יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

השטן והסטטינים

סטטינים, תרופות מסוכנות עם תופעות לוואי קשות, הם התרופה המקובלת לטיפול בכולסטרול גבוה. למה הציבור מולעט ברעל כשאפשר לטפל בבעיה באמצעים אחרים? כמו תמיד: יש מי שגוזר על זה קופון

על הרס השרירים שגורמים הסטטינים כתב פרופ' רן רורנובסקי, מהקרדיולוגים הבכירים בישראל, בעיתון הארץ: "זה שנים רבות ידוע שהטיפול בתרופות להורדת כולסטרול יעיל, אך עשוי להיות כרוך בתופעות לוואי. לכן דרוש מעקב רפואי אחר ההשפעה של התרופות הללו. מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) פירסם לאחרונה אזהרה חריגה בנוגע לשימוש בתרופה להורדת כולסטרול סימבסטטין (סימוביל), במינון גבוה של 80 מ"ג. לפי האזהרה, במינון זה התרופה עלולה לגרום תופעת לוואי של פגיעה חמורה בשרירים, המכונה מיופתיה."

ד"ר מג'יד עלי, שאני מרבה לצטט כאן, היה קצת פחות תקין פוליטית. באתר שלו,Ethics in Medicine, מופיע דיאלוג בינו לבין השטן, שהשורה התחתונה שלו כואבת: אפשר להימנע מתרופות ומתופעות הלוואי שלהן, אבל זה לא יקרה כל עוד יש ברית שטנית בין הרופאים לבין חברות ה"תרופות".

בחלומי פתחתי את עיניי וראיתי תפלץ רוכן מעלי. הוא לבש שכמייה וקסדה מברזל ונשא חנית גדולה. עיניו היו אדומות, פיו העלה קצף. "התעורר, בהמה קטנה שכמותך," הוא נבח. "תן לי תוכנית לפגיעה ביותר אנשים ביותר דרכים לתקופות ארוכות יותר מאשר אי פעם."
"תוכנית לפגיעה באנשים?" גמגמתי, רועד מפחד. "אדוני, אני לא מתכנן, אני רק רופא."

"אל תבזבז את הזמן שלי," הוא צעק, לוחץ על חזי בחנית שלו. "תן לי תוכנית."
"אדוני... אדוני..." לעלעתי. "לא מלמדים רופאים לפגוע באנשים, ואני רק..."

"אל תבזבז את הזמן שלי, חלאה," הוא קטע אותי. "אני רוצה תוכנית."
"אדון, אתה יכול לנסות רעידת אדמה או אולי איזה צונאמי," נאבקתי לשלוט ברעד.

"אתה לא מבין, נכון, חתיכת דפוק?" הוא רעם, דוקר את עורי בחנית. "אני רוצה תוכנית לפגיעה ביותר אנשים ביותר דרכים לתקופות ארוכות יותר."
"אולי להרעיל את המים? להרעיל את האוויר? בכל מקום," פלטתי.

"להרעיל את המים ואת האוויר בכל מקום." הוא חזר על מילותיי, פניו מתרככות מעט. או אולי רק דמיינתי.
"אדוני, אם יורשה לי לשאול, מי אתה?" אזרתי קצת אומץ.

"השטן. אני השטן הגדול," הוא זעף. "יש עוד עניין."
"מה עוד?" צמרמורת עברה בי.

"אני רוצה שאנשים יפגעו בעצמם וירגישו טוב עם זה," השטן לעס את מילותיו בהנאה.
"אנשים שפוגעים בעצמם ואז מרגישים טוב. אדוני, שטן, האם זה רצונך?" שאלתי בכעס.



השטן. איור של Jkö Sánchez's

"כן, זה הרעיון, בן," השטן קרץ. פלטתי אנחת הקלה. הוא קרא לי בן. אולי אצליח לצאת מזה למרות הכול, דמיינתי. "תוכנית, בהמה קטנה," השטן צווח." "תוכנית. תוכנית פשוטה."
מלמלתי לעצמי, חש מחדש את האימה. "אדוני, אתה יכול להשתמש בתרופה. אתה יכול להשתמש בתרופת סטטין נגד כולסטרול."

"האם סטטין יכול לענות אנשים ברחבי העולם?" הוא שאלה בעיניים מצומצמות. "איך?"
"היא תרעיל את הכבד שלהם, תפצע את השרירים שלהם, תגרום להם להיות חולים ועייפים. כמה מהם ימותו מכשל בתפקוד הכליות, אחרים יחלו בסרטן. אבל כולם יהיו מורעלים וחולים במשך שנים," הסברתי.

"למה שאנשים ישתמשו בתרופה רעילה כזאת?" הוא נעץ את החנית עמוק יותר.
"אדון, אתה יכול להגיד לעורכים של The New Enron Journal of Medicine לקבוע סטנדרטים רפואיים שלפיהם כולם יהיו חייבים לעבור בדיקת כולסטרול ואז לתת להם סטטין ללא קשר לרמת הכולסטרול שלהם," עניתי, רועד מכף רגל ועד ראש.

"לא ידעתי שאפשר לשחד עורכים של כתב עת רפואי," השטן אמר בבוז.
"זה קורה כל הזמן, אדון שטן," חשתי הקלה.

"השטן נעץ בי מבט במשך כמה רגעים, חייך, ואז לפתע התפרץ, "היי, חלאה קטנה, אני מזהיר אותך, אני אחזור ואשפד אותך למוות אם תוכנית הכולסטרול-סטטין שלך לא תפעל תוך חמש שנים."
הצטמררתי כשהבנתי שאולי תוכנית הסטטין לא תפעל בתוך חמש שנים. בדרך כלל צריך יותר מחמש שנים עד שרעילות הסטטין הופכת מורגשת. הייתי צריך לחשוב מהר ולהעלות רעיון אחר, אבל מה? "מהר, מוח, מהר. עבוד מהר. השטן הגדול מדבר על עסקים," אמרתי לעצמי, חסר נשימה מרוב בהלה. אז הגיע הפיתרון. "אדון, האם תשקול דבר נוסף. האם תאסור בדיקות אינסולין?" נשמתי במאמץ.

"למה זה יגרום?" החנית שלו ננעצה עמוק יותר.
"בגלל שתוכנית הסטטין אולי לא תצליח אם אנשים יגלו שיותר מדי אינסולין הוא שגורם למחלות שלהם. יותר מדי אינסולין זה מה שגורם להתקפי לב, שבץ ועיוורון. יותר מדי אינסולין זה מה שגורם לכשל בכליות שמוביל אותם לדיאליזה ודמנציה."

"איך תמנע מהרופאים להורות על בדיקות אינסולין? השטן רכן קרוב יותר. "אני מזהיר אותך, חלאה."
"אדוני... אדוני... אתה יכול שוב להיעזר בכתב העת הרפואי. בתמורה לכסף, העורכים יעשו הכול."

השטן נעץ בי מבט רגעים ארוכים ואז נמוג.

את המשך הדיאלוג אפשר לקרוא כאן.
ביום הכולסטרול כתבתי על הקשר בין כולסטרול ואינסולין ועל כך שטיפול ברמות האינסולין יכול לפתור את בעיית הכולסטרול. ניתן לעשות זאת ללא תרופות רעילות, על ידי שינויים בתזונה, ניקוי רעלים והיעזרות באמצעים טבעיים.

יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

משקאות קלים, נזקים כבדים

משקאות ממותקים משמינים, ממתיקים מלאכותיים הם זינוק מהפח אל הפחת. איך שלא תמזגו את זה - שתייה קלה וילדים זה קוקטייל גרוע במיוחד

מנתוני מרכז המידע של הכנסת ב-2009 עולה ש-30% מהמבוגרים ויותר מ-10% מהילדים בישראל סובלים מהשמנת יתר ושישראל נמצאת במקום השלישי באירופה מבחינת השמנת ילדים ונוער. קיימות גם הערכות מחמירות יותר, שמדברות על 25%-20% של בעלי משקל יתר בקרב הילדים. חשוב לזכור שלא רק האוכל משמין אלא גם השתייה, שממנה קל הרבה יותר להתעלם. היא נוזלת לנו מהמודעות.

ד"ר מג'יד עלי, רופא מארגון Children's Health Corps כותב בבלוג שלו שחמשת נכדיו לא מקבלים, אף פעם, שתייה ממותקת. למה? זאת הסיבה: "הזנת ילדים בעודף סוכר היא התעללות." ד"ר עלי מציין שעל פי סטטיסטיקות שפרסמה עיריית ניו-יורק, 40% מהילדים מגיל הגן ועד כיתה ט' בחינוך הציבורי הם בעלי עודף משקל או סובלים מהשמנת יתר חולנית.
הילדים הישראלים עדיין לא הגיעו לשם, אבל המגמה דומה. חלק נכבד מהאחריות להשמנת היתר הם המשקאות הקלים, שממתינים בקיוסקים ובכל התגודדות, מסיבה וארוחה. אנחנו כבר מודעים לסיכון הבריאותי והחברתי שכרוך בהשמנת יתר אצל ילדים, אבל זה עדיין לא משחרר אותנו מהמשקאות המתוקים. בדיוק אל המקום שבו מתערערת הגמוניית הסוכר משתחלים המשקאות עם הממתיקים המלאכותיים, והם לא הרבה יותר טובים.

מבחר הרעלים מרשים וצבעוני (צילום: flickrsuz)

"להרגיל ילדים למשקאות ממותקים זוהי התעללות בילדים, פשוטו כמשמעו," אומר עלי. "המשקאות מתוקים ותמימים בהתחלה, אבל בהמשך ההשלכות מסוכנות יותר מכל מה שפסיכולוגים יכולים לזהות במריבות של הורים עם ילדים. משקאות הממותקים באספרטיים אינם טובים גם למבוגרים, אבל הם גרועים הרבה יותר לילדים מתפתחים. במלחמות המשקאות שלנו ספסרי המשקאות מנצחים תמיד. הפתעה! מי מפסיד תמיד? הילדים, כמובן! בדיון על תזונה עלינו להיזהר תמיד מהזאב בעור הכבשה. זאבי האספרטיים דורשים השגחה מיוחדת ..."

אז מה הבעיה עם אספרטיים? עלי מסביר: "אספרטיים הוא חומר שמשבש פעילות של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) המעורבים בתפקודים אינטלקטואליים ובמצב הרוח והשימוש שלהם כממתיקים טעון בסיכונים לטווח הארוך... אספרטיים זוהה כאחראי לכמה לקויות בבלוטת התריס ובמערכת העצבים במאמרים שפורסמו בכתבי עת יוקרתיים, כולל כתב העת של מכון הלב בטקסס."

קראו מה כתוב על תוויות המשקאות "רגילים" ו"דיאט" ותראו אם אתם רוצים את החומרים האלה בגוף של הילדים שלכם. עוד סיבות למה לא? אז על השמנה דיברנו. חוץ מזה משקאות קלים יקרים הרבה יותר ממים וזמינים פחות, כך שאם מעודדים לשתייה מרובה, מה שרצוי בארץ חמה כמו שלנו, עדיף להרגיל למים. משקאות ממותקים מזיקים גם לשיניים ואלה מהם שמכילים קופאין (קולה) ממכרים במיוחד. הבקבוקים והפקקים שלהם תורמים תרומה נכבדת לזיהום הסביבה, גם אם שמים אותם בכלובי המחזור.

אז כמו שאומרים בפרסומת לקוקה קולה, עשו מה שעושה לכם טוב!

יום שישי, 22 באוקטובר 2010

החיסונים מגיעים לבית המשפט

האם שלילת הקשר שבין חיסונים לאוטיזם על ידי בתי משפט בארצות הברית מבוססת על ממצאים אמינים, על האמונה בחשיבות החיסונים או על הצורך להגן כלכלית על חברות התרופות? פרשה חדשה אולי תספק תשובה

הוויכוח הזה מתנהל כבר שנים: חסידי החיסונים טוענים לא רק שהם הכרחיים אלא גם בטוחים לחלוטין לשימוש; המתנגדים טוענים לא רק שהם מיותרים אלא גם מסכנים את בריאותם של המתחסנים. כאשר מדובר בילדים, החשש הכבד ביותר הוא אוטיזם כתוצאה מחיסון. כעת הוויכוח מגיע לבית המשפט העליון של ארצות הברית.

בבית המשפט העליון של ארצות הברית החל באמצע אוקטובר משפט שיהיו לו השלכות על מאות תביעות הנוגעות לקשר שבין חיסונים לבין אוטיזם.

"חוק החיסונים" שקבע הקונגרס האמריקאי לפני 25 שנה מאפשר לנפגע חיסונים לקבל פיצויים, אך מגן על היצרנים מפני תביעות הקשורות למוצר. לשם כך הוקמה מערכת שנקראת vaccine court, בית דין לחיסונים, שאליו יכולים לפנות הנפגעים בתביעות פיצויים. החוק מגדיר מהן אותן פגיעות שנגרמות על ידי החיסונים ובגינן ניתן לתבוע פיצוי. הנפגע או הוריו יכולים להיכנס להליך של תביעה רגילה, אבל אז ייאלצו להתמודד עם משוכות קשות שהציב החוק המגן על היצרנים.

בכמה וכמה מקרים מהשנתיים האחרונות שופטים מבית הדין לחיסונים קבעו שמקרים הקשורים לאוטיזם אינם זכאים לפיצויים. בעשור האחרון, מתוך 7,900 תביעות, 5,800 היו קשורות לאוטיזם. זהו שיעור של כ-75%.

אאוצ'. חיסונים זה כואב פעמיים (צילום: UNICEF/Giacomo Pirozzi_ tajikistan)


המקרה שמגיע כעת לבית המשפט העליון הוא סיפורה של האנה ברוסוויץ בת ה-18. הוריה טוענים שלאחר שקיבלה בגיל חצי שנה את החיסון המשולש (DTP, נגד דפטריה, טטנוס ושעלת), האנה סבלה מהתקפי פרכוסים ובהמשך מבעיות התפתחותיות. לטענת הוריה של האנה, יצרנית החיסון, חברת פייזר (Pfizer), ידעה בתקופה שבה בתם התחסנה שקיימת גרסה בטוחה יותר לחיסון המשולש, אך לא ייצרה אותה. החברה דחתה את הטענה. בני הזוג ברוסוויץ פנו תחילה לבית הדין לחיסונים, אך חודש לפני השימוע הפגיעות שמהן סובלת האנה הוסרו מרשימת הפגיעות שבגינן ניתן לתבוע פיצויים. האנה, שמצבה מצריך השגחה מיוחדת, אינה מקבלת שום פיצוי נכון להיום – לא מחברת התרופות ולא מהמדינה.

השאלה שבית המשפט אמור לדון בה היא, האם חוק החיסונים מחייב את חברת התרופות למכור חיסון שונה כאשר נטען שקיים חיסון בטוח יותר מזה שנמצא בשימוש.

חברות התרופות ועורכי הדין שלהן חוששים שפסיקה לטובת משפחת ברוסוויץ תאפשר למאות תביעות הקושרות חיסונים לאוטיזם לצאת לפועל. ג'יימס מ. בק, עורך דין המיצג חברות תרופות, אמר לניו יורק טיימס את המובן מאליו: "אם התביעות האלה יתקבלו, ייצור חיסונים במדינה הזאת יהפוך לבלתי אפשרי מבחינה כלכלית עבור כולם."

הוריה של האנה ברוסוויץ אינם מתנגדים לחיסונים באופן גורף אלא אומרים שיצרני החיסונים צריכים להיות מחויבים בחוק לייצור חיסונים בטוחים יותר.

השאלה האם החיסונים נחוצים באמת לכלל הציבור או משרתים רק את מי שמוכר אותם לא מגיעה, כמובן, לבית המשפט בשלב זה. אבל, אם ירחף סימן שאלה מעל היתרון הכלכלי שבייצור חיסונים, ייתכן שנגלה שבעצם אפשר להסתדר עם קצת פחות מהם.

יום שלישי, 19 באוקטובר 2010

כולסטרול גבוה - המחלה שלא קיימת

ההתייחסות אל הכולסטרול כאל מחלה והלעטת הציבור בתרופות גורמות להתעלמות מהבעיה האמיתית: הסיבות שמביאות לעליית הכולסטרול בדם, מצב שניתן לטפל בו ללא כימיקלים מארון התרופות

פרופסור דרור חרץ, מנהל מרכז הליפידים ויו"ר ועדת הלסינקי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, מפרסם בימים אחרונים שוב ושוב ש"עודכנו רמות הכולסטרול המומלצות, ושלא ניתן להגיע לרמה הנכספת ללא תוספת תרופות". מה? כך תוכננו לחיות, מתרופות ולא מאוכל?

בדצמבר אשתקד פרסמתי שתי רשימות קצרות על אינסולין וסוכר, והיום אני רוצה להרחיב את הדיון.
תלוי באיזה קופת חולים, הגלוקוז (סוכר בדם) בצום אמור להיות בין 68 ל-100 או 110. עד שבן אדם לא נושק את הגבול העליון או עובר אותו, על פי רוב, רופא המשפחה לא יתיחס לעניין. אבל בואו נראה מה קורה באמת.

תנגודת אינסולינית (המכונה בשגגה סכרת מסוג 2) היא בעיה נפוצה בקרב האוכלוסייה של בני מעל גיל 50. המחלה הזאת מתפשטת גם לגילים צעירים יותר בשנים האחרונות, כולל בני העשרה. אבל מה קורה עד שהסוכר עולה ל-110-100 ומעלה? ומהי בכלל תנגודת אינסולינית?

אינסולין הוא הורמון וחלק מהמערך הכולל של ההורמונים בגוף. האינסולין אמור להיכנס לתאי הגוף דרך קולטנים (רצפטורים) ולאפשר את ספיגת הגלוקוז בתאים והפיכתו לאנרגיה זמינה. קולטן אינסולין הוא תעלה דקיקה ספציפית שאמורה לאפשר רק למולקולת האינסולין לעבור דרכה. אבל כמו כל צינור, התעלה הזאת עלולה להיסתם. כאשר היא נסתמת, הגלוקוז והאינסולין נשארים בדם. ככל שהסוכר עולה, עולה רמת האינסולין בגוף, הכבד הופך את הגלוקוז לכולסטרול - LDL וטריגליצרידים, המכונים "כולסטרול רע".

זאת אומרת, שכאשר יש תחילה של תנגודת אינסולינית, נראה עלייה ברמת הכולסטרול. יש שפע מחקרים המראים שאנשים עם כולסטרול נמוך יותר סובלים פחות ממחלות לב. אין שום מחקר שמצאתי המצביע על כך שהורדת כולסטרול על ידי "תרופות" תרומת לאריכות ימים, לבריאות הכללית או להרגשה כללית טובה.

אוכל או תרופות? צילום: Bertalan Szürös

מה עוד? כמו כל דבר בגוף, אינסולין ברמות נכונות הוא נוגד חמצון, אך ברמות גבוהות הוא מחמצן! גם סוכר בדם ברמות גבוהות מחמצן. שני אלה הם גורמי דלקת. שניהם עלולים להעלות לחץ דם. כולסטרול מכול סוגיו הוא נוגד חמצון, לכן כולסטרול גבוה הוא מחלה שלא קיימת!

מה גורם לסתימת תעלות האינסולין? יש מספר גורמים שונים שניתן לצמצם לשניים, שלושה או אפילו לאחד: שומן (גריז) הנדבק לדפנות התאים. גלוטן, חלבון החיטה, הוא האחד מ"יצרני השומן". שאר הסיבות הם רעלנים שונים כמה זיהום אוויר, מתכות כבדות, מחשבות רעילות. איך זה עובד בלשון בני אדם? כל פעולה ביוכימית בגוף מבוססת/נשלטת על ידי חמצן. כל הרעלנים גורמים לשיבוש בחילוף החומרים של החמצן. heme, אחת המולקולות שמרכיבות את ההמוגלובין, לא רק הופכת להמוגלובין אלא גם פועלת כדטרגנט של קולטנים וכלי דם. לכן עלינו לחזק את חילוף החומרים של החמצן ולנקות את עצמינו מרעלנים.

התרכזות ב"בעיית הכולסטרול" גורמת לנו לקחת כדורים רעילים ולהתעלם מהבעיה האמיתית.
מה עושים? דנתי במחשבות רעילות בקצרה ברשומה קודמת. שוב, כל בן אדם חייב לחפש לו את דרכו. לגבי ניקוי רעלנים ושיפור חילוף החומרים של החמצן, יש שתי המלצות: כלורלה היא אצת ים מים מתוקים אשר קושרת אליה רעלנים/מתכות כבדות כדי שהם יצאו מהגוף. אמבטית רגליים עם מי חמצן ומגנזיום סולפט (מלח אנגלי) והליכה יומית של כ-40 דקות מסייעות דרך הרבה עבודה גם לפינוי רעלנים (כולל רעלנים רגשיים) וגם לשיפור חילוף החומרים של החמצן.

יום חמישי, 14 באוקטובר 2010

קשר מפתיע (?) בין זיהום אוויר לבין סוכרת

מחקר חדש מצא קשר מפתיע (?) בין זיהום אוויר לבין סוכרת. קחו את זה ללב, אבל לא לריאות

מחקר חדש שפורסם ב-Diabetes Care (כתב העת של איגוד האמריקאי לסוכרת) מצא קשר חזק בין זיהום אוויר לבין עליית שיעורי הסוכרת בקרב מבוגרים בארצות הברית. נראה שייתכן שזיהום אוויר הוא גורם משמעותי לסוכרת ומצטרף למועדון המפוקפק של השמנת היתר. מה שחמור במיוחד היא העובדה שזיהום האוויר משפיע גם כאשר הוא נמוך מהגבולות שהגדירה ה-EPA, סוכנות ההגנה על הסביבה. זוהי עוד הוכחה לקשר הברור שבין בריאות הסביבה לבריאות האדם ולא רק במקומות המובנים מאליהם, כמו הקשר בין זיהום למחלות לב-ריאה.

בפתיחת הדוח נאמר:
"זיהום סביבתי, בעיקר חומר חלקיקי (PM2.5) בגודל שבין 0.1 ל-2.5 מיקרומטר, הוא כנראה גורם סיכון לסוכרת שמתעלמים ממנו. כרכיב עיקרי באובך, עשן ופליטת כלי רכב, PM2.5 מסוכן, בין היתר בגלל מידותיו הזעירות ויכולתו לחדור אל אברים חיוניים בגוף האדם במערכות הנשימה וכלי הדם. חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר מעצימות מקרים של דלקות ועמידות לאינסולין בדיאטה של עכברים שמחקה תזונה המעודדת השמנת יתר. אצל חולי סוכרת, סמנים דלקתיים בפלסמה התרבו כתגובה לחשיפה לרמות PM2.5 גבוהות."

אי אפשר לראות את הסוכרת בין ענני הערפיח, אבל היא שם. צילום: Ricardo Inostroza V.


מחקרים קודמים הראו קשר בין זיהום אוויר בחומר חלקיקי לבין סוכרת, אבל המחקר החדש הוא מהראשונים שבדקו את הקשר בסדרי גודל נרחבים ובחנו אוכלוסייה אנושית.
החוקרים אספו נתונים של ה-EPA בנוגע לזיהום ב-PM2.5 בין השנים 2005-2004 והשוו אותם לנתוני המרכז לשליטה במחלות ולחומר סטטיסטי על שכיחות הסוכרת והתפקיד שמילאו גורמי סיכון נוספים. התוצאות היו "קשר חזק ועקבי" בין סוג זה של זיהום אוויר לבין שכיחות הסוכרת. אפילו באזורים שבהם רמת זיהום האוויר הייתה בתחום "התקני", במזוהמים יותר שבהם הייתה עלייה של 20% בשיעור הסוכרת לעומת האזורים עם זיהום אוויר נמוך יותר.

החוקרים אומרים שמכיוון שלא היו להם נתונים על חשיפה אישית, הם לא יכלו להוכיח סיבתיות ואינם יודעים בדיוק כיצד פועל המכניזם הזה שמביא לסוכרת, אך ברור שנמצא תמרור אזהרה חשוב.

יום שלישי, 12 באוקטובר 2010

רפואה אנרגטית-ביולוגית לשבור את מעגל החולי

לרפואה אנרגטית-ביולוגית ארבע פנים: תזונה, סביבה, איזון וכושר נפשי ופיזי. היא אינה "רפואה משלימה" או קונבנציונלית, אלא טיפול ששובר את מעגל המחלות הכרוניות

כאשר שואלים אותי במה אני עובד, אני תמיד עונה שאני עובד בבריאות. בדרך כלל זה מעלה תהיות, אבל קשה לי למצוא מונח התואם את תפיסת העולם רפואית שלי.

לא מתאים לי המושג "רפואה אלטרנטיבית". הוא מגדיר מה שאני לא (קונבנציה) ואינו מגדיר מה אני כן ולמה אני שונה. גם המונח "רפואה משלימה" נראה לי תמוה. מה הרפואה המשלימה משלימה? האם הרופא הקונבנציונלי עוסק ברפואה חסרה? הוא לא מטפל במשהו כי הוא לא יודע או לא יכול? לפיכך, לדעתי יש הבדל ביני לבין הממסד הרפואי בראיית הבריאות וגורמי המחלות, ולכן גם בשיטות הטיפול, ניתוח ה"מחלה" ואף הגדרתה (למשל תנגודת אינסולינית במקום סוכרת).
המונח רפואה אנרגטית-ביולוגית הוא הכי מדויק שאליו אני מסוגל להגיע.

רפואה אנרגטית-ביולוגית מבוססת על אירועים אשר קורים במולקולות, תאים ורקמות לפני שהם ניזוקו, ולא על דיווח פתולוגי שלהם לאחר המעשה.
רפואה אנרגטית-ביולגית אינה באה להחליף כירורג, חדר מיון וכדומה - השטחים האלה יישארו נחלת הרפואה הקונבנציונלית. אבל מחלות כרוניות, שהן בבירור כישלונה של הקונבנציה (אחרת הן לא היו "כרוניות"), הן נחלתה של הרפואה האנרגטית-ביולוגית.
לרפואה אנרגטית-ביולוגית יש ארבע פנים:
1. תזונה
2. סביבה
3. איזון
4. כושר (פיזי, רגשי-נפשי)

אין מחיצה קשיחה או ברורה בין ארבע הפנים.

מחלות נגרמות על ידי דחק חמצוני (oxidative stress). העלייה בדחק החמצוני נגרמת על ידי מספר גורמים פנימיים וחיצוניים. מחלות כרוניות נובעות מירידה ביכולת נוגדת החמצון בשל תזונה לקויה, רעלנים סביבתיים, מתח נפשי, מחשבות רעילות, קרינה מטלפונים ניידים, מ"מעט" אורניום מדולל ומירידה בכושר הפיזי. כל אלה מובילים אותנו לזיהומים נשנים וחוזרים, אשר מעלים שוב את הדחק החמצוני, וגורמים להיחלשות המערכת החיסונית. לזה אני קורא ביולוגיה מעגלית, והיא דורשת את שבירת המעגליות הרפואית.

מה מציעה הרפואה הקונבנציונלית לבעיה הזאת? כדור נגד א', עוד כדור נגד ב', עוד כדור נגד בעיה שיוצר כדור א'. משהו בעד הבריאות? זה עדיין לא נחקר! הרי מדובר במדע, אבל מחקר מדעי ממומן על ידי חברות ה"תרופות". לכן לא יתכן מחקר רציני שיתפרסם על יעילותם של ירקות טריים, לדוגמה.

חמצון בכימיה הוא אובדן של אלקטרונים, חיזור הוא החזר אלקטרונים. התהליך של חמצון-חיזור (חמזור) קורה בכול רגע בגוף. זהו תהליך החיים של יצורים המבוססים על חמצן. בכל שנייה בגוף מתרחשים תהליכי חמזור רבים ושונים. התהליך משתבש רק בצד החמצוני של המשוואה. שום דבר לא מתחזר בעצמו.
החמצן הוא מולקולה מיוחדת. מולקולת החמצן יכולה להיות מחמצנת או מחזרת, תלוי בנסיבות. ברפואה אנרגטית-ביולוגית יש כלים רבים, בין היתר ביורזוננס-ביקום (רפואת תדרים הנעזרת במכשיר הביקום שמאתר חוסר איזון בגוף), קיק-אוזון (שמן קיק מועשר באוזון), טיפול באוזון, ועוד כמה דברים שאכתוב עליהם בעתיד.

"הדרך היא לעבוד על עצמכם עד שאתם יכולים לסלוח, לקבל, ולאהוב כל אחד במשפחתכם, בדורכם ושני דורות אחורה" צילום: Art Crimes

תזונה
תזונה, שתמיד היא הבסיס לבריאות טובה, תלויה בכם. אני ממליץ תמיד על תזונה פחות או יותר לפי סוג דם. בהחלט אפשר להגיע להתאמה אישית, אבל קלינית לא ראיתי סטיות גדולות מהמחקר של ד''ר דאדמו, מחבר הספר "לאכול לפי סוג הדם". היום אני ממליץ כמעט לכולם להוריד את כל הגלוטן (חלבון החיטה, שנמצא גם בשיפון, כוסמין ורוב סוגי השיבולים) מתזונתם. גלוטן מביא לתנגודת אינסולינית, הגורמת, בין היתר, לעלייה באינסולין בדם. אינסולין גבוה מחמצן, דלקתי, ומשמין.

סביבה
סביבה היא בעיה של ימינו. אנחנו שוחים בים של רעלנים אין ספור: כספית באוויר מתחנות כוח פחמיות; עופרת, כי ישראל פיגרה בעשרים שנים ויותר בהוצאת עופרת מהדלק. זאת רק ההתחלה. בהקשר הזה אני מציע שני דברים שונים: כלורלה, אצה ירוקה אשר סופחת רעלנים, ופעילות ציבורית למען עצמנו, ילדינו, נכדינו, ונינינו. פעילות כזאת מועילה ומעצימה - גם נפשית.

איזון
איזון- מילה גדולה. טיפול בתזונה וסביבה הוא כבר חלק מהדרך. לעיתים צריך להתייחס גם למערכת ההורמונלית (גם אינסולין הוא הורמון). לגבי רגשות, יש לי כמה כלים שאפשר להמליץ עליהם באופן אישי. יש הרבה דרכים, העיקר, לא לטחון.
כושר פיזי - הליכה של 45 דקות ביום. זה קו מינימום, ישנם אנשים שחייבים ללכת יותר.
כושר רגשי-נפשי – אף אחד לא גדל בגן עדן. אנחנו נושאים איתנו דורות של דיכוי בתור יהודים, צלקות נפשיות ממלחמות שלחמנו בהן ושהורינו וחברנו לחמו בהן. בנוסף הורינו (וגם אנחנו) לא עשו שיעורים בהורות לפני שהביאו אותנו. בקיצור, גם פה אני יכול להמליץ באופן אישי, אבל הדרך היא לעבוד על עצמכם עד שאתם יכולים לסלוח, לקבל, ולאהוב כל אחד במשפחתכם, בדורכם ושני דורות אחורה. זה לא פשוט, תמיד מוצאים סיבות טובות מאוד למה לא. כאשר נראה שגמרנו, צץ משהו חדש. ההצלחה היא בדרך, לא בציונים או בסימוני V.

יום רביעי, 6 באוקטובר 2010

החיים ללא סוכר מתוקים יותר

צריכת יתר של סוכר מגבירה את הסיכון - לא רק להשמנת יתר וסוכרת, אלא גם לסרטן ולהזדקנות בטרם עת

בפוסט הקודם ציטטתי את ד"ר מייקל לאם, שאומר שההגדרות הרפואיות לרמות תקינות של סוכר (גלוקוז) בדם "מקלות" מדי. רמה של 110 מ"ג/ד"ל סוכר בדם נחשבת מצב בריא, כשלמעשה, אם אנחנו רוצים להיות בריאים באמת, רצוי לא לעבור את ה-90 מ"ג /ד"ל.

עודף סוכר בדם, גורם לסוכרת, שגם עליה כתבתי בפוסט הקודם, ולעוד כמה בעיות שלא כדאי להתעלם מהן: סיכון מוגבר לסרטן, סיכון מוגבר ליצירת רדיקלים חופשיים, סיכון מוגבר לתוצרי גליקציה (תהליך שבו מולקולת סוכר נקשרת לחלבון), סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. איך כל זה קורה?


סוכר: מתוק אבל מסוכן. צילום: mandy

סיכון מוגבר לסרטן – הסוכר הוא האוכל של הסרטן
חילוף החומרים בתאים סרטניים שונה מאשר בתאים רגילים. בתאים סרטניים מוגבר תהליך הגליקוליזה, שבו סוכר משמש דלק עבור תאי הסרטן ותוצר הלוואי שלו הוא חומצת חלב (תאים בריאים משתמשים בחמצן כדלק). תהליך חילוף החומרים בתאים הסרטניים הוא מאוד לא יעיל וגורם לבזבוז אנרגיה, מה שהופך את החולה עייף וסובל מתת תזונה. ומה עושה הסוכר? תפיסה שאומרת "סוכר מאכיל את הסרטן" נתמכת על ידי חוקרים. מחקר אפדימולוגי שנערך ב-21 מדינות מערביות גילה, שצריכת יתר של סוכר היא גורם סיכון חזק להגברת שיעורי סרטן השד. קל לראות את הקשר בין סוכר לבין התפתחותם של תאי סרטן. ד"ר מייקל לאם אומר נחרצות: "תוכנית כוללת לריפוי סרטן צריכה לקחת בחשבון גם תזונה דלת סוכר כחלק מהפרוטוקול הטיפולי." אם לא נאכיל את התאים בסוכר, יואט קצב התפתחות הגידול.

סיכון מוגבר ליצירת רדיקלים חופשיים והפחתת נוגדי החמצון – סוכר תורם להאצת ההזדקנות
קיים קשר ישיר בין סוכר לבין היווצרות רדיקלים חופשיים: עודף סוכר בזרם הדם מעודד ייצור רדיקלים חופשיים. מחקר שנערך באוניברסיטת באפלו הראה, שצריכת מי סוכר (הדומים למשקאות ממותקים רגילים) גרמה לעלייה ניכרת ומיידית בשיעור הרדיקלים החופשיים ולירידה ברורה ברמת ויטמין E, נוגד חמצון חשוב. מחלות שנגרמות על ידי רדיקלים חופשיים הן מחלות אופייניות לגיל המבוגר, כמו דמנציה, סרטן, מחלות פרקים, מחלות אוטואימוניות ועוד. סוכר מעלה את רמת הרדיקלים החופשיים ומאיץ התפתחותן של מחלות תלויות גיל.

סיכון מוגבר לתוצרי גליקציה – סוכר, גם בדרך הזו, מאיץ את ההזדקנות
קיים קשר ידוע בין סוכר לבין תהליכי הזדקנות
. חולי סוכרת נפטרים בגיל צעיר יותר. תוצרי גליקציה נוצרים כאשר סוכר בדם (גלוקוז) מתחבר לחלבונים ברקמות הגוף. נוצרת תרכובת שגורמת בין היתר להסתיידות עורקים, מפרקים נוקשים, חולשת שרירים וכשל בתפקוד אברים. הבעיות האלה נפוצות בקרב מבוגרים וחולי סוכרת.

יום ראשון, 3 באוקטובר 2010

לסוכר יש טעם מר

האם טווחי הנורמה בבדיקות מעבדה מספיק טובים בשביל מי שרוצה להיות בריא באמת? אם אתם רוצים להרגיש טוב ולהיראות טוב, רמת הסוכר בדם שלכם צריכה להיות רחוקה בהרבה מהמקום שבו סומן הגבול בין בריא לסוכרתי

ד"ר מייקל לאם, מומחה לתזונה ולאנטי אייג'ינג, מסביר באתר שלו למה אי אפשר לסמוך על הגדרות טווח הנורמה לסוכר בדם. סוכרת מוגדרת כרמת גלוקוז בדם מ-126 מ"ג/ד"ל (מיליגרם לדציליטר) ומעלה. מצב גבולי הוא בין 111 ל-125 מ"ג/ד"ל. על פי הנתונים האלה, רמת גלוקוז בדם של 110 מ"ג/ ד"ל נחשבת מצב בריא.
אולם, ד"ר לאם מציין שעל פי הערכות, בתזונה של האדם הקדמון רמת הגלוקוז בדם עמדה על 60 עד 90 מ"ג/ד"ל. תזונה כזו התבססה על בשר רזה, ירקות ומעט אגוזים, דגנים מלאים ופירות. אחד מאתגריה של רפואת האנטי-אייג'ינג הוא לצמצם את טווח הנורמה של רמת הגלוקוז בדם. אם התוצאה שלך בבדיקת דם לרמות סוכר היא 110 מ"ג/ד"ל, אל תשלה את עצמך שמצבך טוב, אומר ד"ר לאם. השאיפה צריכה להיות 90 מ"ג/ד"ל או פחות מכך.

לאילו סיכונים גורמות רמות סוכר גבוהות בדם?
סיכון מוגבר לסוכרת
סיכון מוגבר לסרטן
סיכון מוגבר ליצירת רדיקלים חופשיים
סיכון מוגבר לתוצרי גליקציה (תהליך שבו מולקולת סוכר נקשרת לחלבון)
סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם

סיכון מוגבר לסוכרת
העלייה בצריכת הסוכר בעשורים האחרונים העלתה מאוד את שיעור החולים בסוכרת מסוג 2. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, עד שנת 2025 יהיו חולים בסוכרת 260 מיליון בני אדם. העלייה בשיעור חולי הסוכרת עמדה על 33% בעשור האחרון. הסוכרת נובעת מחוסר איזון של הורמון האינסולין המיוצר בלבלב. תפקידו של האינסולין להעביר לתאי הגוף את הסוכר שמגיע לדם כתוצאה מצריכת פחמימות. ככל שעולה צריכת הסוכר, כך הלבלב צריך לעבוד יותר קשה כדי לייצר אינסולין. ככל שעולה רמת האינסולין בגוף, יורדת רגישות התאים אליו. כתוצאה מכך רמת הסוכר בדם נשארת גבוהה וגדל הסיכון לחלות בסוכרת.
חשוב לזכור שלא רק אכילת מתוקים מגבירה את הסיכון – גם פחמימות, כמו חיטה, אורז ותפוחי אדמה, מעלות את הדרישה לאינסולין בגוף. עודף ייצור אינסולין גורם לסוכרת, אבל גם למחלות נוספות, כמו תסמונת X שכוללת השמנת יתר ויתר לחץ דם.



האינסולין מכונה גם "הורמון הרעב". כאשר רמות הסוכר עולות לאחר ארוחה עשירה בפחמימות, עולה רמת האינסולין בדם. בעקבותיה צונחות רמות הסוכר ונוצרת תחושת רעב ותשוקה למתוק, בדרך כלל כמה שעות אחרי הארוחה. בנוסף, רמות גבוהות של אינסולין בדם מעכבות את שחרורו של המוליך העצבי סרוטונין. תפקידו של הסרוטונין להורות לגוף להפסיק לאכול. בלי סרוטונין אנו ממשיכים לאכול ונקלעים למעגל קסמים ולצריכת יתר של סוכר ולהתמכרות לפחמימות.

כדי לצאת מהמצב הזה צריך להוריד את רמת הסוכר בדם. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא הפחתה מוחלטת של פחמימות מעובדות (סוכר קנה, קמח לבן, אורז לבן וכו') בשילוב עם פעילות גופנית.
פרט להפחתת הקלוריות שנצרכות על ידי אכילת פחמימות, ד"ר לאם מציע להיעזר בתוספי תזונה כמו ויטמינים C ו-E, חומצת אמינו גלוטמין וכרומיום פוליניקוטינט (Chromium Polynicotinate).

בפוסט הבא: על הסיכונים הנוספים שגורמות רמות סוכר גבוהות בדם.