חשיפה לפלואוריד יכולה לפגוע באינטליגנציה של ילדים. כך קובע מחקר שפורסם באתר המכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתית בארצות הברית (National Institute of Environmental Health Sciences).
ד"ר פול קונט, ראש הארגון Fluoride Action Network, אמר: "זהו המחקר ה-24 במספר שגילה את הקשר (בין פלואוריד לפגיעה במשכל), אבל מחקר זה חזק יותר מהיתר מפני שהמחברים שלטו במשתנים מטעים. בנוסף למתאם בין מנת משכל מופחתת לבין רמות הפלואוריד במים, הם מצאו מתאם בין מנת משכל מופחתת לבין רמות הפלואוריד בדמם של הילדים. זה מקרב אותנו לקשר של סיבה ותוצאה בין חשיפה לפלואוריד לבין פגיעה במוח אצל ילדים."
קונט ציין שעובדה מפתיעה היא שרמות הפלואוריד במים באזור שבו נמצאה הפגיעה במנת המשכל היו נמוכות אף יותר ממה שהסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה מגדירה כ"בטוחות".
צילום: Theirhistory, Flickrבמחקר השתתפו 512 ילדים בגילים 8 עד 13 משני כפרים בסין. בכפר וואמאיו ריכוז הפלואוריד הממוצע במים היה 2.47 מ"ג/ליטר, בכפר שינוואי הממוצע עמד על 0.36 מ"ג/ליטר. החוקרים שלטו במשתנים כמו חשיפה ליוד ולעופרת שעלולים, אולי, להשפיע אף הם על מנת המשכל של הילדים. כמו כן, לא השתתפו במחקר ילדים שסבלו מפציעות, מחלות או השפעות אחרות שעלולות לגרום לפגיעה במוח. החשיפה היחידה לפלואוריד הייתה ממי השתייה.
בכפר שינוואי "דל הפלואוריד" 28% מהילדים אובחנו כמבריקים, נורמלים או בעלי אינטליגנציה גבוהה, זאת בהשוואה ל-8% בלבד בכפר וואמאיו "עתיר הפלואוריד".
בוואמאיו 15% מהילדים זוהו כבעלי פיגור, לעומת 6% בלבד בשינוואי.
החוקרים כתבו: שנמצא קשר מובהק בין רמת הפלואוריד בסרום של הילדים לבין מנת המשכל שלהם. המחקר הזה מצטרף לעוד 23 אחרים שבדקו את הקשר בין חשיפה לפלואוריד לבין משכל אצל בני אדם וליותר מ-100 מחקרים בבעלי חיים שבדקו את הקשר בין חשיפה לפלואוריד לבין פגיעה במוח.
קונט אומר שמחקרים כאלה אינם מתפרסמים בדרך כלל במדינות שבהן יש מדיניות של הפלרת מי השתייה מפני שלארגוני הבריאות בהן "חשוב יותר להגן על מדיניות ההפלרה מאשר על מוחותיהם של ילדים."
ומה בישראל? בדוח של הכנסת שהוגש לנציבות הדורות הבאים (שלמרבה הצער בוטלה בינתיים) נכתב: ב-3 בדצמבר 1998 תיקן משרד הבריאות תקנה בפקודת בריאות העם... המחייבת החל ממאי 2001... להפליר את מי השתייה בכל היישובים המונים למעלה מ-5,000 איש... מטרת התקנה היא לספק לכלל הציבור פלואור כדי לצמצם את רמת העששת בשיניים. הפלואוריד הוא מרכיב טבעי במים, אך הוא אינו מצוי בכל מקורות המים בריכוז הנדרש, לכן יש צורך להשלימו על-ידי הוספתו באופן מלאכותי."
בכתבה שפורסמה ב"הארץ" באוקטובר 2010 נאמר: "בבדיקות שערך משרד הבריאות במערכות אספקת המים של הרשויות המקומיות, נמצאו ריכוזי פלואוריד ברמה הנמוכה מזו המתאימה להגנה על בריאות השן"
במקום להילחם בהרגלי האכילה, הצריכה והחיים בכלל שמעודדים התפתחות עששת, ממשלת ישראל מעדיפה לשלם לספק שיוסיף באופן מלאכותי חומר למי השתייה, חומר שכעת ברור שעלול לסכן אותנו. ככה יצרני הג'אנק לא ניזוקים ועוד ספק מרוויח כסף. מה הצעד הבא? החדרת אנטיביוטיקה למי השתייה בעונת השפעת?
בין המתנגדים שהשמיעו קול נמצאת עמותת "אמנת ישראל למים". את הדברים אפשר לקרוא כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה