יום שישי, 31 בדצמבר 2010

החומרים המשמרים לא שומרים עלינו

חומר משמר נפוץ, E211, עלול לגרום למחלות קשות הקשורות בניוון תאים ולסרטן. עד לא מזמן הוא נחשב בטוח לשימוש. מה עדיין לא גילינו על הכימיקלים שמכיל המזון המתועש?

כבר כתבתי כאן על הסכנות שחבויות במשקאות הקלים התמימים לכאורה: על תפקידם הנכבד במגפת השמנת היתר, על השפעות האספרטיים על מערכת העצבים, ועל הממתיק המלאכותי סוכרלוז שנחשב פופולרי, אבל מצטבר בגוף ובמאגרי מים ועדיין לא ידועות השפעותיו רחוקות הטווח על בריאות האדם והסביבה.
זה, למרבה הצער, לא הכול: משקאות קלים עלולים לגרום נזק חמור לתאים. על פי מחקר בריטי מ-2008, לחומרים משמרים נפוצים, שמצויים במשקאות כמו פאנטה ופפסי מקס, יש את היכולת ל"כבות" חלקים חיוניים בדנ"א. החומר המדובר הוא E211, סודיום בנזואט, שמשמש כחומר משמר במשך עשורים בתעשייה העצומה של המשקאות הקלים. הוא מונע עובש במשקאות כמו ספרייט ומוסיפים אותו גם לחמוצים ורטבים.

צילום: T a k, Flickr

הנזקים שחומרים משמרים אלה גורמים קשורים בדרך כלל להזדקנות ולאלכוהוליזם, והם יכולים להוביל לשחמת הכבד ולמחלות ניווניות כמו פרקינסון.

סודיום בנזואט כבר נחשד בקשר שלו לסרטן. כאשר הוא מעורבב עם ויטמין C במשקאות הקלים, נוצר החומר המסרטן בנזן. סקר של Food Standards Agency מ-2007 מצא רמות גבוהות של בנזן בארבעה מותגים שהוסרו מהמדפים בבריטניה. בנוסף, ידועות השפעותיו המזיקות של החומר על ילדים הסובלים מהיפראקטיביות ומבעיות קשב.

פרופסור פטר פייפר מאוניברסיטת שפילד בבריטניה, מומחה לביולוגיה מולקולרית ולביוטכנולוגיה, גילה בניסוי מעבדה שהחומר המשמר סודיום בנזואט פגע באזור חשוב בדנ"א של שמרים חיים. "לכימיקלים האלה יש את היכולת לגרום נזק חמור לדנ"א במיטוכונדריה עד לנקודה שבה הם משתקים אותה לחלוטין: הם מחסלים אותה לגמרי."
תפקידה של המיטוכונדריה להפוך חמצן לאנרגיה, ואם היא ניזוקה, תפקוד התא משתבש באופן חמור מאוד. מחלות רבות קשורות לנזק שכזה, כמו פרקינסון, מחלות ניוון עצבים ומעל הכול – הזדקנות.

עד שפורסמו תוצאות המחקר של פרופסור פייפר, סודיום בנזואט נחשב בטוח ואושר לשימוש על ידי הגופים הרלוונטיים בארצות הברית ובאירופה. מתי יגלו אילו הפתעות טמונות ביתר הכימיקלים שמסומנים ב-E? חלקם חדשים בתעשיית המזון, וכמו הסוכרלוז שהזכרתי קודם, עדיין לא ברורה השפעתם בטווח הרחוק.
"תעשיית המזון תטען שהתרכובות האלה נבדקו והן בטוחות לחלוטין," אמר פייפר. "על פי הקריטריונים של בדיקות בטיחות מודרניות, בדיקות הבטיחות היו בלתי מספקות."
הטוב ביותר הוא פשוט להימנע מהם, כלומר לא לצרוך מזון מתועש. אפשר לחיות לא רע בכלל גם בלעדיו.

יום שני, 27 בדצמבר 2010

מפלצת בשדה התירס

מדענים יודעים שיבולים מהונדסים גנטית עלולים להיות מסוכנים (מאוד, אפילו). אז איך זה שהם נמצאים על מדפי הסופרים? כל מה שצריך זה חברה שרוצה להרוויח כסף וממשל מושחת שמשתף איתה פעולה

הדלפות חדשות של וויקיליקס מגלות שממשל בוש פעל "לנקום" במדינות אירופה המסרבות להשתמש בזרעים מהונדסים גנטית. ב-2007 שגריר ארה"ב בצרפת הביע בפני ממשלת ארצות הברית דאגה מכך שצרפת החליטה לאסור זריעת תירס מהונדס גנטית שיוצר על ידי ענקית הביוטכנולוגיה מונסנטו. הוא אף הזהיר שהגישה הצרפתית, שנוקטת יחס זהיר כלפי המוצרים המהונדסים, עלולה להתפשט לרחבי אירופה.

ג'פרי סמית', ראש המכון לטכנולוגיה אחראית (Institute for Responsible Technology) התארח באולפן Democracy Now כדי להסביר מה משמעות המסמכים שחשפה וויקיליקס. סמית' מציין שכבר שנים ידוע שממשלת ארה"ב משתפת פעולה עם מונסטנו בקידום אורגניזמים מהונדסים גנטית, GMOs, בעולם. בנוסף לפעולותיו של השגריר בצרפת, ב-2009 שגריר ארה"ב בספרד ביקש את עזרת ממשלתו בתמיכה בחברי הממשלה הספרדית שרוצים לקדם הפצת GMOs בארצם. אותם אנשים נפגשו עם נציגי מונסנטו כדי לגבש אסטרטגיה לקידום מוצריה המהונדסים גנטית של החברה.


התירס הפך לגולם שקם על יוצרו (צילום: erikadotnet, flickr)

סמית' אומר שתעשיית הביוטק הייתה מוטרדת בנוגע להפצת מוצריה באיחוד האירופאי מפני שתעשיית המזון שם דחתה אותם בשל חשש הצרכנים מהם.
מאז 2007 נאספו עדויות לכך שתירס מהונדס גנטית - הפוגע בעכברים, בחולדות ובבעלי חיים נוספים - יכול לגרום לירידה בפוריות, לצאצאים קטנים יותר, לפגיעות במערכת החיסון וכו'. העובדות האלה, אומר סמית', זכו להתעלמות הן מצד הרשות לבטיחות המזון של האיחוד האירופאי והן מצד מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA.
חוקר מטעם ממשלת בריטניה שמונה לבדוק את בטיחותם של ה-GMOs גילה שהם לא בטוחים מעצם טבעם או נכון יותר – מעצם הינדוסם
. בתוך 10 ימים תפוחי אדמה מהונדסים ובלתי מזיקים לכאורה גרמו נזקים עצומים לחולדות – התגלו בהן מוחות, כבדים ואשכים קטנים יותר, ניוון חלקי של הכבד, נזק למערכת החיסונית ועוד תחלואים שלא היינו רוצים אפילו לדמיין בני אדם לוקים בהם. החוקר, ארפאד פוצטאי, גילה שמדובר בתהליך שנגרם ככל הנראה בשל ההנדסה הגנטית שעברו הצמחים. הוא פרסם את ממצאיו והפך גיבור.
סמית' מסביר שחלק מהחולדות בניסוי של פוצטאי אכלו תפוחי אדמה מהונדסים גנטית, שהונדסו כך שייצרו חלבון המתפקד כקוטל חרקים. קבוצה אחרת של חולדות אכלה תפוחי אדמה רגילים שהוזרק להם החלבון קוטל החרקים, וקבוצה שלישית אכלה תפוחי אדמה רגילים ללא תוספות. רק החולדות שאכלו את תפוחי האדמה המהונדסים לקו בבעיות שתוארו קודם, מה שמביא למסקנה שכנראה משהו בהנדסה הגנטית עצמה, ולא בחלבון הקטלני לבדו, פגע בחיות.
ההנדסה הגנטית גורמת לשינוי רחב היקף בדנ"א של הצמח, למאות ואלפי מוטציות. למשל, בתירס המהונדס שנקרא MON 810 גן מסוים, שבדרך כלל היה דומם, הפך לכזה שמייצר חומרים אלרגנים בתירס. השינויים האלה ביבולים המהונדסים לא נבדקו על ידי שום רשות בריאות בעולם לפני שהגיעו לשוק.

ממשלת ארה"ב מנסה לדחוף את ה- GMOs גם לאפריקה, לאוסטרליה ולהודו באמצעות המערכות השלטוניות במדינות אלה. כלומר, אין מי שישמור עלינו מפני מונסנטו ומפני המוצרים הבלתי בדוקים שלה, שנוצרו מצד אחד להאכיל אותנו, אבל מצד שני להרוג אורגניזמים אחרים. במקרים רבים חברת מונסנטו וממשלת ארה"ב זוכות להצלחה במאמציהן. הן משתלטות על הרשויות הממונות על הרגולציה ומחלישות אותן.

קשה להאמין עד כמה המערכת מושחתת. הציפיות ממשל אובמה שיהיה טוב יותר מממשל בוש בנוגע לרגולציות התבדו. לדוגמה, מייקל טיילור, שהיה ממונה על מדיניות ה-FDA ב-1992, הוא עורך דין לשעבר במונסנטו. האיש התיר כניסה של GMOs לשוק ללא מחקרים הבוחנים את בטיחותם וללא חובת צירוף תוויות שמיידעות את הצרכן שמדובר במוצר מהונדס. טיילור, מונסנטו, ה-FDA והממשל יודעים שתווית כזאת תשאיר את התירס המהונדס על המדף בסופר. באמצעות וויקיליקס אנחנו יודעים היום שמזכרים של ה-FDA ציינו שמדעני הרשות הזהירו פעם אחר פעם שה-GMOs עלולים לגרום אלרגיות, רעלנים, מחלות חדשות ובעיות תזונתיות. טוב, ככה זה כשהצ'יפס שלך הוא גם תפוח אדמה וגם קוטל חרקים.

יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

מציאות נושכת

השימוש בסתימות דנטליות עשויות מכספית נפוץ מאוד, למרות שלמעשה לא הוכח שמדובר במוצר בטוח לשימוש - להפך. הכספית מצטברת בגוף, פוגעת במוח ומסוכנת במיוחד לילדים ועוברים
מתכות כבדות אינן משהו שרוב האנשים רוצים בגוף שלהם. עם זאת, נדירים האנשים, לפחות בעולם המערבי, שאין בגופם גושי מתכת כבדה שהגיעו לשם בצורה מכוונת ולא, למשל, באמצעות מי תהום מזוהמים.

סתימה בשן עלולה לפגוע במוח (צילום: Rob!, Flickr)

ב-150 השנים האחרונות סתימות כספית הן חלק בלתי נפרד מרפואת השיניים. הסתימות עשויות מ-50% כספית. מחקרים שנעשו על בני אדם ובעלי חיים מלמדים שהכספית שמקורה בסתימות נספגת ברקמות שונות בגוף. החוקרים מסכימים ביניהם שחלק גדול מהכספית בגוף האדם מגיעה מסתימות דנטליות. עם זאת, אין הסכמה בנוגע להשלכותיהם הבריאותיות של מצבורי הכספית עלינו. בפוסטים הקודמים דיברתי על הקשר בין כספית שמכילים חומרים משמרים המצויים בחיסונים לבין פגיעות התפתחות ואוטיזם.

בוצעו לא מעט מחקרים בנוגע לבטיחות השימוש בסתימות דנטליות עשויות מכספית, שהעלו מסקנות שונות למדי זו מזו. בסקירת מחקרים כאלה שבוצעה ב-2003 על ידי חוקרים גרמנים מתחומי הרפואה הסביבתית, האפידמיולוגיה והרפואה הפורנזית, כתבו החוקרים: "השימוש בסתימות דנטליות ברוב המדינות המפותחות במשך יותר מ-150 עורר דיון מדעי ופוליטי בנוגע לרציונל השימוש בכספית בסתימות. עולה השאלה מדוע הדעות כה חלוקות למרות העבודה שמספר מחקרים המטפלים בבעיה זו כבר בוצעו. סיבה אפשרית אחת היא שכמה מחקרים מראים כשלים מתודולוגיים יסודיים או פשוט מתעלמים מהעקרונות הבסיסיים של מחקר טוקסיקולוגי (של רעלנים) בכספית מתכתית."
חשוב לזכור שזיהום בכספית אינו מתגלה בבדיקות שתן או דם, גם אם האדם סובל מתסמינים הקשורים בה, מפני שהכספית מצטברת ברקמות. כותבי הסקירה אומרים שבטיחותן של סתימות הכספית מוטלת בספק.

אם נחזור לנושא של אוטיזם, הסרטון הזה מדגים כיצד חשיפה לכספית גורמת לפגיעה התפתחותית ולהתנוונותם של תאי עצב במוח. מעניין לראות שמתכות כבדות אחרות, כמו אלומיניום, עופרת וקדמיום, לא גורמות לנזק שכזה, אם כי בסרטון הבא אחריו מוסבר מה קורה כשכספית פוגשת מתכת כבדה אחרת.



בסרטון הזה רואים כיצד סתימה ישנה פולטת עוד ועוד כספית. ניתן לראות איך הגירויים הקטנים ביותר גורמים לפליטת הכספית להתעצם ולמעשה להגיע לרמות שלא היינו רוצים שיהיו באוויר שאנו נושמים. בניסוי שנעשה בכבשים ובקופים נראה שפליטות הכספית מצטברות בלסת, בקיבה, בכבד ובכליות. נמצא שנזק נגרם על ידי הכספית לתאי עצב במוח. כמו כן, הכספית מגוף האם מגיעה לרקמותיהם של עוברים. בשילוב עם מתכות כבדות אחרות, האפקט המזיק חזק הרבה יותר.



שמירה על השיניים והימנעות מסתימות היא הרבה יותר מבריאות הפה – היא מצמצמת את החשיפה לחומר מסוכן שמשפיע על רקמות הגוף ומסוכן במיוחד למוחם המתפתח של ילדים ועוברים.

יום שני, 20 בדצמבר 2010

האוטיזם באוויר

האם יש קשר בין קרינה אלקטרומגנטית, שהפכה משמעותית יותר בשני העשורים האחרונים עם השימוש הגובר ברשתות אלחוטיות ותקשורת סלולרית, לבין הגידול במספר מקרי האוטיזם? לפחות שני חוקרים חושבים שכן; לפחות אחד חושב שלא

בתחילת נובמבר השנה התפרסם מאמר בכתב העת האוסטרלי לרפואה סביבתית (Australasian Journal of Clinical Environmental Medicine) שמזהיר כי ייתכן שתקשורת אלחוטית אחראי לעלייה הגוברת בשיעורי האוטיזם בקרב ילדים.

ד"ר קרלו מצא קשר בין מתכות כבדות, אוטיזם וקרינה אלקטרומגנטית (צילום: Todd Hiestand, Flickr)

אוטיזם היא תסמונת מקיפה ומורכבת שעדיין לא הובנה עד הסוף ונחקרת ללא הרף. גם השפעות סביבתיות הן דבר שקשה לבודד, אבל הנתונים המצטברים מראים שיש קשר בין אוטיזם לבין מתכות כבדות. ד"ר ג'ורג' קרלו, מומחה בסכנות שקשורות לקרינה אלקטרומגנטית (EMR) ומי שהוביל בשנות ה-90' את המחקר הגדול בעולם על הסיכונים הקשורים בטלפונים סלולריים, גילה את הקשר בין אוטיזם לבין טכנולוגיה אלחוטית בעקבות סדרה של מבחנים שעברו ילדים אוטיסטים בשנים 2006-2005.
על פי מחקרו של קרלו הקרינה גורמת למתכות כבדות להילכד בתאים ובכך גורמת להתפרצות תסמיני האוטיזם.
לדברי כותבי המאמר העלייה במספר מקרי האוטיזם מקבילה לעלייה העצומה בשימוש בטלפונים ניידים ורשתות אלחוטיות מסוף שנות ה-90', כאשר היום קרוב ל-4 מיליארד בני אדם בעולם משתמשים בטכנולוגיה זו.

ב-2007 פורסם מחקר שקושר בין אוטיזם לטלפונים סלולריים. המחקר בוצע על ידי תמרה מארייה, תזונאית קלינית ומייסדת מרפאת internal balance בקינגווד שבטקסס. במחקר,שמבוסס על מעקב בן חמש שנים אחר מטופלי המרפאה הלוקים באוטיזם או בהפרעות חושיות אחרות, התברר שקרינה אלקטרומגנטית שנפלטת מטלפונים סלולריים היא אחת מהגורמים הפוטנציאליים להתפרצות מקרי האוטיזם בשני העשורים האחרונים. גם על פי מארייה הקרינה פוגעת בקרומי התאים וגורמת להצטברות של מתכות כבדות המביאות לתסמיני האוטיזם.

מחקר של ד"ר קנת' פוסטר מהמחלקה להנדסה באוניברסיטת פנסילבניה סותר את מסקנותיהם של קרלו ומארייה. פוסטר ביצע 300 מדידות שונות ביותר מ-50 אתרים בארבע מדינות (ארצות הברית, צרפת, גרמניה ושוודיה) של אותות אלחוטיים בסביבות שונות ומצא שהם בטוחים. "בכל המקרים רמות האות היו הרבה מתחת לגבולות הבטיחות הבינלאומיים," פוסטר אמר. "סוכנויות בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי (WHO) חזרו ובדקו את העובדות המדעיות והסיקו שאין הוכחה משכנעת לסיכונים מאנרגיה של תדרי רדיו מתחת להגבלות הבינלאומיות."

אז מי צודק? האם התקנות הבינלאומיות לרמות קרינה מעודכנות ובטוחות מספיק? האם קרינה סלולרית היא גורם שולי, משמעותי או חסר חשיבות בעלייה במקרי האוטיזם ומדובר בקשר מתאמי בלבד? מה שבטוח זה שהמתאם קיים. נחכה לשמוע מה יגידו המחקרים הבאים.

יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

על חיסונים, שקרים והפלות

חיסון נגד שפעת החזירים מגדיל את הסיכון להפלה או ללידת עובר מת. מישהו שכח לדווח על הנתונים האלה ובארצות הברית ממשיכים להמליץ לכולם להתחסן, כולל נשים הרות

החורף, גם אם בגרסה מוזרה במקצת, כבר כאן, מה שאומר שעונת החיסונים למבוגרים בשיאה – לא רק אצלנו, גם בארצות הברית. זאת הזדמנות מתאימה במיוחד לספר שקואליציית ארגוני הנשים הלאומית האמריקאית (NCOW) הציגה נתונים משני מקורות שונים המראים שהחיסונים נגד נגיף שפעת החזירים H1N1 ב-2009/10 גרמו ל-1,588 הפלות ולידות עוברים מתים. נתונים מעודכנים דיווחו על 3,587 מקרים. אם זה לא חמור מספיק, ב-NCOW מדגישים שהמרכז הלאומי לבקרת מחלות (CDC) לא עדכן את ספקי החיסונים בנתוני הדוחות שעל פיהם החיסון נגד שפעת החזירים קשור כנראה לתוצאות הקשות הללו.

ארגון NCOW סקר נשים בנות 17 עד 45 שהרו לאחר קבלת החיסון והשתמש בנתונים ממערכת VAERS (Vaccine Adverse Event Reporting System) לדיווח על פגיעות מחיסונים. בעזרת כלים סטטיסטיים הגיעו למספרים המצוינים לעיל. המחקרים שבוצעו על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות החמיצו 10% עד 90% ממקרי ההפלות בשל דיווח חסר.

בשביל העובר בטוח יותר שהאם לא תתחסן נגד שפעת החזירים (צילום: mahalie, flickr)

הנתונים השגויים של המרכז הלאומי לבקרת מחלות נתנו אור ירוק לוועדה המייעצת לממשל בנושאי חיסונים להמשיך ולהמליץ על זריקות החיסון לכל האוכלוסייה, כולל נשים הרות. החיסונים שיקבלו האמריקאים ב-2010/11 דומים בהרכבם לחיסונים שהרגו מאות עוברים בשנה שעברה – תרכיב של הנגיף H1N1 והחומר המשמר תימרוסל. בפוסט הקודם סיפרתי על מחקרים שהוכיחו שתימרוסל גורם לפגיעה התפתחותית בקרב בעלי חיים צעירים שנחשפים אליו.
כשהחלו בחיסונים נגד שפעת החזירים, 30 נשים הרות נפטרו לכאורה בשל המחלה. המרכז לבקרת מחלות השתמש בנתונים האלה כבסיס לקמפיין הקורא לנשים הרות להתחסן בחיסון נגד נגיף שפעת החזירים שטרם נבדקה בטיחותו. המרכז דיווח שבסופו של דבר נרשמו 56 מקרים של מות אמהות עקב המחלה. אולם, ד"ר אליסיה סיסטון, שכתבה מחקר בנושא זה לכתב העת הרפואי הלאומי האמריקאי, ציינה שבמרבית המקרים האלה לא אושר שהנגיף הוא גורם המוות.

לפי נתוני מערכת VAERS, מקרי תמותת העוברים עקב חיסונים עלו ב-2,440% מ-7 מקרים ב-2007/8 ל-178 מקרים ב-2009/10. זה אומר שמנקודת המבט של העובר, בטוח הרבה יותר לא להתחסן.

אז מה המסקנה? גם אם שוקלים חיסונים, לא כדאי להסתפק בנתונים ובהמלצות של משרד הבריאות או קופות החולים (שלא לדבר על חברות התרופות) ולבדוק יותר לעומק ובמקורות אחרים. יש בחיים סיכונים שכדאי לקחת, אבל כאן מדובר בסיכון גדול במיוחד.

את המאמר המלא אפשר לקרוא כאן

יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

זהירות, מחסנים

השבוע הודיעו בקול ישראל על מקרה המוות הראשון בחורף זה משפעת החזירים, וזה סימן שמגיפת החיסונים החלה. אז מה מסוכן יותר – שפעת עונתית או חיסונים? שורה של מחקרים מראה שהחומר המשמר בחיסונים פוגע בהתפתחות המוח אצל גורי יונקים

תעשיית התרופות פועלת לטהר את שמו של החומר המשמר תימרוסל (thimerosal) המצוי בחיסונים ומבוסס על כספית אתילית. הציבור חושש מחיסונים שמכילים תימרוסל, מפני שכבר ידוע הוא עלול להיות הטריגר לאוטיזם אצל ילדים. כדי שהעסקים לא ייפגעו, חברות התרופות פצחו במסע יחסי ציבור שמטרתו לשכנע שהחומר בטוח. אבל מסקנות מצטברות ממחקרים מראות שחשיפת בעלי חיים צעירים ועוברים לכספית אתילית לא ממש מיטיבה איתם, בלשון המעטה.

הוכחה האחרונה מגיעה מהמכון לפסיכיאטריה ונוירולוגיה בוורשה, ממחקר שהתקיים בספטמבר. על פי המחקר, "חומר משמר בחיסונים, תימרוסל, גורם לקשת רחבה של הפרעות בהתפתחות העצבית אצל גורי חולדות." השיטות שבהן השתמשו החוקרים צלצלו מוכר מאוד לכמה הורים לילדים אוטיסטים, ביניהם מארק בלקסיל, כותב ב-Age of Autism, אב לבת אוטיסטית, שאותו ציטטתי בפוסט הקודם.
אלו הן שיטות שמחקות אצל גורי בעלי החיים את התהליכים שעוברים ילדים. קבוצת הניסוי נחשפה על ידי הזרקה לחומר בגיל 7, 9, 11 ו-15 ימים, שלבים המקבילים לגילים 2, 4, 6, ו-15 חודשים אצל בני אדם. קבוצת הביקורת קיבלה זריקות של סלין כפלצבו.

קלוזאפ של הפסל "ילד" של רון מוק במוזיאון ארהוס בדנמרק (צילום: Jonas Smith)

כאשר החולדות הגיעו לגיל 6 שבועות, המקביל לגיל של פחות משלוש שנים אצל בני אדם, החוקרים בדקו אצלם מה שמכונה nociception, המוגדר "תהליכים במערכת העצבים של קידוד ועיבוד גירוי מזיק." במקרה זה נבדקה רגישותן של החולדות לחום באופן די אכזרי: גורי החולדות הונחו על משטח בחום של כ-55 מעלות צלזיוס כדי לראות כמה זמן יעבור עד שיראו סימנים של אי נוחות (זהו הליך מוכר בניסויים בבעלי חיים שנעשה על פי פרוטוקולים קבועים ובו החיות מורחקות מהמשטח לפני שנגרם נזק לרקמות).
בניסוי התגלו הבדלים מובהקים מאוד בין גורי חולדות שנחשפו לכספית אתילית לבין כאלה שלא. החולדות שלא קיבלו תימרוסל החלו להגיב לחום תוך 10 שניות בממוצע. לחולדות שכן נחשפו לחומר נדרש זמן כפול עד שהגיבו. החוקרים הסיקו שזוהי תוצאה של "שינויים ארוכי טווח בהתפתחות העצבית של ארגון המוח ותפקודו."

זהו אינו המחקר הראשון בבעלי חיים שמוכיח את הנזקים שגורמת חשיפה לתימרוסל. ב-2007, למשל, בוצע בפרו ניסוי על אוגרים שגם בו נמצאה עדות ברורה לעיכוב בהתפתחות ופגיעה במוח עקב חשיפה לחומר המשמר. בניסויי הללו החשיפה לתימרוסל לא הייתה בלידה. כאשר חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג ות'ותפול האוס בדקה על ולדות של קופים את השפעות חשיפתם לכמות המקבילה לכמות התריסול המצויה בחיסון נגד צהבת B הניתן לתינוקות, נמצאו בקופיפים עיכובי התפתחות ניכרים.

מארק בלקסיל מספר שכאשר בתו מיכאלה הייתה כמעט בת שלוש, היא נגעה במנורת קריאה דולקת ומייד הזיזה את ידה והמשיכה לשוטט בחדר. כשהוא בדק את המנורה בעצמו, בקלסיל גילה שהיא לוהטת מחום. הילדה לא בכתה ולא הראתה שום סימנים של כאב. למחרת נראו על כף ידה של מיכאלה סימני כוויה שהיא עצמה לא התלוננה עליהם. שבוע לאחר מכן הילדה אובחנה כאוטיסטית אצל רופא מומחה להתפתחות ילדים. בלקסיל אומר שמה שקרה למיכאלה מקביל בדיוק לניסוי המשטח החם שעברו גורי החולדות והאוגרים. היא קיבלה חיסונים, כלומר מינוני תימרוסל, המקבילים בדיוק למנות שקיבלו החולדות בניסוי, גם בכמות וגם בגיל, ולמעשה גם את המנה המקבילה לזו שקיבלו ולדות הקופים עם חיסון הצהבת בלידה.
הניסויים בבעלי חיים מעוררי התנגדות. אז מה כבר נותר לומר על הניסויים בתימורסל המבוצעים על בני אדם במשך שנים כה רבות?

יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

אוטיזם? אל תחפשו את התשובה בגנים

מחקרים שמנסים לצוד את הגנים הגורמים לאוטיזם מעוררים מדי פעם עניין, אבל לא רק שאינם מציעים פתרונות אלא גם נמחקים על ידי המחקר הבא בתור. הגיע הזמן לעצור את המרדף הגנטי ולהשקיע את המאמצים בטיפול באוטיזם על ידי פנייה לגורמים סביבתיים

The Autism Genome Project Consortium, פרויקט הגנום האוטיסטי (AGPC), עורר בקיץ התרגשות רבה בתקשורת העולמית, כאשר הודיע על פריצת דרך בזיהוי גנים האחראים לאוטיזם. העיתונאים מיהרו להכריז שהתגלית החדשה עשויה להוביל לבדיקות אוטיזם חדשות, לאבחון מוקדם ולטיפול, מה שכמובן יגרור רווחים נאים לאנשים מסומים.
לפני שמתלהבים, כדאי לזכור שזו לא הפעם הראשונה ש"ציידי הגנים" מכריזים על פריצת דרך אחרי כישלונות קודמים. הזיכרון של הציבור קצר וזה משחק לטובתם.

אז מה AGPC גילו? לדבריהם אותרה מוטציה נדירה מורשת (מה שמכונה CNV) שהייתה נפוצה יותר בדנ"א של אוטיסטים מאשר בקבוצת הביקורת. בניגוד למחקרים קודמים, החוקרים לא דיווחו הפעם שהמספר הכולל של מוטציות היה גבוה יותר אצל האוטיסטים. במקום זאת, על פי AGPC, המוטציות הספציפיות שהתגלו אצל האוטיסטים נמצאו באופן שכיח יותר על גנים פעילים. על פי החוקרים מיקומן של המוטציות, יותר מאשר שכיחותן, גרם להן ליצור אפקט ביולוגי מזיק.
המוטציות האלה יכולות לכלול או מחיקות או הכפלות בדנ"א. המחקר של AGPC ניסה לקשור בין שתי האפשרויות הללו לאוטיזם. אבל החוקרים לא יכלו לומר האם המחיקות או ההכפלות הן שורש הבעיה באוטיזם. על פי מארק בלקסיל מהעיתון האינטרנטי Age of Autism, אנשי AGPC מדלגים בין "האשמת" המחיקות לבין "האשמת" ההכפלות בהתאם לטיעון שהם רוצים להוכיח.

לבלקסיל יש ביקורת מתודולוגית על המחקר עצמו, כמו הטענה שקבוצת הביקורת לא התאימה לקבוצת המחקר. בדרך כלל במחקרים כאלה הנתונים הדמוגרפיים של שתי הקבוצות צריכים להיות זהים, וכאן לא דווח על נתוני קבוצת הביקורת. מלבד זאת היו בעיות בסינון המקרים שנבדקו. מהמחקר הוצאו שיעורים גדולים של נבדקים אוטיסטים, מה שאולי הטה את תוצאות המחקר לכיוון המבוקש על ידי ה-AGPC, כך שבעצם התוצאות הן מלאכותיות ולא אמיתיות.

עזבו את הגנים. צילום: kool_skatkat, flickr


מלבד הביקורת המפורטת של בלקסיל על המחקר, הוא מציין ש"שבמצעד המחקרים על גן האוטיזם לא רק שהמחקרים כשלו לחזק זה את זה, הם באופן קבוע פוסלים את הממצאים והתיאוריות (הגרנדיוזיות לעיתים קרובות) של קודמיהם." אחת לכמה זמן מתפרסם מחקר שמכריז על איתור גן או מוטציה שגורמים לאוטיזם, וכמה חודשים אחרי כן מתפרסם מחקר חדש שסותר או שולל אותו. אז למה המחקרים הללו נמשכים? "אם המחקר הגנטי לא יצליח להוכיח את ערכו באוטיזם, אז הציפיות בנוגע למחקר הגנטי בכלל הן עגומות בהחלט," בלקסיל מסביר. האוטיזם הוא מטרה נוחה למחקר גנטי ולכן קל, בעזרת מערכת טובה של יחסי ציבור, לייצר התלהבות סביב המחקרים הללו וסביב ממצאים חסרי ערך. בלקסיל אומר, "החבר'ה האלה יודעים איך למכור מלחמה מנוצחת."

מובן שאין סיבה לשמוח בשל כישלונו של צייד הגן האחראי על האוטיזם, אבל צריך להבין שמדובר בבזבוז של זמן וכסף שהיו יכולים להועיל במקומות אחרים. שיעור מקרי האוטיזם עולה באופן קבוע. איפה היו הגנים האלה לפני 50 שנה? מה שהשתנה באופן דרסטי הם תנאי הסביבה, התזונה ואופן גידול הילדים.
גם אם יש בגנים תשובה, מחקרים כמו זה של AGPC אינם מציעים מענה לאוטיזם. אם, לצורך הדיון, קיים פוטנציאל כלשהו ל"גלולת פלאים" שתרפא את האוטיזם, הפיתוח שלה יימשך שנים ואפילו עשורים. בינתיים מיליוני ילדים ומבוגרים אוטיסטים זקוקים לעזרה. צייד הגנים גוזל משאבים ותשומת לב שיכלו לעזור לאנשים האלה.

המאמר של בלקסיל, כאן

יום שני, 6 בדצמבר 2010

זיהום אוויר והשמנת יתר

לזיהום אוויר יש השפעות הרבה יותר נרחבות מ"רק" פגיעה במערכת לב-ריאה. מחקר חדש מצביע על כך שהוא עלול להגביר את הסיכון להשמנת יתר

השריפה האיומה בכרמל, שהפכה השנה את חג האורים לחג שחור, הציפה אל פני השטח סוגיות מדאיגות רבות. נושא זיהום האוויר והשפעתו עלינו אולי אינו בוער כמו מחדל הזנחת כוחות הכיבוי או שאלת הפיצויים לנפגעים, אבל הוא בהחלט רובץ מעל הראש יחד עם ענני העשן ואדי הכימיקלים מונעי הבעירה. הנפגעים הראשונים יהיו כנראה הכבאים, אבל זיהום האוויר פוגע בכולנו במידות משתנות. הנזקים שהוא גורם הם הרבה מעבר למחלות לב-ריאה.

בואו לא נשכח גם את התקלה (או יותר נכון הכרוניקה של פיצוץ ידוע מראש) שהתרחשה לא רחוק משם בבתי הזיקוק, שמזהמים באופן קבוע אך חופשי את אזור מפרץ חיפה. ממשלת ישראל לא לוקחת בחשבון את המחיר של פגיעה קבועה בבריאות הציבור מפני שעם השנים היא צמצמה את אחריותה הכלכלית לתחום הזה. הכסף הולך למקומות אחרים לגמרי.


עכבר העיר (והאוויר המזוהם) משמאל, עכבר הכפר מימין. אילוסטרציה, צילום: a_soft_world, Flickr

מחקר שבוצע במחלקה לבריאות סביבתית באוניברסיטת אוהיו מראה שזיהום אוויר מגביר את הסיכון להשמנת יתר אצל בעלי חיים צעירים, ללא קשר לתזונה. המחקר אמנם נוגע בעיקר לעכברים, אבל הוא מצביע על גורמים לא תזונתיים שכנראה משפיעים על השיעורים הגדלים והולכים של מקרי השמנת היתר בעולם. חשיפה לאוויר מזוהם בשלבי החיים המוקדמים, ברמות שזהות לשיעור החלקיקים המזהמים באוויר בערים רבות בארצות הברית, יכול להוביל לצבירה מופרזת של שומן בטני ולתנגודת לאינסולינית, גם כאשר ברקע תזונה בריאה.
המסקנות הללו הוסקו לאחר חשיפה של גורי עכברים בני שלושה שבועות לאוויר מזוהם במהלכן של שש שעות ביום במשך עשרה שבועות. תקופה זו מקבילה לתקופה שבין הגיל הרך לבגרות אצל בני אדם. לעכברים שנחשפו לאוויר המזוהם היו תאי שומן רבים וגדולים יותר באזור הבטן ורמות הסוכר בדמם היו גבוהות יותר בהשוואה לעכברים שניזונו מאותו אוכל בדיוק אך לא נחשפו לאוויר המזוהם.

מחקרים על בעלי חיים מעוררים אי נוחות, בעיקר לאור העובדה שניתן להשוות במקרה הזה בין אוכלוסיות אנושיות שחיות באזורים מזוהמים לבין כאלה שחיות באזורים נקיים יחסית ללא גרימת שום מניפולציה שתפגע באיכות חייהם. אנחנו הרי לא עכברי מעבדה ועכברי המעבדה סובלים מספיק. החוקרים אכן מתכוונים להמשיך ללמוד את השפעת חלקיקים מזהמים על הבריאות וכבר תכננו מחקר בבני אדם שיתקיים בבייג'ינג, סין. במחקר ייבחנו השפעותיו של זיהום אוויר על התסמונת המטבולית (שילוב של מספר מחלות המעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם וסוכרת) ועל תנגודת אינסולינית אצל חולים. המשתתפים במחקר יהיו מצוידים במכשירי ניטור שיעקבו אחרי חשיפתם לזיהום אוויר.