פקק תנועה – הרבה יותר גרוע ממה שחשבתם

לאט לאט מצטבר מידע על הקשר בין זיהום מפליטות אגזוזים לבין פגיעה במוח. הנתונים מטרידים ומלמדים שפתרון לעומסים בכבישים ישפר את בריאות הציבור

כולם כבר יודעים שסביבה מזוהמת מזיקה לבריאות. את זיהום האוויר בערים, שמקורו בעיקר בפליטות מכלי רכב, מקובל לקשר למחלות לב-ריאה ולסרטן. כעת חוקרים רבים בודקים את השפעתו על המוח. כתבה שהופיעה בוול סטריט ז'ורנל סוקרת כמה מהמחקרים הללו.

פרדריקה פררה מאוניברסיטת קולומביה דנה בהשפעת חלקיקי הפחמן על המוח. היא מניחה שהחלקיקים פוגעים בתאי מוח ובסינפסות ובודקת את הקשר בין החשיפה לזיהום ברחם לבין ההשפעות המנטליות על ילדים.
"יותר ויותר מדענים מנסים להבין האם וכיצד חשיפה לפליטות כלי רכב יכולות לפגוע במוח האנושי," אומר חוקר התחלואה ג'יו-צ'ואן צ'ן מאוניברסיטת דרום קליפורניה. צ'ן מנתח את השפעות הזיהום מכלי רכב על מוחן של 7,500 נשים בריאות מ-22 מדינות בארצות הברית. המידע שנאסף עד כה הוא נסיבתי, אך מטריד.
"יש סיבה ממשית לדאגה, אומרת הנוירו-כימאית אנט קירשנר מהמכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתית.

כמות הזיהום שמייצרות היום מכוניות ומשאיות היא רק עשירית מהזיהום שייצרו כלי רכב בשנות ה-70', אבל יש יותר אנשים על הכביש, פקקי התנועה שכיחים הרבה יותר ורבים מבלים בהם מספר שעות ניכר בכל יום. עדיין לא ידוע האם נוסעים שנושמים באופן קבוע אוויר כבישים מזוהם סובלים יותר מהשפעות על המוח. עד כה נחקרה ההשפעה הקשורה בדרגת הזיהום במקום המגורים של האדם. השפעות כרוניות של פליטות המנועים על הקוגניציה של נהגים ונוסעים קשה למדידה בשל הצורך לבודד אותה מגורמים כמו מתח, תזונה ופעילות גופנית שגם הם משפיעים על המוח.

פקקי התנועה לא רק מעצבנים - לפי מחקירם חדשים הם גם פוגעים במוח כבר מהרחם (צילום: Anderson Mancini, flickr)

עם זאת, מחקרים חדשים מראים שנשימת גזים ברחוב ל-30 דקות בלבד יכולה להגביר את הפעילות החשמלית באזורים במוח שאחראים על התנהגות, אישיות וקבלת החלטות. מדענים הולנדים גילו לאחרונה ששינויים אלה מרמזים על מתח. נשימת אוויר עירוני עם רמות גבוהות של פליטות אגזוזים למשך 90 ימים יכולה לשנות את האופן שבו גנים "נדלקים" ו"נכבים" בקרב מבוגרים. היא גם עלולה להותיר סימנים מולקולריים במטען הגנטי של יילודים, כך דיווחי צוותי מחקר מהאוניברסיטאות קולומביה והארברד.

ילדים שחיים באזורים מזוהמים במיוחד מפליטות כלי רכב נוטים להשיג ציונים נמוכים במבחני אינטליגנציה ואף נוטים יותר לדיכאון, חרדה ובעיות ריכוז בהשוואה לילדים שחיים בסביבה שבה האוויר נקי יותר. כך נראה ממחקרים שבוצעו בניו יורק, בוסטון, בייג'ינג וקרקוב. אצל אנשים מבוגרים נמצאו השפעות על הזיכרון ועל יכולת ההסקה, מה שהוסיף חמש שנים לגילם המנטלי, כך גילה מחקר נוסף מאוניברסיטת בוסטון. זיהום האוויר גם עלול להגביר את הסיכון לחלות באלצהיימר ומאיץ את התפתחותה של מחלת פרקינסון.

ד"ר הת'ר פולק מבית הספר לרפואה באוניברסיטת דרום קליפורניה סקרה רישומי לידה ומצאה שילדיהן של אמהות שחיות במרחק של עד 300 מטרים מצירי תנועה מרכזיים בערים לוס אנג'לס, סן פרנציסקו וסקרמנטו היו בסיכון כפול לאוטיזם, ללא קשר למין, אתניות או חינוך. מחקרים סביבתיים מלמדים שהזיהום מתפשט גם לאזורים מרוחקים יותר מצירי התנועה המרכזיים ונוכח גם בשעות שבהן אין עומסים. מדענים מאמינים שנקיטת אמצעים לשיפור זרימת התנועה תביא לשיפור בבריאות הציבור.

במחקרה של ד"ר פררה שהחל ב-1998 מאות נשים הרות צוידו במכשירים אישיים לניטור זיהום אוויר. לאחר הלידה פררה ועמיתיה בדקו כמה מהתינוקות וגילו סימן ביוכימי ברור בד"נא של כמחצית מהם, שהושאר על ידי החשיפה לכימיקלים הנפלטים מאגזוזים. בגיל שלוש הילדים פיתחו יכולות מנטליות בקצב מעט איטי יותר. בגיל חמש ציוני המשכל שלהם היו נמוכים בממוצע בארבע נקודות מאלה של הילדים שנחשפו פחות לזיהום. החוקרים אמרו שלמרות שההבדלים קטנים, יש להם משמעות ניכרת על יכולות הלמידה בעתיד.

בגיל שבע אותם ילדים נטו להציג יותר תסמינים של חרדה, דיכאון ובעיות ריכוז. "השליה אינה המחסום המושלם כפי שנטינו לחשוב," אמרה ד"ר פררה בהתייחסה להשפעות הזיהום על המוח כבר מהשלב העוברי.