משחקים מסוכנים במעבדה

מדען הצליח ליצור במעבדה גרסה מדבקת במיוחד של נגיף שפעת העופות. כעת עולה השאלה האם לפרסם את עבודתו בשם הפתיחות המדעית או למנוע את פרסומה מהחשש לחיקויים מסוכנים

ניסויי מעבדה בנגיפי מחלות מסוכנות נעשים בשם הצורך "להיות מוכנים" לקראת ההתפרצות הבאה של מחלות מדבקות כמו שפעת העופות. אולם פרסום מחקרים אלה בכתבי עת מדעיים עלול לסכן את הציבור יותר מאשר להכין את הקרקע לקראת הקטסטרופה הבאה. מה יקרה אם האדם הלא נכון ילמד איך להפוך נגיף קטלני אך לא מדבק מאוד לנגיף שהוא גם קטלני וגם מדבק במיוחד?

 בניסוי מעבדה נוצרה גרסה מדבקת במיוחד, בינתיים בין חמוסים, של נגיף שפעת העופות (צילום: hddod, flickr)

מדענים ומומחי בריאות חלוקים בנוגע לניסויים חדשים שהפכו את נגיף שפעת העופות מדבק יותר. השאלה היא האם לפרסם את התוצאות. המבקרים טוענים שהדבר עלול לחשוף כיצד ניתן לייצר נשק ביולוגי חדש ועוצמתי. הנגיף H5N1 האחראי על שפעת העופות החריד את העולם ב-2005, אבל מעטים יחסית חלו במחלה מפני שהנגיף אינו מדבק מאוד בין בני אדם.

בספטמבר 2011מדען בשם רון פוצ'ייר מהמרכז הרפואי ארסמוס בהולנד הודיע בכינוס בנושא שפעת שהתקיים במלטה, שהוא ביצע ניסוי מעבדה שתוצאתו היא נגיף שפעת העופות שהפך מדבק הרבה יותר בין חמוסים. חמוס, מכרסם שמוכר לרבים כחיית מחמד, שימש כמודל ללמידת השפעת נגיף שפעת העופות על בני אדם. נדרשו חמש מוטציות בלבד כדי להגיע לגרסה החדשה של הנגיף.

נגיף שפעת העופות, עוד בגרסה המוכרת, מסוכן מאוד למי שנדבק בו ועלול להמיתו. כעת אותו פוצ'ייר הפך את הנגיף לגם מסוכן מאוד וגם מדבק מאוד.

ד"ר תומס איגלסבי, מומחה לטרור ביולוגי וראש המרכז לביטחון ביולוגי (Biosecurity) באוניברסיטת פיטסבורג, אמר בעקבות הפרסום: "זה פשוט רעיון גרוע שמדענים יהפכו נגיף קטלני לקטלני ומדבק ביותר. וזה רעיון רע נוסף שהם יפרסמו כיצד עשו זאת כך שאחרים יוכלו להעתיק."

נכון ל-22 בנובמבר המידע המטריד טרם פורסם באף כתב עת מדעי. איגלסבי מקווה שזה לא יקרה גם בהמשך. אין זה מובן מאליו: בעולם המחקר הביולוגי מתקיימת תרבות של פתיחות. מדענים מדווחים על שיטות העבודה שלהם ועל תוצאותיהן כך שאחרים יוכלו לחזור על השיטות וללמוד מהן.

על פי NPR, רשת תחנות הרדיו הגדולה ביותר בארצות הברית, עבודתו של פוצ'ייר נמצאת תחת אבטחה שאחראי עליה גוף שנקרא "מועצת המדע הלאומית לביטחון ביולוגי" (National Science Advisory Board for Biosecurity). פוצ'ייר נשאל על ידי NPR אם התכוון לפרסם את פרטי מחקרו. הוא השיב שהוא מעדיף לא להגיב עד שהמועצה תודיע על החלטתה הסופית.

מחקר על צורות חדשות ומדאיגות של נגיף השפעת מלמד כיצד עשור לאחר אסון התאומים ומתקפות האנתרקס, מדענים עדיין נאבקים בסוגיה כיצד להתנהל עם מחקר ביולוגי רגיש. ג'ון שטיינבורנר, ראש המרכז למחקרים בינלאומיים וביטחוניים באוניברסיטת מרילנד, אמר: "אנו באמת צריכים לפתח ראייה כוללת טובה יותר ודרך טובה יותר לארגון שיפוט גלובלי של קווי מחקר מסוכנים במיוחד. עדיין לא עשינו זאת."

הסוגיה כבר הגיעה כמובן לשולחנם של עורכי כתבי העת המדעיים. לין אנקיסט, עורך כתב העת לווירולוגיה מאוניברסיטת פרינסטון אמר שהוא ועמיתיו בוחנים בזהירות את השאלה האם לפרסם מחקר על נגיף שפעת בגיליון דצמבר הקרוב. הם יצטרכו לקבוע האם בפרסום תהיה יותר תועלת מנזק - או ההפך.

במחקר שעליו מדבר אנקיסט, מדענים לקחו גן של שפעת העופות ושתלו אותו בנגיף של שפעת החזירים. עכברים שהודבקו בנגיף המהונדס הפכו חולים מאוד. אנקיסט אומר שהנגיף החדש אינו מתפשט בקלות וששילוב כזה בין נגיפים יכול להתרחש בטבע. הוא מוסיף שמדענים בעולם סקרנים מאוד לראות כיצד הדבר יתפתח בגלל שהם צריכים להתכונן לקראתו. "הציבור מצפה מאיתנו להיות מוכנים," ציין.

בכתב עת מדעי אחר, שנקרא Virology, מתואר בגיליון נובמבר השנה כיצד מדענים יצרו שתי גרסאות של נגיף שפעת העופות שיכול להתפשט בצורה מוגבלת בין חמוסים.

בינתיים אנחנו יכולים להחליט מה מפחיד אותנו יותר: הגבלת חופש המידע המדעי או הסכנה שבניצול לרעה של המידע הזה.