החיסון נגד השפעת העונתית – סודות ושקרים

הממסד הרפואי דוחק בנו להתחסן ומשתמש לשם כך באמצעי התקשורת האובייקטיביים לכאורה. הנה שבע סיבות למה לא להתחסן, כולל מתכון של רשויות הבריאות לגרימת פחד שנועד לדחוף אותנו לכיוון המזרק

 

 

בכל חורף משרד הבריאות משדל את הציבור להתחסן נגד שפעת. העונה הקרה הנוכחית, בעיקר אחרי סערת הגשמים שהתחוללה באמצע ינואר, אינה יוצאת מהכלל. כותרות מבהילות בעיתונים על מגפת שפעת, בתי חולים עמוסים, מקרים של שפעת החזירים ואפילו טענה שאוטיסטים מצויים בקבוצת סיכון מוגבר – משרתות את שתדלני החיסונים באמצעות אחד הכלים האפקטיביים ביותר: זריעת פאניקה.

אז הנה כמה סיבות שיגרמו לכם לחשוב עוד פעם לפני שאתם הולכים לקבל את החיסון נגד שפעת:

 סיבה ראשונה - החיסונים מכילים כספית. רבים טועים וחושבים שהכספית, שכידוע רעילה מאוד למערכת העצבים, הוצאה מתרכיבי החיסונים. הסיבה לאמונה הזאת היא, שלאחר שקמה סערה ציבורית בעיקר מהחשש שהכספית מגדילה את הסיכון לאוטיזם, חברות התרופות וארגוני הבריאות טענו שהכספית במינונים שבתרכיבים אינה מסוכנת, אך "ליתר ביטחון" היא הוצא מהם. למעשה הכספית מצויה ברבים מתרכיבי החיסונים כחלק מהחומר המשמר תימרוסל. התימרוסל עדיין מצוי בשימוש כי בלעדיו תעשיית החיסונים תיקלע לתסבוכת חמורה בייצור ובהפצה של התרכיבים. כל אחד מהחיסונים ברשימה מטה מכיל 25 מק"ג כספית:

Afluria CSL (חברת מרק, Merck)

FluLaval (גלקסו סמית' קליין, GlaxoSmithKline)

Fluvirin (נובארטיס, Novartis)

Fluzone (סנופי, Sanofi Pasteur)

 סיבה שנייה – עלייה בדיווחים על מקרי מוות. בספטמבר 2012 התפרסם בכתב העת Human and Environmental Toxicology (בני אדם ורעלנות סביבתית) מחקר שנכתב על ידי ד"ר גארי גולדמן ובו דיווח על עלייה של 4,250 אחוזים במספר ההפלות ולידות ולדות מתים בעונת השפעת של 2010-2009.

 סיבה שלישית – חיסונים גורמים לנרקולפסיה (מחלה המאופיינת בהתקפי שינה בלתי נשלטים). אחד מהחיסונים הניסיוניים לשפעת החזירים גרם לנרקולפסיה אצל 800 ילדים באירופה, כפי שדיווחו שני מחקרים שבוצעו בפינלנד ב-2010. חברות התרופות אינן מדווחות על כל תופעות הלוואי, והילדים שהיו בריאים יסבלו כעת מהמחלה. ספק אם מישהו יקבל עליו את האחריות.

 סיבה רביעית - לקיחת החיסון תורמת להפצת הנגיף. מי שמקבל את החיסון בצורה של תרסיס לאף, עלול להפיץ את נגיף השפעת. באתר המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) נכתב: "הן ילדים והן מבוגרים שחוסנו בנגיף חי מוחלש של שפעת (LAIV) עלולים להפיץ את נגיפי החיסון לאחר קבלתו, אם כי בשיעורים פחותים מאשר הפצת נגיפי שפעת טבעיים." על פי מחקר שבוצע בארצות הברית, 80 אחוזים ממקבלי החיסון בגני ילדים הפיצו זן אחד או יותר של נגיפים במשך 7.5 ימים בממוצע.

סיבה חמישית – אם מקבלים את החיסון, יש לצפות לשפעת. תוצאות מחקר של המחלקה לבריאות הציבור באונטריו, קנדה, שפורסם ב-2011, הפתיע את החוקרים: נמצא בו קשר חיובי בין התחסנות נגד נגיף השפעת העונתית לבין הסיכון לחלות.

 

השיטה לגרום לאנשים להתחסן היא הפחדה והצגת השפעת כמחלה מסוכנת מעבר לכל פרופורציה

 (צילום אילוסטרציה: Francesco Rachello, flickr)

 
סיבה שישית – בכל שנה המומחים מנחשים. כידוע, ישנם זנים רבים של נגיף השפעת ומובן שאי אפשר לכלול את כולם בתרכיב החיסון. החיסון מעוצב על סמך חישובים אילו נגיפים סביר ביותר שיחוללו את המחלה בעונה הקרובה. כאשר המומחים טועים, או אם הנגיף עובר מוטציה, מי ש"התחסן" לקח על עצמו לחינם את הסיכונים הכרוכים בקבלת התרכיב.

סיבה שביעית – ההנעה להתחסן מבוססת על הפחדות ולא על חשיבה הגיונית. גלן נובאק, מנהל תחום התקשורת של תוכנית החיסונים בארצות הברית, הציג מצגת ובה "מתכון" ליצירת פחד שמטרתו לגרום לאנשים להתחסן. כותרת המצגת הייתה: "תכנון לעונת חיסוני השפעת 2005-2004: ניתוח מצב בתקשורת". המתכון לא אמור היה להגיע לעין הציבור, אך דלף והוא נכון גם לגבי אופן הפעולה של הממסד הרפואי בישראל. הריהו לפניכם:

 

1. הגעת השפעת תחפוף ל"עונת" החיסונים (כלומר, כאשר אנשים יכולים לנקוט פעולה)

2. הזן הדומיננטי ו/או המקרים הראשוניים של המחלה יהיו:

• א. קשורים לחולי חמור ו/או לתוצאות חמורות
• ב. יפגעו באנשים שלגביהם השפעת אינה נתפשת ככזו שיכולה לגרום סיבוכים חמורים (לדוגמה, ילדים, מבוגרים בריאים, קשישים בריאים)
• ג. יופיעו בערים ובקהילות שבהן פועלים אמצעי תקשורת משמעותיים (לדוגמה, עיתונים יומיים, תחנות טלוויזיה מובילות).

 3. מומחי רפואה ורשויות בריאות הציבור (למשל, באמצעות המדיה) יבטאו דאגה חמורה וחרדה (וינבאו השלכות חריפות) – ויעודדו התחסנות נגד שפעת.

 4. שילובם של סעיפים 2 ו-3 יביא ל:

• א. גילויי עניין ותשומת לב משמעותיים מצד כלי התקשורת
• ב. תיאור עונת השפעת במונחים שיניעו להתנהגות (לדוגמה, "חמורה מאוד", "חמורה יותר מהשנה או מהשנים שחלפו", קטלנית")
• ג. דיווחים עוקבים (לדוגמה מטעם רשויות הבריאות והתקשורת) שלפיהם השפעת גורמת לחולי חמור ו/או פוגעת ברבים – מה שיסייע לאמץ את התפישה שאנשים רבים עלולים להפוך למקרי שפעת קשים.

 5. הצגה חזותית/מוחשית לחומרת המחלה (לדוגמה, תמונות של ילדים, משפחות של אלה שנפגעו) ושל אנשים מקבלים את החיסון (הראשונות כדי להניע, השניות כדי לחזק).

6. אזכורים ודיונים על שפעת נפוצה – יחד עם אזכורים חוזרים של חשיבות החיסון.

מהנתונים האלה אפשר להסיק מסקנה ברורה: היחידים שיש להם סיבה לקבל את חיסון השפעת הם אלה שרוצים, משום מה, לחזק את תעשיית התרופות.

החיסון נגד שפעת - אל תכריחו להידקר

שוב צפות על פני השטח עדויות לכך שהחיסון השנתי נגד שפעת אינו יעיל. הפעם זהו איגוד המנתחים והרופאים האמריקאי שקורא לא לכפות את החיסון על עובדי בריאות ולכבד את החלטתם של המסרבים להתחסן. על פי מחקרים החיסון אינו יעיל וכנראה אינו בטוח

איגוד הרופאים והמנתחים האמריקאי (AAPS) הביע את התנגדותו לתקנה שנקבעה בקולורדו הדורשת מכל המועסקים במוסדות בריאות לקבל את החיסון השנתי נגד שפעת ואם לא – הם יאבדו את משרותיהם. עובדים שמסיבות דתיות או רפואיות אינם יכולים לקבל את הזריקה מחויבים לחבוש מסכות באזורים שבהם נמצאים מטופלים.

הרשויות דרשו מעובדים שמסרבים להתחסן לחבוש מסכה (צילום: ReSurge international, flickr, למצולם אין קשר לכתוב)

במכתב מטעם AAPS נאמר שהפטור מטעמי דת הוא צר מדי וראוי שתהיה אפשרות לפטור מטעמים פילוסופיים, כמקובל במדינות רבות, וזאת על מנת למנוע חקירות בענייני אמונה. חלופת המסכה נראית "שום דבר מעבר לענישה כנקמה באלה שהחליטו להימנע מהחיסון", כתב AAPS והוסיף שיש לבטלה משום שגם אנשים מחוסנים וגם אנשים שאינם מחוסנים יכולים להדביק אחרים בשפעת או במחלות אחרות.

קובעי התקנה מצדם, כדי לתמוך בהחלטה, ציטטו מחקר שבוצע במדינת ניו מכסיקו, אך הוא מראה רק תועלת זעירה: במוסדות שבהם יותר עובדים היו מחוסנים, סיכוייהם של המטופלים להידבק בשפעת עמדו על 97%, כמו במוסדות שבהם פחות עובדים התחסנו.

בעידן של "רפואה מבוססת עובדות", כתב AAPS יש באופן מפתיע מעט עובדות שתומכות ביעילותו של חיסון השפעת וגם העדויות הנוגעות לבטיחותו זעומות. על פי מאמר מ-2006 שהתפרסם ב- British Medical Journal (כתב העת הבריטי לרפואה), ונכתב על ידי מתאם חטיבת החיסונים ב- Cochrane Collaboration, מידע על בטיחות החיסונים דווח בחמישה מחקרים בלבד שכללו 2,963 מקרים. מתן חוזר של אותו החיסון מגביר את הסיכון לתגובה אלרגית ולא קיים שום מידע על בטיחותם של חיסונים חוזרים רבים, זאת על פי מחקר מאותה שנה שפורסם ב- Journal of American Physicians and Surgeons (כתב העת של הרופאים והמנתחים האמריקאים).

AAPS מוסיף: "חיסונים ומידע רלוונטי צריכים להיות זמינים לכל העובדים במוסדות רפואיים, אבל יש לכבד את שיקול הדעת של אנשי מקצוע מתחום הרפואה; יותר ממחצית בחרו להימנע מהזריקה השנתית."

חשוב לציין שהמחקר בדבר חסינותם המפוקפקת של החיסונים נגד שפעת, שאותו בחר לצטט ארגון AAPS המיינסטרימי, נכתב על ידי האחים החוקרים דיוויד ומארק גייר (Geier) יחד עם חוקר נוסף. אני מציין זאת, מפני שהאחים גייר הם חלוצי המחקר בנושא הקשר בין טסטוסטרון לבין אוטיזם וכספית (יש פי חמישה יותר אוטיסטים מאוטיסטיות). עצם העובדה שהם מצוטטים על ידי AAPS ושמאמר שלהם התפרסם ב- Journal of American Physicians and Surgeons, המאוד מיינסטרימי גם הוא כמובן, מעידה שהמצב קיצוני מאוד.

זריקה מפוקפקת

ניתוח נתונים על יעילות החיסון נגד שפעת מראה שמדובר בזריקה לא יעילה, ואף גרוע מזה – חסרים נתונים על השפעתו על האוכלוסייה הפגיעה של ילדים וקשישים

גם בעונת החסנת הנוכחית וגם בעונה שעברה, דיברתי לא מעט על חוסר היעילות של החיסון נגד שפעת. לאט לאט גם במיינסטרים מתחילים להבין שמדובר בחיסון מיותר. הנה משהו שלקחתי מאתר החדשות הקנדי CTV. אני מביא אותו כלשונו.

האם באמת שווה להידקר כל שנה? (צילום: USACE)

מזה זמן רב הרופאים מהללים את חשיבותם של החיסונים נגד שפעת ומעודדים רבים להידקר מחוד המחט בכל שנה. אבל ניתוח נתונים חדש מטיל ספק ביעילותו של הריטואל השנתי.

החיסונים מספקים מגן בינוני נגד נגיפי שפעת טורדניים, אך ההגנה הזאת יכולה להיחלש או להיעלם לחלוטין במהלכן של כמה עונות, זאת על פי דוח שהתפרסם בכתב העת הרפואי The Lancet.

"בעוד החיסונים פועלים ואנו עדיין ממליצים להשתמש בהם, הם אינם מפגינים את רמות היעילות שעליהן דיווחנו," אמר מחבר המאמר הראשי מייקל ט. אוסטרהולם.

אפילו TIV – החיסון הנפוץ ביותר שנמצא בשימוש בארצות הברית - היה יעיל ב-59% בלבד בקרב בוגרים בריאים, כך עלה מניתוח הנתונים. אוסטרהולם ועמיתיו מאוניברסיטת מינסוטה הגיעו למסקנתם זו על ידי עיון ב-31 מחקרים מקיפים על יעילות החיסון נגד שפעת.

בעוד הדוח מתמקד במיוחד בחיסונים שנמצאים בשימוש בארצות הברית, אוסטרהולם מציין שניתוח הנתונים סוקר חיסונים בחלקים אחרים של העולם, בכלל החיסון הגלובלי נגד מגפה מ-2009.

חלק מהבעיה, כך מצא הדוח, הוא שלקהילה הרפואית חסרות עדויות על רמת יעילותן של זריקות השפעת עבור האנשים הפגיעים ביותר באוכלוסייה.

"לא מצאנו שום ניתוח נתונים שבעצם מספק לנו מה שחשבנו שהוא מידע הכרחי עבור ילדים בני שנתיים עד 17 או מבוגרים בני יותר מ-65," אמר אוסטרהולם.

ילדים ומבוגרים נחשבים הפגיעים ביותר למחלות הקשורות לשפעת ואפילו למוות, הוא מציין.

על מנת לתקן את הפערים הללו הדוח קורא ל"דור חדש של חיסונים יעילים ביותר ובעלי טווח הגנה נרחב יותר."

שפעת המספרים

אין כמעט הבדל בשיעור ההידבקות בשפעת בין מחוסנים לבלתי מחוסנים, אבל התקשורת מצליחה לתעתע את הציבור בעזרת תעלולים בסטטיסטיקה

באמצע נובמבר פורסם בעיתונות האמריקאית טור של מומחה שמסביר כיצד הגופים שמנסים לקדם את חיסון השפעת מטעים את הציבור בעזרת הצגה מניפולטיבית של נתונים סטטיסטיים. אני מביא כאן את הדברים כמעט ללא כל שינוי. עבור מי שמספרים מבלבלים אותו אסכם את הנתונים בקצרה: השוו את מספר ההידבקויות בשפעת בין אנשים שקיבלו חיסון לבין אנשים שלא קיבלו חיסון. ההפרש היה מזערי.

הסיכון לחלות בשפעת דומה בין המחוסנים לבין הלא מחוסנים (צילום: P M M, flickr)

 

מחקר שפורסם לא מכבר בכתב העת הרפואי The Lancet מגלה שהחיסון נגד שפעת מונע את המחלה בשיעור של 1.5 מכל 100 מבוגרים. נתון זה לא מפתיע עבור מי שמכיר ספרות מדעית שעוסקת בחיסונים. מה שכן מפתיע, אומר מחבר המאמר ד"ר (Ph.D) ג'. ל קרייג, מומחה לביולוגיה של התא, הוא שהמרכז לבקרת מחלות בארצות הברית והמדיה המסחרית מפרשים את הנתונים כאילו החיסון יעיל ב-60%.

המחקר הוא מטא אנליזה, כלומר סקירה של מחקרים קודמים, במקרה הזה 28 ניסויים מבוקרים שפורסמו בין השנים 1967 ל-2011. קבוצת הביקורת כלל 13,905 מבוגרים שלא חוסנו. מתוכם רק 2.37% חלו בשפעת. קבוצת הניסוי כללה מבוגרים שקיבלו חיסון עם שלושה זנים של נגיפי שפעת מוחלשים. מתוכם 1.18% חלו בשפעת.

ההבדל בין שתי הקבוצות (2.73% ו-1.18%) הוא 1.5 אנשים מתוך 100. כלומר – חיסון השפעת לא השפיע על 98.5% ממשתתפי הניסויים.

אז למה בתקשורת מדברים על 60% יעילות? התשובה היא בתעלולים הסטטיסטיים. קודם כל לוקחים את 2.73 האחוזים מקבוצת הביקורת שכן חלו ומחלקים את המספר ב-1.18 אחוזים מקבוצת הניסוי שחלו. התוצאה היא 0.43. עכשיו אומרים ש-0.43 זה 43% של 2.73 וטוענים שתוצאת החיסון היא ירידה של 57% בשיעור ההידבקות בשפעת. זה הופך לטענה שהחיסון יעיל ב-60% מהמקרים.

גם אם אינכם מבינים בסטטיסטיקה, ההיגיון הבריא אומר שהשוואה בין 2.73% אנשים לא מחוסנים שחלו בשפעת לבין 1.18% מחוסנים שחלו בשפעת מראה הפרש קטן ביותר.

וכך מסיים קרייג את דבריו: "אנשי רפואה מתפארים בכך שהם מיישמים טיפול או רפואה 'מבוססים-עובדתית'. אז כל אלה שרוצים כל כך להזריק חיסונים מכילי כספית לאנשים תחת האשליה שהם מקדמים את בריאות הציבור ... צריכים להידרש לחבר את העדות המדעית להחלטתם."



מה יש בו, בחיסון השפעת?

חיסון השפעת מכיל רעלים, דטרגנט, סוכר, אנטיביוטיקה ורכיבים מטרידים אחרים. כל זה היה אולי נסבל אילו החיסון היה מועיל, אבל הוא לא

כמו בכל תחילת חורף, אני חוזר אל נושא חיסוני השפעת, חיסונים מיותרים ואפילו מזיקים שיכולים לשמש דוגמה לשיווק מוצר רפואי משיקולים של רווח כלכלי ולאו דווקא משיקולי בריאות הציבור. הפעם אני מביא מידע מהאתר של ד"ר שרי טנפני, מהדוברים הבולטים ביותר בארצות הברית נגד החיסונים.

מה מכיל החיסון והאם הוא באמת שווה את זה? (צילום: Indiana Public Media)

סתם שתדעו: מה מכיל החיסון נגד שפעת

חלבוני ביצה: כולל נגיפי עופות

ג'לטין: חומר שעלול לעורר תגובות אלרגית ורגישות יתר לחלבון

פוליסורבט 80: חומר נוסף שעלול לעורר תגובות אלרגית ורגישות יתר לחלבון וקשור לחוסר פריון בנקבות עכברים

פורמאלדהיד (פורמלין): חומר שמוכר כמסרטן (ונמצא גם במגבונים לחים, לידיעת ההורים)

טריטון X100: דטרגנט חזק

סוכר (סוכרוז)

שרף: ידוע כמעורר תגובה אלרגית

אנטיביוטיקה מסוג גנטמיצין

תימורסל: חומר משמר מכיל כספית שהוזכר אצלי ברשומות רבות, בעיקר בהקשר של אוטיזם

האם החיסונים מועילים?

לא עבור תינוקות, אומר ד"ר טנפני. בסקירה של יותר מ-50 מחקרים שכללו מעל 294,000 ילדים ("Vaccines for preventing influenza in healthy children." The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2 [2008] ) נמצא ש"אין ראיה לכך שהזרקת חיסון נגד שפעת לילדים בני 6 חודשים עד 24 חודשים אינה יותר אפקטיבית מפלסבו. אצל בני שנתיים ומעלה הזריקה הייתה יעילה רק ב-33% מהמקרים במניעת שפעת.

גם לא עבור ילדים חולי אסתמה: במחקר שכלל 800 ילדים חולי אסתמה ("Effectiveness of influenza vaccine for the prevention of asthma exacerbations." Christly, C. et al. Arch Dis Child. 2004 Aug;89[8]:734-5), שמחציתם חוסנו נגד שפעת ומחציתם לא, נמצא שהחיסון אינו מונע החמרה של אסתמה אצל ילדים. במחקר נוסף (The American Thoracic Society’s 105th International Conference, May 15-20, 2009, San Diego) על השפעת החיסון על ילדים חולי אסתמה נמצא לא רק שאינו יעיל, אלא שהוא גם מגביר את הסיכון לאשפוז בבית חולים.

גם למבוגרים החיסון אינו עוזר: סקירה של 48 דוחות שכוללים יותר מ-66,000 מבוגרים ("Vaccines for preventing influenza in healthy adults." The Cochrane Database of Systematic Reviews. 1 [2006]) מראה כי "חיסון מבוגרים בריאים מצמצם את הסיכון לחלות בשפעת רק ב-6% ומפחית את אובדן ימי העבודה בפחות מיום אחד. החיסון לא שינה את מספר האנשים שהיו צריכים להגיע לבית החולים או לקחת חופש."

ואף לקשישים הוא אינו מועיל: בסקירה של 64 מחקרים על קשישים שגרים בבתי אבות ("Vaccines for preventing influenza in the elderly." The Cochrane Database of Systematic Reviews.3 [2006]) נמצא שחיסונים נגד שפעת לקשישים לא נמצאו מובהקים במניעת המחלה. ביחס לקשישים שחיים בקהילה הממצאים דומים.

מידע נוסף על החיסון מאת ד"ר שרי טינפני אפשר לקרוא כאן