חדשות סכריניות

הסוכרלוז נחשב בעיניי רבים כממתיק המושלם – מתוק, כמעט נטול קלוריות לחלוטין ולא מסוכן. שתי הקביעות הראשונות תקפות. השלישית? לא בטוח.

אחד הממתיקים המלאכותיים הפופולריים ביותר היום הוא סוכרלוז, שמשווק תחת שם המותג ספלנדה (בארץ מוכר גם כסוכרדיאט וסוכרלייט). המוצר משווק החל מ-1999 ולשמחת היצרנית לא הואשם בנזקים הבריאותיים שיוחסו לממתיקים הקודמים – ציקלמט, סכרין ואספרטיים. היצרנית ספלנדה (חברת בת של חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון) אפילו משווקת את הממתיק כמוצר בריאות שעשוי מסוכר אך אינו משמין. סוכרלוז אכן אומץ בחום על ידי דיאטנים ואנשי מקצוע אחרים כחלופה לא מזיקה לסוכר המשמין ולממתיקים האחרים שעשויים מכימיקלים חשודים.

סוכרלוז באמת עשוי מסוכר. אולם, במולקולות הסוכר שמהן מופק הסוכרלוז שלוש קבוצות הידרוקסיל מוחלפות בשלוש מולקולות כלור. הגוף אינו מפרק את המולקולה החדשה ולכן אינה נספגת ואינה גורמת להשמנה, אך מצד שני לא כל הסוכרלוז מופרש בשתן. למעשה, מי שצורך סוכרלוז באופן קבוע צובר בגופו עוד ועוד מהמולקולה המלאכותית.

דגים ממותקים מלאכותית (צילום: deepwaeern)

לא רק הגוף אינו מפרק את הסוכרלוז. גם שיטת לטיהור מים אינן מפרקות את הסוכרלוז (חלקו כן מופרש מהגוף). משמעות הדבר היא שהחומר עלול להצטבר במים ולפגוע בדגים ובבעלי חיים ימיים אחרים. במפעלים לטיהור מים משתמשים בפירוק בקטריאלי כאמצעי להשבת מים, אך במעבדות אוניברסיטת אריזונה נמצא שהסוכרלוז עמיד לסוג זה של פירוק כמו גם לרוב שיטת הטיהור האחרות. הסוכרלוז "נשבר" למולקולות פריקות ביולוגית רק על ידי טיפול ארוך טווח ושימוש בריכוזים של טיטניום חמצני ואור אולטרא-סגול. במתקנים לטיהור מים לא משתמשים בדרך כלל בשיטות אלה, מה שאומר שהסוכרלוז שבני אדם אוכלים ושותים נשאר בשלמותו - או בגופם או במערכת האקולוגית.

עדיין לא ברור מהן ההשלכות של הצטברות הסוכרלוז. חוקרים מאוניברסיטת אריזונה ציינו שמחקרים קודמים הראו שסוכרלוז בריכוזים גבוהים מספיק יכול להרעיל דגים. בקשר לגוף שלנו נצטרך להמתין למחקרים ואפשר לנחש איזו חברת תרופות לא תממן אותם.