שיעור המאובחנים כשייכים לקשת האוטיסטית גדל פי 25 ב-50 שנים. האם מדובר בגידול אמיתי או בשינויים בהגדרה? חוקר אוסטרלי מנסה למצוא תשובה
האם האוטיזם הפך למגפה? מאמר שהופיע באתר האוסטרלי the conversation מנסה לענות על השאלה. מחבר המאמר, אנדרו ווייטהאוס, מזכיר שבמחצית המאה האחרונה חלה עלייה בשכיחות האוטיזם. הנתונים האלה חוזרים על עצמם בכל המדינות שבהן מתקיים איסוף מידע נאות.
הסקר הראשון (Epidemiology of autistic conditions in young children, Victor Lotter ) בוצע ב-1960 ובו הערכה שעל כל 2,500 בני אדם יש אחד עם אוטיזם (0.04% מכלל האוכלוסייה). ווייטהאוס מציין שמאז שהוא עצמו החל לחקור את הנושא בתחילת שנות ה-2000, השכיחות עלתה למקרה אחד על כל 250 (0.4% מכלל האוכלוסייה, כלומר פי 10 ממה שהיה ב-1960).
לוגו המודעות לאוטיזם
בעשור האחרון מחקרים מראים עלייה מתמדת בשיעור המאובחנים עם אוטיזם, עם נתונים שמדברים על אחד מכל 160 (0.62%) ואפילו על אחד מכל 38 (2.6%). ההערכה המקובלת ביותר מדברת על אחד מ-100 (1%). בכל מקרה מדובר על גידול של פי 25 ב-50 שנה. מה גורם לכך?
חוקרים החלו לבדוק האם יש משהו בסביבה שגורם לגידול הזה בהיארעות. אחד המחקרים המפורסמים הוא זה של ד"ר אנדרו ווייקפילד שקשר את החיסון המשולש (MMR) למחלת מעיים דלקתית ואת המחלה לאוטיזם. ווייטהאוס מזכיר שמחקרו של ווייקפילד היה ועודנו שנוי במחלוקת ומציע סיבות אחרות או נוספות לגידול בשיעור מקרי האוטיזם.
שינוי קונספטואלי
אחת התגליות החשובות בנוגע לאוטיזם היא שמדובר בקשת רחבה של דרגות חומרה של התסמונת. ההבנה שילדים יכולים להציג תסמינים חמורים פחות מההגדרה המסורתית של אוטיזם הביאה להגדרות חדשות כמו תסמונת אספרגר ו"הפרעה התפתחותית כוללת שאין לה הגדרה אחרת" (PDD-NOS), שתיהן שייכות לקשת האוטיסטית. ההגדרות החדשות גרמו לכך שיותר ילדים נחשבים שייכים לקשת האוטיסטית.
עם זאת, מחקרים מראים שמקרים חמורים יותר (אוטיזם של הילדות או אוטיזם "קלאסי") הפכו גם הם שכיחים יותר ב-20 השנים האחרונות, מה שאומר שהרחבת ההגדרה אינה יכולה להסביר את הגידול הכללי בשכיחות מקרי האוטיזם.
תחליף אבחוני
הרחבת גבולות האבחנה משמעותה שיותר אנשים מוגדרים כעת כאוטיסטים, גם כאלה שסובלים מהפרעות בדיבור וממוגבלות אינטלקטואלית. שני המצבים האלה הפכו שכיחים פחות בעוד האוטיזם הפך שכיח יותר.
הבדלים מתודולוגיים
ככל שהתרחב הידע הקשור לאוטיזם, כך התפתחו השיטות הקובעות את שכיחות התסמונת. מחקרים ישנים יותר בחנו אוכלוסיות שנחשבות קטנות על פי הסטנדרטים של מחקרי תחלואה ונעזרו בכלי אבחון לא מדויקים. שיטות הסקר המודרניות בוחנות אוכלוסיות גדולות יותר (מדינות) ונעזרות בשיטות אבחון רגישות יותר.
השפעות חברתיות-תרבותיות
השפעות תרבותיות שונות גרמו לכך שאדם יכול להיות מאובחן כשייך לקשת האוטיסטית בקלות רבה יותר מאשר בעבר, ביניהן:
מודעות רבה יותר לנושא האוטיזם בקרב הורים ואנשי מקצוע מתחום הבריאות
זמינותם של מומחים לאבחון אוטיזם
פיחות בסטיגמות שקשורות לאבחון (למשל שאוטיזם קשור ליחס קר מצד ההורים)
סיוע ממשלתי לילדים שמאובחנים עם אוטיזם
ווייטהאוס אומר שיש מי שאומרים שאין הבדל במספר האוטיסטים ה"אמיתיים" בין העבר לבין המצב היום, ומה שהשתנה הן ההגדרות. אבל, אומר ווייטהאוס, בהחלט ייתכן ששכיחות האוטיזם עולה ועדיין לא נמצאה לכך הסיבה. הסבר אפשרי אחד הוא הגידול בהישרדותם של תינוקות פגים. ממצאים מהעת האחרונה מראים שלפגים סיכון גבוה יותר לאוטיזם. עדיין אי אפשר לקבוע נחרצות שקיים קשר כזה.
כן ניתן לומר שאין גורם סביבתי יחידי שתורם לעלייה באבחון האוטיזם. יש עוד הרבה מה לחקור, הוא מסכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה