יום שישי, 12 בנובמבר 2010

בדיקות לסרטן – עניין מסוכן?

שני מחקרים שונים מצאו שבדיקות לגילוי סרטן פעמים רבות מאוד מובילות לאבחון שגוי של אנשים בריאים ולטיפולים קשים ומיותרים. אז מה עושים?

בשנה שעברה התפרסמו בכתב העת של המכון הלאומי לסרטן (Journal of the National Cancer Institute) בארצות הברית שני מחקרים, שתוצאותיהם מעוררות בלבול ומעמידות סימן שאלה גדול מעל כל מה שמערכת הבריאות חינכה אותנו לפיו: בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן עלולות להיות מסוכנות.
שני סוגי הסרטן שבהם מדובר הם סרטן הערמונית אצל גברים וסרטן השד אצל נשים. מערכת הבריאות מעודדת גברים ונשים מגיל 50 או 40 להיבדק באופן תקופתי לגילוי סימנים למחלות האלה. אבל מה קורה כאשר בין הנבדקים אחוז מסוים של אנשים התגלו באמת כחולים במחלה, אל אחוז גבוה הרבה יותר של אנשים אובחנו כחולים, בזמן שלמעשה היו בריאים וקיבלו טיפולים קשים ומיותרים?

במחקר שבוצע בקנדה, 10,000 נשים עברו בדיקה ידנית לגילוי סרטן השד לאחר שעברו קודם לכן בדיקת ממוגרפיה. מתוכן, 4 שהיו חולות אכן אובחנו, אבל לעוד 219 שהיו בריאות נאמר לאחר הבדיקה הידנית שייתכן שהן חולות בסרטן ויצטרכו לעבור ביופסיה.

כדי לאתר סמנים לסרטן הערמונית אצל גברים משתמשים בעולם כבר 24 שנים בבדיקת דם שנקראת PSA. בבדיקה נמדדות רמות של חלבון מסוים המיוצר בערמונית, שיכולות להצביע על סרטן. אם הממצאים חשודים, הגבר נשלח לביופסיה. מחקר שהתקיים באירופה בדק את יעילות בדיקת ה-PSA מאז שנכנסה לשימוש. התברר שעל כל גבר אחד שאובחן כחולה וקיבל טיפול מציל חיים, 48 גברים אובחנו אבחון שגוי וקיבלו טיפול מיותר.
נכון שתמיד עדיף "ללכת על הצד הבטוח", אבל חשוב לזכור שניתוח לסרטן הערמונית גורם לכאבים ויש בו סיכון לאימפוטנציה ולאי שליטה במתן שתן. ההקרנות עלולות לגרום לכאבים בעת עשיית צרכים ולשלשול כרוני.

תאי סרטן שד. Annie Cavanagh. Wellcome Images


סרטן הערמונית יכול להתפתח לאט מאוד, כך שלמעשה אינו מסכן את חייו של הגבר והוא יכול לחיות איתו במשך שנים ארוכות. מצד שני, סרטן הערמונית יכול גם להתפתח במהירות עצומה ולהיות קטלני. בדיקת ה-PSA אינה יכולה לקבוע עד כמה אלים הסרטן שייתכן שמקנן בגופו של הגבר. משפורסמו התוצאות, גברים צריכים לבחור בין שני סיכונים: סיכון קטן אך קטלני לא לעבור את הבדיקה כשייתכן שהם חולים בסרטן שמתפתח במהירות, או הסיכון הגדול בבדיקה שיכולה להוביל לטיפולים מיותרים הפוגעים משמעותית באיכות החיים.
אז מה עושים? "המנטרה שלי היא שאבחון-יתר לא חייב להסתיים בטיפול-יתר," אמר ל-ABC ד"ר מייקל בנסון, פרופסור ויושב ראש במחלקת אורולוגיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה. "אני חושב שבטוח לחלוטין לעקוב אחרי אנשים. רואים יותר ויותר שזה תקף. משמעותו של אי-מתן טיפול היום אינה אי-מתן טיפול בהמשך."


אצל נשים הבעיה שונה, מפני שסרטן השד מסוכן הרבה יותר מסרטן הערמונית. עם זאת בעיית האמינות קשורה לבדיקה הידנית ולא לבדיקת הממוגרפיה.

רצוי לזכור, אם ובלי קשר לתוצאות המחקרים, שבנוסף לטיפולים הקשים שניתנים בבית החולים ועלולים להיות מיותרים, אורח חיים בריא וטיפול בגישה טבעית אף פעם לא יגרמו לתופעות לוואי קשות כאלה – להפך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה