את ההומיאופתיה שוללים אלה שחשים מאוימים מפניה בשל סימני השאלה שהיא מציבה מעל הרפואה הקונבנציונלית. לא קשה להפריך את השקרים שמפיצים מתנגדי השיטה
ההומיאופתיה, שהחלה להיות מיושמת במאה ה-19, נראית כאיום לפילוסופיה ולכלכלה שמאחורי הטיפול הרפואי הקונבנציונלי. היא פשוט חושבת אחרת. מאמר שהתפרסם ב-NaturalNews נכנס לקרביהם של שוללי ההומיאופתיה ומפרק כמה מהמיתוסים שהם נוטים לשלוף.
הגישה ההומיאופתית מתייחסת לתסמיני המחלה כאל מגנים חשובים של מערכת החיסון של האדם. הרפואה הקונבנציונלית מתייחסת לעיתים תכופות לתסמינים כאל "בעיה" אצל האדם, שבה יש לטפל ואותה צריך לדכא או לתמרן ביוכימית. הומיאופתים נוטים להניח שהדרך היעילה לפתור את התסמינים היא בטיפול שמטפח, מזין או מחקה את התסמינים כדי לדחוף את תהליך ההחלמה. השוני בגישות הוביל לקונפליקטים.
סמואל האנמן, אבי ההומיאופתיה, זכה לחשדנות על אף השכלתו הפורמלית הנרחבת בתחום הרפואה (תמונה: ויקישיתוף)
לדוגמה, אין זה נדיר שהומיאופתים יפקפקו במחקרי תרופות קונבנציונליים מהחשש שרבות מהתרופות נוטות לדכא תסמינים או לשבש את האקולוגיה הפנימית של הגוף ובכך לגרום למחלה חמורה יותר. הומיאופתים סבורים שהשכיחות הגוברת של סרטן, מחלות לב, עייפות כרונית ומחלות כרוניות רבות אחרות בקרב אנשים צעירים היא תוצאתם של התרופות הקונבנציונליות. אין זה פלא אם כן שרופאים וחברות התרופות תוקפים את ההומיאופתים ואת ההומיאופתיה.
אחד מכלי הנשק של מתנגדי ההומיאופתיה הוא להתעלם ממחקרים מדעיים, כמו מחקרי עלות-תועלת של תרופות ועדויות אפידמיולוגיות, גם אם הופיעו בכתבי עת מדעיים, ולצטט רק את המחקרים שמאמתים את גישתם. כלי נשק נוסף הוא פנייה לאוכלוסיות קלות לשכנוע, כמו סטודנטים לרפואה שחרדים לשמם הטוב, ולומר להם שאם גישת ההומיאופתיה נכונה, הרי שהיא מבטלת את כל מדע הרפואה המודרני. זוהי טענה מופרכת, שכן ההומיאופתיה אינה שוללת את מדע הרפואה אלא מרחיבה את הידע הקשור בבריאות.
הנה כמה מהמיתוסים שהמאמר ב- NaturalNewsמנפץ.
הטענה: "אין שום מחקר שמראה שרפואה הומיאופתית עובדת."
האמת: רוב המחקרים הקליניים על תרופות הומיאופתיות מראים תוצאות חיוביות. הנתונים הסטטיסטיים שמראים חוסר יעילות של תרופות הומיאופתיות הם כאלה שכוללים רק את החלק הקטן יחסית של המחקרים הגדולים, שבהם משתמשים רק בתרופה הומיאופתית אחת עבור כלל משתתפי המחקר. שיטה זו מנוגדת לדרך ההומיאופתית שמעניקה טיפול פרטני לאדם ולא טיפול גורף למחלה אצל כל בני האדם.
הטענה: "המחקרים שמראים שהתרופות ההומיאופתיות יעילות הם מחקרים שבוצעו באופן לא ראוי."
האמת: מחקרים שמראים את יעילותן של תרופות הומיאופתיות פורסמו בכתבי עת רפואיים מכובדים כמו Lancet, British Medical Journal, Pediatrics, Pediatric Infectious Disease Journal ורבים אחרים. כל המחקרים הללו נעשו על פי אמות מידה מחמירות עם חלוקה אקראית לקבוצות ניסוי וביקורת, עם פלסבו וסמיות כפולה. יתר על כן – בשל החשדנות כלפי ההומיאופתיה המחקרים נבחנו בקפידה רבה מהרגיל.
הטענה: "אין שום דבר בתרופה הומיאופתית. אלה רק מים."
האמת: ראשית, הריכוז של רבות מהתרופות ההומיאופתיות דומה לריכוזם של הורמונים ותאי חיסון אפקטיביים בגופנו. בבדיקה של דגימות משש תרופות שמופקות ממינרלים, מדענים מצאו שהמרכיב הראשוני עדיין נוכח בתרופה בצורה של ננו-חלקיקים (Chikramane, Suresh, Bellare, 2010). מחקרים נוספים אישרו שקיים הבדל בין מים לתרופות הומיאופתיות.
הטענה: "אם נכון לעכשיו איננו מבינים כיצד פועלות התרופות ההומיאופתיות, אז הן אינן יכולות לעבוד."
האמת: אנחנו עדיין לא מבינים רבים ממסתרי הטבע, אך היעדר ההבנה אינו אומר שהדברים אינם קורים.
ד"ק קרול סיקורה, אונקולוג ודיקן בית הספר לרפואה של בקינגהם מבקר את מבקרי ההומיאופתיה והרפואה האלטרנטיבית, מכנה אותם "רופאי כורסה" ואומר שלמעשה מעולם לא התנסו בפרקטיקות שהם כה שוללים.
אחת השאלות שצריכות להישאל היא מהו המניע של כל אותם מתנגדים נחרצים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה