זאת לא הפרה שמשוגעת

מקרה חדש של "הפרה המשוגעת" בקליפורניה מעלה את השאלה מה באמת גורם למחלה. התשובות מטרידות

בשבוע שעבר התפרסמה ב-Ynet כתבה על מקרה חדש של "הפרה המשוגעת" בקליפורניה. שר החקלאות האמריקאי מיהר להרגיע ואמר כי הגילוי "לא מסכן את אספקת המזון או את בריאות הציבור". דבריו הרגיעו את רוב הלקוחות ובשר הבקר ממשיך להחליף ידיים. עוד נאמר בכתבה: "מומחים אמרו כי מדובר במקרה נדיר שבו פרה לקתה במחלה באופן ספונטני ולא דרך מזונה." בדרך כלל מייחסים את ההידבקות במחלה לעיכול של חלבון הנקרא פריון (prion) שמצוי בבשר בקר שהזדהם במפגש עם בשר פיגולים טחון.

האם אנחנו רוצים להאמין לשר החקלאות האמריקאי או לתיאוריית החלבון פריון? כי אם כן, צריך לענות על כמה שאלות: הראשונה, מה זה אומר ש"פרה לקתה במחלה באופן ספונטני"? השאלות הנוספות נוגעות לחלבון מחולל המחלה. החלבון הזה, הנאשם המרכזי, מראה עמידות איתנה למכשירי עיקור מתקדמים וכן לכימיקלים. רק חימום ל-500 מעלות קוטל את גורם המחלה. האם מדובר בביולוגיה מסוג חדש, או שפשוט צריך תיאוריה אחרת שתסביר את מחלת הפרה המשוגעת?

חומרי הדברה ונשורת. שום דבר טוב לא יכול לצמוח מזה (צילום: furykid)

 יש תיאוריה כזאת והיא משלבת את מפגעי הריסוסים עם פגעי נשורת רדיואקטיבית.

בחומרי הדברה ישנן תרכובות של זרחן שגורמת להוצאת הנחושת מהגוף. בהיעדר נחושת בגוף ובהימצאות החומר הרדיואקטיבי סטרונטיום 90, הגוף סופח סטרונטיום 90 במקום נחושת. סטרונטיום 90 הוא לא רק חומר רדיואקטיבי, אלא גם חומר עם יכולת מגנוט. כאשר מתקיימים תנאים שיכולים לגרום למגנוט של מתכת, כמו הימצאות בשדה מגנטי או סופות ברקים, הסטרונטיום 90 שבמוח הופך למגנט. המגנט המצוי בתוך המוח גורם להרס הרקמות, למשל אצל פרה שאכלה צמחים מרוססים. כאשר אדם אוכל בשר של פרה נגועה בסרונטיום, הוא עלול לחלות במחלת הפרה המשוגעת. החדשות הרעות הן שהסכנה קיימת גם עבור צמחונים, אם אכלו צמחים מרוססים. אם אתם שואלים איך החימום ל-500 מעלות משתלב עם התיאוריה, התשובה היא שבטמפרטורה כזאת המגנט מתפרק.

לאחר האסון בפוקושימה, הסכנה שנוצרת משילוב של חומרי הדברה ונשורת גרעינית היא חמורה במיוחד. העובדה שאחרי שנים של שקט, המקרה החדש של הפרה המשוגעת התרחש דווקא בקליפורניה, תואמת לתיאוריה. שבוע מאז האסון, קליפורניה הייתה מהמקומות הראשונים באמריקה שספגו קרינה מהכור היפני שהתפרץ.

 אז מה עושים? אני ממליץ על צריכת מזון אורגני, נטילת האצה כלורלה וטיפול במכשיר MDwave שבו יש תוכנה שפיתחתי להוצאת קרינה מהגוף.

האוזון מאזן את הסוכרתיים

האם טיפול באוזון יכול לחסוך מחולי סוכרת תרופות ואפילו כריתת אברים? הניסיון מלמד שכן

ברשומות הקודמות הסברתי את יתרונותיו של הטיפול באוזון, שלמעשה מגביר את אספקת החמצן לתאים ובכך משפר את תפקודי הגוף. הפעם אני מתמקד במקרה הספציפי של מחלת הסוכרת. נראה שהאוזון עושה פלאים גם כאן.

האם חמצן יכול לשמש לטיפול בסוכרת? ד"ר פרנק שלנברגר, מנהל מרכז לרפואה אלטרנטיבית ואנטי-אייג'ינג בנבאדה, סבור שאוזון יכול להביא לשיפור ניכר בתסמינים של סוכרת מסוג 2. מחזור הדם הוא הגורם המקשר בין הסוכרת לבין האוזון, שהוא למעשה מולקולת חמצן לא יציבה ופעילה יותר מחמצן בצורתו השכיחה (O2).

שני מקרים ממרפאתו של ד"ר שלנברגר מדגימים כיצד האוזון מיטיב עם הסובלים מסוכרת. המקרה הראשון הוא של וירג'יניה, בת 51, שהייתה חולה בסוכרת כבר חמש שנים כאשר הגיעה למרפאה. סיבת בואה לא הייתה הסוכרת, אלא סרטן השד. שלנברגר החליט לטפל בחולה בהחדרת אוזון לדם, שיטה מוכרת כטיפול אלטרנטיבי בסרטן. הוא משך 150 סמ"ק מדמה של וירג'יניה, החדיר לדם גז אוזון ואז הזריק אותו בחזרה לגופה. הטיפול בוצע יום-יום כדי לרפא את הסרטן. הסרטן אכן החל להיעלם, אך מה שהפתיע את שלנברגר הייתה העובדה שכמו הגידול, גם הסוכרת החלה להצטמצם.

רמות הסוכר בדמה של וירג'יניה ירדו עד למצב של היפוגליקמיה, מה שהעיד על כך שהאוזון והתרופה הרגילה שקיבלה, גלוקוטרול, טיפלו "טוב מדי" בסוכרת. ד"ר שלנברגר הוריד את מינון הגלוקוטרול בהדרגנה ורמות הסוכר המשיכו לרדת עד שלא היה עוד צורך בתרופה. וירג'יניה נרפאה מהסוכרת.

טיפול באוזון עשוי להציל כפות רגליים סוכרתיות ואף לאזן את רמות הסוכר בדם (צילום: reflexblue, flickr)

 איך האוזון איזן את רמות הסוכר של וירג'יניה? חולי סוכרת סובלים מסיבוכים כגון פגיעה בראייה, מחלות לב ונמקים. בדרך כלל יש להם בעיות ניכרות הקשורות בזרימת הדם שפוגעות באספקת דם לרקמות. לעתים קרובות החולים מתקשים לעכל שומנים ועורקיהם נוטים להתעבות ולהתקשות. הבעיות הללו נובעות מכך שלא מספיק דם מגיע לרקמות וכתוצאה מכך חסר בהן חמצן.
אצל חולי הסוכרת יש מחסור במולקולה שנקראת דיפוספוגליצרט-3,2 או 2,3-dpg. תפקידה של המולקולה לגרות תאי דם אדומים שנושאים את החמצן לרקמות. כאשר קיים מחסור ב-2,3-dpg, תאי הדם האדומים מתקשים בהעברת החמצן. כאשר חושפים את הדם לאוזון, כלומר מוסיפים לו חמצן, מתגבר ייצור המולקולה 2,3-dpg ומשתפרת אספקת החמצן לכל חלקי הגוף.
אוזון מגביר את חילוף החומרים בתאים, כלומר את הפיכת המזון לאנרגיה. לדעתו של ד"ר שלנברגר היתרונות שחולי סוכרת מפיקים מכך דומים ליתרונות שהם מפיקים מפעילות גופנית. בשני המקרים הרקמות מקבלות חמצן וכל התהליכים הגופניים פועלים טוב יותר.

מולקולת ATP עוזרת לתאים לשמור על קרומיהם ובכך לווסת מעבר של חומרים פנימה והחוצה. אוזון עוזר להעלות את רמות ה-ATP. תחזוקת קרומי התא מונעת מוות מאסיבי של תאים מה שמוביל לנמקים, בעיה שכיחה אצל חולי סוכרת. כך מתחיל המקרה השני שבו נתקל ד"ר שלנברגר. הפעם מדובר בקוונטין, חולה סוכרת בן 50, שלא היה מאוזן בשל אי הקפדה על תזונה מתאימה. למרות שנטל תרופה, רמות הסוכר בדמו היו סביב 230, יותר מפי שניים מהנורמה. קוונטין הגיע למרפאה בשל נמק באחת מאצבעות כף הרגל שלו – כה חמור עד כי רופאיו של קוונטין המליצו על כריתה מהקרסול.

שלנברגר החליט הפעם להוסיף קלאציה לטיפול באוזון. קלאציה היא ריאקציה כימית שיוצרת תרכובת מתכתית. כאן מטרתה הייתה לשפר את זרימת הדם של קוונטין על ידי כך שהיא תסלק מתכות כבדות ופלאק מהעורקים. גם בעקבות הטיפול המשולב של קלאציה ואוזון הרקמות מקבלות יותר חמצן, משתפר בהן חילוף החומרים והן מנצלות טוב יותר את הסוכר שבדם - גלוקוז. כשניצול הגלוקוז מתייעל, האדם קרוב יותר לשליטה טבעית בסוכרת שלו. הטיפול באוזון עוזר לחולה להשתמש ביתר יעילות בחמצן הזמין בשל השיפור במחזור הדם. השילוב של הקלאציה מכפיל את אפקט השיפור.
בנוסף לטיפול הפנימי, ד"ר שלנברגר עטף את כף הרגל הפגועה של קוונטין בשק מלא גז אוזון למשך 20 דקות לספיגה דרך העור, שיטה מוכרת לטיפול בחבורות כרוניות וכיבים של העור.
קוונטין טופל אחת ליום במשך 10 ימים. כעבור שבועיים חל שיפור ניכר במצב כף הרגל של קוונטין, כך שלא יהיה צורך לכרות את כולה אלה רק את האצבע השלישית הנמקה.

שני המקרים הללו הם טיפה בים של דוגמאות המראות כיצד טיפול באוזון עשוי להחליף תרופות או הליכים רפואיים קשים וזאת מבלי לסכן את החולה או לגרום לו לאי נוחות.

ניקוי רעלים באמצעות תרפיית אוזון

לפעמים כל מה שהגוף צריך בשביל להיות בריא ואנרגטי יותר זה פשוט עוד קצת חמצן. טיפול באוזון עוזר להשלים את החסר

אני חוזר לסדרת האוזון שבה התחלתי לפני כמה רשומות. אם טרם שמעתם על תרפיית אוזון, קרוב לוודאי שהאשמה בכך היא תעשיית התרופות, שלה יש אינטרס להסתיר את הידע הזה מהציבור והיא אכן עושה זאת בארצות הברית החל משנות ה-30 של המאה הקודמת.
בפשטות: תרפיית אוזון מספקת לגוף את אחד הגורמים החיוניים ביותר לשמירה על הבריאות: חמצן. זהו טיפול  יעיל ופשוט ללא כימיקלים מלאכותיים שמסייע בשורה ארוכה של מצבי חולי.

לטיפול באוזון רפואי עם חמצן משופעל יש השפעה מיטיבה על כל חלקי הגוף, למשל: הפסקת פעילות זיהומית מחיידקים, פטריות, עובש, נגיפים ושמרים, שיפור מחזור הדם, עיכוב גידולים ממאירים, המרצת חילוף החומרים של החמצן. היתרונות האלה לא היו מוכרים בציבור הרחב במשך שנים מפני שיצרני התרופות הכימיות שילמו מיליארדי דולרים לאיגוד הרפואי האמריקאי ולפקידי ממשל כדי לדכא את התפתחות התחום לטובת תעשיית התרופות שהחלה לשגשג בשנות ה-30. אבל הטיפול באוזון מרים ראש כתחום פופולרי ברפואה האלטרנטיבית.

תאי גוף. תאים בריאים הם תאים אירוביים שזקוקים לחמצן כדי לתפקד

 היום מדענים ורופאים מאמינים שמצבי חולי רבים נגרמים בשל מחסור בחמצן, שהרי תאי הגוף הם אירוביים, ולעומתם תאים חולים, חיידקים ונגיפים הם אנאירוביים. חמצן ומזון הם מה שהתאים צריכים כדי לייצר אנרגיה. בטיפול בחמצן ייצור האנרגיה נעשה בעזרת חמצון של התאים הלא-בריאים. כאשר התהליך מתרחש, נוגדי חמצון שומרים על התאים הבריאים. נוגדי החמצון גם מווסתים את הטמפרטורה של חילוף החומרים ובכך מונעים חמצון יתר. כעת המערכת צריכה לסלק את הפסולת שנותרה לאחר תהליך החמצון. תזונה נכונה מסייעת לתהליך הטבעי של סילוק הפסולת דרך מערכת ניקוי הרעלים של הגוף.

עם ההזדקנות אנו מתמלאים ברעלנים ובחומרי לוואי אחרים וחסרה לנו היכולת לייצר את האנרגיה שתשרוף אותם. התאים עובדים בשריפת גלוקוז כדי לייצר אנרגיה ותוצרי הלוואי הם פחמן דו חמצני ומים. אם חסר חמצן, השריפה אינה מושלמת והתוצרים הם פחמן חד חמצני וחומצת חלב. הצטברות פחמן חד חמצני מפריעה להמוגלובין לאסוף חמצן; עודף חומצת חלב מכביד על מערכת העצבים. אם חסר חמצן, הרעלנים יצטברו וזרם הדם יוביל משא כבד של רעלנים, בד בבד עם הצטברות מאגרי שומן. התוצאה היא מחלות ניווניות. מחסור בחמצן גורם גם להתפרקות רקמות, חולי וטמפרטורת גוף נמוכה. חמצן בשפע מביא לבריאות משופרת.

נוגדי חמצון לוכדים רדיקלים חופשיים ומחזקים את האנזימים. רדיקלים חופשיים הם תוצר בלתי נמנע של כל ריאקציה ביוכימית. לתאים בריאים יש מעטפת של אנזימים שמגנה מפני רדיקלים חופשיים ומפעולת החמצן. אוזון, O3, יכול להבחין בין "אויב" לבין "חבר" והוא תוקף רק מחוללי מחלה פולשים שמזיקים לתאים.

רעב לחמצן ברמה התאית הוא מה שגורם לתאים להיות חלשים מכדי לייצר את האנזימים שמגנים עליהם. תאים רעבים לחמצן אפוא הם פגיעים לפולשים כנגיפים ומחוללי מחלה אחרים. אוזון תוקף חיידקים שאין להם מעטפת אנזימים וגם תאים חולים שחסר בהם מגן אנזימטי.

מולקולות בודדות של חמצן גם הן רדיקלים חופשיים, אבל מהסוג המועיל. הן פועלות כציידות של רדיקלים חופשיים אחרים. בהתרכבות איתם, הן הופכות אותם למולקולות בלתי מזיקות ובכך מגנות על התאים.

תרפיית אוזון רפואי היא אחת הדרכים היעילות ביותר להשיב רמות מיטביות של חמצן לגוף. החמצן מווסת את כל הפעילות הגופנית שלנו -  את היכולת לחשוב, לדבר ולפעול, תודות לאנרגיה שיוצר החמצן. החמצן הוא היסוד החיוני ביותר לבריאותנו. תרפיית אוזון, שנקראת גם תרפיית חמצן, יכולה להעלות את רמת האנרגיה, לחזק את המערכת החיסונית ולהעצים את החיוניות הכללית.

במקומות שבהם מקובל השימוש באוזון (כמו גרמניה, איטליה, שוויץ ועוד), נעזרים בו בניתוחים, במיילדות, בגניקולוגיה, רפואת עור, לריפוי של מחלות פה ומין ולטיפול בזיהומים.

בקליניקה שלי אני מציע טיפול בסאונת אוזון, שמחליפה החדרה של אוזון לווריד ומתאימה למי שלחץ הדם שלו תקין ושאין לו בעיות מיוחדות בבלוטת יותרת הכליה.

אחד מ-88

בסוף מרץ התפרסמו בארצות הברית נתונים חדשים על שיעור האוטיזם. כעת 1 מכל 88 ילדים מאובחן כלוקה בתסמונת. הממסד עדיין מעדיף לתלות את ממדי המגפה באבחון המשופר ולא בסיבות האמיתיות

בסוף מרץ השנה, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) פרסם ממצאים חדשים: 1 מכל 88 ילדים הוא אוטיסט, כאשר מדובר בילדים שנולדו בשנת 2000. ל"מומחים" יש כל מיני הסברים: משהו קרה בהיריון-  האמא הייתה זקנה מדי, נטלה תרופות, הגנטיקה של ההורים אינה טובה... אולי משהו קרה אחרי ההיריון – הילד קיבל תרופות, אכל מזון עם כימיקלים וחומר משמר, בפיג'מה שלו היו חומרים מונעי בעירה...

האמת היא, שיכול להיות שחלק מהמפגעים האלה תורמים תרומה קטנה לעלייה בשיעורי האוטיזם. תיתכן גם פגיעות גנטית שמגדילה את הסיכוי שהילד יסבול מאוטיזם, אבל אין דבר כזה "מגפה גנטית", ולכן גנים אינם יכולים להסביר את העלייה הגדולה בשכיחות אוטיזם בשנים האחרונות.

אותם מומחים מתעלמים מעשרות זריקות חיסון שהילד מקבל החל מגיל 24 שעות (צהבת מסוג B) ועד גיל חמש שנים. מומחים רבים כן מאמינים שמשהו בסביבה יכול לעורר אוטיזם אצל ילד שיש לו פגיעות גנטית. גורמים מעוררים אפשריים הם תרופות, מזונות מסוימים וחומרי ניקוי. כל אלה גדושים בחומרי שימור ובכימיקלים.

(צילום: Norma Desmond, flickr)

מחקר מ-2008 על כספית תעשייתית מצא ששכיחות האוטיזם פוחתת ב-1% עד 2% על כל 16 ק"מ של מרחק ממקור זיהום. על פי החוקרים: "חשיפה במינון נמוך לכמה רעלנים סביבתיים, כולל כספית, שמתרחשת בחלונות קריטיים במהלך ההתפתחות העצבית אצל ילדים פגיעים, עלולה להגדיל את הסיכון להפרעות התפתחותיות כמו אוטיזם." הגיוני, נכון? אז מה לגבי כספית שמוזרקת ישירות לווריד של התינוק יחד עם החיסון?

באתר הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה יש הזהרות ברורות ומפורשות לנזקים שיכולים להתרחש אם האם ההרה או התינוק נחשפים לכספית. הפגיעה היא עצבית, שכלית, התפתחותית ומוטורית. לא מוזכרים שם חיסונים, אבל אנחנו זוכרים שהכספית כחומר משמר עדיין קיימת בחלק מהחיסונים.

 יש אפוא הסכמה גורפת שהתפתחות אוטיזם תלויה בשילוב של גורמים. המזהמים הסביבתיים שמקובלים על החוקרים כפוגעים במערכת העצבים חודרים לגוף על ידי עיכול, נשימה וספיגה דרך העור. אז למה מתעקשים להתעלם מרעלנים שמוזרקים ישירות לתוך הגוף? ה-CDC לדוגמה עומד להתחיל במחקר שיבדוק אילו מחלות שסבלו מהן נשים הרות טופלו בתרופות שמסכנות את התינוק ואילו תרופות שניתנות לילדים מסכנות אותם. חיסונים לא עומדים להיכנס למחקר הזה.

האוטיזם מקבל ממדים של מגפה, אך במקום לטפל בשורש הבעיה ממשיכים להצביע על כך שהאבחון השתפר. האבחון באמת השתפר, כבר לא מדברים למשל רק על אוטיזם, אלא על הקשת האוטיסטית שנכללות בה צורות שונות של התסמונת בדרגות חומרה משתנות. אבל הגיע הזמן להפסיק "להאשים" את האבחון. זה כמו להגיד שעכשיו יותר אנשים מתים מסרטן כי בעבר לא ידענו ממה הם מתים.

 באמריקה אגב, התגובות לנתונים החדשים היו מגוחכות לעתים. ד"ר קתרין לאבלנד מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טקסס אמרה למשל, שאלה הן חדשות טובות כי כך ניתן יהיה לטפל בילדים בשלב מוקדם של החיים. תגובה קצת יותר מטרידה היא של האיגוד הפסיכיאטרי של אמריקה שעומד בשנה הבאה להצר את הגדרת האוטיזם ב-DSM (מדריך האבחון הפסיכיאטרי שמשמש רופאים בכל העולם), כך שהמצב לא ישתנה אבל הנתונים הסטטיסטיים כן - פחות ילדים יתאימו להגדרה באופן מלאכותי. מזכיר קצת את ההתייחסות לדוח העוני בישראל – פשוט מנמיכים עוד קצת את הקו האדום.

 אז ממה נובע הפחד הגדול להזכיר חיסונים ואוטיזם בנשימה אחת? כסף. זה תמיד כסף. תעשיית התרופות מגלגלת מיליארדי דולרים, כאשר חלק גדול מהם מופנה לפרסום בכלי התקשורת וכנראה שחלק עצום גם לתביעות משפטיות. מי יכול להתעסק איתם? גם אם למישהו יש מה להגיד והוכחות להציג, המחיר הכבד ששילם ד"ר אנדרו ווייקפילד ירתיע כל מי ששוקל לומר את האמת.

אבל, למרות ההשתקה, יותר ויותר הורים מבינים שיש כאן בעיה. סקר מ-2010 מראה ש-25% מההורים בארצות הברית מאמינים שחיסונים גורמים לאוטיזם. סקר מ-2011 מראה שרק 52% מההורים חושבים שחיסונים אינם גורמים לאוטיזם.

סינדרום לוליטה

אחרי שהאמריקאים הגיעו למסקנה שגיל ההתבגרות המינית של ילדות צנח בשנים האחרונות, הם החלו לבצע מחקרים למציאת הסיבות. נראה שהשמנת יתר, כימיקלים ומתח נפשי תורמים לבעיה

יש בבלוג הזה כמה רשומות שעוסקות בהשפעות זיהום הסביבה, BPA וחומרים מתעשיית הפלסטיקה על הבריאות שלנו. כתבה שהופיעה בשבוע שעבר בניו-יורק טיימס מחברת בין כל המפגעים האלה. זוהי כתבה שעוסקת בירידת גיל ההתבגרות המינית, או במילים אחרות: מה קרה שפתאום ילדות מצמיחות שדיים לפני גיל 10? הגנטיקה לא השתנתה כמובן. זוהי הסביבה שהפכה בעייתית יותר ולא רק בנוגע למזהמים כימיים, אלא גם בנוגע לזיהום רגשי.

 בסוף שנות ה-80', רופאה בשם מרסיה הרמן-גידנס ביצעה יחד עם האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים סקר שהשתתפו בו 17,000 ילדות. היא מצאה שילדות לבנות מתחילות להצמיח שדיים בגיל 9.96 שנים וילדות שחורות בגיל 8.87. כשהמחקר התפרסם ב-1997, הוא חולל סערה בשל הגילוי שההתבגרות המינית מתחילה כה מוקדם. הרמן-גידנס העריכה שהאשם הוא בהשמנת יתר, מזון מעובד ופלסטיק.

הורים חשבו שאכן גיל ההתבגרות המינית צונח, רופאי ילדים ואנדוקרינולוגים טענו שלא, והיו ביקורות רבות על מתודולוגיית המחקר של הרמן-גידנס. הוויכוח נמשך עד 2010, כאשר חוקרים מוערכים משלושה מוסדות רפואיים יוקרתיים שונים פרסמו מחקר נוסף, שלפיו בגיל שבע, 10% מהילדות הלבנות, 23% מהילדות השחורות, 15% מהילדות ההיספאניות ו-2% מהילדות האסיאתיות כבר מתחילות לפתח שדיים.

ילדה אמריקאית לבנה ממוצעת מתחילה לפתח שדיים לפני גיל 10 (למצולמות אין קשר לרשומה.  צילום: pupismyname, flickr)

כעת כבר אין ויכוח על כך שצמיחת השדיים אכן מקדימה. אולם, צמיחת שדיים היא רק חלק מההתבגרות המינית. אחריה באים בסדר זה: צמיחת שיער באבר המין ובבתי השחי והופעת המחזור החודשי. מסתבר שגיל קבלת המחזור החודשי דווקא לא צנח בהרבה. הגיל הממוצע בשנות ה-70' היה 12.8 וכעת הוא 12.5.
על כל פנים, משמעותה של בשלות מיני מוקדמת היא פחות שנים של גדילה, וזה אומר שהילדה תהיה נמוכה מילדה בעלת גנטיקה זהה שלא נחשפה להורמונים הנשיים בגיל צעיר. בעיה נוספת שקשורה בקבלת מחזור מוקדמת היא סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד.

אז למה ההתבגרות המינית מתרחשת כה מוקדם גם אצל ילדות בריאות? לרופאים עדיין אין תשובה נחרצת, אבל מזהים כמה גורמים שתורמים לכך.

נמצא קשר בין התבגרות מינית מוקדמת לבין השמנת יתר. בגופן של ילדות שמנות יש רמות גבוהות יותר של ההורמון לפטין המוביל להתבגרות מינית מוקדמת, שמובילה לרמות גבוהות יותר של אסטרוגן, שמובילות לעמידות רבה יותר לאינסולין – וכך נוצר מעגל קסמים שמזין את עצמו עד שגופה של הילדה הופך לבוגר.
בנוסף, מחקרי בעלי חיים מראים שחשיפה לכימיקלים בסביבה יכולים לגרום לגוף להתבגר מוקדם מהרגיל. מטרידים במיוחד הם חומרים שגורמים להפרעות אנדוקריניות, כמו xeno-estrogens, כלומר חומרים המחקים אסטרוגן. חומרים אלה פועלים כמו סטרואידים ועלולים לשנות את תזמון ההתבגרות המינית. מסיבות אתיות לא ניתן לבצע מחקרים כאלה על בני האדם ולכן החוקרים עוקבים אחרי מה שמכונה "ניסויים של הטבע", כמו כזה שקרה ב-1973 במישיגן: עדר בקר הואבס בטעות במזון מזוהם בכימיקל מחקה אסטרוגן. בנות של נשים שאכלו את בשר הבקר הזה ושינקו מהן חלב, קיבלו מחזור חודשי מוקדם באופן מובהק מבנות גילן.
עוד סיבה לדאגה היא חשיפה סימולטנית להרבה חומרים מחקי אסטרוגן כמו BPA שפשוט נמצא בכל מקום – ל-93% מהאמריקאים יש שרידי BPA בגופם. החומר מצוי במוצרי פלסטיק קשיחים, סתימות שיניים, קבלות קופה ועוד.
גורם נוסף שעלול להקדים את ההתבגרות המינית הוא מתח במשפחה. בנות שגדלות בבית שבו לא נמצא אביהן הביולוגי – יש סבירות כפולה שיקדימו את בנות גילן בהתבגרות המינית. יש מחקרים שמראים שנוכחות אב חורג בבית גורמת להקדמת ההתבגרות המינית. מחקרים אחרים קושרים דיכאון של האם להתבגרות מינית מוקדמת של הבת. גם ילדים ממדינות עניות, שסבלו בילדותם המוקדמת ואחר כך אומצו על ידי משפחות מערביות, נמצאים בסיכון להתבגרות מינית מוקדמת.
אם זה לא מספיק, אז מחקרים מלמדים שלא רק שבעיות חברתיות מביאות להתבגרות מינית מוקדמת – התבגרות מינית מוקדמת מביאה גם לבעיות חברתיות. התבגרות מינית מוקדמת מעלה את הסיכון שהילדה תסבול מביטחון עצמי נמוך, דיכאון, הפרעות אכילה ושתתחיל לצרוך אלכוהול ולקיים יחסי מין מוקדם יותר. לנערות כאלה יש יותר שותפים למין ולכן גם סיכון מוגבר למחלות מין.

 חשוב להבין שעל פי הנתונים האלה ההתבגרות המינית המוקדמת אינה גזרה גנטית אלא תוצר של הסביבה ולכן גם אם אי אפשר למנוע אותה כליל, אפשר לפחות לעכב אותה באמצעות אורח חיים ותזונה בריאה.

מבט שני על השעלת

אתמול ב"מבט" הופיעה כתבה על "התפרצות" מחלת השעלת, מה שכמובן אמור להבהיל את כולנו ולגרום להורים שמפקפקים בתוכנית החיסונים לרוץ ולחסן את ילדיהם. בכתבה שכחו לציין שלפחות חלק מהילדים החולים הם כאלה שכבר חוסנו

אני עוסק בנושא השעלת בבלוג הזה כבר לא מעט זמן, הנה כמה דוגמאות.

(איור: congalaconga, flickr)

החיסונים נגד השעלת נתקעים לאמריקה בגרון

גם בארצות הברית דיברו על מגפת שעלת וגם שם הממשל התעלם מנתונים סטטיסטיים שמראים שהחיסונים לא מגנים מפני המחלה.
"מאמר שהתפרסם ב-New York Times ב-16 באוגוסט 2010 מצביע על מגפת שעלת בארה"ב.
החל משנות השמונים, למרות החיסון נגד מחלת הילדים, יש עלייה מתמדת במספר המקרים המדווחים של שעלת בכל רחבי ארה"ב. בקליפורניה, למשל, נרשמה עלייה של פי שבעה מקרים מדווחים לעומת מספרם אשתקד. אולי בגלל שהחיסונים לא עוצרים גורמי מחלה כמו זיהום ומתח נפשי."
 

קליפורניה לא חולמת

באותה קליפורניה יש אנשים שהבינו מה מסוכן יותר ומה מסוכן פחות לילדיהם.
"מגמה ברורה בקליפורניה: יותר ויותר הורים בוחרים לא לחסן את ילדיהם. רשויות הבריאות מזהירות, אבל ההורים מודאגים מדברים אחרים, אוטיזם, למשל."

חיסונים – מסע ההפחדות נמשך

גם זאת רשומה שמתייחסת לחדשות מישראל על התפרצות המחלה ולסיקור שנועד לזרוע פחד באמצעות דיסאינפורמציה. כאן מדובר ב"מגפת" חצבת ושעלת בקיבוץ הרדוף.
"ההצמדה של חצבת ושעלת, שתי מחלות שונות לחלוטין, נועדה לבלבל את הציבור ולצבוע באור שלילי את ההורים שלא עוקבים אחרי תוכנית החיסונים."

 אני מטפל ביעילות בשעלת בקליניקה שלי, באנשים בכל הגילים, לעתים גם בכאלה שקיבלו את החיסון.

סאונת אוזון – אפקט כפול בטיפול אחד

אחד הטיפולים האפקטיביים והיעילים ביותר שקיימים היום (גם בקליניקה שלי) הוא סאונת אוזון – טיפול נעים, לא פולשני, ללא תרופות וכימיקלים מסוכנים ועם השפעה מיטיבה על כל חלקי הגוף

חשוב לציין שסאונת האדים שמשמשת כסאונת אוזון היא מהסוג שבו ראשו של המטופל נמצא מחוץ לתא האדים, כך שהאדם אינו נושם את האוזון או את תערובת האדים. הריכוזים שבהם משתמשים לטיפול כזה הם בדרך כלל 40ug/ml והאוזון מוחדר לסאונה בקצב של רבע ליטר בדקה. לשימוש בסאונת אדים להחדרת אוזון יש כמה יתרונות: זוהי גישה מרגיעה ובלתי פולשנית. היא מנקה את העור, את הנקבוביות ואת מערכת הלימפה. המטופל ייהנה משני טיפולים בו זמנית: טיפול בהזעה וטיפול באוזון, שלכל אחד מהם יתרונות משלו. התחושה המתקבלת היא של רעננות, ניקיון ונמרצות.

הזעה עוזרת לגוף להתנקות מרעלים. בתוספת של אוזון לסאונה משתפרת אספקת החמצן לגוף (צילום: Jetportal, flickr)

לסאונת אדים השפעה מיטיבה על המערכת החיסונית ועל מצבי חולי. היא לא רק מרגיעה אלא גם מביאה את הגוף למצב של היפרתרמיה, חיקוי של חום גבוה, אך ללא חוסר הנוחות שכרוכה בכך. לדוגמה, בחום של 40 מעלות קצב הגידול של נגיף הפוליו יורד פי 250. בחום של 41 מעלות נקטלים חיידקי נקד הריאה (פנאומוקוקוס) שגורמים דלקת ריאות.
ישנן עדויות לכך שחום מלאכותי ממריץ את המערכת החיסונית בכך שהוא מעלה את מספרם של תאי הדם הלבנים בגוף. ב-1959 חוקרים ממאיו קליניק בארצות הברית ביצעו סקירת מחקרים שמראה שכמות תאי הדם הלבנים עולה ב-58% בממוצע על ידי יצירת חום מלאכותי. החוקרים גם מצאו שמתקיימת עלייה בפעילותם של תאי הדם הלבנים במהלך חום מלאכותי.

מלבד המרצת המערכת החיסונית, סאונה נחשבת בעיני רבים לטיפול ניקוי הרעלים (דיטוקס) היעיל ביותר והכי פחות מכאיב הקיים. הזיעה דומה מאוד בהרכבה לשתן ובשל כך יש המכנים את העור "הכליה השלישית". מעריכים שעד 30% מפסולת הגוף משתחררת באמצעות הזעה ובמהלך סאונה הגוף כמובן מפריש זיעה מרובה במיוחד.

כאשר מוסיפים אוזון לסאונה, האוזון נספג בקלות בעור ולתוך מערכת הלימפה תודות לנקבוביות הפתוחות. מצב זה מייצר אפקט ניקוי רעלים מעולה ויש תיעודים לכך שההשפעה אינה מוגבלת רק לניקוי רעלים, אלא גם מביאה לתוצאות נוספות: אספקת חמצן לכל הרקמות, האברים והתאים בגוף, המרצת המערכת החיסונית, המרצת שחרור רכיבים נוגדי סרטן מתאי הדם הלבנים, חיזוק הדם ושיפור העברת החמצן בגוף.