יום שני, 9 במאי 2011

ילדי החיסונים

תוכניות החיסונים הרשמיות של ילדים כוללות לו"ז צפוף של מתן חיסונים הניתנים לכולם באופן אוטומטי. אולי כדאי לשאול כמה שאלות על משמעות המשטר הזה

ד"ר לורנס ב. פלבסקי הוא רופא ילדים, מרצה וסופר, שתומך בגישה הוליסטית לבריאות ילדים ומחלות ילדים. לדעתו מספר החיסונים המומלצים היום לילדים מוגזם. במאמר שמיועד להורים מודאגים, הוא מעלה את השאלות החשובות שנוגעות לחיסונים: איך הם מיוצרים? מה משמעותו של כל רכיב בהם? כיצד הם משפיעים על התפתחותן של מערכת העצבים ומערכת החיסון? עד כמה החיסונים מזוהמים ברקמות של בני אדם או של בעלי חיים? כיצד המרכיבים מגיבים זה לזה והאם יש סכנה בתגובה הזאת? עד כמה רעילה הצטברות של חומרי החיסונים בגוף עם הזמן? האם כל החיסונים הכרחיים והאם חייבים לתת אותם בו זמנית?
בקיצור, השאלות רבות וברור שאי אפשר להתייחס לכל חיסון בנפרד או לקחת אותו בלב שלם אם נאמר לנו שהוא הכרחי ובטוח. מדובר במערכת מורכבת.

חיסונים לא רק מונעים מחלות, הן גם גורמים להן (צילום: yipkitfung, flickr)

פלבסקי מציין עובדה חשובה: "מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מאשר חיסונים לאחר סקירה של מחקרי הבטיחות והיעילות שבוצעו עליהם. המחקרים האלה מבוצעים על ידי היצרנים עצמם." בנוסף, הוא מזכיר, שההחלטה על קבלת חיסון והכנסתו ללוח הזמנים המומלץ מושפעת משיקולים של רווח כספי.
אבל נניח לרגע לשאלה מי מבצע את המחקרים. לגבי שיטות המחקר עצמן מתעוררת דאגה בקרב הורים ואנשי מדע. פלבסקי מסביר: "יש יותר ויותר עדויות לכך שרבות מהמסקנות וההמלצות מהמחקרים האלה מבוססות על מערכות אמונה ודעות של הפרדיגמה הרפואית השלטת ולא על בסיסם של מחקר וניתוח מדעיים."
מי שמעז לשאול שאלות, אומר פלבסקי, זוכה פעמים רבות לדחייה על ידי בני משפחה, רופאים וחברים שחוששים לבריאותו של הילד. התומכים בחיסונים טוענים שהם הקטינו את שכיחותן של המחלות הניתנות למניעה והצילו חיים רבים. הצד השני חושב שהשיפור בבריאות לאורך השנים נובע מתנאי היגיינה וסניטציה משופרים ומתזונה טובה יותר. יש כאלה שחושבים שהחיסונים עזרו להיפטר ממחלות זיהומיות חמורות רבות, אך במקביל תרמו להתפתחותן של בעיות בריאות בטווח הארוך והקצר.

פלבסקי מעלה שאלה נוספת: "אם החיסונים אחראיים למחיקתן של מחלות זיהומיות חמורות, האם הם גם ממלאים תפקיד בהתפתחותן של מחלות אקוטיות וכרוניות? האם היתרון שבהפחתת המחלות הזיהומיות אצל ילדים מתקזז עם הסיכונים לבריאותנו בשל תופעות הלוואי של החיסונים? האם אנו יכולים להמשיך לקבל מהפרדיגמה הרפואית השלטת את הטענה שהתפתחותן של עוד ועוד מחלות ילדים ומבוגרים אקוטיות וכרוניות אינה יכולה להיות קשורה לתופעות הלוואי של החיסונים?"

מן הסתם נושא החיסונים טעון ברגשות. הורים שראו את ילדם נפגע עצבית ממחלת החצבת, יתמכו במתן החיסון כי אינם רוצים לראות עוד אף ילד נפגע מהמחלה. הורים שראו את ילדם נפגע עצבית לאחר קבלת חיסון נגד מחלת החצבת, יתנגדו למתן החיסון כי אינם רוצים לראות עוד אף ילד נפגע ממנו.
לחיסונים ולמחלות יש שני צדדים, וחשוב לזכור את זה. פלבסקי מביא את החצבת כדוגמה: "זיהום החצבת יכול להועיל להתבגרות מערכות העצבים והחיסון של הילד. חצבת היא מחלה קלה שגרמה למוות של שלושה בלבד מתוך 10 מיליון מאז 1957, שש שנים לפני הצגת חיסון החצבת הראשון. אפילו פגיעות עצביות חמורות מהמחלה הן נדירות ויהיו נדירות יותר אם יונהגו משטר תזונה ומשטר מניעה מראש, במהלך ולאחר ההידבקות במחלה. מאז 1960 שיעור הפגיעות העצביות היה 61 מקרים לכל 10 מיליון הידבקויות בחצבת."

שאלה נוספת שפלבסקי מעלה היא, האם כאשר מדובר בחיסונים, נכון להתייחס באופן אחיד לכל הילדים? הרי אף אחד לא עושה את זה בהקשר של שום מתן טיפול רפואי או תרופתי אחר.

הוא כמובן מזכיר גם את שאלת התועלת מול הסיכון ומזכיר את השיעור ההולך והעולה של מקרי האוטיזם. מחקרים רבים, חלקם גם הוזכרו בבלוג הזה, מראים קשר בין מתן חיסונים לפגיעה עצבית שיכולה להוביל לאוטיזם.

גם אם אפשר להחליט לקבל את החיסונים, אי אפשר לעשות את זה בלי לשאול את כל השאלות. אני ממליץ לקרוא את המאמר, כאן.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה