו בסריקות מוח שמסוגלות למדוד פעילות כימית בגוף על ידי סמנים רדיואקטיביים. הם הצליחו למפות את רמות קולטני הדופאמין במוחותיהם של עשרה מתנדבים אוביסים. דופאמין הוא חומר שמיוצר במוח בזמן תחושת תגמול. לדופאמין יש מחוללים טבעיים כמו פעילות גופנית ויחסי מין, אבל גם סמים כמו קוקאין והרואין גורמים להפרשתו. אצל המכורים לסמים הקולטנים של הדופאמין הופכים בלתי רגישים וגורמים למשתמשים להגדיל כל הזמן את המינון כדי להגיע לאותה תחושה של "הי". במחקר של וולקוב ו-וואנג נמצא שגם אצל האוביסים יש רמה נמוכה של קולטני דופאמין בהשוואה לקבוצת הביקורת.
אשלי ג'רהאדט, חוקרת מאוניברסיטת ייל, ועמיתיה בנו שאלון שבעזרתו ניתן לאבחן אנשים שסובלים מהפרעות אכילה הדומות להתמכרות. הם ביצעו סריקות MRI לנשים שקיבלו ציון גבוה בשאלון זה כדי לבחון פעילות מוחית אצלן. תמונות של מילקשייק הדליקו אצל הנשים את אותם אזורים במוח שהופכים היפראקטיביים אצל אלכוהוליסטים המצפים למשקה.
העולם מתחיל להתייחס לנתונים האלה ברצינות. השאלה שעולה כעת היא האם חברות התרופות יתלבשו על המצב המדאיג ויציעו תרופות הדומות לאלה שמיועדות לטיפול במכורים לסמים, או חוקים ותקנות יגבילו את התעשיינים ובכך ימנעו לפחות גידול במספר המכורים החדשים.
