יום ראשון, 22 ביולי 2012

אפשר לנצח את הסרטן, ולא בעזרת כימו

המקרה של איאן גולר, שהחלים מסרטן אחרי שהכימותרפיה נכשלה והרופאים חזו לו רק שבוע אחד לחיות, הוא לא רק סיפור מדהים אלא גם דוגמה לאפקטיביות של ריפוי טבעי ואורח חיים בריא

זאת לא הפעם הראשונה שאני מתייחס בבלוג שלי לכתבות בנושאי בריאות שהתפרסמו בתקשורת הישראלית, אבל זאת כנראה הפעם הראשונה שיש לי בעיקר (אם כי לא רק) דברים חיוביים להגיד.

בשבוע שעבר התפרסמה ב-Ynet כתבה של אספה פלד אלימלך על ד"ר איאן גולר האוסטרלי. כשגולר היה היה בן 26, וטרינר צעיר, נשוי ואב לשני ילדים, סרטן העצמות תקף אותו שנה לאחר שהחלים ממנו. הפעם הראשונה שהסרטן הכה בו הותירה אותו בוגר כימותרפיה וכרות רגל. בפעם השנייה שהסרטן תקף היו גרורות בגופו של גולר, הכימותרפיה נכשלה והרופאים לא ניבאו לו אפילו עוד חודש אחד של חיים.

למרות הכול גולר החליט לצאת למלחמה וריפא את עצמו באמצעים טבעיים ובגישת גוף נפש. הוא עבר לתזונה בשיטת גרסון – דיאטה צמחית אורגנית, שתיית מיצי ירקות, חוקני קפה (בקליניקה שלי הם מכונים "קפה הפוך" ומיושמים בהצלחה) ותוספי מזון טבעיים – בשילוב עם הרבה שעות מדיטציה ביום ודמיון מודרך.
גולר נרפא. עברו 30 שנים מאז והוא איש בריא שמקדיש את זמנו למרכז הריפוי שהקים באוסטרליה שמתמקד בתזונה, מדיטציה ועבודה קבוצתית.

את המיץ הטבעי שותים, הקפה בשביל החוקן. ריפוי טבעי בשיטת גרסון, שאותה אימץ גולר בתוספת מדיטציה ותמיכה רגשית
(צילום: BjornFranTjorn, flickr)

אבל לא חשבתם שיכול להיות סיפור יפה כזה בלי קצת בלגנים, נכון? 27 שנים לאחר שגולר הצליח לרפא את עצמו, שני פנימאים אוסטרלים, היינס ולוונטל, כתבו מאמר ספקולטיבי שמתייחס למידע המתפרסם באתר של איאן גולר ולספרים שפרסם. במאמר שהתפרסם בכתב העת של הפנימאים Internal Medicine Journal השניים טענו שהמחלה שממנה נרפא גולר כלל לא הייתה חזרה של סרטן העצמות אלא שחפת שממנה החלים תוך שנתיים.
ב-Ynet הזכירו את המאמר, אך לא ציינו את שמות מחבריו, היכן פורסם וכן כמה עובדות מעניינות: היינס ולוונטל שלחו תחילה את המאמר לכתב העת הרפואי החשוב ביותר באוסטרליה - Medical  Journal of Ausralia. הוא היה אמור להתפרסם שם, אבל העורכים החליטו בסופו של דבר לגנוז אותו מפני שהמאמר התבסס על שמועות ולא נכתב לפי הכללים של מחקר מדעי רציני. כאן תוכלו לקרוא על כך יותר. בראיון ל-Ynet יש תגובה קצרה של גולר: "הם [היינס ולוונטל] לא בדקו את התיק הרפואי המקורי ופרסמו תיאוריה שלא מבוססת על עובדות. העובדה היא שהיה לי סרטן שחזר בפעם השנייה והסתבך לשחפת."

המאמר של היינס ולוונטל הוא עוד דוגמה לניסיונו של הממסד הרפואי לטרפד פרסומים של דרכים טבעיות, בטוחות ולא תרופתיות-כימיות לריפוי סרטן. הפעם MJA היו הצדיקים שבסדום ואפשר לומר שגם Ynet הפתיעו לטובה.

יום שני, 16 ביולי 2012

במקום לקדם בריאות, מקדימים תרופה למחלה

שוב חברות התרופות מפרסמות "שיטות טיפול יעילות בסוכרת" ומשכיחות מאתנו שבעצם יש הרבה מה לעשות כדי לא להזדקק בכלל לתרופות כימיות

 בסוף החודש שעבר הופיעה ב-Ynet כתבה על מחקר רפואי חדש תחת הכותרת "למה עדיף להזריק אינסולין כבר עם גילוי הסוכרת". ברור שזהו מחקר שמומן על ידי חברת סמים ("תרופות"). בכתבה נאמר: "מחקר רחב היקף קובע: שימוש מוקדם באינסולין בקרב חולים חדשים בסוכרת וכן בקרב מי שמוגדרים טרום-סוכרתיים מאט את התקדמות המחלה ואינו מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולסרטן." אין שום התייחסות לנושא של בריאות ממש או לעובדה שתנגודת אינסולינית (השם האמיתי לסוכרת מסוג 2) נמצאת בעלייה מתמדת בגילים צעירים יותר ויותר.

על פי ד"ר מג'יד עלי, מומחה לרפואה אינטגרטיבית שאני מרבה לצטט כאן, לאינסולין יש חסרונות משמעותיים שחשוב לדעת לפני שרצים להזריק – עודף אינסולין הוא רעיל ועלול לגרום למוות. שני ניסויים שפורסמו בכתב העת הרפואי היוקרתי  New England Journal of Medicineמוכיחים שפעילות אינסולינית מוגברת קשורה בתמותה מוגברת. ניסוי אחד נקרא ACCORD trial וכלל יותר מ-10,000 משתתפים, הניסוי השני נקרא NICE-SUGAR Study וכלל מעל 6,000 משתתפים. מי שמשתמש באינסולין לוקח על עצמו סיכון מיותר בעיקר אם ניתן לטפל בבעיה בדרכים אחרות.
זאת ועוד - מקדמי האינסולין מתעלמים מכך שתנגודת אינסולינית נוצרת כתוצאה מהצטברות שומן על קרומי התאים. השומן מצטבר שם כמובן כתוצאה מתזונה גרועה. ניתן לטפל בבעיה באמצעים טבעיים ועל ידי אורח חיים בריא ולפתור את בעיית התנגודת האינסולינית ללא תרופות כימיות. מקדמי התרופות הכימיות מתעלמים גם מאי-תפקוד אינסוליני כתוצאה מבעיות בחילוף החומרים של החמצן בתאים וכתוצאה מבעיות הורמונליות. מתן אינסולין אינו הטיפול המתאים במצבים כאלה.

שעות ארוכות ולחוצות בעבודה, מתח ותזונה "משרדית" תורמים את שלהם להתפתחות סוכרת (צילום: phinphonephotos, flickr)


חשוב לי להזכיר שסוכרת היא תולדה של אורח חיים מסוים שיש לו גם הבטים רגשיים. היום, בחברת השפע, שבה אנשים עובדים שעות רבות בלחץ עצום עם חסך בביטחון תעסוקתי וחסך בביטחון חברתי עתידי, קיים מצב של מתח מתמיד. למה זה גורם? למפל אדרנל (adrenal cascade) שגורם בסופו של דבר להפיכת גליקוגן בכבד לגלוקוז. בנוסף, אורח החיים הזה כרוך בכריך או בעברית קלה - בצריכה מוגברת של גלוטן, המעודד תנגודת אינסולינית.
מה הפתרון? אמבטיות רגליים, הליכה יומית והפסקה מוחלטת של צריכת גלוטן כבסיס טיפולי. בהמשך אני מציע טיפול במכשיר הביקום להתמודדות עם תנגודת אינסולינית.

 מתכון לאמבטיית רגליים
גיגית לרגלים
מים פושרים
חופן מגנזיום סולפט
בקבוקון (200 סמ"ק) מי חמצן 3%. אם משתמשים במי חמצן 33% מספיקות שתי כפות.
לעשות אמבטיה כזאת בכל יום למשך 20 דקות.
חשוב: יש להיזהר מאוד בטיפול במי חמצן 33%! החומר עלול להכתים בגדים ולצרוב את העור.


יום שני, 9 ביולי 2012

דגים בלי אומגה 3

חוות הדגים המתועשות החלו להאכיל את הדגים בסויה. זה אומר שהדגים מכילים פחות אומגה 3 וטומנים בחובם הרבה נזקים וסיכונים אפשריים אחרים

כתבתי כאן לא פעם למה לא כדאי לאכול דגים (למשל כאן וכאן). הסיבה היא הכספית שמזהמת את מי הים ומגיעה גם לרקמות של הדגים. הסכנה שבכספית, חומר רעיל למערכת העצבים, מבטלת את יתרונות האומגה 3. אם עדיין לא השתכנעתם ואתם ממשיכים לצרוך דגים בשביל האומגה 3 (על אף שהיא קיימת במזונות שונים מהצומח), אז אולי המאמרים שהתפרסמו באתר Food & Water Watch ישכנעו אתכם.

המאמרים דנים במגמה מתחזקת בענף חוות הדגים – פיטום דגים בסויה. דגים שניזונים מסויה מקבלים למעשה מזון שאינם אמורים לצרוך באופן טבעי, שכן חלבון סויה הוא חומר שאינו קיים בסביבה הימית. בדגים האלה יש פחות אומגה 3 והם באופן כללי בעלי חיים בריאים פחות, ומי רוצה לאכול חיה חולה?
הזנת הדגים בסויה היא ניסיון לייעל את השיטה. לפני כן הדגים בחוות הוזנו בקמח דגים ובשמן דגים שהופק מבעלי חיים ימיים קטנים יותר. שיטה זאת הייתה בעייתית מכמה סיבות. ראשית, הביקוש הגובר לדגים "מתועשים" גרם לכך שמפעילי החוות התקשו לספק לדגים מספיק מזון מהים. שנית, ייצור מזון מדגים קטנים גזל מזון מפיהם של יצורים ימיים שחיים במים הפתוחים, הגביר את חוסר האיזון האקולוגי שהחוות יוצרות ממילא, וגם פגע באוכלוסיות אנושיות עניות שניזונות מהדגים הקטנים שמהם הופק המזון לדגי החוות. עקב כך, החלו בעלי החוות להאכיל את הדגים בסויה.

חוות דגים בסין. עכשיו יש סויה גם בים (צילום: IvanWalsh.com, flickr)

פרט לעובדה שסויה אינה מזון לדגים, נגזרו מהשינוי מספר בעיות נוספות. הביקוש ההולך וגובר לסויה שמשמשת לייצור מזון מעובד ולהזנת בעלי חיים בחוות מתועשות על האדמה ובים, פוגע גם בבני אדם וגם בסביבה: יערות נכרתים כדי להכשיר עוד שטחי גידול, תושבים ילידים מנושלים מאדמותיהם והייצור הופך לנחלתם של התאגידים הגדולים מפני שחקלאים קטנים אינם יכולים לרכוש את המיכון החקלאי הנדרש לייצור מאסיבי של סויה. אנשים שהיו חקלאים כל חייהם מוצאים את עצמם בלי עבודה ולפעמים גם בלי אדמה. בעיה סביבתית נוספת היא הבעיה הגדולה של המונוקולטורה (חקלאות שמאופיינת בגידול אורגניזם מסוג אחד בלבד): הצמחים פגיעים יותר למזיקים ולמחלות ולכן נעשה שימוש רב בדשנים ובחומרי הדברה רעילים.
בנוסף, סויה היא מוצר מזון בעייתי שנקשר לסוגי סרטן מסוימים, רמות נמוכות של טסטוסטרון והבשלה מינית מוקדמת אצל ילדות. עדיין לא ברור למדענים מה יהיו השלכותיה של צריכת דגים מפוטמים בסויה על בריאות הציבור.
בעיה נוספת היא שהחוות יורקות לבאר שכולנו שותים ממנה - הים. חוות הדגים הימיות, שבהן הדגים מגודלים בכלובים צפופים בתוך הים, ידועות גם ככה כמקור גדול לזיהום בעיקר בשל ההפרשות של כל כך הרבה בעלי חיים בשטח כל כך קטן. כעת משתחררת לסביבה הימית גם סויה שעדיין לא ברור מה יהיו השפעותיה על בית הגידול הימי. לא ידוע עדיין גם כיצד יושפעו קהילות אנושיות החיות לאורך חופי הים מהסויה במים.

 אז תגידו שלום ולא תודה לדגים. אם לא בשביל הסביבה, אז בשביל הבריאות שלכם.

יום חמישי, 5 ביולי 2012

כשהתרופה היא המחלה - תגובה לידיעות "בריאות"

שלוש ידיעות בנושאי בריאות (או בעצם חולי) שהתפרסמו השבוע מלמדות את מי שקורא בין השורות שהתרופות הכימיות והחיסונים אינם מציעים פתרון של ממש למחלות שמאיימות על כולנו

 ברשומה זאת אתייחס לשלוש ידיעות שהתפרסמו ביום ראשון השבוע ב-Ynet. כולן כמובן בנושאי בריאות, אבל כולן גם קשורות בצורה כלשהי לעולם הענף של תעשיית התרופות.

 1. "מחסור חמור ב'סדורל' להקלת דלקת בדרכי השתן"
הידיעה עוסקת בכך שעקב אי היערכות מתאימה של היבואן קיים בארץ מחסור חמור בתרופה להקלת כאבים וצריבה בדרכי השתן, שנגרמים עקב דלקת, טראומה, ניתוח או פעולה פולשנית. מחבר הידיעה, ד"ר איתי גל, כתב כי סדורל "הייתה המענה הכמעט יחיד לטיפול בבעיה" וכן כי "לא קיימות לה חלופות". כרגיל, מתעלמים מהעובדה שיש פתרונות לא תרופתיים-כימיים לטיפול במחלות ולהפחתת התסמינים שהן גורמות (שימו לב שסדורל היא תרופה לשיכוך כאב ותחושת צריבה אך אינה פונה לשורש הבעיה).
אני מטפל בקליניקת רזי הבריאות באמצעים לא תרופתיים בדלקות בדרכי השתן. הבעיה נפתרת לרוב לאחר טיפול אחד או שניים. אם מדובר בדלקות כרוניות שהאדם סובל מהן שנים, נדרשת התייחסות מעמיקה יותר, לרוב של פגישת אבחון אחת ועוד שלושה מפגשים טיפוליים.

חברות התרופות והממסד משתינים עלינו בקשת (איור: pinprick, flickr)


 2. "מש' הבריאות לטסים לאולימפיאדה: התחסנו נגד חצבת"
זאת ידיעה קצת מוזרה. למה להתחסן? הרי במדינת ישראל רוב האוכלוסייה הבוגרת אמורה להיות מחוסנת נגד המחלה. אולי יש צורך להתחסן שוב כי החיסון לא יעיל, או אולי זאת סתם עוד הזדמנות לעורר את הפחדים ההם שגורמים לציבור לקבל זריקות מיותרות שמזיקות לאדם אך מפרנסות את תעשייני התרופות?
לנושא החיסונים בכלל ולחצבת בפרט אני חוזר ונדרש לעתים קרובות. למשל:
>> לפני כמה חודשים התפרסמה כתבה ב-Ynet שמתארת את חוסר האחריות לכאורה של הורים שאינם מחסנים את ילדיהם ועד כמה הם מסכנים ילדים אחרים. כך זעקו הכותרות: "בקיבוץ הרדוף יש התפרצות נוספת של חצבת ושעלת, מפני שהורים רבים בוחרים שלא לחסן את ילדיהם." ההצמדה של חצבת ושעלת, שתי מחלות שונות לחלוטין, נועדה לבלבל את הציבור ולצבוע באור שלילי את ההורים שלא עוקבים אחרי תוכנית החיסונים. (קראו עוד)
>> רוב כלי התקשורת לא יספרו לכם את זה: אחת מחברות התרופות הגדולות נתבעת על ידי מדענים על שהונתה את ממשלת ארצות הברית בנוגע ליעילות החיסון נגד חצבת. (קראו עוד)
>> רופאים צעירים עשויים להיות מעט יותר חשדניים בנוגע לבטיחותם וליעילותם של חיסוני ילדים בהשוואה לרופאים מבוגרים יותר. כך מלמד מחקר חדש מאוניברסיטת אמורי באטלנטה. (קראו עוד)
>> בעיקר אצל ילדים, מחלה זיהומית היא הזדמנות לחיזוק המערכת החיסונית ולצבירת כוחות. חיסונים שוללים מהילדים את ההזדמנות לעשות זאת ויכולים אפילו לסכן את החלשים שביניהם. (קראו עוד)

 3. "עד 2030: מספר מקרי הסרטן בעולם יזנק ב-75%"
הכתבה מציגה תחזית קודרת, שלפיה בשני העשורים הקרובים תהייה עלייה דרמטית בשיעור החולים בסרטן, בעיקר במדינות עניות. למה? בגלל מחסור בציוד רפואי, תרופות וחיסונים. לא חלילה בגלל אורח חיים לא בריא, מזון רע וזיהום סביבתי. על זה לא כותבים, זה יכול לפגוע בכיס של כמה אנשים. אבל העובדות מדברות בעד עצמן. הנה כמה דוגמאות על קצה המזלג:
>> השימוש בכימיקלים רעילים עלה באופן דרמטי ב-50 השנים האחרונות והגיע לנקודה שבה הם נמצאים כעת בכל מקום – בגוף שלנו ובסביבה. למרות שעדיין לא ברור מדוע סוגים אלה של סרטן אצל ילדים נמצאים בעלייה, גוף אמין וגדל והולך של עדויות מציע שלכימיקלים האלה יש בכך חלק. (קראו עוד)
>> כור גרעיני לא צריך להתפרץ כדי להזיק לתושבי הסביבה, לשם כך מספיקות התקלות השגרתיות שקורות יום-יום. (קראו עוד)
>> כולנו חשופים למתכות כבדות בשל זיהום סביבתי. שורה של מחקרים מראה כיצד הן מגבירות את הסיכון למחלות קשות. הסיכון מוכפל כאשר אנו נחשפים במקביל למתכות מסוגים שונים. (קראו עוד)








יום שני, 2 ביולי 2012

אלטרנטיבה לכימותרפיה

מחלת הסרטן ממשיכה להרוג, גם את החולים שמקבלים כימותרפיה. אז איך זה שאין חלופות? יש. רק לא רוצים שתדעו עליהן

לא מזמן פרסמתי רשומה שמתייחסת למותה של אישה ישראלית חולת סרטן לאחר שקיבלה מינון יתר של כימותרפיה. כימותרפיה והקרנות הן הטיפולים המקובלים בעולם ובישראל למחלת הסרטן. חולים סובלים ונפטרים ואף אחד לא נעצר לשאול האם ישנו טיפול יעיל יותר ורעיל פחות לריפוי מהמחלה. התשובה היא שיש, אבל הממסד מדכא את הטיפולים האלטרנטיביים בחולי סרטן. הוא כל כך מדכא אותם, עד שרוב החולים כלל אינם יודעים על אפשרויות חלופיות או שאינם יכולים להשיג אותן.

 לפני כמה שנים השחקנית סוזן סומרס חלתה בסרטן השד. במקום כימותרפיה היא נעזרה בשיטות אלטרנטיביות (אך כנראה התפשרה וקיבלה הקרנות). היא הופיעה בתוכנית של לארי קינג ודיברה על בחירת אופן הריפוי שלה. קינג שאל אותה איך טופלה והיא סיפרה לו על איסקדור (Iscador), טיפול אנתרופוסופי גרמני שפותח על ידי רודולף שטיינר בשנות ה-20'. קינג שאל את סומרס מדוע בחרה בשיטה זאת והיא השיבה שזאת שיטה נטולת רעלים שהרגה את תאי הסרטן מבלי לגרום לנזקים נלווים. בתגובה קינג חשף בורות, שאינה ייחודית רק לו, ושאל אותה משהו כמו, "אם השיטה כל כך טובה, למה אונקולוגים אינם משתמשים בה?"

סוזן סומרס החלימה מסרטן השד בעזרת שיטה ללא רעלים (צילום Phil Konstantin, ויקישיתוף)

 סומרס הסבירה שלא ניתן לרשום פטנט על איסקדור. זה חלק גדול מהבעיה. רוב המוצרים הטבעיים אינם יכולים להירשם כפטנט. הממסד "הסרטני" אינו מעוניין בתרופה לסרטן שאינה רשומה כפטנט, וכפטנט יקר במיוחד. הסיבה לכך ברורה. תעשיית הסרטן מעסיקה מאות אלפי בני אדם ומגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה. תוך כדי כך מאות אלפי חולים מורעלים למוות בכימותרפיה. עלות הטיפול בחולה היא כ-200,000 דולר. אם התעשייה הייתה מעוניינת בתרופה יעילה (הכוונה ליעילהות בריאותית, לא להכנסותיהם של תעשיינים), כבר ניתן היה להציג אותה.
לאורך ההיסטוריה נרשמו ונרשמות הצלחות טיפוליות. למשל, פורמולת הצמחים של הארי הוקסי שריפאה מאות ועדיין נמצאת בשימוש ב- Bio Medical center בטיחואנה, או שיטת וויליאם ב.קולי שמחזקת מאוד את המערכת החיסונית, מכשיר הרייף שפותח על ידי רויאל ריימונד רייף והורס תאי סרטן (אני משתמש בו בקליניקה שלי), שיטתו של ד"ר וויליאם דונלד קלי שריפא את עצמו מסרטן הלבלב כשחזו לו רק שלושה שבועות לחיות וריפא גם חולים רבים נוספים. יש דוגמאות רבות נוספות. חלק מהמטפלים נכנעו לקשיים שמערים הממסד, חלק עדיין מטפלים במקומות שמאפשרים זאת, כמו מקסיקו.

קיימת כמובן צביעות רבה ביחס של הממסד לשיטות האלטרנטיביות, שאולי צריך להתחיל לקרוא להן "שיטות לגיטימיות", לעומת יחסו לכימותרפיה. השיטות הלגיטימיות נחשבות לא מדעיות ולא מוכחות, בעוד כימותרפיה נחשבת שיטה מדעית מוכחת. כן, היא הוכיחה את עצמה כרעל יעיל שהורג מאות אלפים בכל שנה. היכן המחקרים בסמיות כפולה על יעילות הכימותרפיה? הרי מחקרי סמיות כפולה הם דרישה בסיסית כשמדובר באישור שימוש בתרופות. על פי דוח מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הארוורד רק 2% עד 3% מחולי הסרטן זוכים לתוצאות חיוביות מהכימותרפיה.

ההתנגדות לשיטות לגיטימיות בלתי רעילות היא כה עזה, עד שאפילו אינה מאפשרת כניסה של תמיכה בחולה במקביל לכימותרפיה. כשהגוף סופג כל כך הרבה רעלים, יש צורך לחזק את המערכת החיסונית, לספק נוגדי חמצון, לבצע ניקוי רעלים (יש שיטות רבות לכך, ביניהן חוקן קפה, שמוצעות גם בקליניקה שלי), לעבור לתזונה בריאה. אפילו את זה הרופאים אינם מציעים. חולי סרטן מדווחים שלא קיבלו שום הנחיות תזונה בתקופה שבה עברו כימותרפיה.

מיעוט חולי הסרטן שעוברים "בשלום" את ההקרנות ואת הכימותרפיה שורדים רק חמש שנים נוספות. אפשר להאריך את תוחלת החיים שלהם למשל בשיטת ד"ר הופר, מומחה לוויטמינים שחקר את השפעת ויטמין C על חולי סרטן, אבל גם שיטות כאלה אינן זוכות להכרה.

לחברות התרופות יש כוח השפעה על ממשלות וגם עלינו. הן שוטפות את מוחו של הציבור באמצעות המדיה וגורמות לנו להאמין, לא להטיל ספק ולא לחפש חלופות. החלופות קיימות, רק אל תשכחו לפקוח עיניים ולא רק במקרה, חלילה, של סרטן.