חשיבה מגובשת על סוגיות בריאות בחיים מודרנים. קרינה, מתח, זיהם אויר, מים, אוכל, מחשבות רעילות, ותוצאותם.
יום חמישי, 14 ביוני 2012
אצת הפלא – כלורלה
יום שלישי, 14 באוקטובר 2014
מבצע לרגל רודש מודעות סרטן שד
יום חמישי, 9 בפברואר 2012
כור גרעיני - סכנה ברורה ומיידית
עוד ועוד מחקרים מראים שכורים גרעיניים הם סכנה חמורה לבריאות הציבור, ולא רק לאוכלוסייה מהסביבה הקרובה. מאז אסון פוקושימה אני מבחין בעלייה בתחלואה - המאמר הבא מלמד על ההשפעות החמורות של התפרצות הכור בפוקושימה על אוכלוסיית ארצות הברית.
14,000 מקרי מוות בארצות הברית מקושרים לאסון הכור בפוקושימה, כך על פי כתב העת הרפואי International Journal of Health Services. 14 שבועות לאחר התפרצות הכור בפוקושימה, מספר מקרי המוות בארצות הברית היה גבוה ב-14,000 מהממוצע. מחברי המאמר, שני מומחים להשפעות קרינה רדיואקטיבית על בריאות האדם ומחברי ספרים בנושא, השוו נתון זה לגידול של 16,500 במקרי המוות באזור הכור בצ'רנוביל 17 שבועות לאחר ההתפרצות שם ב-1986. בין מקרי המוות בארצות הברית הרבים ביותר היו של תינוקות בני פחות משנה.
יום שלישי, 19 באוקטובר 2010
כולסטרול גבוה - המחלה שלא קיימת
פרופסור דרור חרץ, מנהל מרכז הליפידים ויו"ר ועדת הלסינקי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, מפרסם בימים אחרונים שוב ושוב ש"עודכנו רמות הכולסטרול המומלצות, ושלא ניתן להגיע לרמה הנכספת ללא תוספת תרופות". מה? כך תוכננו לחיות, מתרופות ולא מאוכל?
בדצמבר אשתקד פרסמתי שתי רשימות קצרות על אינסולין וסוכר, והיום אני רוצה להרחיב את הדיון.
תלוי באיזה קופת חולים, הגלוקוז (סוכר בדם) בצום אמור להיות בין 68 ל-100 או 110. עד שבן אדם לא נושק את הגבול העליון או עובר אותו, על פי רוב, רופא המשפחה לא יתיחס לעניין. אבל בואו נראה מה קורה באמת.
תנגודת אינסולינית (המכונה בשגגה סכרת מסוג 2) היא בעיה נפוצה בקרב האוכלוסייה של בני מעל גיל 50. המחלה הזאת מתפשטת גם לגילים צעירים יותר בשנים האחרונות, כולל בני העשרה. אבל מה קורה עד שהסוכר עולה ל-110-100 ומעלה? ומהי בכלל תנגודת אינסולינית?
אינסולין הוא הורמון וחלק מהמערך הכולל של ההורמונים בגוף. האינסולין אמור להיכנס לתאי הגוף דרך קולטנים (רצפטורים) ולאפשר את ספיגת הגלוקוז בתאים והפיכתו לאנרגיה זמינה. קולטן אינסולין הוא תעלה דקיקה ספציפית שאמורה לאפשר רק למולקולת האינסולין לעבור דרכה. אבל כמו כל צינור, התעלה הזאת עלולה להיסתם. כאשר היא נסתמת, הגלוקוז והאינסולין נשארים בדם. ככל שהסוכר עולה, עולה רמת האינסולין בגוף, הכבד הופך את הגלוקוז לכולסטרול - LDL וטריגליצרידים, המכונים "כולסטרול רע".
זאת אומרת, שכאשר יש תחילה של תנגודת אינסולינית, נראה עלייה ברמת הכולסטרול. יש שפע מחקרים המראים שאנשים עם כולסטרול נמוך יותר סובלים פחות ממחלות לב. אין שום מחקר שמצאתי המצביע על כך שהורדת כולסטרול על ידי "תרופות" תרומת לאריכות ימים, לבריאות הכללית או להרגשה כללית טובה.
אוכל או תרופות? צילום: Bertalan Szürösמה עוד? כמו כל דבר בגוף, אינסולין ברמות נכונות הוא נוגד חמצון, אך ברמות גבוהות הוא מחמצן! גם סוכר בדם ברמות גבוהות מחמצן. שני אלה הם גורמי דלקת. שניהם עלולים להעלות לחץ דם. כולסטרול מכול סוגיו הוא נוגד חמצון, לכן כולסטרול גבוה הוא מחלה שלא קיימת!
מה גורם לסתימת תעלות האינסולין? יש מספר גורמים שונים שניתן לצמצם לשניים, שלושה או אפילו לאחד: שומן (גריז) הנדבק לדפנות התאים. גלוטן, חלבון החיטה, הוא האחד מ"יצרני השומן". שאר הסיבות הם רעלנים שונים כמה זיהום אוויר, מתכות כבדות, מחשבות רעילות. איך זה עובד בלשון בני אדם? כל פעולה ביוכימית בגוף מבוססת/נשלטת על ידי חמצן. כל הרעלנים גורמים לשיבוש בחילוף החומרים של החמצן. heme, אחת המולקולות שמרכיבות את ההמוגלובין, לא רק הופכת להמוגלובין אלא גם פועלת כדטרגנט של קולטנים וכלי דם. לכן עלינו לחזק את חילוף החומרים של החמצן ולנקות את עצמינו מרעלנים.
התרכזות ב"בעיית הכולסטרול" גורמת לנו לקחת כדורים רעילים ולהתעלם מהבעיה האמיתית.
מה עושים? דנתי במחשבות רעילות בקצרה ברשומה קודמת. שוב, כל בן אדם חייב לחפש לו את דרכו. לגבי ניקוי רעלנים ושיפור חילוף החומרים של החמצן, יש שתי המלצות: כלורלה היא אצת ים מים מתוקים אשר קושרת אליה רעלנים/מתכות כבדות כדי שהם יצאו מהגוף. אמבטית רגליים עם מי חמצן ומגנזיום סולפט (מלח אנגלי) והליכה יומית של כ-40 דקות מסייעות דרך הרבה עבודה גם לפינוי רעלנים (כולל רעלנים רגשיים) וגם לשיפור חילוף החומרים של החמצן.
יום שלישי, 26 ביוני 2012
נא להתרכז בבעיה האמיתית
יום שני, 19 בספטמבר 2011
הגוף כאנטנה
מכיוון שהגוף, כמו אנטנה, פולט וקולט אינפורמציה, אנו פגיעים במיוחד לקרינה ממכשירים ומאנטנות סלולריים אם יש בגופנו מתכות כבדות. אפילו לפני המצאת הטלפונים הסלולריים, אנשים עם סתימות ממתכת או מזהב קלטו בפה שלהם שידורי רדיו.
מכיוון שאנחנו מעין מתקני קליטה חיים, המתכות הכבדות בגופנו מגבירות (amplify) תסמינים. מידת הפגיעות מתדרים סלולריים תלויה ברמת הרעילות שאליה נחשפנו. המתכות הכבדות מחלישות אותנו בכך שהן משחררות תדרים שמשפיעים על אברינו ויוצרות שינויים ביוכימיים מזיקים. לדוגמה, מי שברקמת המוח שלו הצטברו מתכות רעילות, נפגע יותר מאחרים מקרינה סלולרית, שיכולה בבוא העת לגרום לחיידקים להיות פעילים יותר ולייצר עוד מיקוטוקסטינים מסוכנים. הדבר יכול ליצור מעגל קסמים בין החיידקים והמתכות בגוף לבין החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, מה שעלול להתבטא ברגישות-יתר. התוצאה היא, למשל, תחלואה רבה יותר בזיהומים כרוניים. בהמשך עלולים להתפתח או להחמיר מצבים כמו עייפות כרונית, כאבים כרוניים ופיברומיאלגיה.
יום שלישי, 12 באוקטובר 2010
רפואה אנרגטית-ביולוגית לשבור את מעגל החולי
כאשר שואלים אותי במה אני עובד, אני תמיד עונה שאני עובד בבריאות. בדרך כלל זה מעלה תהיות, אבל קשה לי למצוא מונח התואם את תפיסת העולם רפואית שלי.
לא מתאים לי המושג "רפואה אלטרנטיבית". הוא מגדיר מה שאני לא (קונבנציה) ואינו מגדיר מה אני כן ולמה אני שונה. גם המונח "רפואה משלימה" נראה לי תמוה. מה הרפואה המשלימה משלימה? האם הרופא הקונבנציונלי עוסק ברפואה חסרה? הוא לא מטפל במשהו כי הוא לא יודע או לא יכול? לפיכך, לדעתי יש הבדל ביני לבין הממסד הרפואי בראיית הבריאות וגורמי המחלות, ולכן גם בשיטות הטיפול, ניתוח ה"מחלה" ואף הגדרתה (למשל תנגודת אינסולינית במקום סוכרת).
המונח רפואה אנרגטית-ביולוגית הוא הכי מדויק שאליו אני מסוגל להגיע.
רפואה אנרגטית-ביולוגית מבוססת על אירועים אשר קורים במולקולות, תאים ורקמות לפני שהם ניזוקו, ולא על דיווח פתולוגי שלהם לאחר המעשה.
רפואה אנרגטית-ביולגית אינה באה להחליף כירורג, חדר מיון וכדומה - השטחים האלה יישארו נחלת הרפואה הקונבנציונלית. אבל מחלות כרוניות, שהן בבירור כישלונה של הקונבנציה (אחרת הן לא היו "כרוניות"), הן נחלתה של הרפואה האנרגטית-ביולוגית.
לרפואה אנרגטית-ביולוגית יש ארבע פנים:
1. תזונה
2. סביבה
3. איזון
4. כושר (פיזי, רגשי-נפשי)
מחלות נגרמות על ידי דחק חמצוני (oxidative stress). העלייה בדחק החמצוני נגרמת על ידי מספר גורמים פנימיים וחיצוניים. מחלות כרוניות נובעות מירידה ביכולת נוגדת החמצון בשל תזונה לקויה, רעלנים סביבתיים, מתח נפשי, מחשבות רעילות, קרינה מטלפונים ניידים, מ"מעט" אורניום מדולל ומירידה בכושר הפיזי. כל אלה מובילים אותנו לזיהומים נשנים וחוזרים, אשר מעלים שוב את הדחק החמצוני, וגורמים להיחלשות המערכת החיסונית. לזה אני קורא ביולוגיה מעגלית, והיא דורשת את שבירת המעגליות הרפואית.
מה מציעה הרפואה הקונבנציונלית לבעיה הזאת? כדור נגד א', עוד כדור נגד ב', עוד כדור נגד בעיה שיוצר כדור א'. משהו בעד הבריאות? זה עדיין לא נחקר! הרי מדובר במדע, אבל מחקר מדעי ממומן על ידי חברות ה"תרופות". לכן לא יתכן מחקר רציני שיתפרסם על יעילותם של ירקות טריים, לדוגמה.
חמצון בכימיה הוא אובדן של אלקטרונים, חיזור הוא החזר אלקטרונים. התהליך של חמצון-חיזור (חמזור) קורה בכול רגע בגוף. זהו תהליך החיים של יצורים המבוססים על חמצן. בכל שנייה בגוף מתרחשים תהליכי חמזור רבים ושונים. התהליך משתבש רק בצד החמצוני של המשוואה. שום דבר לא מתחזר בעצמו.
החמצן הוא מולקולה מיוחדת. מולקולת החמצן יכולה להיות מחמצנת או מחזרת, תלוי בנסיבות. ברפואה אנרגטית-ביולוגית יש כלים רבים, בין היתר ביורזוננס-ביקום (רפואת תדרים הנעזרת במכשיר הביקום שמאתר חוסר איזון בגוף), קיק-אוזון (שמן קיק מועשר באוזון), טיפול באוזון, ועוד כמה דברים שאכתוב עליהם בעתיד.
"הדרך היא לעבוד על עצמכם עד שאתם יכולים לסלוח, לקבל, ולאהוב כל אחד במשפחתכם, בדורכם ושני דורות אחורה" צילום: Art Crimesתזונה
תזונה, שתמיד היא הבסיס לבריאות טובה, תלויה בכם. אני ממליץ תמיד על תזונה פחות או יותר לפי סוג דם. בהחלט אפשר להגיע להתאמה אישית, אבל קלינית לא ראיתי סטיות גדולות מהמחקר של ד''ר דאדמו, מחבר הספר "לאכול לפי סוג הדם". היום אני ממליץ כמעט לכולם להוריד את כל הגלוטן (חלבון החיטה, שנמצא גם בשיפון, כוסמין ורוב סוגי השיבולים) מתזונתם. גלוטן מביא לתנגודת אינסולינית, הגורמת, בין היתר, לעלייה באינסולין בדם. אינסולין גבוה מחמצן, דלקתי, ומשמין.
סביבה
סביבה היא בעיה של ימינו. אנחנו שוחים בים של רעלנים אין ספור: כספית באוויר מתחנות כוח פחמיות; עופרת, כי ישראל פיגרה בעשרים שנים ויותר בהוצאת עופרת מהדלק. זאת רק ההתחלה. בהקשר הזה אני מציע שני דברים שונים: כלורלה, אצה ירוקה אשר סופחת רעלנים, ופעילות ציבורית למען עצמנו, ילדינו, נכדינו, ונינינו. פעילות כזאת מועילה ומעצימה - גם נפשית.
איזון
איזון- מילה גדולה. טיפול בתזונה וסביבה הוא כבר חלק מהדרך. לעיתים צריך להתייחס גם למערכת ההורמונלית (גם אינסולין הוא הורמון). לגבי רגשות, יש לי כמה כלים שאפשר להמליץ עליהם באופן אישי. יש הרבה דרכים, העיקר, לא לטחון.
כושר פיזי - הליכה של 45 דקות ביום. זה קו מינימום, ישנם אנשים שחייבים ללכת יותר.
כושר רגשי-נפשי – אף אחד לא גדל בגן עדן. אנחנו נושאים איתנו דורות של דיכוי בתור יהודים, צלקות נפשיות ממלחמות שלחמנו בהן ושהורינו וחברנו לחמו בהן. בנוסף הורינו (וגם אנחנו) לא עשו שיעורים בהורות לפני שהביאו אותנו. בקיצור, גם פה אני יכול להמליץ באופן אישי, אבל הדרך היא לעבוד על עצמכם עד שאתם יכולים לסלוח, לקבל, ולאהוב כל אחד במשפחתכם, בדורכם ושני דורות אחורה. זה לא פשוט, תמיד מוצאים סיבות טובות מאוד למה לא. כאשר נראה שגמרנו, צץ משהו חדש. ההצלחה היא בדרך, לא בציונים או בסימוני V.
יום ראשון, 27 באוקטובר 2013
| http://www.haaretz.co.il/misc/iphone-article/.premium-1.2148497
זה שנים שני מסביר כל הזמן לאנשים לא לאכול דגם, בגלל הכספית, שאר זיהומי סביבה. עכשיו זה רשמי, כתבו על זה בהארץ. חבל רקשלא התיחסו לפוקושימה. תזכרו: כלורלה מוציאה כספית מהגוף, אבל זה לא סיבה להכניס עוד! למדת? נהנת? תן/י לייק בבקשה רזי הבריאות https://www.facebook.com/stopautismnow | ||
| ||
יום שני, 30 באפריל 2012
זאת לא הפרה שמשוגעת
יום חמישי, 24 במרץ 2011
גם מה שלא רואים פוגע
ב-11 במרץ רעידת אדמה רבת עוצמה ונחשולי צונאמי הפכו שטחים נרחבים בצפון-מזרח יפן לעיי חורבות. בשעות הראשונות חשבנו שהיפני צריכים להתמודד "רק" עם זה, אבל מהר מאוד התברר שהסכנה הגדולה ביותר היא דווקא מעשה ידי אדם. הכור בפוקושימה החל לדלוף והעמיד את היפנים על סף אסון שיכל להגיע לממדים של האסון בצ'רנוביל, אם לא יותר.
עקבתי אחרי הסיקורים התקשורתיים מארצות הברית ומישראל על מצב הכור. הם היו שונים לחלוטין. בעוד בארץ נטו להפחית בחומרת המצב ולהגיד שעוד רגע הכול נרגע, הכתבים האמריקאיים דווקא הכירו בסכנות העצומות שאיימו על יפן. אולי הם מודעים יותר למשמעות של קרינה רגיואקטיבית. בכל מקרה, הכור בפוקושימה הזכיר לנו שהעידן הגרעיני מזמן לכולנו סכנות בריאותיות.
הדג בעל שלוש העיניים ממשפחת סימפסון כבר מזמן הפך סמל לזיהום רדיואקטיבינתקלתי בזה בעצמי במסגרת עבודתי כמטפל. שמתי לב שאחרי שטיפלתי באמצעות ביורזוננס באנשים עם מחלת ליים, הם נהיו חולים. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל הטיפול גרם לקרינה שהייתה אגורה בגוף שלהם להיפלט. כך הגעתי לספר Secret Fallout של ארנסט סטרנגלס, שעוסק בהשפעות החשיפה לקרינה רדיואקטיבית ברמות נמוכות לאורך זמן. אחת החולות שלי סיפרה שגרה במרחק 60 ק"מ מאי שלושת המילין. באי שנמצא בפנסילבניה הייתה תחנת כוח גרעינית עם שני כורים. ב-28 במרץ 1979 אירעה תקלה במערכת הקירור של אחד הכורים האלה, והתוצאה הייתה שחרור כמות גדולה של גזים רדיואקטיביים לאוויר. מייד לאחר מכן הופיעו אצל תושבי האזור בעיות בריאות, שאחת מהן היא מחלה קרובה למחלת ליים.
הסיבה שקנדי וחרושצ'וב חתמו על הסכם להפסקת ניסויים בפצצות גרעיניות ב-1963 היא שמדענים משני הצדדים שמו לב שתוחלת חיי האדם, שהייתה במגמת צמיחה, החלה לרדת עם תחילת הניסויים.
הלן קלדיקוט, רופאה אוסטרלית פעילה בתחום של קרינה ואיכות הסביבה טוענת שגם חשיפה לקרינה נמוכה שנחשבת בטוחה גורמת לנזק מצטבר וממליצה אם אפשר להימנע גם מצילומי שיניים.
בכל קרינה יש סכנה, אפילו אם מדובר בדליפה קטנה. ואנחנו צריכים להתנגד להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל ולא להאמין לאלה שאומרים שקרינה נמוכה היא בטוחה. הכור בדימונה ישן וקטן יותר מהכורים שמייצרים חשמל, אבל בהחלט טמונות בו סכנות. לפי הגיל שלו הוא היה צריך להיסגר כבר לפני עשר שנים. הכור נמצא קרוב לשבר הסורי אפריקאי. תקלה בכור, עם תסריט של רעידת אדמה, תגרום כאן לאסון שכל הפיגועים יחד שהיו כאן מקום המדינה ייראו לידו כמו משחק ילדים.
סטרנגלס מציין בספרו שהוא מוטרד מהשפעת הפליטה של יוד רדיואקטיבי על בלוטת התריס ועל התפתחות מנטלית של ילדים. הוא אומר שהאומה תשרוד גם אם תוחלת החיים תתקצר בעשר שנים לאחר שאנשים ימותו מסרטן וממחלות לב בגיל 70 במקום 80, וגם את יהיה גידול בתמותת התינוקות. אבל הפגיעה בהתפתחות מסוכנת הרבה יותר לקיומה של מדינה. דמיינו לכם מדינה, בעיקר בעידן הטכנולוגי שבו אנו חיים, עם שיעור גבוה של אזרחים בעלי בעיות מנטליות.
מהאסונות בהירושימה, נגאסקי וצ'רנוביל ידוע שחשיפה לקרינה גורמת לגידול במקרי סרטן בלוטת התריס, בעיקר אצל ילדים, ולגידול במקרי סרטן השד, הדם, הריאות והמעי הגס. כאמור, לקרינה יש גם השפעות פסיכולוגיות, ומלבד פגיעה בהתפתחות של ילדים נרשמה גם עלייה בשיעור ההתאבדויות באזורים מוכי קרינה. חלק מהפגיעות באות לידי ביטוי שנים אחרי החשיפה ונזקי הקרינה ממשיכים להתבטא שנים ארוכות לאחר החשיפה הגדולה לחומרים הרדיואקטיביים.
החשיפה לקרינה מתרחשת באופן ישיר, אבל גם על ידי צריכת מוצרי חלב, ירקות, פירות, בשר ומים מאזורים נגועים.
אז מה עושים? כאמור, מתנגדים להקמת כורים גרעיניים, לא משנה אם הם לצרכי מלחמה או לצרכי שלום. נמנעים מצריכת פירות יבשים מטורכיה, שהאדמות שלה עדיין פגועות מאסון צ'רנוביל. התפרצות הכור בפוקושימה היא עוד סיבה לא לאכול דגים כי היפנים שפכו מים רדיואקטיביים לים, והם כמובן התפזרו. אצת כלורלה (Chlorella) סופחת קרינה מהגוף ולכן מומלצת (יש לה יתרונות נוספים כמו תכולה של חלבונים מלאים, איזון לחץ דם וכולסטרול ועוד).
יום חמישי, 2 ביוני 2011
תרופות כבר מהרחם או אורח חיים בריא?
בחודש שעבר התפרסמו ידיעות על מחקר חדש שבמהלכו מאות נשים הרות ייטלו תרופות נגד השמנת יתר, שמטרתן להביא לתינוקות קטנים יותר ולהקטין את הסיכון לצורך בניתוח קיסרי. במילים אחרות: יינתנו תרופות נגד השמנת יתר לעוברים. הנשים שישתתפו במחקר סובלות בעצמן מהשמנת יתר חולנית (אוביס).
למרות שהמחקר נועד להקל על הנשים הללו, הוא סופג מן הסתם לא מעט ביקורת.
המחקר יימשך שלוש שנים ויבוצע בבתי חולים לנשים בליברפול, קובנטרי ואדינבורו שבבריטניה. 400 הנשים שישתתפו בו, שכולן כאמור סובלות מהשמנת יתר חולנית, לא אמורות להפחית ממשקלן במהלך הניסוי. עובריהן הן אלה שאמורים להפוך רזים יותר.
מחצית מהנשים יקבלו מטפורמין (שמוכרת בישראל כגלוקופג'), תרופה שמיועדות לנשים סוכרתיות הרות. התרופה נועדה להפחית את רמות הסוכר בדם שמועבר לעוברים. המחצית השנייה, קבוצת הביקורת, תקבל תרופת פלסבו.






