עוד ועוד עדויות מחקריות מצטברות על הקשר בין חיסונים לתופעות לוואי מסוכנות שמגיעות אחריהם. אבל הציבור דורש "הוכחות". אתם מוזמנים לקרוא את משל "תסמונת הרגל הכחולה"
אני ממשיך בסדרת "מנפצי החיסונים", מכיוון שיש הרבה חיסונים להילחם בהם וה"צורך" בהם מושרש עמוק במוחות של מערכת הבריאות והציבור. הפעם מדובר במאמר של ד"ר שרי טנפני, שהופיע באתר המועצה הרפואית הבינלאומית לחיסונים.
טנפני אומרת שכבר נמאס לה מאנשים שמבקשים עוד הוכחות לכך שהחיסונים מסוכנים, בזמן שבכל שנה ארבעה מיליון ילדים נוספים בארצות הברית מקבלים 16 חיסונים שונים ו"חלקם הופכים להיות חולים כרוניים; חלקם הופכים לסטטיסטיקה."
תסמונת הרגל הכחולה. אין שום קשר לתרנגולי הודו קפואים (צילום: jafro77, flickr, עיבוד תמונה)
לאיזה הוכחות נוספות הציבור מצפה? לסרטוני וידיאו של ילדים לפני החיסון ואחריו? טנפני מציינת שהוכחות כאלה כבר התקבלו בבית המשפט כהוכחה לנסיגה אוטיסטית. האם יש צורך בעוד סיפורים קורעי לב על תופעות לוואי שהופיעו לאחר קבלת החיסון – צווחות חדות, הקאות, פרכוסים ואפילו מוות. "אלפי הורים סיפרו עליהם," אומרת טנפני, "האם כולם שקרנים?"
"נכון להיום, זיהוי פגיעות שנגרמות על ידי חיסונים אמור להיות ברור," היא כותבת. "אבל במקום זאת, זה דומה יותר לסיפור על ילד שהפיל תרנגול הודו קפוא גדול על כף הרגל שלו..."
וזהו המשל על תסמונת הרגל הכחולה: "תוך שעות הרגל קיבלה צבע כחול עז. הורי הילד, המודאגים בגלל שבנם לא הפסיק לבכות וסירב ללכת, חיפשו עזרה רפואית. הרופא בדק את רגלו של הפעוט ואמר, המממממממ... אני רואה שהוא מציג את תסמונת הרגל הכחולה. אנחנו לא יודעים מה גורם לה, אבל אנחנו רואים עוד ועוד ילדים במצב הזה כל הזמן.
ההורים השיבו, אבל דוקטור – הוא החל לצרוח ואיבד את היכולת ללכת תוך שעות מעטות לאחר שתרנגול הודו קפוא נחת על כף הרגל שלו.
הרופא צקצק בלשונו. הוכחנו שלהודים קפואים אין קשר לתסמונת הרגל הכחולה. במחקר על יותר מארבעה מיליון ילדים, המספר שפיתח רגל כחולה אחרי שהותקף על ידי הודו קפוא נמצא לא מובהק סטטיסטית. קבענו שמשהו אחר גורם כנראה לתסמונת הרגל הכחולה.
וכך, אלפי דולרים הוצאו על בדיקות רפואיות שמטרתן למצוא סיבה סבירה כלשהי לכך שרגלו של הילד כחולה. למרות שלמדע הרפואה לא היה שום הסבר לבעיה, הרופאים היו בטוחים שהמהלומה שהילד קיבל מתרנגול הודו הקפוא בהחלט לא הייתה הסיבה.
למצער, הרופא הודיע להורים שאינו יכול למצוא סיבה לתסמונת הרגל הכחולה של ילדם. הוא קבע שהמצב מופיע באופן אקראי והוא שכיח מעט יותר אצל אלה עם כלי דם רגישים. למעשה, מכיוון שהיום אחד מתוך 87 מציג את תסמונת הרגל הכחולה האקראית הזאת, המחקר בדרך לאתר את הגן הפגום שאשם בכך.
ההורים המיואשים, מפוחדים מהאפשרות שאולי הם נושאים גן פגום שגרם לילדם כאב וחוסר תנועה, שאלו, אבל דוקטור, ודאי יש משהו שנוכל לעשות כדי לעזור לו ללכת ולהפסיק את הכאב!
הרופא התרווח בכיסאו ואמר בהתנשאות, היום, יש מטפלים רבים שמתמחים בתסמונת הרגל הכחולה. יש מכללות שאפילו מציעות קורסים להתמחות בתופעה. אני בטוח שתוכלו למצוא כמה טיפולים שאולי יעזרו להפחית את כאביו, אבל אין תרופה. מילת אזהרה: לעולם אל תציינו את תסמונת הרגל הכחולה בטפסי הביטוח שלכם. אתם יכולים לציין 'רגל כואבת' או 'שינו צבע' או 'חוסר יכולת ללכת' אבל לעולם אל תכתבו 'תסמונת הרגל הכחולה' אחרת הביטוח ימנע מכם החזר על כל החשבונות הרפואיים שלכם."
זהו המשל שבו בחרה ד"ר טנפני להציג את היחס הגורף כלפי נזקי החיסונים ומכבסת המילים שקשורה בהם. היא מציינת שהתפרסמו לפחות 400 מאמרים בכתבי עת אקדמיים שמראים שחיסונים עלולים לגרום נזקים מסוגים שונים. האם זאת הוכחה מספקת?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה