מחשבות על חלב

לנוכח הרעש סביב הפיקוח על מחירי החלב, עולה השאלה: לא כדאי שיסבסדו לנו מזון קצת יותר בריא?

החלב (שוב) בכותרות, וזאת הזדמנות (שוב) לבדוק את מערכת היחסים שלנו עם הנוזל הלבן. לצריכת מוצרי חלב יש השפעה על הגוף שלנו, על הגוף של הפרה שמספקת את חומר הגלם, על הסביבה, על הכלכלה וגם על הצדק החברתי.

ממשלת ישראל החליטה להסיר את הפיקוח על חלק ממוצרי החלב בתקווה שהתחרות בין היצרנים תביא להורדת המחירים. קרה ההפך הגמור: משנת 2006 החלה עלייה חדה במחיריהם של מוצרים רבים. למשל, מעדני חלב לילדים עלו בשיעור של 47%-38%, הקוטג' התייקר ב-44% והשמנת ב-9%. כרגיל, הנפגעים העיקריים הם המשתייכים לשכבות החלשות (ונכון לדוח העוני האחרון, "השכבות החלשות" כבר לא מייצגות שוליים מעורפלים והופכות להיות חלק ניכר מהאוכלוסייה).
מבלי לתמוך לרגע בהחלשת החלשים, עולה השאלה, מה אנחנו מפסידים, אם בכלל, כשאנחנו לא צורכים מוצרי חלב?

הצד השחור של הנוזל הלבן
לחלב יש תדמית רומנטית של מזון ראשוני, טהור ומזין, אבל כדאי לזכור שהפרות של היום הן לא הפרות של פעם. כתוצאה מההאבסה המתועשת, הפרה אוכלת יותר מדי דגנים גרוסים, שבטבע היא לא אמורה לאכול מהם בכלל, ופחות מדי תאית. התוצאה היא שינוי בשומנים דם, שינוי בשומן החלב - קודם כול בסוג השומן אבל גם בכמותו, ועלייה ברמת הורמוני סטרס גם בדם וגם בחלב (כל אם יודעת מה הורמון סטרס בחלב עושה לתינוק).
בפרק המוקדש לחלב בסדרה "איפה האוכל" של השף אייל שני, רפתנים מספרים למצלמה שהפרות שלהם, שאותן הם מכנים "יחידות ייצור", הן בעצם מוטציות שהושבחו גנטית כדי לייצר הרבה מעבר למה שהיה נדרש להנקה של עגל. גם השינוי בהזנת הפרות תורם לשיאנות החלב הישראלית. מי שמשלם את המחיר זו קודם כל הפרה, אבל גם מי ששותה את החלב שלה, כי הוא שותה חלב שייצרה חיה חולה וסובלת.
מוצרי החלב המתועשים תורמים נזק משלהם מפני שהם עוברים עוד שלבים של עיבוד, מזיגה לפלסטיק, הוספת סוכר וכימקלים אחרים ומניפולציות נוספות. על האריזות, בכל אופן, ממשיכות להופיע פרות חייכניות רועות באחו שהקשר בינן לבין המציאות הוא אפילו לא קלוש.
כך או אחרת, לרוב המכריע חלב הוא אסון בריאותי, גורם לליחה, אינו מתעכל היטב ואפילו עלול לגרום לבעיות פרוסטטה. מוצרי החלב היחידים שאפשר לצרוך בבטחה הם יוגורט עזים אורגני וקוטג' עזים אורגני.

מה הקשר בין הפרה הצוחקת לבין המוצר המתועש בבקבוק? אין קשר. צילום: Chris Pillips


ההשלכות של תעשיית החלב על הסביבה הן עצומות, החל בפליטת גזי חממה וזיהום מי תהום, דרך שימוש בכמויות בלתי נתפסות של פלסטיק לא מתכלה ועד צריכה דמיונית כמעט של אנרגיה ומים. באותה סדרה של אייל שני אומר מנהל ייצור של מחלבת תנובה, שהמחלבה צורכת כמות חשמל ומים כמו עיר בת 150,000 תושבים.

רווחים על חשבון הבריאות שלך
האם הממשלה תעודד את הציבור לצרוך חלופות אחרות? סביר שלא לנוכח כוחם הכלכלי העצום של הקונצרנים שמביאים לכם הביתה את המוצרים בגביעי הפלסטיק. הנה דוגמה מארצות הברית, שפורסמה בניו יורק טיימס.
הממשלה האמריקאית, שהבינה שהשמנת היתר היא סיכון של ממש לבריאות הציבור במדינה, פרסמה הזהרות נגד צריכת יתר של שומנים רוויים, והצרכנים החלו לעבור ממוצרי חלב שמנים וחלב מלא למוצרי חלב רזים (המקור העיקרי לשומן הוא גבינות, שמאז שנות ה-70 צריכתן לנפש גדלה פי שלושה בארה"ב). באותה ממשלה ממש, מחלקת "ניהול מוצרי החלב" במשרד הבריאות, נרתמה לעזרתה של רשת הפיצה "דומינו'ס" שסבלה מירידה במכירות. הפתרון: קו חדש של פיצות עם 40% יותר גבינה. שפע הגבינה קרץ לאמריקאים שאוהבים את השמנמן המותך הזה. התוכנית הצליחה.

מסקנה: אל תבנו על כך ששיקולי בריאות הציבור יוכלו להתמודד עם אינטרסים כלכליים כשזה קשור להחלטות הממשלה.