ילדים תחת השפעה

גורמים סביבתיים רבים מאוד משפיעים על התנהגותו של הילד, בריאותו ותפקודו בבית הספר. לפני שמחפשים מחלות ופונים לתרופות, כדאי להכיר את הגורמים הללו ולהפחיתם

 

  מה משפיע על ההתנהגות של הילד - האם אלה רק שינויים פסיכולוגיים ומצבי רוח? התשובה היא לא. ילדים מושפעים מאוד מגורמים סביבתיים – כימיקלים, קרינה, מזונות מסוימים, זיהום אוויר ולחצים חברתיים או רגשיים. כדאי ללמוד ולזהות את גורמי ההשפעה שיכולים לעורר אצל הילד תסמינים מטרידים, לשנות לרעה את התנהגותו ואת תפקודו וכמובן – להדאיג את ההורים.

הגורמים העיקריים שכולנו חשופים אליהם ומתבטאים באופן ניכר בהתנהגות ובתפקוד ילדים הם:

חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית
רגישויות לכימיקלים – זיהומים מחוץ לבית ובתוכו, הרעלה במתכות כבדות
זיהומים – כרוניים ואקוטיים, נגיפים, חיידקים ופטריות, טיפולים אנטיביוטיים חוזרים, צמיחה חוזרת של חיידקי שמר בגוף
רגישויות או אלרגיות למזון
חסרים תזונתיים
מועקה נפשית – לחץ מצד קבוצת בני הגיל.

את החשיפה לגורמים הללו ניתן לזהות באמצעות התסמינים שלהלן, חציים התנהגותיים וחציים גופניים:

חוסר ריכוז
עייפות
פעלתנות יתר
קושי בשמירה על ריכוז
עצבנות
דיכאון

קשיי נשימה

קשיי עיכול
עיגולים כהים סביב העיניים
כאבי שרירים
עור חיוור
בעיות שתן

הגורמים הסביבתיים המשפיעים לרעה על הילד יוצרים מעין תגובת שרשרת שיש לעצור מבעוד מועד. אז מה קורה כאשר ילדים נחשפים לגורמים סביבתיים מזיקים? להשפעה מספר שלבים, כשהאחד הוא תוצאה של קודמו:

הם חשים ברע, מתוסכלים, אינם מגיעים להישגים ואינם מתנהגים כראוי >
הערכתם העצמית נמוכה, הם חשים חוסר ביטחון, הם הופכים עצבניים, כועסים ומתוחים >
הם מקבלים ביקורת מהורים, מורים ואנשים מקצוע, מאחאים ומבני קבוצת הגיל >
הם עלולים להפוך תוקפניים, עוינים ואלימים.

(צילום: Tbass Effendi, flickr, למצולמים אין קשר לכתוב)

 

ישנם תסמינים רבים שיכולים להעיד שהילד סובל מרגישויות סביבתיות ומאלרגיות, שבהמשך עלולות לשנות את התנהגותו. אם מופיעים אצל הילד מספר תסמינים מהרשימה שלהלן, זוהי סיבה לחשוד שהוא מושפע לרעה מגורמים סביבתיים מזיקים. התסמינים מחולקים לכמה קבוצות השפעה.

כיווץ עיניים או מצמוץ מהיר, נפיחות תחת העיניים, עיניים מגורות, דומעות ואדומות, עיגולים כהים סביב העיניים, עיניים זגוגיות, עפעפיים נפוחים.
כתמים אדומים על הלחיים, כאבי ראש, חיוורון, הזעה כבדה, עוויתות בפנים.
אובדן שמיעה, תנוכים אדומים, שפשוף או משיכה באף, כאבי אוזניים, נוזלים באוזניים, זיהומים חוזרים, קול צווחני, גרון נפוח, כחכוחים בגרון, צרידות, שיעולים או צפצופים, שינויים בקואורדינציה, שינויים בכתב היד, שינויים בציור, פיהוקים, קושי לנשום, חלומות בעתה, תשישות.
נזלת אלרגנית ומשיכת אף, אף סתום או נוזל, כיווץ אף או עיטוש.
רגישות לריח, רגישות לרעש, רגישות לאור.
שינויים בדיבור, דיבור בלתי פוסק, עילגות, דיבור בקול רם, לחישה.
שינויים במצב הרוח, בלבול, בכי לעיתים קרובות, התחבאות מאנשים, אימפולסיביות.
כתמים על הלשון, לשון לבנה, אקזמה או פריחה על העור.
גירודים או חרלת, עצבנות, התנהגות שקטה, עצב, דיכאון, התנהגות מטופשת, התנהגות לא נאותה, ירידה בציונים.
מגע עצמי באברי המין, אין רצון במגע על ידי אחרים, אי רצון להתלבש.
הדעת מוסחת בקלות, חוסר יכולת לעקוב אחר הנחיות, טווח ריכוז קצר, וכחנות, כעסנות, חוסר מנוחה, הבל פה רע, כאבי בטן, גזים, עצירות או שלשולים, הרטבה במיטה, ריח גוף רע, כאבי עצמות, כאבי מפרקים, כאבי שרירים או כאבי גדילה, תוקפנות או אלימות, חוסר יכולת לשבת בשקט, התקפי זעם.

כאמור, קיימים גורמים סביבתיים שונים שחשיפה אליהם משנה את התנהגותו של הילד או את מצבו הבריאותי. ייתכן אף שהילד נמשך לגורמים אלה. יש לצמצם את חשיפתו של הילד אליהם וכמובן לכימיקלים ולכל גורם החשוד כמשפיע עליו. מחוללי ההשפעה השלילית מצויים כמעט בכל מקום ונחלקים למספר קטגוריות:

מוצרי ניקיון וטיפוח אישיים: בשמים, סבוני כביסה מבושמים, בגדים שיצאו מניקוי יבש, דאודורנטים ריחניים, לק לציפורניים או חומר להסרת לק, עשן טבק, סבונים ריחניים, ספריי לשיער, מוצרי אפטר-שייב, תכשירי קוסמטיקה מבושמים, מרככי כביסה מבושמים, שמפו ריחני.
חומרי בנייה וריהוט: שדות אלקטרומגנטיים – מחשבים, טלוויזיה, טלפונים ניידים ורשת אלחוטית; זפת, דבקים, חומרי איטום ואיחוי סדקים; שטיחים, ריפוד או בדים סינתטיים; לבידים, רצפות או חיפויי ויניל; חומרים מוקצפים; צבעים, מדללי צבע, חומרי ממסים, צבע בתרסיס; תאורת פלורוצנט.
חומרי ניקיון: קוטלי חרקים, קוטלי פטריות, קוטלי מזיקים; פוליש לרצפה, שעווה או פוליש לרהיטים; כלור בנוזל או באבקה; חומרים לבישום החדר; ריחות של חומרי חיטוי מתכשירי ניקיון.
בית ספר ומוצרים בבית הספר: מדבקות ריחניות, מרקרים ריחניים, עטים, עפרונות ומחקים, גומיות, בית ספר שלאחרונה שופץ, צעצועי פלסטיק רכים, טושים זוהרים, דבק, נוזל מחיקה, צבע, דיו, ציפוי רצפת אולם התעמלות, פוליש לרצפה לאחר חופשות.
גורמים מחוץ לבית ובתוכו: חומרים נדיפים, קוטלי חרקים, חיות מחמד, עשן ממפלט מכונית, כיריים, זיהום אוויר.
מזון: אוכל שהילד אוכל או מגיב אליו באופן מיידי, אוכל שאכילתו או התגובה אליו נצפו לאחר זמן מה.

הגורמים הסביבתיים המשפיעים על הילד, המצויים בבית, בבית הספר ובחוץ, עלולים לגרום לסבל גופני ולשינויי התנהגות שליליים. את הפאזל של התנהגות הילד ניתן לפתור בכמה שלבים:

איסוף היסטוריה רפואית קפדני על ידי איש מקצוע המתמחה בבריאות סביבתית
חינוך ההורים בנושאי שינוי אורח החיים ושליטה על גורמים סביבתיים
הכנת תוכנית טיפול מתאימה
בחירת בית ספר מתאים
הכשרת מורים או צוות תומך לספק את הצרכים הסביבתיים המיוחדים של הילד
קיום מעקב אצל איש המקצוע לבקרת התקדמותו של הילד.

בקליניקת רזי הבריאות ניתן לאבחן לזהות את הגורמים המשפיעים לרעה על הילד ולנטרל אותם בעדינות.