טפילים עלולים לגרום להפרעות
נוירו-פסיכיאטרית כמו תסמונת טורט. לרוע המזל אנשי רפואה פעמים רבות אינם מודעים
לכך ומייחסים למצב גורם נפשי
בתחילת השנה התפרסם ב-Scientific American מאמר מעניין על התפרצות של תסמונת טורט בכפר לה-רוי שבמדינת ניו-יורק. תוך שבועות מעטים, 15 נערות שלומדות בחטיבת הביניים של לה-רוי לקו בתסמונת שמתאפיינת בהופעתם של טיקים, עוויתות, ותנועות בלתי רצוניות. ההורים באופן טבעי חשדו שמדובר בגורם סביבתי שיכול להסביר את ההתפרצות, אבל הממסד, כרגיל, חשב אחרת.
חברה שסוקרת סיכונים סביבתיים לא מצאה דבר חריג במים או באוויר ונוירולוג מקומי קבע שמדובר ב"הפרעת המרה", כלומר מצב שבו מתח רגשי גורם לתסמינים גופניים ויכול להתחולל כחלק מהיסטריית המונים. ההורים לא קיבלו את האבחון והתייעצו עם רופאים נוספים. כמה מהמומחים אמרו שכדאי לשקול את האפשרות של PANS, תסמונת של התפרצות תסמינים נוירו-פסיכיאטריים אצל ילדים (pediatric acute-onset neuropsychiatric syndrome).
בבת אחת 15 נערות לקו בתסמינים נוירו-פסיכיאטריים, הסיבה: זיהום (למצולמת אין קשר לטקסט. צילום: akeg, flickr)
מהלך המחלה אינו קבוע. יש כאלה שנרפאים ספונטנית, כפי שאכן קרה לכמה מהנערות בלה-רוי, ויש כאלה שיזדקקו להתערבות רפואית. הטיפול הרפואי הקונבנציונלי הנפוץ הוא אנטיביוטיקה.
בניסיון הקליני שלי גיליתי שבהקשר של זיהום בטפיל והפרעות נוירו-פסיכולוגיות, סטרפטוקוקוס דומה לליים. כשיש במוח זיהום גם בטפיל וגם בכספית, שני הגורמים מנטרלים זה את זה. הטפיל כנראה סופח את המתכת הכבדה וממתן את ההשפעות שלה על מערכת העצבים. בעזרת מכשיר הביקום אני מאבחן ומחפש טיפול שיהיה תפור לחולה באופן אישי בכל פעם מחדש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה