הון וחיסונים

אם עדיין לא השתכנעתם שקיים קשר הון-חיסון, ושההמלצות למתן חיסונים מונעות משיקולי תועלת כספית ולאו דווקא בריאותית, אולי הסיפור הזה ישכנע אתכם. במרכזו ניצב ג'יימס מרדוק, איל העיתונות שהסתבך לאחרונה בפרשת ניוז אוף דה וורלד

ג'יימס מרדוק הוא בנו של איל העיתונות רופרט מרדוק והמנכ"ל של News Corporation, ואחד מאלה שעומדים בלב פרשת ניוז אוף דה וורלד שמסעירה את בריטניה, אבל לא על זה אני רוצה לדבר.
ב-2009 ג'יימס מרדוק מונה על ידי חברת התרופות גלקסו סמית' קליין (GSK), יצרנית החיסון המשולש MMR, כחבר במועצת המנהלים שלה. תפקידו הוגדר "לסקור סוגיות חיצוניות שעשויה להיות להן השפעה משמעותית על עסקי החברה והמוניטין שלה." במילים אחרות, מרדוק צריך לדאוג ש-GSK ומוצריה ייראו טוב בתקשורת. על פי רויטרס, לאחר שהתפוצצה פרשת ניו אוף דה וורלד, ולמרות החקירה הפלילית, ב-GSK החליטו להשאיר את מרדוק במועצת המנהלים שלה בזכות "תרומתו הרבה". הוא אף קיבל מהחברה תשלום מניה בשווי של 158,000 דולר בשנה שעברה.

ג'יימס מרדוק (צילום: Esther Dyson, ויקישיתוף)

איך זה קשור לעניינינו? מרגע שמרדוק מונה למועצת המנהלים של GSK, קבוצת התקשורת News International שתחת שליטתו פרסמה לפחות חמישה מאמרים שתוקפים את ד"ר אנדרו ווייקפילד, החוקר שעבודתו הצביעה על קשר אפשרי בין החיסון המשולש לבין אוטיזם. ווייקפילד הושמץ כלא מקצועי והואשם בזיוף תוצאות המחקר שלו שהתפרסם ב-1998 (עסקתי רבות בפרשת ווייקפילד ובעיתונאי בריאן דיר שרדף אותו וביסס את מאמר הביקורת שלו על "ראיות" חסרות שחר. אפשר לקרוא עוד כאן).

העיתון סאנדיי טיימס, חברת בת של News International, יצא במסע תעמולה נגד ווייקפילד החל מ-2003. עורך העיתון פול נוקי פנה לבריאן דיר ואמר לו שהוא צריך "משהו גדול" על החיסון המשולש. לרוע מזלו של ווייקפילד ולרוע מזלם של כל אלה שהשתכנעו שהחיסון בטוח ובסופו של דבר נפגעו ממנו, מערכת הקשרים הסבוכה הון-תקשורת-בריאות לא מסתיימת כאן. פול נוקי הוא בנו של פרופסור ג'ורג' נוקי, שהיה חבר במועצה לבטיחות התרופות בבריטניה בזמן שהחיסון המשולש MMR הוצג לראשונה בשנות ה-80'.

עוד לפני פנייתו של נוקי לדיר, דיר עצמו כבר רדף את ווייקפילד ואת עמיתיו והגיע להסדר עם עורכי הדין של המועצה הרפואית הכללית של בריטניה שלא יוזכר בקשר לפרשה, כך שיוכל להמשיך ולדווח כעיתונאי עצמאי.

התוצאה המשמעותית ביותר מבחינתו של ווייקפילד הייתה המאמר שפרסם בריאן דיר בכתב העת הרפואי BMJ. על פי דיר, מחקרו של ווייקפילד, שהצביע על קשר אפשרי בין מחלת מעיים דלקתית לבין החיסון המשולש ואוטיזם והסעיר בזמנו את כל מי שיש לו קשר לתחום, הוא מופרך. וייקפילד שילם מחיר אישי ומקצועי כבד על ההאשמות שהוטחו בו ובעצם לא יכול להמשיך בעבודתו כרופא וחוקר בבריטניה.

אילו הציבור היה מודע למניעים הכלכליים הטהורים שעומדים מאחורי מאמרו הלא-מדעי של דיר ומאחורי מאמרים אחרים שפורסמו בעיתונים שתחת שליטתו של ג'יימס מרדוק, התוצאות היו אולי שונות, אולי הייתה מתחזרת ההבנה שהחיסון המשולש אינו כה מומלץ.

בכל מקרה, אנחנו כבר יודעים שלחברות התרופות יש שליטה עצומה, אם כי סמויה, על פרסומים בכתבי עת מדעיים. לפרסומים האלה השפעה משמעותית על ההחלטות שרופאים מבצעים ושחולים מקבלים. הקשר בין הון לבריאות מסוכן לא פחות מהקשר בין הון לשלטון.

עוד על מרדוק, GSK ו-ווייקפילד