אוטיזם: זיהום הוא הסיבה (חלק 2)

השילוש של סביבה מזוהמת, מזון מזוהם ומחשבות מזוהמות לוקחים חלק גדול בעליית שיעור מקרי האוטיזם. התקשורת והממסד בוחרים להתעלם ולהניח למזהמים הגדולים להמשיך להרוס את סביבת המחייה שלנו. הפתרון: לתת לחמצן לעבוד

בחלקו הראשון של המאמר על הקשר בין אוטיזם לזיהום, ד"ר מג'יד עלי מארגון Children's Health Corps טוען שזיהום הסביבה, כולל סביבת הרחם והמחשבות - הוא גורם עיקרי בעליית שיעור מקרי האוטיזם. בחלקו השני של המאמר הוא מעלה שתי טענות עיקריות: העיתונות, שאמורה להיות כלב שמירה, הופכת לכלב שעשועים כאשר מדובר ברעילות של מזון, רעילות של הסביבה ורעילות של המחשבות; סביבתנים בעולם הרפואה מדוכאים ללא רחם על ידי מפלצי-סביבה (eco-monsters) שללא הנד עפעף הורסים את סביבת המחייה האנושית וגורמים לעוברים לשחות בנוזלי רחם רעילים.

מבלי להיכנס לדעותיו של עלי בנוגע לרפורמה בחוק הבריאות בארצות הברית, נציין שהנושא שהוא אינו אופטימי לגביו הוא עתידם של העוברים.

A Water Baby By Herbert Draper, 1900

האוטיזם לא ירד מהאולימפוס, אומר עלי. אין כרגע טיפול גנטי (gene therapies) בהפרעות מהקשת האוטיסטית. זה מותיר אותנו בהתמודדות מול השלישייה שכוללת את רעילות המזון, רעילות הסביבה ורעילות המחשבות. כל עוד מערכת הבריאות אינן מתייחסת אל השילוש הזה, ייוולדו יותר ויותר ילדים עם בעיות בהתפתחות המוח. לדוגמה, 80,000 כימיקלים הוגדרו בארה"ב כמחייבים מבדקי בטיחות, מתוכם נבדקים רק 200. זה הופך את הילדים למשתתפים בעל כורחם בניסוי מסוכן. בישראל המצב אינו שונה בהרבה.

ישנם מחקרים שמדגימים את הקשר בין רעילות לאוטיזם. עלי מציין מחקר שעסק בהתנהגות מושפעת מרעילות. הורים ואקולוגים קליניים הבחינו בתופעות האלה:
> החמרה של בעיות התנהגות ולמידה לאחר חשיפה לכימיקלים סביבתיים
> שיפור בהתנהגות ובלמידה לאחר הרחקת טריגרים סביבתיים
> החמרה של בעיות התנהגות ולמידה אחרי צריכה מופרזת של סוכר ושל מזונת שמעוררים תסיסה במעיים ופגיעה במעיים
> שיפור בהתנהגות ובלמידה לאחר טיפול יעיל בתסיסה ובבעיות מעיים.

בחלקו הראשון של המאמר ד"ר עלי ביקר את הממסד הרפואי והפוליטי שמדכא רופאים שמעזים לחשוב מחוץ לקופסה. כאן הוא מוסיף גם את כלי התקשורת, שבנוגע להפרעות מהקשת האוטיסטית, מחלות כרוניות ופגיעה במערכת העצבים, מתעלמים או לא מקבלים את השפעת הנטל הכימיקלי על הילדים, לא מאמינים לילדים פגועים ולהוריהם, מזלזלים במחקרים שקושרים אוטיזם לזיהום ומתייחסים אליהם כאל לא-מדעיים.

חמצן הוא חלק מהפתרון. על הקשר אוטיזם-החמצן, כפי שהוא מנוסח על ידי ד"ר עלי: "מערך החמצן שולט בביולוגיה של הגוף. במערך הזה, החמצן מספק את מרב האנרגיה שמניעה את כל חלקי התפתחות האדם, כולל התפתחות המוח. החמצן הוא 'המטבע העובר לסוחר' בתקשורת המולקולרית ובדינמיקת האנרגיה, כמו גם בתהליכי בנייה ופירוק בגוף. אנרגיה היא בסיס החיים, ובסיס האנרגיה אצל בני אדם הוא החמצן (...) החמצן מפעיל ומווסת את כל תהליכי העיכול והספיגה, את האנרגיה, את נתיבי ניקוי הרעלים על ידי אנזימים (...) חמצן בתחילת הקיום הוא המגן העיקרי של רקמות האדם נגד עומס כימיקלי ואיומים חיידקיים. בהקשר של הקשת האוטיסטית, הכרחי לנסח טיפולים הוליסטיים ואינטגרטיביים שמיועדים לכל התחומים הקשורים לחמצן על מנת להשיג תוצאות מיטביות לטווח הארוך."