הממסד הרפואי דוחק בנו להתחסן ומשתמש
לשם כך באמצעי התקשורת האובייקטיביים לכאורה. הנה שבע סיבות למה לא להתחסן, כולל
מתכון של רשויות הבריאות לגרימת פחד שנועד לדחוף אותנו לכיוון המזרק
בכל חורף משרד הבריאות משדל את הציבור
להתחסן נגד שפעת. העונה הקרה הנוכחית, בעיקר אחרי סערת הגשמים שהתחוללה באמצע
ינואר, אינה יוצאת מהכלל. כותרות מבהילות בעיתונים על מגפת שפעת, בתי חולים
עמוסים, מקרים של שפעת החזירים ואפילו טענה שאוטיסטים מצויים בקבוצת סיכון מוגבר –
משרתות את שתדלני החיסונים באמצעות אחד הכלים האפקטיביים ביותר: זריעת פאניקה.
אז הנה כמה סיבות שיגרמו לכם לחשוב עוד
פעם לפני שאתם הולכים לקבל את החיסון נגד שפעת:
סיבה ראשונה - החיסונים מכילים כספית. רבים טועים
וחושבים שהכספית, שכידוע רעילה מאוד למערכת העצבים, הוצאה מתרכיבי החיסונים. הסיבה
לאמונה הזאת היא, שלאחר שקמה סערה ציבורית בעיקר מהחשש שהכספית מגדילה את הסיכון
לאוטיזם, חברות התרופות וארגוני הבריאות טענו שהכספית במינונים שבתרכיבים אינה
מסוכנת, אך "ליתר ביטחון" היא הוצא מהם. למעשה הכספית מצויה ברבים מתרכיבי
החיסונים כחלק מהחומר המשמר תימרוסל. התימרוסל עדיין מצוי בשימוש כי בלעדיו תעשיית
החיסונים תיקלע לתסבוכת חמורה בייצור ובהפצה של התרכיבים. כל אחד מהחיסונים ברשימה
מטה מכיל 25 מק"ג כספית:
Afluria CSL (חברת מרק, Merck)
FluLaval (גלקסו סמית' קליין, GlaxoSmithKline)
Fluvirin (נובארטיס, Novartis)
Fluzone (סנופי, Sanofi Pasteur)
סיבה שנייה – עלייה בדיווחים על מקרי
מוות. בספטמבר 2012 התפרסם בכתב העת Human and Environmental
Toxicology (בני
אדם ורעלנות סביבתית) מחקר שנכתב על ידי ד"ר גארי גולדמן ובו דיווח על עלייה
של 4,250 אחוזים במספר ההפלות ולידות ולדות מתים בעונת השפעת של 2010-2009.
סיבה שלישית – חיסונים גורמים
לנרקולפסיה (מחלה המאופיינת בהתקפי שינה בלתי נשלטים). אחד מהחיסונים הניסיוניים
לשפעת החזירים גרם לנרקולפסיה אצל 800 ילדים באירופה, כפי שדיווחו שני מחקרים
שבוצעו בפינלנד ב-2010. חברות התרופות אינן מדווחות על כל תופעות הלוואי, והילדים
שהיו בריאים יסבלו כעת מהמחלה. ספק אם מישהו יקבל עליו את האחריות.
סיבה רביעית - לקיחת החיסון תורמת להפצת
הנגיף. מי שמקבל את החיסון בצורה של תרסיס לאף, עלול להפיץ את נגיף השפעת. באתר
המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) נכתב: "הן ילדים והן מבוגרים שחוסנו בנגיף חי
מוחלש של שפעת (LAIV) עלולים להפיץ את נגיפי החיסון לאחר קבלתו, אם כי
בשיעורים פחותים מאשר הפצת נגיפי שפעת טבעיים." על פי מחקר שבוצע בארצות
הברית, 80 אחוזים ממקבלי החיסון בגני ילדים הפיצו זן אחד או יותר של נגיפים במשך
7.5 ימים בממוצע.
סיבה חמישית – אם מקבלים את החיסון, יש
לצפות לשפעת. תוצאות מחקר של המחלקה לבריאות הציבור באונטריו, קנדה, שפורסם
ב-2011, הפתיע את החוקרים: נמצא בו קשר חיובי בין התחסנות נגד נגיף השפעת העונתית
לבין הסיכון לחלות.
השיטה לגרום לאנשים להתחסן היא הפחדה והצגת השפעת כמחלה מסוכנת מעבר לכל פרופורציה
(צילום אילוסטרציה: Francesco Rachello, flickr)
סיבה שישית – בכל שנה המומחים מנחשים.
כידוע, ישנם זנים רבים של נגיף השפעת ומובן שאי אפשר לכלול את כולם בתרכיב החיסון.
החיסון מעוצב על סמך חישובים אילו נגיפים סביר ביותר שיחוללו את המחלה בעונה
הקרובה. כאשר המומחים טועים, או אם הנגיף עובר מוטציה, מי ש"התחסן" לקח
על עצמו לחינם את הסיכונים הכרוכים בקבלת התרכיב.
סיבה שביעית – ההנעה להתחסן מבוססת על
הפחדות ולא על חשיבה הגיונית. גלן נובאק, מנהל תחום התקשורת של תוכנית החיסונים
בארצות הברית, הציג מצגת ובה "מתכון" ליצירת פחד שמטרתו לגרום לאנשים
להתחסן. כותרת המצגת הייתה: "תכנון לעונת חיסוני השפעת 2005-2004: ניתוח מצב
בתקשורת". המתכון לא אמור היה להגיע לעין הציבור, אך דלף והוא נכון גם לגבי
אופן הפעולה של הממסד הרפואי בישראל. הריהו לפניכם:
1. הגעת השפעת תחפוף ל"עונת"
החיסונים (כלומר, כאשר אנשים יכולים לנקוט פעולה)
2. הזן הדומיננטי ו/או המקרים הראשוניים
של המחלה יהיו:
-
א. קשורים לחולי חמור ו/או לתוצאות חמורות
- ב. יפגעו באנשים שלגביהם השפעת אינה נתפשת ככזו שיכולה לגרום סיבוכים חמורים (לדוגמה, ילדים, מבוגרים בריאים, קשישים בריאים)
- ג. יופיעו בערים ובקהילות שבהן פועלים
אמצעי תקשורת משמעותיים (לדוגמה, עיתונים יומיים, תחנות טלוויזיה מובילות).
3. מומחי רפואה ורשויות בריאות הציבור
(למשל, באמצעות המדיה) יבטאו דאגה חמורה וחרדה (וינבאו השלכות חריפות) – ויעודדו
התחסנות נגד שפעת.
4. שילובם של סעיפים 2 ו-3 יביא ל:
א. גילויי עניין ותשומת לב משמעותיים מצד כלי התקשורת
- ב. תיאור עונת השפעת במונחים שיניעו להתנהגות (לדוגמה, "חמורה מאוד", "חמורה יותר מהשנה או מהשנים שחלפו", קטלנית")
ג. דיווחים עוקבים (לדוגמה מטעם רשויות הבריאות והתקשורת) שלפיהם השפעת גורמת לחולי חמור ו/או פוגעת ברבים – מה שיסייע לאמץ את התפישה שאנשים רבים עלולים להפוך למקרי שפעת קשים.
5. הצגה חזותית/מוחשית לחומרת המחלה
(לדוגמה, תמונות של ילדים, משפחות של אלה שנפגעו) ושל אנשים מקבלים את החיסון
(הראשונות כדי להניע, השניות כדי לחזק).
6. אזכורים ודיונים על שפעת נפוצה – יחד
עם אזכורים חוזרים של חשיבות החיסון.
מהנתונים האלה אפשר להסיק מסקנה ברורה:
היחידים שיש להם סיבה לקבל את חיסון השפעת הם אלה שרוצים, משום מה, לחזק את תעשיית
התרופות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה