יום שני, 27 ביוני 2011

חיסלנו את האבעבועות, קיבלנו שלבקת חוגרת

החיסון נגד אבעבועות רוח גרם להיעלמותה של מחלת ילדים קלה אבל המחיר כבד: יותר מבוגרים סובלים משלבקת חוגרת, מחלה שגורמת סבל רב, שמתעוררת בעקבות חשיפה לנגיף האבעבועות

אני ממשיך בסדרת ביקורת החיסונים ומשתף שוב במאמר של רופא הילדים ד"ר פ. אדוארד יזבק. במאמרו הקודם ד"ר יזבק ניתח את הקשר בין עיתוי החיסון המשולש (MMR) לבין הופעת תסמיני האוטיזם. הפעם, במאמר באתר Vaccinations News, הוא מתייחס לחיסון נגד אבעבועות רוח, לדבריו אחד החיסונים המיותרים ביותר שיש.

יזבק מתאר מקרה של אישה מבוגרת שסבלה כאבים איומים לאחר שחלתה במחלה הנגיפית שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר). להערכתו האישה, ג'וליאן, נדבקה במחלה מנכדתה בת 14 החודשים שקיבלה זמן קצר לפני כן את החיסון המשולש ואת החיסון נגד אבעבועות רוח.

עד אמצע שנות ה-90' אבעבועות רוח נחשבה למחלה קלה ומדבקת שגורמת לילדים להתגרד. אמהות שמחו אם ילדם נדבק, כי הן ידעו שהמחלה קלה בילדות הרבה יותר מאשר בבגרות, וזאת הייתה הזדמנות להישאר בבית עם הילד. היו כאלה שאפילו חשפו את ילדן בכוונה למחלה כדי שייפטר ממנה.
הרופאים ידעו שהמחלה נגרמת על ידי הנגיף וריצלה זוסטר (VZV), ושרק לעיתים רחוקות ילדים פיתחו סיבוכים.

אבעבועות רוח. לא נעים, לא נורא, ובעיקר בהשוואה לשלבקת חוגרת (צילום: Jacob Johan, flickr)

בנוסף, היה ידוע שמבוגרים מפתחים שלבקת חוגרת כסיבוך של אבעבועות רוח. התפרצות המחלה נגרמת מחלקיקים של VZV שנדדו מהאבעבועות אל מערכת העצבים ושם שכבו בשקט עד שמשהו עורר אותם לפעול, למשל חשיפה לאבעבועות רוח מהסביבה כשהאדם חלש מבחינה חיסונית או מצוי בסטרס.

לפני כ-15 שנה החלו להתייחס לאבעבועות רוח כאל מחלה חמורה שמסכנת ילדים ומבוגרים וגורמת לנזקים כלכליים. מייד הופקו חיסונים נגד המחלה שאושרו במהירות על ידי ה-FDA. חברות התרופות צהלו, בעלי המניות היו מרוצים, וכולם שמחו עוד יותר לאחר שכעבור שנה הוחלט שבעצם נדרשות שתי מנות של חיסון על מנת להגן על הילדים.
עד מהרה הוחלט שכדאי לתת את החיסון נגד האבעבועות באותו יום כמו החיסון המשולש. ההמשך היה חיסון משולב שכולל את המשולש ואת האבעבועות ונקרא MMRV. הוא אושר לשימוש בארה"ב ב-2005.

בתחילת 2008 הסתבר ששכיחות התקפי הפרכוסים כתוצאה מחום עלתה בגיל 15-12, הגיל שבו ניתן החיסון "המרובע" MMRV, וכן שנרשמו מקרים של דלקת קרום המוח שהופיעה לאחר מתן החיסון. אבל ב-FDA מיהרו לטעון שאין שום קשר בין המקרים האלה לחיסון. מעניין, נכון?

לאחר כניסת החיסון נגד אבעבועות רוח קרה מה שצפוי היה לקרות: ירד מספר הילדים החולים באבעבועות ועלה מספר המבוגרים החולים. המחיר היה שהחיסון הטבעי שאנשים פיתחו נגד נגיף ה-VZV בעקבות החשיפה המתונה, נעלם בעקבות מתן החיסון. באוסטרליה, שבה אומץ החיסון בשנת 2000, עלה מאז מספר החולים בשלבקת חוגרת. ב-2010 נרשמה עלייה של 100%.

שלבקת חוגרת פוגעת בעיקר במבוגרים ונשים פגיעות יותר מגברים. התמונה הקלינית כוללת בהתחלה כאבים עזים. רק אחרי הכאבים מופיעה פריחה שיכולה לאמת את האבחנה שמדובר בשלבקת חוגרת. הפריחה מופיעה במקומות על העור שאליהם מגיעים סיבי עצב שמתחילים בעמוד השדרה. כעבור זמן הפריחה הופכת לפצעים מוגלתיים. הפריחה מכאיבה ומגרדת ומופיעה בצידי הטורסו. מכיוון שהמחלה קשורה במערכת העצבים, הכאבים קשים. סיבוך של המחלה הוא Postherpetic neuralgia, מצב שגורם לכאב שורף ועז שיכול להימשך שבועות, חודשים ואף יותר. הפצעים עלולים לגרום לצלקות ו-5% מהחולים המבוגרים סובלים בעקבות המחלה גם מחולשת שרירים.

השלבקת החוגרת היא מחיר כבד מאוד שאנשים משלמים על חיסון מיותר, שהמרוויחים היחידים ממנו הם יצרני התרופות.

חשוב לטפל בשלבקת חוגרת מייד לאחר הופעתה, כך ניתן לבלום את השפעת הנגיף. אם מישהו נדבק, המדיניות שלי היא לקבל אותו באותו יום אפילו ב-11:00 בלילה. הניסיון הקליני שלי מראה שלטפל מייד ו"להרביץ" שלושה טיפולים באמצעות מכשיר ה-BICOM בשבוע אחד פותר את הבעיה. אם מחכים שבועיים, אין כמעט אפשרות לעזור.

‏אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה