נפתחה עונת החַסֶּנֶת

האם התשובה לשפעת היא אווירה של היסטריה ומרוץ לקבלת חיסונים שיעילותם מוטלת בספק, או חיזוק פשוט של מערכות הגוף?

ביום ב' ה-23 באוגוסט 2010, פרופסור שוקי שמר, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל-אביב, התראיין לתוכנית "בחצי היום" ברשת ב' בנושא בתי חולים ונשאל גם על החיסון נגד שפעת. לטענת הפרופסור, יש השנה "הזדמנות פז" להתחסן גם נגד השפעת העונתית וגם נגד שפעת החייזרים (חזירים) במכה אחת.

תודה רבה, אבל המכות נועדו למצרים בעונת הפסח, ולא ליהודים בעונת חגי תשרי.

באוקטובר 2006 קרה אסון: נפטרו ארבעה אנשים בתוך שבוע אחד מחיסון השפעת העונתית. משרד הבריאות טען שאין קשר בין מקרי המוות לבין החיסון. מאז אותו אירוע משרד הבריאות מתקשה "למכור" חיסונים, וחלקים גדלים והולכים בציבור לא קונים את "האין קשר". מאוקטובר 2006 נראית ירידה בשיעור המתחסנים נגד שפעת עונתית, ולמרבה הפלא אין עלייה בתמותה משפעת בישראל, ואפילו לא הצליחו ליצור אווירה של מגפת שפעת בארץ.

פרופסור שמר טען שאין קשר בין ארבעת הנפטרים לבין החיסון. אנא, אם במדע אנחנו עוסקים, ספק מחקרים ועובדות, לא הכרזות של כהן דת.

חיסונים נגד שפעת החייזרים? עדיף ויטמינים. צילום: Stéfan

לפני שנה היה ניסיון ליצור היסטריה עולמית סביב שפעת החייזרים. בארץ, למרות כל ניסיונותיו של הממסד הרפואי, הציבור הישראלי לא בלע את ההיסטריה ולא הגיע להתחסן בהמוניו. כל מקרה של תמותה מהשפעת דווח בתקשורת לעייפה, אך ללא הועיל (למשרד הבריאות). אנשים לא רצו ואכן גם לא הלכו להתחסן.
מעיון בכל מקרי המוות מתברר, שפרט לאדם אחד, כולם סבלו מבעיות בריאות חמורות. אם לא השפעת, אז קרוב לוודאי שגורם אחר היה מביא לפטירתם. היו ביניהם מחולי סרטן ועד לאדם בן 22 שישן עם מסכת חמצן מגיל 11. כאשר סוף-סוף נפטר אדם ללא מחלת רקע ברורה, הידיעה על מותו דווחה שוב ושוב, אבל גם אז לא התעוררה בהלת החסנת. גם מגיפה לא התעוררה.

ועכשיו, למדע: בספטמבר 2009 התפרסם מחקר ראשון מסוגו בקנדה שכלל 2,000 נבדקים והראה שאנשים ש"חוסנו" נגד שפעת עונתית היו חשופים יותר לשפעת החייזרים. מאמר שהתפרסם ב-BJM (הביטאון הבריטי לרפואה) ב-26 באוקטובר 2006 הצביע על ליקויים מחקריים ביעלות החיסון נגד השפעת העונתית והטיל ספק גדול בכך שלחיסון נגד שפעת עונתית יש יעילות כלשהי לבריאות הציבור.

ואם חיסון שפעת לא יעיל, אז מה כן? רב המטופלים הנבדקים בקופות החולים לרמות ויטמין D בגופם נמצאים כבעלי רמות נמוכות מהנורמה, לעיתים באופן קיצוני. ויטמין D חיוני למערכת החיסונית, למערכת הנשימתית וגם לתפקוד הכליות. בקופות החולים חושבים ש-30 ננוגרם למ"ל זה מספיק. לדעתי הרמה הרצויה היא 70-50 ננוגרם למ"ל. תוספת רצינית של ויטמין D (2,000 מ"ג ביום לפחות) היא הבסיס ופוליסת הביטוח שלנו נגד השפעות למיניהן.