ריטלין וקונסרטה נמצאות בראש רשימת התרופות שעליהן מוציאות קופות החולים הכי הרבה כסף. יספרו לכם שהסיבה לעלייה בשיעור הסובלים מהפרעות קשב וריכוז היא בעצם עלייה במודעות. אני לא קונה את ההסבר הזה
היום התפרסמה ב-Ynet כתבה על העלייה החדה בשימוש
בריטלין, ה"תרופה" המפורסמת לטיפול בבעיות קשב וריכוז. "נתונים שפרסם
אתמול משרד הבריאות מצביעים על כך שבשנת 2011 חלה עלייה חדה של 24% בהוצאות של קופות החולים על ריטלין ועל קונסרטה -
שתי תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז," נאמר בכתבה. "הסיבה: עלייה
בביקוש."
על פי נתוני משרד הבריאות, התרופות הללו
מדורגות במקום התשיעי ברשימת התרופות שעליהן הוציאו קופות החולים הכי הרבה כסף.
זהו נתון מדהים למדי בהתחשב ברשימה הארוכה של מחלות כרוניות שעמן מתמודדים חלקים
נרחבים בציבור.
בכתבה מרואיינת ד"ר איריס מנור, מנהלת
המרכז להפרעת קשב במרכז לבריאות הנפש גהה, שמסבירה את הגידול – כמה צפוי ומוכר
ודומה להסברים לעלייה בשיעור האוטיזם – כתוצאה של שני גורמים, שהם בעצם אחד:
ראשית, יותר ויותר אנשים הסובלים מהפרעות קשב ומהפרעות ריכוז מודעים לקיומן; שנית,
בעוד שבעבר היה מקובל לחשוב שמדובר בתרופות שמיועדות לילדים ולבני נוער, בשנים
האחרונות מאובחנים יותר בני 50-40
כסובלים מבעיות של קשב וריכוז.
עלייה במודעות לבדה אינה יכולה להסביר עלייה כה חדה במקרי הפרעות הריכוז והקשב
(למצולם אין קשר לטקסט. צילום: Thom Watson, flickr)
ד"ר מנור תולה את העלייה בשיעור
המקרים באבחון ולא בעלייה מספרית אמיתית. אני שואל, איך אפשר להסביר עלייה של 24%
בשיעור המקרים רק על ידי עלייה במודעות? ואם אנחנו טובים כל כך בהעלאת בעיות
למודעות, איך זה שעדיין לא הצלחנו, למשל, לבלום את מגפת הסוכרת פשוט על ידי העלאת
המודעות לאורח חיים בריא? ברשותכם כמה הסברים חלופיים, שבהם עסקתי בבלוג הזה,
לעלייה בשיעור המקרים (ולא רק ברמת המודעות) של הפרעות קשב וריכוז, שהן רק חלק
מהבעיות התפתחותיות שעמן מתמודדים היום ילדים:
זיהום במתכות כבדות. מספר גדל והולך של
מחקרים ניסויים, אפידמיולוגים וביוכימיים, הראה באופן חד משמעי שכספית קשורה באופן
ישיר להתפתחות הפרעות מהספקטרום האוטיסטי. (קראו עוד)
היעדר תשומת לב הורית. התנאים שבהם ילדים
גדלים הושחתו כל כך בעשורים האחרונים, כך שהתבנית הנדרשת להתפתחות נורמלית כבר
אינה קיימת. התנאים שמאפשרים התפתחות פסיכולוגית תקינה והתפתחות תקינה של המוח
הופכים זמינים פחות ופחות. (קראו עוד)
חשיפת לגלוטן. מחקר שהתקיים בישראל
(בבית החולים כרמל והפקולטה לרפואה בטכניון) מצא שבקרב 51% מהילדים הרגישים לגלוטן
קיימות בעיות עצביות. בנוסף, נראה קשר בין הרגישות לגלוטן לבין בעיות ריכוז
והיפראקטיביות (ADHD). (קראו עוד)
חשיפה לחומרי הדברה. קיים קשר בין חשיפת
עוברים לקוטלי חרקים לבין הפרעות קשב והתנהגות בילדות. (קראו עוד)
אגב, ללא קשר לסיבת ההפרעה, נטילת
ריטלין בילדות מסוכנת. ריטלין וקוקאין הם סמים דומים, ייתכן שמבוגרים הסובלים
מהפרעת קשב והיפראקטיביות משתמשים מבלי להיות מודעים לכך בקוקאין כתחליף לריטלין.
(קראו עוד).
החדשות הטובות הן שעל ידי שינוי תזונתי
ניתן להשיג שיפור במצבם של ילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות. (קראו עוד)
דרך נוספת לטיפול בבעיה, שאני מיישם
בהצלחה בקליניקה שלי, היא באמצעות אצת כלורלה שמביאה לסילוק רעלים מהגוף, כולל
מתכות כבדות הפוגעות במערכת העצבים. (קראו עוד)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה