בדצמבר 2010 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הכריז שהתרופה אווסטין (Avastin) אינה יעילה ופסל את ההיתר להשתמש בה לטיפול בסרטן השד. ד"ר מג'יד עלי, שצוטט כאן לא פעם, טוען שחזה את כישלון האווסטין כבר ב-2007. החדשות על פסילת התרופה לא עשו כותרות, למרות שאלפים קיבלו אווסטין לחינם.
ב-FDA לא התנצלו, רק ציינו ש"הממצאים הם אכזבה גדולה גם ל-FDA." היו אנשים ששילמו עשרות אלפי דולרים עבור ה"תרופה", שהייתה אחת מהתרופות הפופולריות ביותר בעולם לטיפול בסרטן. מכירותיה בעולם ב-2009 הגיעו ל-3.5 מיליארד דולר.
כרזת מודעות לסרטן השד, coolcool61, Flickrבתחום האונקולוגיה רווחת התפיסה שסרטן גורם ליצירת כלי דם נוספים בתהליך שנקרא אנגיוגנזה, מלשון "יצירה מחדש", על מנת למלא את צרכי הצמיחה של הגידול. מכאן נולדה התפיסה שניתן לרפא את הסרטן או לשלוט בו על ידי בלימת האנגיוגנזה בעזרת תרופות מסוג בולמי אנגיוגנזה (angiogenesis inhibitors).
על פי מודל האנגיוגנזה של דיסוקס (Dysox Model of Angiogenesis) האנגיוגנזה אינה הגורם לצמיחת הגידול הסרטני אלא תוצאה שלו. לפיכך, בולמי אנגיוגנזה אינם יכולים לספק מענה ארוך טווח לחולי הסרטן.
אחת מהתרופות הלא יעילות הללו היא, כאמור, אווסטין, שגרמה לחולים שנטלו אותה תופעות לוואי חריפות, כמו ריח רע וכיבים מדממים בפנים ובגוף. זאת בנוסף למחיר הכספי הכבד.
מג'יד עלי טוען שמה שאפשר לתרופה לצאת לשוק ולחולל את הנזקים הקשים הללו הם דיווחים שקריים ועיוותים סטטיסטיים של הניסויים שנערכו בתרופה. המפתח לעיוות הוא פשוט: הישרדותם של החולים נבדקה בטווח זמן קצר של 18 חודשים. בבדיקות ארוכות טווח נמצאו שיעורי הישרדות נמוכים הרבה יותר.
למרות התוצאות הגרועות של המחקר, אווסטין נרשמה בארה"ב ל-29,000 נשים חולות בסרטן השד במהלך 2010. קבוצה בגודל דומה קיבלה את התרופה לטיפול בסרטן המעי הגס.
Genentech, חברת הביוטכנולוגיה המייצרת את האווסטין, צפויה לערער על החלטת ה-FDA. לדברי עלי יש להניח שהחברה תבסס את טיעוניה, שוב, על נתונים סטטיסטיים מסולפים. עם ביטול האישור לתרופה קם מייד לובי של רופאים וחולים שלטענת עלי ממומן (משוחד?) על יד חברות התרופות.
עלי אומר שגם אם אווסטין יכולה להאריך חיים הוא לא היה נוטל אותה, מפני שבחמישית מהמחיר שלה אפשר להאריך את החיים, אם הכסף יוצא על שיפור הבריאות, מזון איכותי, תוספי מזון, אימון גופני ומדיטציה וכן ניקוי רעלים. הממסד הרפואי, יש להניח, לא ייתן יד לתשובה הזאת, כי היא הרבה פחות משתלמת לחברות התרופות.
למאמר של ד"ר עלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה