קורנים ולא מאושר

קרינה ברמות "נמוכות" גורמת לנזקים ברמות חמורות, גם אם זה לא קורה מייד. רשומה נוספת בעקבות פוקושימה בשבוע שעבר התחלתי סדרת רשומות בעקבות התפרצות הכור בפוקושימה, שקרתה לאחר רעידת האדמה והצונאמי בצפון-מזרח יפן. נזקי הקרינה, שמאיימים כעת על היפנים ועלולים להיות גדולים לעין שיעור מרעידת האדמה עצמה, הם תזכורת מצמררת לכך שאסור לנו להסכים להקמת כורים גרעיניים או לנוכחותם של כורים ישנים במדינה. ברשומה הקודמת הזכרתי את ד"ר הלן קלדיקוט, רופאה וסופרת אוסטרלית ממובילי המאבק נגד הקמת כורים גרעיניים. אני מביא כן קטעים מראיון שעשה איתה אלכס סמית' ברדיו אקו-שוק, תחנת רדיו קנדית שעוסקת בענייני איכות הסביבה. היא מסבירה עד כמה מסוכנת הקרינה הכאילו-נמוכה גם אם הנזקים אינם מידיים. "האסון לא נגמר. הוא נמשך. למעשה אף אחד אינו יכול לדעת כמה זמן הוא יימשך... הוא יכול להימשך שנים... הכור בצ'רנוביל, שפעל רק שלושה חודשים, הרס 40% ממאסת הקרקע באירופה. המזון שגדל שם יהיה רדיואקטיבי במשך מאות שנים. מסמכים של האקדמיה למדעים בניו יורק דיווחו ממש עכשיו שכמעט מיליון בני אדם מתו בגלל צ'רנוביל." תגידו לא לאנרגיה גרעינית. יש אלטרנטיבות (איור: seven-resist, Flickr) סמית' שאל את קולדיקוט למה בהתחלה כלי התקשורת ניסו להרגיע ואמרו שאין כל סכנה בריאותית. "אלה שהבינו, עמוק בינם לבין עצמם, מהי אנרגיה גרעינית ידעו מייד מה משמעות הדבר. תעשיית הגרעין נאבקה כדי ליצור ספין. יש להם את כל ה'ספין דוקטורס' שלהם ומובן שיש להם גם מיליוני דולרים מאחוריהם. אבל נהייה יותר ויותר ברור שהם אינם הולכים להגיע לשום מקום. מה שבאמת מרגיז אותי זה שהם אומרים שרמות הקרינה נמוכות. אתם יודעים, אין נזקים מידיים, נכון. אבל אם אתם שואפים או אוכלים את החלקיקים הרדיואקטיביים האלה של סטורוניום 90, צזיום 137, יוד רדיואקטיבי וכו', לא תחלו בלוקמיה במשך חמש שנים. אז אין סכנה מיידית, לכאורה. סכנה מיידית מתייחסת אל החבר'ה המסכנים האלה במתקנים של הריאקטורים שמנסים לעשות משהו, והם מתים מהלכים. רבים מהם ימותו תוך שבועיים כתוצאה ממחלות עקב קרינה חמורה. אז הם בסכנה מיידית. כל האחרים נמצאים בסכנה לטווח הארוך לחלות בסרטן, או בלוקמיה, או שהגנים שלהם יעברו מוטציות באשכים או בשחלות וישפיעו על הדורות הבאים." על פליטי ההפצצות מהירושימה ונגאסאקי אומרת קלדיקוט: "אנשים התרחקו מהם. רבים מהם חלו בסרטן. אף אחד אינו רוצה להתחתן איתם בגלל שהגנים שלהם הושפעו ועברו מוטציות. בצ'רנוביל זה אותו הדבר, וגם כאן [באסון פוקושימה] יש לנו שוב אסון נורא שאם הוא אכן יימשך, הוא יזהם את כל חצי הכדור הצפוני, כמו שגרם האסון בצ'רנוביל." היא מתייחסת לדיבור על קרינה ברמות נמוכות: "ובכן, כשהם אומרים כמות קטנה, אתם יודעים, צריך מיליונית גרם של פלוטוניום שנשאף לתוך הראות כדי לחלות בסרטן. הם מודדים את קרינת הגאמה החיצונית, מתרוצצים עם מוני גייגר. אבל זה לא נותן שום אינדיקציה לגבי סוגי האיזוטופים שיוצרים את הקרינה שהם מודדים. הם לא יודעים על מה הם מדברים." "... הדבר החשוב ביותר שכולם צריכים להבין הוא שנושמים פלוטוניום, או אמריקיום, או קוריום, או יוד רדיואקטיבי, אם היסודות הופכים מרוכזים ביולוגית בכל אחד מהשלבים של שרשרת המזון – אצות, סרטנים, דגיגים, דגים גדולים, בני אדם – או בצמחים, בחסה, בתרד, בתוך החלב דרך העשב והפרות – אז הם נכנסים לגוף..." (זה בניגוד לקרינה שעוטפת אותנו מבחוץ וניתנת למדידה). מעבר לנזקים הבלתי נתפסים כמעט של קרינה ברמות נמוכות או גבוהות, חשוב להבין שהרווח לא שווה את הסכנה. חוץ מאנרגיה גרעינית יש תחליפים אחרים לאנרגיה המופקת מנפט, והתחליפים האלה מגוחכים ברמת הסכנה שהם מהווים לעומת הכורים הגרעיניים: אנרגיית רוח, אנרגיה סולארית, אנרגיה גיאותרמית ועוד. אין בעולם מדינה שלא יכולה לרתום לטובתה את האנרגיות האלה.