ילדים תחת השפעה

גורמים סביבתיים רבים מאוד משפיעים על התנהגותו של הילד, בריאותו ותפקודו בבית הספר. לפני שמחפשים מחלות ופונים לתרופות, כדאי להכיר את הגורמים הללו ולהפחיתם

 

  מה משפיע על ההתנהגות של הילד - האם אלה רק שינויים פסיכולוגיים ומצבי רוח? התשובה היא לא. ילדים מושפעים מאוד מגורמים סביבתיים – כימיקלים, קרינה, מזונות מסוימים, זיהום אוויר ולחצים חברתיים או רגשיים. כדאי ללמוד ולזהות את גורמי ההשפעה שיכולים לעורר אצל הילד תסמינים מטרידים, לשנות לרעה את התנהגותו ואת תפקודו וכמובן – להדאיג את ההורים.

הגורמים העיקריים שכולנו חשופים אליהם ומתבטאים באופן ניכר בהתנהגות ובתפקוד ילדים הם:

חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית
רגישויות לכימיקלים – זיהומים מחוץ לבית ובתוכו, הרעלה במתכות כבדות
זיהומים – כרוניים ואקוטיים, נגיפים, חיידקים ופטריות, טיפולים אנטיביוטיים חוזרים, צמיחה חוזרת של חיידקי שמר בגוף
רגישויות או אלרגיות למזון
חסרים תזונתיים
מועקה נפשית – לחץ מצד קבוצת בני הגיל.

את החשיפה לגורמים הללו ניתן לזהות באמצעות התסמינים שלהלן, חציים התנהגותיים וחציים גופניים:

חוסר ריכוז
עייפות
פעלתנות יתר
קושי בשמירה על ריכוז
עצבנות
דיכאון

קשיי נשימה

קשיי עיכול
עיגולים כהים סביב העיניים
כאבי שרירים
עור חיוור
בעיות שתן

הגורמים הסביבתיים המשפיעים לרעה על הילד יוצרים מעין תגובת שרשרת שיש לעצור מבעוד מועד. אז מה קורה כאשר ילדים נחשפים לגורמים סביבתיים מזיקים? להשפעה מספר שלבים, כשהאחד הוא תוצאה של קודמו:

הם חשים ברע, מתוסכלים, אינם מגיעים להישגים ואינם מתנהגים כראוי >
הערכתם העצמית נמוכה, הם חשים חוסר ביטחון, הם הופכים עצבניים, כועסים ומתוחים >
הם מקבלים ביקורת מהורים, מורים ואנשים מקצוע, מאחאים ומבני קבוצת הגיל >
הם עלולים להפוך תוקפניים, עוינים ואלימים.

(צילום: Tbass Effendi, flickr, למצולמים אין קשר לכתוב)

 

ישנם תסמינים רבים שיכולים להעיד שהילד סובל מרגישויות סביבתיות ומאלרגיות, שבהמשך עלולות לשנות את התנהגותו. אם מופיעים אצל הילד מספר תסמינים מהרשימה שלהלן, זוהי סיבה לחשוד שהוא מושפע לרעה מגורמים סביבתיים מזיקים. התסמינים מחולקים לכמה קבוצות השפעה.

כיווץ עיניים או מצמוץ מהיר, נפיחות תחת העיניים, עיניים מגורות, דומעות ואדומות, עיגולים כהים סביב העיניים, עיניים זגוגיות, עפעפיים נפוחים.
כתמים אדומים על הלחיים, כאבי ראש, חיוורון, הזעה כבדה, עוויתות בפנים.
אובדן שמיעה, תנוכים אדומים, שפשוף או משיכה באף, כאבי אוזניים, נוזלים באוזניים, זיהומים חוזרים, קול צווחני, גרון נפוח, כחכוחים בגרון, צרידות, שיעולים או צפצופים, שינויים בקואורדינציה, שינויים בכתב היד, שינויים בציור, פיהוקים, קושי לנשום, חלומות בעתה, תשישות.
נזלת אלרגנית ומשיכת אף, אף סתום או נוזל, כיווץ אף או עיטוש.
רגישות לריח, רגישות לרעש, רגישות לאור.
שינויים בדיבור, דיבור בלתי פוסק, עילגות, דיבור בקול רם, לחישה.
שינויים במצב הרוח, בלבול, בכי לעיתים קרובות, התחבאות מאנשים, אימפולסיביות.
כתמים על הלשון, לשון לבנה, אקזמה או פריחה על העור.
גירודים או חרלת, עצבנות, התנהגות שקטה, עצב, דיכאון, התנהגות מטופשת, התנהגות לא נאותה, ירידה בציונים.
מגע עצמי באברי המין, אין רצון במגע על ידי אחרים, אי רצון להתלבש.
הדעת מוסחת בקלות, חוסר יכולת לעקוב אחר הנחיות, טווח ריכוז קצר, וכחנות, כעסנות, חוסר מנוחה, הבל פה רע, כאבי בטן, גזים, עצירות או שלשולים, הרטבה במיטה, ריח גוף רע, כאבי עצמות, כאבי מפרקים, כאבי שרירים או כאבי גדילה, תוקפנות או אלימות, חוסר יכולת לשבת בשקט, התקפי זעם.

כאמור, קיימים גורמים סביבתיים שונים שחשיפה אליהם משנה את התנהגותו של הילד או את מצבו הבריאותי. ייתכן אף שהילד נמשך לגורמים אלה. יש לצמצם את חשיפתו של הילד אליהם וכמובן לכימיקלים ולכל גורם החשוד כמשפיע עליו. מחוללי ההשפעה השלילית מצויים כמעט בכל מקום ונחלקים למספר קטגוריות:

מוצרי ניקיון וטיפוח אישיים: בשמים, סבוני כביסה מבושמים, בגדים שיצאו מניקוי יבש, דאודורנטים ריחניים, לק לציפורניים או חומר להסרת לק, עשן טבק, סבונים ריחניים, ספריי לשיער, מוצרי אפטר-שייב, תכשירי קוסמטיקה מבושמים, מרככי כביסה מבושמים, שמפו ריחני.
חומרי בנייה וריהוט: שדות אלקטרומגנטיים – מחשבים, טלוויזיה, טלפונים ניידים ורשת אלחוטית; זפת, דבקים, חומרי איטום ואיחוי סדקים; שטיחים, ריפוד או בדים סינתטיים; לבידים, רצפות או חיפויי ויניל; חומרים מוקצפים; צבעים, מדללי צבע, חומרי ממסים, צבע בתרסיס; תאורת פלורוצנט.
חומרי ניקיון: קוטלי חרקים, קוטלי פטריות, קוטלי מזיקים; פוליש לרצפה, שעווה או פוליש לרהיטים; כלור בנוזל או באבקה; חומרים לבישום החדר; ריחות של חומרי חיטוי מתכשירי ניקיון.
בית ספר ומוצרים בבית הספר: מדבקות ריחניות, מרקרים ריחניים, עטים, עפרונות ומחקים, גומיות, בית ספר שלאחרונה שופץ, צעצועי פלסטיק רכים, טושים זוהרים, דבק, נוזל מחיקה, צבע, דיו, ציפוי רצפת אולם התעמלות, פוליש לרצפה לאחר חופשות.
גורמים מחוץ לבית ובתוכו: חומרים נדיפים, קוטלי חרקים, חיות מחמד, עשן ממפלט מכונית, כיריים, זיהום אוויר.
מזון: אוכל שהילד אוכל או מגיב אליו באופן מיידי, אוכל שאכילתו או התגובה אליו נצפו לאחר זמן מה.

הגורמים הסביבתיים המשפיעים על הילד, המצויים בבית, בבית הספר ובחוץ, עלולים לגרום לסבל גופני ולשינויי התנהגות שליליים. את הפאזל של התנהגות הילד ניתן לפתור בכמה שלבים:

איסוף היסטוריה רפואית קפדני על ידי איש מקצוע המתמחה בבריאות סביבתית
חינוך ההורים בנושאי שינוי אורח החיים ושליטה על גורמים סביבתיים
הכנת תוכנית טיפול מתאימה
בחירת בית ספר מתאים
הכשרת מורים או צוות תומך לספק את הצרכים הסביבתיים המיוחדים של הילד
קיום מעקב אצל איש המקצוע לבקרת התקדמותו של הילד.

בקליניקת רזי הבריאות ניתן לאבחן לזהות את הגורמים המשפיעים לרעה על הילד ולנטרל אותם בעדינות.

 

 

 

 

 

 

מתקפת שקרים על המזון האורגני

העיתונים מיהרו לפרסם מחקר שטוען שמזון אורגני אינו בריא יותר מלא-אורגני, ורק שכחו לבדוק מי עומד מאחוריו ומה אומרים מחקרים אחרים

בשבוע שעבר היינו עדים ל(עוד) מתקפה על המזון האורגני. זאת הייתה כמובן כתבה של ד"ר איתי גל ב-Ynet. "עכשיו זה מדעי: מזון אורגני – לא בריא יותר," אמרה הכותרת. חבל שד"ר גל לא בדק מי עומד מאחורי המחקר ובאילו כספים הוא מומן. בימים כאלה, הנתונים הללו חשובים יותר מכל ממצא סטטיסטי.

 

בכתבה דווח על מחקר של אוניברסיטת סטנפורד שסקר 200 עבודות קודמות ופורסם בכתב העת לרפואה פנימית Annals of Internal Medicine. "מהממצאים עלה כי הפירות והירקות האורגניים והלא-אורגניים הכילו רמות דומות של ויטמינים. מוצרי החלב האורגניים והרגילים הכילו אותה כמות של חלבון ושומן, אף שחלק קטן מהמחקרים הראו כי חלב אורגני מכיל כמות גדולה יותר של אומגה," סיפר ד"ר גל.
אבל אפילו הוא והחוקרים יודעים שאנשים אוכלים אורגני לא כדי לקבל יותר ויטמינים, אלא כדי להימנע מחומרי הדברה ורעלים, לכן הנקודה הזאת זוכה להתייחסות: "בתוך כך נמצא כי מזון אורגני הכיל 30% פחות מדבירי חרקים. עם זאת, המדבירים שנמצאו ברמה גדולה ב-30% במזון שאינו אורגני בהשוואה לאורגני - עדיין נמצאים בתקן, ואין כל הוכחה שהעובדה שהמזון האורגני מכיל פחות מדבירים - היא בעלת יתרון בריאותי. עדיין - הרמה במזון שאינו אורגני היא בתקן המותר והבטוח."
שימו לב: 30% יותר רעלים, שמטרתם כזכור להרוג בעלי חיים, והמזון עדיין נחשב בעיניהם ל"בטוח". אולי כי לא מתים ישר אחרי שאוכלים את סלט החסה.

 גם רוג'ר כהן, בעל טור בניו יורק טיימס הצטרף למתקפה, כשמטרת החצים שלו אינה תעשיית המזון האורגני אלא צרכניו, שאותם הגדיר רומנטיקנים של חזרה לטבע ששבויים במעשייה. גם כוהן מצטט את החוקרים שטוענים שמזון אורגני אינו בריא יותר ממזון לא-אורגני (כלומר מרוסס ומדושן בכימיקלים או מהונדס גנטית) ואומר שחסידי האורגני שכחו שיש תשעה מיליארד פיות להאכיל בעולם בימינו.

אחד מכותבי המחקר שקובע שמזון אורגני אינו בריא יותר עומד גם מאחורי מחקרים שלפיהם אין סכנה בעישון (צילום: i_am_tirol, flickr)

 נחזור למחקר. אחד מכותביו המרכזיים הוא ד"ר אינגרם אולקין, שלו יש היסטוריה ארוכה כתעמולן של אנטי-מדע שעבד עבור תעשיית הטבק. לאוניברסיטת סטנפורד, שם בוצע המחקר, יש קשרים כלכליים עם חברת Cargill שלוקחת חלק בתעשיית המזון המהונדס ומהמתנגדים להצעת החוק לסימון GMO (אורגניזמים מהונדסים גנטית) על מזון מהונדס בארצות הברית.

לאולקין היו קשרים פיננסיים עם חברת הסיגריות פיליפ מוריס. כאשר אולקין עבד במחלקה לסטטיסטיקה בסטנפורד הוא פיתח כלי סטטיסטי שמאפשר להציג נתונים בצורה מטעה ומבלבלת אך כביכול מדעית. האלגוריתם של אולקין, שקיבל את השם "פונקצית הסיכון הלוגי רבת המשתנים של ד"ר אולקין" שימשה את תעשיית הטבק במתקפה אנטי-מדעית נגד המזהירים מפני העישון, שבמסגרתה נטען שסיגריות הן בטוחות לחלוטין. כדי לקצר סיפור ארוך רק נאמר שאולקין, מכותבי המחקר שטוען שמזון אורגני אינו בריא יותר ממזון לא-אורגני, תרם למחקרים שלפיהם בעישון סיגריות אין סיכון בריאותי.

 עוד באותו עניין. ככל הנראה עורכי המחקר לא בדקו ב-JAMA (כתב העת הרפואי האמריקאי), שם הופיע מאמר על פוריות הגבר שבו מצאו שבשנות החמישים ספירת זרע תקנית של גבר מנתה 65 מיליון תאים. היום - 50 מיליון. בנוסף, ישנה עלייה במומים באברי המין אצל בנים ובכלל עלייה גדולה בבעיות הפוריות של הגברים. מה חשבו ב-JAMA? שהריסוסים בחקלאות הם דמויי ההורמון הנשי אסטרוגן, וזאת ככל הנראה הסיבה לפגיעה בפוריות.

 

סרטן בהיריון? אל תאשימו את גיל האישה

מחקר חדש מצא עלייה בשכיחות הסרטן בהיריון. כולם מאשימים את גילן הממוצע של היולדות במקום להסתכל מסביב

השבוע התפרסמה עוד כתבה מרגיזה של ד"ר איתי גל ב-Ynet. הפעם הוא מדווח על מחקר אוסטרלי המראה על "עלייה מדאיגה במקרי הסרטן בעת ההיריון." מדובר בממצאים סטטיסטיים שנוגעים לשיעור התחלואה, לא לסיבות לה, אבל הפרשנים ממהרים לייחס את המגמה לגילן הממוצע ההולך ועולה של היולדות. כך אומרת כותרת המשנה:

חוקרים שבדקו מעל מיליון לידות באוסטרליה, מצאו עלייה במקרי הסרטן אצל נשים בהריון. הסרטנים השכיחים היו סרטני עור, בלוטת התריס, גינקולוגיים ושד. ההשערות: גיל הנשים ההרות ההולך וגדל, בדיקות רפואיות רבות בהריון ושינויים הורמונליים - גרמו לגידול במספר. מומחה ישראלי: "הרבה נשים דוחות ההריון לעבר שנות הארבעים, מה שמהווה סיכון מוגבר יותר לעליית שכיחות הסרטן.

יותר נשים הרות מאובחנות כחולות בסרטן. הממסד מאשים את הגיל (למצולמת אין קשר לרשומה. צילום: bwana4711, flickr)

 אני שואל, האם הבעיה היא שנשים יולדות "זקנות"? נכון שקיימת מגמה של דחיית הלידות לגיל מאוחר יותר, אבל מדוע מתייחסים רק לגורם הזה? למה לשאלה מדוע נשים בוחרות ללדת מאוחר לא מיוחסת חשיבות? הרי הן לא חיות בוואקום.
בריאות היא עניין פוליטי וכלכלי. נשים בוחרות ללדת מאוחר מסיבות חברתיות וכלכליות ומתוך הלחץ להשתוות עד כמה שניתן לגברים בסטטוס הסוציו-אקונומי שלהן לפני שהילדים "יפריעו". סרטן הוא כמובן לא רק פונקציה של גיל - מה עם מכרות האורניום באוסטרליה, שם בוצע המחקר? מה לגבי הכספית בבשרם של דגי ים? מה ביחס לכך שאוכלוסיית המחקר שייכת לדור של תחילת פיצוץ "החסנת"? מה עם זיהום האוויר?
לכל הגורמים האלה אין שום התייחסות במחקר ובכתבה. המסר: תהיו בנות טובות, תתחתנו בגיל צעיר, ותתחילו ללדת! רק השבוע פשטו גניקולוגים על ברים בתל אביב כדי להסביר לרווקות שכדאי להן להזדרז אחרת יחמיצו את הרכבת שלהן לחיי משפחה ופריון.

ישנה נקודה נוספת. היום אני רואה צעירות שמתחילות לקיים יחסי מין בגיל צעיר מאוד, 17-16, ומשתמשות בגלולות שנה אחרי שנה. אין לי ספק שמתן הורמונים סינתטיים בגיל צעיר, כאשר המערכת עדיין מתפתחת, לא יכול להוסיף בריאות. אין לי בעיה עם סקס, אבל סקס אחראי אומר שהאישה צריכה לא רק להימנע מהיריון בלתי רצוי, אלא גם לדאוג לבריאות ההורמונלית שלה לאורך שנים. לי ברור שההורמונים המלאכותיים ורפואה לא אחראית הם מהגורמים לתחלואה, ולא סתם גיל האישה.

מנקודת המבט שלי זוהי עוד דוגמה לכך שרפואה הוליסטית חייבת להיות פוליטית. מחלות מתרחשות בסביבה של אוויר, מים, מזון, ובני אדם. הכלכלה משפיעה משמעותית על הבריאות הנפשית והגופנית. מצב חשבון הבנק והמעמד מנבאים היטב את הסיכון שלך לחלות ואת הסיכוי שלך להשתקם. בני האדם משפיעים על סביבתם יותר מכל יונק אחר. עכשיו זה הזמן לדרוש בכוח אוויר, מים ומזון נקיים. זה יקרה רק אם נוותר על חוסר האונים, רק אם ניקח על עצמנו את האחריות על חיינו, רק מהעצמה אישית וקהילתית, רק מתוך פעילות קהילתית, מדינית, אזורית ועולמית.