הכספית, הלב והלבלב

דגים נחשבים מרכיב חיוני בתזונה, אבל הכספית שמזהמת את גופם מבטלת את התרומה החיובית מפני שהיא חושפת את האדם לסיכון מוגבר למחלות לב ולפגיעה בלבלב

בדרך כלל אני כותב על כספית בהקשר של פגיעה במערכת העצבים המרכזית אצל ילדים ועוברים, בעיקר בהקשר של אוטיזם. כדאי לזכור שחשיפה לכספית מסוכנת גם למבוגרים ופוגעת במערכות גוף נוספות. הנה שני מחקרים שמלמדים על פגיעה בלב ובכלי הדם ובתאים בלבלב שאחראים על ייצור אינסולין.

הדגים משמשים כסוכנים שמעבירים זיהום מהים אל גוף האדם (צילום שלט: Leo Reynolds, flickr)

על פי מחקר שפורסם בכתב העת לבריאות סביבתית Environmental Health Perspectives, רמות גבוהות של כספית מתילית בדם עלולות לעכב פעילות של אנזים שעוזר במניעת טרשת עורקים.

בטרשת עורקים מצטבר פלאק לאורך דפנות העורקים, מה שיכול לגרום להקשחתם ואף לחסימתם. מצב זה יכול להוביל להתקף לב ולבעיות לב נוספות. על פי המחקר, אכילת כמויות גדולות של מזון מן הים שמכיל כספית עלולה להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

דגים נחשבים לרוב למרכיב חיוני בתזונה. אולם, המחקר מצביע על קשר בין אכילה מרובה של מזון מהים, בעיקר פריטים שבהם ריכוז גבוה של כספית מתילית, לבין סיכון מוגבר למחלות לב. הממצאים התגלו בקרב אוכלוסיות מסוימות, ביניהן ילידים אמריקאיים, שבהן נפוצה אכילה מרובה של מזון מהים.

כספית מתילית היא חומר מזהם שקיים הן בגוף והן בסביבה. בגופם של מינים מסוימים של דגים קיימות רמות גבוהות של החומר ובני האדם חשופים במיוחד לכמה מהדגים הללו. הבעיות העצביות וההתפתחויות שנובעות מכך כבר ידועות, וביניהן הפרעות קשב וזיכרון, מציינים החוקרים. מוכרות פחות ההשפעות על הלב ומחזור הדם. הכספית המתילית עלולה, למשל, להשפיע על קצב הלב ולחץ הדם. השפעות אלה יכולות לבטל את היתרונות התזונתיים שבאכילת דגים.

עדיין לא ברור לחלוטין כיצד הכספית משפיעה על כלי הדם והלב. במחקר שנעשה על אנשי אינואיט ("אסקימואים") בקנדה מספקת עדות לפגיעה, מכיוון שהאינואיט ניזונים בעיקר מאוכל שמקורו בים וחשופים במיוחד לכספית מתילית. החוקרים בדקו את ריכוז הכספית בדמם של האינואיט ואת פעילותו של האנזים הנקרא פאראוקסונאז (paraoxonase). בדיקות מעבדה הראו שכספית מפריעה לפעילות האנזים. פאראוקסונאז נחשב מגן מפני מחלות כלי דם מפני שהוא מפרק שומנים מחומצנים שמשפיעים על רמות הכולסטרול "הטוב" והכולסטרול "הרע".

החוקרים בדקו בנוסף את רמות הסלניום בדם. סלניום הוא מרכיב נפוץ במזון מהים שנחשב מגן מפני הרעלה בכספית. רמות הסלניום אכן נמצאו קשורות לרמה גבוהה של האנזים פאראוקסונאז.

מחקר אחר, הפעם מטייוואן, שהתפרסם ב-2006, הראה שתרכובות של כספית המצויות במזון מהים פוגעות בתאים האחראים על ייצור אינסולין בלבלב. החוקרים חשפו תרביות של תאים מייצרי אינסולין לכספית מתילית. הם השתמשו בריכוזים זהים לאלה שלהן חשופים צרכני דגים שפועלים לפי המלצות מנהל המזון והתרופות האמריקאי. חשיפת התאים לכספית גרמה למות תאים ולחוסר תפקוד שלהם.

החוקרים ציינו שדרוש מחקר נוסף כדי לראות האם חשיפה לכספית מתילית מעלה את הסיכון לחלות בסוכרת.