חיסונים ואוטיזם – המערכה נמשכת

פרשת אנדרו ווייקפילד והמחקר השקרי לכאורה שטלטל את עולם האוטיזם בשנות ה-80 עדיין לא דעכה, וטוב שכך


בינואר השנה הרוחות בעולם הרפואה והעיתונות סערו בעקבות כתבה של בריאן דיר שלפיה ממצאיו של ד"ר אנדרו ווייקפילד, הרופא הבריטי שחקר את הקשר בין חיסונים לבין אוטיזם, שקריים וכי ווייקפילד אינו ראוי להיות רופא.
התגובות היו צפויות. מצד אחד חסידי הממסד הרפואי שחררו תגובות בסגנון "אמרנו לכם" שטוענות שאין שום ביסוס מדעי לקשר בין חיסונים (וכספית) לבין אוטיזם. מהצד השני ארגונים רבים שעוסקים באוטיזם יצאו להגנתו של ווייקפילד והצביעו על מחקרים נוספים שמחזקים את מסקנות המחקר שלו. כאן מתחילה הסדרה שלי שעוסקת בנושא הזה.

בתחילת אפריל התפרסם ב-Age of Autism מאמר של ג'ון סטון שמסביר שבין השניים, מי שעסק בשקרים הוא בריאן דיר ולא אנדרו ווייקפילד.

גם את המבקר צריך לבקר (צילום: andercismo, flickr)

דיר הופיע בתוכנית רדיו של ה-BBC וטען שווייקפילד אינו כשיר להיות רופא מפני שביסס את מחקרו, המאמר המפורסם והשנוי במחלוקת שהופיע בכתב העת הרפואי Lancet, על "ספרי תינוקות" (של הילדים האוטיסטים שהשתתפו במחקר שערך) במקום על תיעוד של רופא המשפחה. דיר גם האשים את וויקפילד בהתעלמות מתיעודי התפתחות הילדים שהיו בידי ההורים בטענה שאין להם חשיבות. סטון אומר שדיר טעה לגמרי:

1. ווייקפילד כלל לא אסף את ההיסטוריה הרפואית של הילדים. מי שעשה זאת היה פרופסור ג'ון ווקר-סמית', מומחה לגסטרואנטרולוגיה של ילדים שאסף את החומר עבור מחקר שלו.

2. לא מוקבל שרופא המשפחה יעביר את כל התיעוד של מטופליו לגורם שלישי.

3. תיעודי ההתפתחות של ילדים, אלה שדיר מכנה "ספרי תינוקות", מובאים בדרך כלל על ידי ההורים לכל פגישה עם רופא והם מכילים מידע משמעותי.

סטון אומר שדיר מעולם לא קרא את תיעודי התפתחות שבהם הוא כה מזלזל, שתומכים במסקנותיו של ווייקפילד. כתב העת British Medical Journal, שבו פורסם מאמרו המשמיץ של ווייקפילד, חרג מהמקובל והגביל פרסום תגובות למאמר. דיר לא נדרש מעולם להגיב לשום ביקורת שהופנתה כלפי המאמר שלו.

מרואיין נוסף מלבד בריאן דיר שהשתתף בתוכנית הרדיו של ה-BBC בנוגע לפרשת ווייקפילד-דיר וכביכול היה אמור להיות מומחה נייטרלי, הוא פרופסור מרק פפיס, אדם שחביב במיוחד על יצרנית החיסון המשולש (MMR) גלקסו-סמית'-קליין, GSK. פפיס מוביל שותפות עסקית בין הקולג' האוניברסיטאי של לונדון לבין GSK, עובדה שלא צוינה בתוכנית ולא נחשפה על ידי הקולג' האוניברסיטאי של לונדון כאשר המוסד הכריז על חקירה בינלאומית של "ההונאה" של ווייקפילד. פרט לכך, פפיס הוא מתנגד היסטורי של ווייקפילד.

לכל הפרטים החבויים-עד-כה האלה, שהסתרתם מהציבור שיחקה לידי מתנגדיו של ווייקפילד, מצטרפת עובדה נוספת, שאותה מציין ג'ון סטון במאמר קודם: בריאן דיר ניהל קמפיין במשך שבע שנים נגד ווייקפילד. פול נוקי, עורך הסאנדיי טיימס, גייס את בריאן דיר בגלל שהיה זקוק ל"משהו גדול על MMR". בסוף שנות ה-80' אביו של נוקי עמד בראש המועצה הבריטית לבטיחות בתרופות, בדיוק אז ה-MMR הגיע לבריטניה.

לבריאן דיר התאפשרה גישה לא חוקית למסמכים רפואיים ומשפטיים חסויים. כשמאמרו המשמיץ הופיע ב- British Medical Journal, היו קוראים שהעלו שאלות בנוגע לחשיפתם של אותם מסמכים לעיניו של דיר, אבל המערכת מחקה את התגובות האלה.

לגיטימי, ובעצם גם רצוי, לבקר מחקרים מכל סוג. לגיטימי גם להתייחס לביקורות כאלה, אבל חשוב לזכור שגם את המבקר - ולא רק את מושא הביקורת – צריך לבדוק בשבע עיניים.