כימותרפית יתר

בבית החולים שיבא נפטרה חולת סרטן ממינון יתר של כימותרפיה. האם זהו אות נוסף לכך שצריך לבחון חלופות לטיפול המקובל בסרטן?

אתמול פורסמה ב-Ynet כתבה על רוזה קבס, אישה בת 76, שהייתה חולת סרטן ונפטרה לאחר שקיבלה מנת יתר של כימותרפיה. מחלתה של קבס הייתה במצב מתקדם, אבל הרופאים קיוו שבעזרת טיפולים כימותרפיים היא תוכל להרוויח עוד שנתיים של חיים. בטיפול השני בסדרה קבס קיבלה מינון גבוה מדי של כימותרפיה ומיד אחריו מצבה הידרדר. היא אושפזה עם פגיעה קשה בכליות ובמח העצם ונפטרה כעבור שישה שבועות. בבית החולים שיבא, שם טופלה קבס, הודו שנעשתה טעות, אך גם אמרו שקבס מתה כתוצאה מהמחלה ולא מהטיפול. מכיוון שהמקרה התרחש זמן קצר לאחר הפרשייה שבה ילדה קיבלה כימותרפיה בטעות, בני משפחתה של רוזה קבס החליטו לצאת עם הסיפור לעיתונות.

המקרה של רוזה קבס הוא (עוד) הזדמנות לדבר על חוסר היעילות שבטיפול המקובל בסרטן. זה שנים שהממסד האונקולוגי, המוצלח בשליטה ממסדית אבל לא בטיפול במחלה, נמצא במלחמה נגד כל דבר או אדם אשר מטפל בכשל המערכתי הקרוי סרטן.
לפני כ-15-10 שנים התפרסם ב-JAMA (כתב העת של ההתאחדות הרפואית האמריקאית) מאמר על חולה סרטן שהכימותרפיה לא הועילה לו. הרופא שחיבר את המאמר שיער שהסיבה לכך היא נוגדי חמצון שהחולה נטל. מאז מאיימים על כל מקבל כימותרפיה שאם הוא יעז לקחת נוגדי חמצון, הטיפול לא יעבוד. כאילו שהוא היה עובד כך או כך.
מאידך, רופא קנדי רצה לפרסם ב-JAMA מאמר על הניסיון הקליני שלו עם כמות גדולה של מטופלים לאורך שנים, המצביע על כך שכמות גדולה של נוגדי חמצון, כולל ויטמין C, אינה מפחיתה את יעילות הכימותרפיה. את המחקר הזה סירבו לפרסם ב-JAMA. יחי חופש הדיבור אם הוא מתיישב עם האינטרסים שלי.

המאמר, שחובר על ידי ד"ר (M.d., Ph.D) אברהם הופר, מתייחס לגישתם השמרנית של רופאים, שלפיה כל מה שמפחית את האפקט החמצוני של תרופות יפחית את יעילותה של הכימותרפיה.

ויטמין C ונוגדי חמצון אחרים אינם מפחיתים את יעילות הכימותרפיה, להפך (צילום: mrjorgen, flickr)

 אותם רופאים מניחים שהכימותרפיה הורסת את הגידול בעזרת חומרים מחמצנים חזקים ורדיקלים חופשיים. לכן הם סבורים שכל מה שמפריע לתהליכים כאלה יפגע בכימותרפיה. החומרים הללו רעילים ולא היו מקבלים את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשום הקשר אחר. מטרתם להרוג את הגידולים בלי להרוג רקמות גוף אחרות. ד"ר הופר סבור שדווקא מסיבה זאת, ויטמין C, שהוא נוגד חמצון יעיל, צריך להילקח כאשר מקבלים כימותרפיה.

מה שמעניין זה שאין גוף עדויות לכך שחולי סרטן שמקבלים ויטמין C וכימותרפיה מצבם גרוע יותר מאלה שמקבלים רק כימותרפיה. ההפך הוא הנכון. ד"ר הופר טיפל ביותר מ-1,100 חולים במינונים גבוהים של ויטמין C, רבים מהם קיבלו גם כימותרפיה. הוא מצא שאצל אלה שקיבלו ויטמין C תוחלת החיים הייתה ארוכה יותר באופן משמעותי.

יתרה מזאת, בעבודה של פרסאד ועמיתיו שסקרה 71 מאמרים ופורסמה ב- Journal American College of Nutrition ב-1999, נמצא שנוגדי חמצון אינם מפריעם לכימותרפיה ואף כי "נוגדי חמצון כמו רטינואידים, ויטמין E, ויטמין C וקרטנואידים מעכבים את גדילתם של תאי סרטן.  נוגדי חמצון אלה בנפרד וכן בשילוב, מגבירים את השפעותיהן של הקרנות, כימותרפיה ושל שיטות נוספות המשנות את התגובה הביולוגית, כמו היפרתרמיה, סודיום בוטיראט ואינטרפרון, על תאי הסרטן. נוגדי החמצון מגנים על תאים נורמליים מפני כמה מהתוצרים הרעילים של צורות ריפוי אלה. לכן, החשש של אונקולוגים ושל מטפלים בהקרנות שנוגדי החמצון האלה יגנו על תאי הסרטן מפני רדיקלים חופשיים שנוצרים על ידי חומרים אלה אינו מבוסס."
מחקר דומה ומוקדם יותר, של צ'רלס. ב. סימון, הראה ממצאים דומים למחקרו של פרסאד.

 המלחמה בנוגדי החמצון כחלק מהטיפול בסרטן הוא רק דוגמה. מדובר במלחמה כוללת של הממסד הרפואי נגד כל שיטות הריפוי שאינן כוללות תרופות כימיות והקרנות. סכומי העתק שמושקעים במלחמה בסרטן אינם מראים שיפור המצדיק את ההוצאה. הסיבה לכך היא שהמאבק אינו על בריאותם של החולים אלא על שליטה במנגנון ששואב אותם לתוכו.