יום שני, 21 במרץ 2011

זיהום אוויר עובר את השליה

זיהום אוויר שאליו נחשפות נשים הרות עלול לגרום לפגיעה בכרומוזומים של העוברים, מה שמגדיל את הסיכון לחלות בסרטן

ברשומה הקודמת הצגתי מחקר שמצא קשר בין היחשפות אמהות הרות לחומרי הדברה ביתיים לבין מנת משכל נמוכה ופגיעה בהתפתחותם של התינוקות שנולדו להן. ברשומה זאת אני מביא מחקר מאותה "משפחה", שמראה שיש קשר בין זיהום אוויר לבין פגיעה בכרומוזומים של יילודים.

במחקר שהשתתפו בו 60 יילודים מניו יורק, נמצא שהיחשפותן של האמהות בעת ההיריון לזיהום אוויר עירוני כתוצאה מבעירה יכולה להשפיע על מבנה הכרומוזומים של התינוקות בעודם ברחם. החוקרים מציינים ששינוי כזה קשור לסיכון מוגבר ללוקמיה ולסוגי סרטן אחרים. הם התייחסו לפליטות ממנועי מכוניות, משאיות, ואוטובוסים, מחימום מבני מגוררים, גנרטורים ועישון טבק. כל המזהמים הללו עוברים את השליה ומגיעים לעובר. המחקר מומן על ידי מספר קרנות לאומיות ופרטיות ובוצע על ידי חוקרים מהמרכז לבריאות סביבתית של ילדים באוניברסיטת קולומביה.

אוויר ערים צלול כיין (צילום: sinus iridium, Flickr)

רמת זיהום האוויר נאמדה באמצעות שאלונים ובעזרת מכשירי ניטור ניידים לזיהום אוויר שהנשים נשאו עמן כשהיו בשליש השלישי של ההיריון. לפי הממצאים הנשים חולקו לקבוצת "החשיפה הנמוכה" ולקבוצת "החשיפה הגבוהה".
אצל התינוקות שנולדו בקבוצת החשיפה הנמוכה היו בממוצע 4.7 כרומוזומים אבנורמליים על כל 1,000 תאי דם לבנים. אצל התינוקות שנולדו בקבוצת החשיפה הגבוהה המספר הממוצע של הכרומוזומים הפגועים עמד על 7.2 בממוצע לכל 1,000 כדוריות דם לבנות. החוקרים מסבירים שגידול כזה בכרומוזומים הפגועים מעורר דאגה רבה בשל הסיכון לחלות בסרטן, שכן תאים שבהם ישנה חריגה כזאת נשארים בגוף לאורך זמן. הדם שנבדק נלקח מחבלי הטבור של היילודים.
הראיה שמזהמים סביבתיים משנים כרומוזומים אצל העובר מטרידה, מכיוון שמחקרים קודמים כבר הראו ששינויים כאלה הם סמן ביולוגי (ביו מרקר) לסיכון לסרטן. החוקרים מציינים שלא ברור בדיוק עד כמה הסיכון מוגבר.

עבודות קודמות של אותו צוות הראו שמזהמים כמו אלה שנבדקו במחקר הזה (פליטות כתוצאה משריפה) גורמים לירידה בגדילת עוברים, מה שעלול להוביל לבעיות בהתפתחות הקוגניטיבית בילדות.

זהו עוד מחקר שמזכיר לנו להוריד את האצבע המאשימה שמורה על הגנים כאחראים על בעיות התפתחות או מחלות אצל ילדים. אפשר, לעומת זאת, לכוון אותה אל קובעי המדיניות לטיפול בגורמים מזהמים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה