ד"ר ווייקפילד משיב אש

ד"ר אנדרו ווייקפילד, שמחקרו עורר סערה בקרב הורים רבים ותרם לחשש מפני חיסונים, תובע סוף סוף את משמיציו על הוצאת דיבה. המשפט יחשוף קרוב לוודאי את הקשרים המסוכנים בין הון, תקשורת ושלטון

זהו עוד פרק בסאגה המתמשכת שבמרכזה עומד ד"ר אנדרו ווייקפילד. בניגוד לפרקים הקודמים, שברובם לא נשמע קולו של האיש עצמו, הפעם הוא ממלא תפקיד אקטיבי. ד"ר ווייקפילד תובע על הוצאת לשון הרע את כתב העת הרפואי BMJ - British Medical Journal את העורכת האחראית שלו ד"ר פיונה גודלי ואת הכתב בריאן דיר. מאמרו של בריאן דיר שהתפרסם ב-BMJ בינואר 2011 משתלח בווייקפילד ובמחקר שביצע ב-1988 המצביע על קשר בין החיסון המשולש לבין דלקת המעי הגס ואוטיזם.

עורך דינו של ווייקפילד, ביל פאריש, שייצגו בתביעה המוגשת במדינת טקסס, שם לו למטרה להוכיח שטענותיהם של דיר, גודלי וה-BMJ נגד מרשו הן חסרות בסיס. אד אראנגה, מנהל הקרן לתמיכה משפטית בווייקפילד, אמר: "זהו יום גדול. באומץ ובשכנוע גדולים, אנו צועדים קדימה ושמים את מבטחנו במערכת הצדק של ארצות הברית, בלבבות הפתוחים והכנים של תושבי ארצות הברית ובאמונתנו שהאמת תנצח ושהצדק יצא אל הפועל." עוד הוסיף אראנגה: "אנו מביטים נחושים אל העתיד ועומדים מאוחדים בחובתנו המוסרית לתקן את העוולה האיומה ולהוכיח את חפותו של ד"ר אנדרו ווייקפילד מכל ההאשמות שהאשימו אותו בהן BMJ, פיונה גודלי ובריאן דיר."

בריאן דיר. הפעם הוא יעמוד על דוכן הנאשמים (צילום מתוך ויקישיתוף)

עוד לפני הגשת תביעת הדיבה, וויקפילד פרסם תצהיר שבו נאמר: "בסדרת מאמרים שפורסמו בסאנדיי טיימס הבריטי וב-BMJ, שנכתבו על ידי העיתונאי העצמאי בריאן דיר ועל ידי עורכת BMJ ד"ר פיונה גודלי, אני מואשם בשינוי ההיסטוריות הרפואיות ותוצאות הבדיקות של ילדים אוטיסטים במטרה לפברק מחלה חדשה – מחלה שתוארה בכתב העת The Lancet ב-1998, שבריאן דיר טוען שאינה קיימת. יש בידי מסמכים שמבטיחים מעבר לכל צל של ספק שלא זייפתי את הנתונים הללו; שהממצאים על מחלת המעי אצל הילדים הללו הם אמיתיים ושהממצאים דווחו כראוי ל-Lancet."

עובדה שתשמש את פרקליטיו של ווייקפילד היא שבריאן דיר נשכר על ידי ג'יימס מורדוך לכתוב את המאמר המדובר נגד ווייקפילד. ג'יימס מורדוך הוא בנו של איל העיתונות רופרט מורדוך. משפחת מורדוך מושקעת בחברת גלקסו-סמית'-קליין (GSK) וג'יימס הוא אף חבר דירקטוריון בה. GSK מייצרת את החיסון שמחקרו של ווייקפילד מערער על בטיחותו. מאמרי ההשמצה של דיר פורסמו לא רק ב-BMJ אלא גם בסאנדיי טיימס השייך למשפחת מורדוך.

פיונה גודלי, הידועה כתומכת במדיניות החיסונים של בריטניה שמחה ללבות את האש שהצית דיר. מלאכתה עלתה לווייקפילד מחיר כבד – נשלל ממנו הרישיון לעסוק ברפואה בבריטניה. מסיבה זו הוא מתגורר כעת בטקסס, שם גם הגיש את התביעה.

בהמשך השתלשלות המקרים גודלי הודתה, גם אם בחצי פה, בפני אתר Age of Autism, שהביקורת נגד ווייקפילד שהתפרסמה בכתב העת שהיא עורכת אינה ממש אמינה.

חיזוק מדעי למחקרו של ווייקפילד מגיע מכיוונו של ד"ר ארתור קריגסמן, גסטרואנטרולוג ילדים (שהוא גם יהודי דתי המבקר לעתים בארץ). קריגסמן פרסם מאמר המתאר פתולוגיות גסטרואנטרולוגיות השכיחות אצל ילדים אוטיסטים.

מאמר מ-2006 שבוצע על ידי ווייקפילד יחד עם החוקרות קרול סקוט וקריסטן לימב מוצא קשר בין חשיפה לחיסון נגד חצבת לבין דלקת מעי ונסיגה אוטיסטית.

אנו נחכה לתוצאות המשפט. בינתיים ברור שיותר משהחיסון מסוכן, מסוכנת ההשפעה העצומה של חברות התרופות על התקשורת ועל החלטות הממשל שנוגעות לכולנו.