סופות שלג ומכות חום

אם חשבתם שאירועי מזג האוויר הקיצוני הם רק עוד כמה אייטמים בחדשות, תחשבו שוב. הם קשורים להתחממות הגלובלית שמאיימת על הכלכלה, אבל גם על בריאות הציבור. הנתונים המדאיגים הולכים ומצטברים

2010 הסתיימה בסופות שהכו את החוף המזרחי של אמריקה, קברו ערים תחת יותר מ-60 ס"מ שלג וגרמו לנזקים חמורים, בעוד אנחנו בישראל התחממנו בשמש קיצית כמעט. התקשורת סיקרה את פגעי מזג האוויר, התרכזה בנוסעים שנתקעו בשדות התעופה בחגים, אבל כמעט לא קישרה את מזג האוויר הפרוע של חג המולד האחרון, כמו גם אירועי מזג אוויר קיצוני אחרים שהיו במהלך השנה (מישהו זוכר את ההצפות בצפון הודו ופקיסטן מהקיץ האחרון? את השריפות ברוסיה? את הבצורת ואחריה השיטפונות בניגר?) לתופעת ההתחממות הגלובלית.

הצפה באיובה. צילום: הסקר הגיאולוגי של ארה"ב, Flickr

סופות השלגים באמריקה ובאירופה עלולות להשכיח מאתנו את העובדה שכל התופעות הקיצוניות שפקדו את העולם בשנה שחלפה וגם בזו שלפניה, קשורות להתחממות הגלובלית. כן, גם השלג.
ד"ר פול אפשטיין, מנהל במרכז לבריאות והסביבה הגלובלית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארברד, התארח באולפן Democracy Now והסביר את הקשר.
"הקשר בין ההתחממות הגלובלית לבין שינויי אקלים, כלומר התחממות ושינויים בדפוסי מזג האוויר, הוא שב-50 השנים האחרונות האוקיינוסים ספגו פי 22 יותר חום מאשר ספגה האטמוספרה ... החום בחצי המאה האחרונה נצבר באוקיינוסים, והתאיידות המים המואצת מהאוקיינוסים החמים היא שגורמת לגשמים הכבדים. אטמוספרה חמה יותר מחזיקה גם יותר אדי מים. על כל עלייה של מעלת חום אחת האטמוספרה מחזיקה 7% יותר אדי מים. נוצר מצב של דחיפה ומשיכה במעגל המים כולו. המפתח כאן הוא שההתחממות הגלובלית ... משנה את דפוסי מזג האוויר, וזהו המעגל ההידרולוגי, מעגל המים של כדור הארץ, שהשתנה באופן דרמטי, עם יותר בצורת באזורים מסוימים וגשמים עזים יותר באזורים אחרים, וכעת גם שלגים עזים."

רשתות תקשורת, בראשן Fox News, דואגות להטיל ספק באופן קבוע בתיאורית ההתחממות הגלובלית ולעמעם את הנתונים. האינטרס הוא כלכלי. חברות הביטוח, תאגידים שונים וחברות הנפט יודעים אילו סכנות טומנת בחובה ההתחממות, ויודעים שעדיף להשתיק אותה לטובת העסקים ולטובת "שקט תעשייתי".

שינויי מזג האוויר גורמים נזקים לכלכלה, אבל לא רק לה. ד"ר אפשטיין מסביר את השפעתם על בריאות הציבור. ההתחממות הגלובלית משפיעה על הבריאות בחמישה תחומים: מחלות זיהומיות; מחלות נשימה ואסתמה במיוחד; מחלות חורף כתוצאה מהקור הקיצוני (אך הקור גם ממתן התפשטות מחלות זיהומיות); השפעות גלי החום; השפעתם של מזיקים ופתוגנים הפוגעים ביבולים, בבעלי חיים ימיים וביערות.
אם נסתכל על התחום של מחלות זיהומיות, נראה שמחלת ליים המועברת על ידי קרציות, הפכה נפוצה יותר. לדוגמה, שכיחותה עלתה פי 10 בעשור האחרון במדינת מיין בארה"ב. באלסקה, שבה ההתחממות ניכרת במיוחד, החמירה מאוד בעיית עקיצות יתושים וחרקים אחרים. החום מאפשר לחיפושיות עצים להתפשט צפונה ולהרוס יערות. היחלשות היערות גורמת להפחתה בקירור הסביבה, מה שמחזק מזיקים אחרים. לאחר הצפות ושיטפונות מתפשטת מחלת המלאריה, בהאיטי ההצפות הביאו למגפת כולרה.
בצורות, מנגד, מביאות למחלות כמו קדחת דנגה, שנוצרת מזיהומים במיכלים שבהם אנשים אוגרים מים.
גשמים כבדים קשורים למחלות המועברות במים, כמו זיהומי אי קולי וקריפטוספורידיום הגורם למחלות מעיים אצל אנשים ובעלי חיים.
כאמור, גלי החום מגבירים גם את שכיחות האסתמה. אסתמה מיוחסת בדרך כלל לזיהום אוויר, אבל שינויי האקלים גורמים גם לשינויים בצומח. אבקת הצמחים היא ממחוללי האסתמה, וכשצמחים מסוימים מתחזקים, חולי האסתמה סובלים יותר.

אז מה עושים? ד"ר אפשטיין מציע לעבור לכלי רכב חשמליים ולהפסיק "לשרוף כל דבר." כלי הרכב האלה צריכים להיטען בחשמל מרשת חשמל נקייה. צריך להשתית תוכניות בינוי עירוניות בריאות עם מבנים ירוקים, גינות גג, עצים לאורך הרחובות, מסלולי אופניים, מרחבים פתוחים, משטחים מחלחלים, צמיחה חכמה, תחבורה ציבורית, רכבות קלות. "זה יכול להפוך את הערים שלנו בריאות יותר, לייצר משרות, לעורר את הכלכלה ולעזור לקדם אותנו ולקדם טכנולוגיות ידידותיות בשוק הגלובלי." יש להניח שאלי ישי כבר עובד על תוכנית כזאת.