תנו לתולעים לעבוד

היגיינת יתר והיעדר חשיפה גורמים למערכת החיסונית שלנו לפעול פחות טוב. מחקרים מראים שחשיפה לטפיל של חזירים עשויה להועיל במקרים של מחלות אוטו-אימוניות ואולי גם באוטיזם

הייתם מאמינים שטפיל שנמצא בגופם של חזירים יכול להועיל לבני אדם? במחקרים נמצא שטפיל שנקרא תולעת-שוט יכול להביא להפחתת התסמינים של מספר מחלות הפוגעות במערכת החיסונית: טרשת נפוצה, מחלת קרוהן ודלקת כיבית של המעי הגס והרקטום. כעת חברות ביוטכנולוגיה מבצעות ניסויים קליניים של הטיפול ומחקרים נוספים יבדקו האם תולעת השוט יכולה להועיל גם במקרים של דלקת מפרקים שגרונית, אוטיזם ואלרגיות.

תולעת שוט (צילום: esrtherase, flickr)

בשנים האחרונות יש עלייה בשכיחותן של מחלות אוטו-אימוניות בעולם המערבי. לדוגמה, שכיחות האסטמה בקרב ילדים בארצות הברית עלתה ב-28% מ-1999 ל-2009. אחת ההנחות היא שהסיבה לכך היא שבני אדם אינם נחשפים לאותם מיקרואורגניזמים שאליהם נחשפו בעבר. הטיפול באמצעות תולעת השוט נולד מ"היפותזת ההיגיינה", שלפיה היגיינת יתר היא הסיבה למחלות. היעדר החשיפה למיקרואורגניזמים אמנם צמצם את התחלואה, אבל גרם למערכות החיסוניות שלנו להיות "עצלניות".

חוקרים מאוניברסיטת איווה חיפשו טפיל בטוח, שאינו ידוע כגורם לזיהומים או למחלות אצל בני אדם, למטרות ריפוי. כך הגיעו אל תולעת השוט ולטיפול שנקרא TSO, ראשי התיבות של השם הלטיני של ביצי התולעת - Trichuris Suis Ova. נראה שהטפיל גורם לאיזון מחדש של המערכת החיסונית. במחלות אוטו-אימוניות רבות תאים חיסוניים שנקראים ציטוקינים מסוג T1 מתרבים ונלחמים בתאי הגוף כפי שקורה כאשר הגוף מזהה פולש זר. בניסויים המשתתפים צורכים ביצי תולעת-שוט שבוקעות במעיים. נראה שהתולעים ממריצות פעילות חיסונית מועילה. התולעים גורמות לגוף לייצר יותר תאים חיסוניים מסוג T2 כדי להילחם בתולעים. התגובה החיסונית הזאת עוזרת נגד תגובות דלקתיות.

הגישה הנחקרת שונה מאוד מהטיפולים המקובלים שבהם החולים מקבלים תרופות לדיכוי המערכת החיסונית. במינונים גבוהים מדי המערכת החיסונית עלולה להיפגע, כך מסביר ד"ר רוברט סאמרס, פרופסור לגסטרואנטרולוגיה באוניברסיטת איווה, שהשתתף בעריכת הניסויים בתולעת השוט. הוא מוסיף שטיפול TSO מסוכן פחות מתרופות מכיוון שאינו תוקף באופן ישיר את המערכת החיסונית. כאמור, ביצי תולעת-שוט אינן מסוכנות מפני שאינן מחוללות מחלות אצל בני אדם. כשבועיים לאחר בקיעת התולעים, הן מתות ומופרשות מהגוף.

בניסויים שערכו סאמרס ועמיתיו ב-2005 השתתפו 29 מתנדבים שסבלו ממחלת קרוהן. שישה חודשים לאחר הטיפול, 21 מתוכם החלימו (בניסוי לא הייתה קבוצת ביקורת). בניסוי אחר השתתפו 54 חולים בדלקת כיבית של הכרכשת (ulcerative colitis). אלה שקיבלו טיפול TSO נהנו משיפור במצבם באופן ניכר לעומת המשתתפים שקיבלו פלסבו. בשני ניסויים קטנים אחרים, בחולי טרשת נפוצה, נראתה ירידה בחבורות במוח בעקבות הטיפול.

יש חוקרים שמקווים ש-TSO יוכל להועיל גם במקרים של אוטיזם. בבית הספר לרפואה על שם אלברט אינשטיין בברונקס, ניו יורק צפוי להתחיל בקרוב ניסוי שישתתפו בו מבוגרים אוטיסטים. ד"ר אריק הולנדר מצוות המחקר אומר שרק עכשיו מתחילים לחשוב על שינוי התגובה הדלקתית-חיסונית כגורם המשפיע על תסמינים התנהגותיים.

בכתבה על הטיפול שהתפרסמה ב-Wall Street Journal מתואר הזוג ג'ונסון, הורים לילד אוטיסט בן 14 שסבל מהפרעות התנהגותיות קיצוניות ומחרדה. הילד יצא למחנה קיץ ואחד מהמדריכים שם דיווח להורים שהילד רגוע ומתנהג טוב יותר מאי פעם. לאחר שהאב אסף את הבן מהמחנה, הוא ראה שרגליו של הנער מכובות נשיכות של קרדיט. כעבור 10 ימים ההתנהגות המופרעת חזרה. מר ג'ונסון מאמין שאין מדובר בצירוף מקרים. הוא החל לחקור ונתקל בתיאוריות על קשר אפשרי בין המערכת החיסונית לאוטיזם. הוא נתקל במאמרים על טיפול TSO במחלקת קרוהן. הוא רכש את התכשיר מחברה גרמנית עבור בנו. לאחר כעשרה שבועות ההתנהגות המופרעת נעלמה. כעת הנער נוטל באופן קבוע את התכשיר והתסמינים החריפים שמהם סבל אינם חוזרים.